המגזין פורצ'ן מציג את מניית השנה: מדוע היא נסקה ב-342%?
כמדי שנה, המגזין הפיננסי היוקרתי פורצ'ן (Fortune) מכתיר את מניית השנה, קרי המניה שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר. לשנת 2007 נבחרה מניה שנסקה ב-342%, כאשר מתחילת 2008 היא זינקה ב-25% נוספים. המניה מגיעה מתחום הדשנים, בו עוסקת גם כי"ל הישראלית, והיא נהנית מהזינוק במחירי האשלג: מוזאיק (סימול: MOS).
מוזאיק היא החברה השנייה מקרב מובילות שוק האשלג, אחרי פוטאש (סימול: POT). רק בשנת 2006 היא סבלה מהפסדים והאנליסטים והמשקיעים כאחד סלדו ממנה. אך כאשר מחירי המזון החלו לעלות והביקושים גברו, מחירי האשלג זינקו במהירות והתמונה עבור מוזאיק השתנתה לחלוטין.
"הרווחים מהאשלג היו עלובים מאוד ולא היה מספיק כסף לכל השחקנים בשוק הזה", מסביר מנכ"ל מוזאיק, ג'ים פרוקופנקו. מהומות המזון שפרצו במדינות רבות, המגבלות על ייצוא האורז והזינוק במחירי המזון מדגישים עד כמה לוהט שוק האשלג. מחירי האשלג זינקו ב-190% ומחירי הפוספט נסקו ב-400% מאז 2006 - ומוזאיק הרוויחה מכך. רווחי החברה זינקו ב-1,134% ברבעון שהסתיים ב-29 בפברואר והגיעו לרמה של 521 מיליון דולר. הרווח הרבעוני הזה היה יותר ממה שהחברה הרוויחה בשנים 2005-2007 במצטבר.
חרף הזינוק המרשים ברווחים, בבית ההשקעות מריל לינץ' מדגישים כי היד עוד נטויה ורווחי החברה יזנקו עוד הרבה ברבעונים הקרובים. מדוע? כיוון שמוזאיק מכרה אשלג ופוספט במחירים הנמוכים ב-50% ויותר מהמחירים ששררו בשוק ברבעון החולף, כך שהמחירים הגבוהים יתנו את אותותיהם ברבעונים הקרובים.
לא סוף הדרך
אך האם הזינוק במניה מגלם כבר את התחזיות הגבוהות מהחברה? בפורצ'ן טוענים שלא. מכפיל הרווח הצפוי למוזאיק בשנה הקרובה עומד על 14, וזהו מכפיל נמוך לעומת זה של מדד ה-S&P500 (שצמיחת רווחי החברות הממוצעת בו עומדת על 7% בלבד לעומת 160% הצפויה ברווחי מוזאיק). מוזאיק גם נסחרת במכפיל נמוך יותר מזה של מתחרותיה בענף, שכן פוטאש וסינג'נטה (סימול: STY) נסחרות לפי מכפיל 18, ואילו מונסנטו (סימול: MON) נסחרת לפי מכפיל 30.
"השווי אינו הסיבה היחידה שמוזאיק עדיין אטרקטיבית לטווח הארוך", אומרים בפורצ'ן. "מחירי הדשנים קשורים למחירי הגרעינים וקשה לראות תרחיש בו מחירי המזון לא ימשיכו לעלות בטווח הארוך, גם אם תהיינה נפילות בדרך".
מנכ"ל מוזאיק מסביר שגם השימוש באת'נול כתחליף לדלק מגביר את הביקוש למזון, שכן שאוכלוסיית העולם והביקוש למזון גדלים בקצב של 1.25% בשנה, בעוד ש-5% מהגרעינים הולכים לייצור את'נול.
הביקוש הגובר למזון מגיע מהשווקים המתעוררים, בעיקר סין והודו, שם נכנסים יותר ויותר אנשים למעגל הצריכה ומבקשים לנהל אורח חיים של מעמד הביניים. לצורך ההדגמה, כדי לגדל פאונד אחד של בקר, יש צורך ב-15 פאונד של גרעינים. היחס קצת יותר נמוך בגידול עופות וחזירים. המסקנה: עם השנים יצטרפו יותר אנשים למעגל הצריכה העולמי, הביקוש למזון יגבר והמחירים יעלו.
למרות האופטימיות, נשאלת השאלה האם הביקוש הגובר למזון לא יביא לייצור דשנים בקצב גבוה יותר ומכאן לירידה במחירים? במהלך הזמן זה יקרה, אולם כעת קשה יותר לשחקנים חדשים להיכנס לשוק. פרוקופנקו מביא כדוגמה את מכרה האשלג ב-Esterhazy, אשר הוקם ב-1962 בהשקעה של 50 מיליון דולר, ואילו היום מכרה זה שווה 500 מיליון דולר. לדבריו, בעוד 5 שנים המכרה יהיה שווה 2.5 מיליארד דולר, כך שלשחקנים חדשים יהיה קשה להיכנס לשוק.
