אקסלנס נגד השוק: "סקטור הדשנים זה בועה, האסטרטגיה הדרושה היא לונג על כי"ל - שורט על פוטאש"

מחלקת המחקר של בית ההשקעות בסקירה מקיפה: "מחירי המניות בסקטור מגלמים תנאי שוק מושלמים ב-10 השנים הבאות" - לסיפור המלא...
אריאל אטיאס |

מניית כיל משלימה היום עלייה חדה של 37.5% בתוך פחות מחודש ונסחרת ברמות שיא חדשות, זאת ברקע להמשך סגירת החוזים בתעשיית הדשנים והמשך עליית מחירי המזון בעולם. אף על פי כן, בבית ההשקעות אקסלנס, פסימיים על שוק הדשנים ומאמינים, כי מחירי המניות העכשוויים בסקטור מגלמים בתוכם ציפיות לשוק מושלם בעשר השנים הבאות, ומעניקים אסטרטגיית השקעה מעניינת.

"אנחנו ממליצים מסחר מקביל - לונג על כימיקלים לישראל ושורט על פוטאש (סימול: POT )", כותבים האנליסטים בבית ההשקעות שבעצם קוראים למשקיעים להחזיק בכי"ל במקביל לפתיחת פוזיציה שורט על ענקית הדשנים הקנדית. "האסטרטגיה הזאת מבוססת על הראייה השלילית הרחבה שלנו על השוק ותייצר תשואות חיוביות במידה ותעשיית הדשנים תיחלש. באותו הזמן, האסטרטגיה תספק גידור חלקי במידה ואנו טועים".

"אנחנו מאמינים שהמחירים העכשוויים של המניות מגלמים בתוכם תנאי שוק מושלמים עם המשך גידול במחירי המזון ואשלג ב-10 השנים הבאות לפחות", אומרים בבית ההשקעות.

באקסלנס מספקים מספר סיבות לתפיסה השלילית על הסקטור ומתחילים במתבקש – "הכלכלה הגלובלית צפויה להאט בשנתיים הבאות, דבר שצפוי להתחיל בארה"ב ואף עלול להתרחב לידי מיתון עולמי שיפגע חזק בכלכלה הסינית ויגרור ירידה בביקוש לאוכל וכיוצא מזה, יוריד את מחירי המזון".

הסיבה השנייה, היא ההבנה שלאתנול ישנה השפעה ישירה על מחירי האשלג. "כיום, התירס צורך יותר דשנים מאשר כל שדה אחר. למרות זאת, זה לא כל כך משמעותי ולא מסביר מדוע מחירי האשלג היום הינם גבוהים כל כך".

שלישית ומה שחשוב יותר, אומרים באקסלנס, זה שכ-30% משדות התירס האמריקנים משמשים כיום להפקת לאתנול, עלייה מ-1%-2% רק לפני רק 3 שנים. "זה משנה לגמרי את המשוואה הבסיסית של הביקוש וההיצע, למחירי המזון בארה"ב ובכלל". נציין, כי ארה"ב היא היצואנית הגדולה ביותר בעולם של זרעים למזון.

בבית ההשקעות מאמינים שהתוצאה של הוצאת ההיצע האדיר מהמשוואה הביאה לגידול החד במחירי המזון. האנליסטים מודים שלביקוש מסין ומהודו יש גם יד בעניין אך אומרים שזה לא צרוף מקרים שמחירי המזון החלו לעלות יחד עם המנדט הפדראלי לשימוש באתנול בארה"ב.

העלייה במחירי המזון היא הסיבה מדוע מחירי הדשנים כל כך יקרים - חוואים משלמים יותר בעבור אשלג שמעלה את תפוקת שדות התירס. כאשר מחירי התירס עולים ל-6 דולר לבושל, מחירי האשלג מזנקים ל-700 דולר לטון.

באקסלנס מסבירים שהסיכון לכי"ל, פוטאש ויצרני דשנים נוספים הוא שהעלייה במחירי המזון הופכת להיות נושא מרכזי בעוד האינפלציה מאיימת על יכולתו של ה'פד' לחתוך את שיעורי הריבית. פוליטיקאים אמריקנים כבר יוצאים בפומבי ואומרים, כי הם שוקלים לאפשר הכנסת אתנול על בסיס סוכר אל תוך המדינה בכדי לעצור את תעשיית האתנול מבוססת תירס ובהמשך לכך להצליח להוריד את מחירי המזון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.