גרובר על צניחה של 10% בכי"ל: "תנצלו את הירידות כדי לקנות"

מנהלת מחלקת המחקר בפסגות אומרת היום כי מספר אירועים צפויים לתמוך במחיר המניה. "המלצתנו נותרת קנייה"
אריאל אטיאס |

מניית כימיקלים לישראל (כיל) צנחה היום 9.2% במסחר בבורסה בתל אביב, בעוד היא נפגעת מהסנטימנט השלילי האופף את שוקי ההון הגלובליים ונפגעת ממכירה מסיבית בבורסה המקומית.

לימור גרובר, מנהלת מחלקת המחקר בבית השקעות פסגות, מפרסמת היום סקירה לפיה כדאי לנצל את הירידות במניה. גרובר סוקרת את האירועים האחרונים ומציינת כי למרות המימושים שאנחנו רואים בימים האחרונים (ובעיקר היום),בכל זאת צפויה השפעה חיובית על המניה.

חברת OCP המרוקאית הודיעה על חוזים למכירת סלע פוספט ב- 350-400 דולר לטון החל מהרבעון השני. המחיר הקודם היה 150-200 דולר לטון. לפני שנה היה המחיר כ- 50$ לטון.

ב- 2007 כי"ל מכרה כ- 260 אלף טון סלע פוספט במחיר ממוצע של כ- 60 דולר לטון. כי"ל ייצרה במהלך 2007 כ- 2.9 מיליון טון סלע פוספט אולם רובו הופנה לייצור חומצה ירוקה ששימשה לייצור דשנים ומוצרי תכלית. כי"ל מנצלת רק כ- 65% מכושר הייצור של סלע הפוספט, כך שתיאורטית היא יכולה להגדיל את הייצור על מנת לנצל את המחירים הגבוהים. במקביל, ייתכן שנראה שיעור גבוה יותר של מכירות סלע ופחות דשנים, בעיקר בהתחשב במחירי הגופרית הגבוהים.

ע"פ ידיעות שפורסמו בסוף השבוע כי"ל העלתה את מחיר האשלג לאירופה ל- 380 אירו לטון (585 דולר)

. לפני חודש עמד מחיר האשלג שכי"ל מוכרת באירופה על כ- 450 דולר לטון.

K+S הגרמנית פרסמה ביום חמישי דוחות מעל התחזיות. בכנס המשקיעים העריכה הנהלת החברה כי תשלש את הרווח התפעולי במגזר האשלג ב- 2008, בהתבסס על המחירים הנוכחיים.

לפי ההערכות שלנו הרווח במגזר האשלג של כי"ל צפוי לגדול פי 2.5. הרווח התפעולי של כי"ל מבוסס על מחירי ינואר כאשר העלאות המחיר האחרונות לכיוון של 600 דולר לטון טרם נלקחו בחשבון, עד להתבססות מחירים אלה בשווקים. במידה וכי"ל אכן תציג מגמה דומה באשלג, הרי שהרווח הנקי ב- 2008 יותר מיוכפל. מנכ"ל K+S העריך גם שמחירי האשלג יכולים לטפס ב- 40%-50% נוספים ב- 2008.

ביום שישי בלילה פרסמה POT את דו"ח המלאים החודשי. על פי הדו"ח חלה עלייה של 6% במלאי האשלג בפברואר.

נזכיר, כי בסוף ינואר המלאים דווקא ירדו ב- 3%. החודשים ינואר ופברואר מאופיינים בדרך כלל בעלייה במלאי האשלג ולכך יש להוסיף את העובדה שבמהלך פברואר לא בוצעו כל משלוחים לסין לאור העיכוב בסגירת החוזה עם הרוסים (הצפויה באפריל). מלאי האשלג עדיין נמוך ב- 34% מהממוצע בחמש השנים האחרונות ומהמלאי בחודש המקביל אשתקד. למרות שעליית המלאים אופיינית לעונה חשוב לזכור את התגובה הקשה של השוק עם פרסום העלייה במלאי סוף דצמבר (שגם היא אופיינית לעונה) באמצע ינואר השנה. להערכתנו התגובה של השוק צפויה להיות שלילית לעלייה זו, אם כי באופן חד הרבה פחות ממה שראינו באמצע ינואר.

נתון נוסף הצפוי למתן את התגובה השלילית של השוק הוא ירידת מלאי ה-DAP של היצרניות הצפון אמריקאיות.

המלאי ירד לרמה הנמוכה ב- 38% מהממוצע החמש שנתי, לאחר עלייה בחודש הקודם בעקבותיה היה המלאי נמוך ב-34% מהממוצע החמש שנתי. הירידה בחודש זה היא בניגוד למגמה העונתית.

לסיכום: "נראה שמשקל החדשות הטובות חזק יותר מהשפעה שלילית אפשרית של דו"ח מלאי האשלג. אנו ממליצים לנצל ירידות בכי"ל, אם אכן יהיו כאלה בעקבות מניות הדשנים בארה"ב. המלצתנו נותרת קנייה."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

קרדיט ורד פרקשקרדיט ורד פרקש

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים

מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו של ה"ישראלי הממוצע"

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.67%   חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.

אדישות מפתיעה

בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.

שנאת הסיכון

הבחירה במענק הכספי של 100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.

חשיפה ראשונה לשוק ההון?

כ-60% מהלקוחות שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.

פער גילאים מובהק

בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה 100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.