האוניברסיטה העברית מכניסה הכי הרבה כסף: היקף של 2.26 מיליארד שקל
חברת דן אנד ברדסטריט מפרסמת היום (ב') את דירוג האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות בישראל. במקום ה-1 על-פי הנתונים ניצבת האוניברסיטה העברית עם היקף ההכנסות הגדול ביותר - כ- 2.26 מיליארד שקל.
הטכניון מזנק אל המקום השלישי
במקום השני בדירוג עומדת אוניברסיטת תל-אביב השומרת על מקומה מן השנה שעברה, עם הכנסות של כ- 1.94 מיליארד שקל. מתוכם 326 מיליון שקל בלבד משכר לימוד, ועם מצבת של 26.5 אלף סטודנטים, ו- 892 עובדי סגל אקדמאיים קבועים.
הטכניון בחיפה מציג השנה את השיפור הבולט בדירוג, כאשר טיפס למקום השלישי, עם הכנסות בהיקף כולל של 1.55 מיליארד שקל, מתוכם 92 מיליון שקל הכנסות משכר לימוד, זאת לעומת המקום החמישי בשנה"ל הקודמת.
אוניברסיטת בן גוריון בנגב נשארה גם השנה במקום הרביעי בדירוג עם הכנסות של 1.49 מיליארד שקל, מתוכם 146 מיליון שקל הכנסות משכר לימוד.
מכון ויצמן ירד מהמקום השלישי אשתקד למקום החמישי השנה, עם הכנסות של 1.38 מיליארד שקל, כאלף סטודנטים ו-309 אנשי סגל אקדמאיים אקדמאיים.
ההכנסה המצרפית של 23 המוסדות האקדמאים הגדולים במדינה: כ- 12.4 מיליארד שקל, מתוכם כ- 4.9 מיליארד שקל מהקצבות ממשלתיות, כ- 5.1 מיליארד שקל מתרומות והכנסות אחרות, ורק כ-2.2 מיליארד שקל הכנסות משכר לימוד.
כלכלני דן אנד ברדסטריט ציינו כי ההכנסות מהקצבות הממשלה למוסדות האקדמיים וההכנסות ממקורות אחרים - כגון תרומות, אגודות הידידים וקרנות מחקר, ממשיכות להוות מקור ההכנסה העיקרי של האקדמיה הישראלית, ונחלקים בממוצע שווה בשווה.
לדבריהם, המדובר במגמה עולמית ותיקה, לפיה ההכנסות משכר לימוד אינן מסוגלות לממן את פעילות המוסדות, ולפיכך נוטים המוסדות לגייס תרומות על מנת להמשיך ולהתקיים.
מוסדות נוספים ששיפרו את מעמדם בשנת הלימודים הנוכחית הם מכללת ספיר בנגב והמכללה האקדמית נתניה. מכללת ספיר בנגב, המדורגת השנה במקום ה- 11 לעומת המקום ה-13 בשנה שעברה, עם היקף הכנסות כולל של 125 מיליון שקל, מתוכם כ-6 מיליון שקל משכר לימוד, ועם 5,139 סטודנטים ו- 79 עובדי סגל אקדמאיים קבועים.
המכללה האקדמית נתניה מדורגת במקום ה-17, לעומת המקום ה-19 בשנה שעברה עם הכנסות של כ-90 מיליון שקל, מתוכם 77.8 מיליון שקל הכנסות משכר לימוד, עם 3.6 אלף סטודנטים, הגידול נובע מפתיחת מגמות ייחודיות כגון בנקאות ושוק ההון ופתיחת מגמות לתואר שני.
הפתוחה לא צריכה תרומות מעבר לממשלה
מבין המוסדות האקדמאיים שני המוסדות אשר מצליחים להתקיים עם עזרה ממשלתית מינימלית הינם, האוניברסיטה הפתוחה אשר כ-76% מהכנסותיה נובעות משכר לימוד והמסלול האקדמי - המכללה למנהל אשר מתקיימת כלל ללא סיוע ממשלתי. מרבית הכנסותיה של המסלול האקדמי - המכללה למנהל נובעות מהכנסות משכר לימוד כ-97% מתוך סך הכול כ-217 מיליון שקל הכנסות, במכללה כ-9.4 אלף סטודנטים.
כלכלני דן אנד ברדסטריט מציינים כי בדרוג ניתן להבחין במגמה בולטת של העדפת המכללות והקמפוסים הקטנים על פני האוניברסיטאות והמוסדות הגדולים, כאשר כל המכללות הנסקרות הציגו גידול מרשים במצבת הסטודנטים שלהן, בשיעורים החל מ- 20.5% (שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל), עד 1.1% (במסלול האקדמי של המכללה למנהל).
חברה ועסקים המובילים בתארים
מספר הסטודנטים הכולל לתואר ראשון ושני בשנה"ל תשס"ה הסתכם בכ- 200 אלף, המהווים גידול בשיעור 65% בעשור האחרון.
תחום מדעי החברה ומינהל עסקים ריכז השנה את מספר התלמידים הגדול (68.3%) בלימודים לתואר ראשון ושני) בכל הקמפוסים. תחום מדעי הרוח תפס את המקום השני (53.4%) וצמודים במקום השלישי והרביעי לימודי רפואה ומקצועות פרא-רפואיים, ומשפטים.
