האוניברסיטה העברית מכניסה הכי הרבה כסף: היקף של 2.26 מיליארד שקל

ההכנסה המצרפית של 23 המוסדות האקדמאים הגדולים בישראל: כ- 12.4 מיליארד שקל; כך עולה מדירוג האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות שערכה דן אנד ברדסטריט
משה בנימין |

חברת דן אנד ברדסטריט מפרסמת היום (ב') את דירוג האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות בישראל. במקום ה-1 על-פי הנתונים ניצבת האוניברסיטה העברית עם היקף ההכנסות הגדול ביותר - כ- 2.26 מיליארד שקל.

הטכניון מזנק אל המקום השלישי

במקום השני בדירוג עומדת אוניברסיטת תל-אביב השומרת על מקומה מן השנה שעברה, עם הכנסות של כ- 1.94 מיליארד שקל. מתוכם 326 מיליון שקל בלבד משכר לימוד, ועם מצבת של 26.5 אלף סטודנטים, ו- 892 עובדי סגל אקדמאיים קבועים.

הטכניון בחיפה מציג השנה את השיפור הבולט בדירוג, כאשר טיפס למקום השלישי, עם הכנסות בהיקף כולל של 1.55 מיליארד שקל, מתוכם 92 מיליון שקל הכנסות משכר לימוד, זאת לעומת המקום החמישי בשנה"ל הקודמת.

אוניברסיטת בן גוריון בנגב נשארה גם השנה במקום הרביעי בדירוג עם הכנסות של 1.49 מיליארד שקל, מתוכם 146 מיליון שקל הכנסות משכר לימוד.

מכון ויצמן ירד מהמקום השלישי אשתקד למקום החמישי השנה, עם הכנסות של 1.38 מיליארד שקל, כאלף סטודנטים ו-309 אנשי סגל אקדמאיים אקדמאיים.

ההכנסה המצרפית של 23 המוסדות האקדמאים הגדולים במדינה: כ- 12.4 מיליארד שקל, מתוכם כ- 4.9 מיליארד שקל מהקצבות ממשלתיות, כ- 5.1 מיליארד שקל מתרומות והכנסות אחרות, ורק כ-2.2 מיליארד שקל הכנסות משכר לימוד.

כלכלני דן אנד ברדסטריט ציינו כי ההכנסות מהקצבות הממשלה למוסדות האקדמיים וההכנסות ממקורות אחרים - כגון תרומות, אגודות הידידים וקרנות מחקר, ממשיכות להוות מקור ההכנסה העיקרי של האקדמיה הישראלית, ונחלקים בממוצע שווה בשווה.

לדבריהם, המדובר במגמה עולמית ותיקה, לפיה ההכנסות משכר לימוד אינן מסוגלות לממן את פעילות המוסדות, ולפיכך נוטים המוסדות לגייס תרומות על מנת להמשיך ולהתקיים.

מוסדות נוספים ששיפרו את מעמדם בשנת הלימודים הנוכחית הם מכללת ספיר בנגב והמכללה האקדמית נתניה. מכללת ספיר בנגב, המדורגת השנה במקום ה- 11 לעומת המקום ה-13 בשנה שעברה, עם היקף הכנסות כולל של 125 מיליון שקל, מתוכם כ-6 מיליון שקל משכר לימוד, ועם 5,139 סטודנטים ו- 79 עובדי סגל אקדמאיים קבועים.

המכללה האקדמית נתניה מדורגת במקום ה-17, לעומת המקום ה-19 בשנה שעברה עם הכנסות של כ-90 מיליון שקל, מתוכם 77.8 מיליון שקל הכנסות משכר לימוד, עם 3.6 אלף סטודנטים, הגידול נובע מפתיחת מגמות ייחודיות כגון בנקאות ושוק ההון ופתיחת מגמות לתואר שני.

הפתוחה לא צריכה תרומות מעבר לממשלה

מבין המוסדות האקדמאיים שני המוסדות אשר מצליחים להתקיים עם עזרה ממשלתית מינימלית הינם, האוניברסיטה הפתוחה אשר כ-76% מהכנסותיה נובעות משכר לימוד והמסלול האקדמי - המכללה למנהל אשר מתקיימת כלל ללא סיוע ממשלתי. מרבית הכנסותיה של המסלול האקדמי - המכללה למנהל נובעות מהכנסות משכר לימוד כ-97% מתוך סך הכול כ-217 מיליון שקל הכנסות, במכללה כ-9.4 אלף סטודנטים.

כלכלני דן אנד ברדסטריט מציינים כי בדרוג ניתן להבחין במגמה בולטת של העדפת המכללות והקמפוסים הקטנים על פני האוניברסיטאות והמוסדות הגדולים, כאשר כל המכללות הנסקרות הציגו גידול מרשים במצבת הסטודנטים שלהן, בשיעורים החל מ- 20.5% (שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל), עד 1.1% (במסלול האקדמי של המכללה למנהל).

חברה ועסקים המובילים בתארים

מספר הסטודנטים הכולל לתואר ראשון ושני בשנה"ל תשס"ה הסתכם בכ- 200 אלף, המהווים גידול בשיעור 65% בעשור האחרון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?

הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב

תמיר חכמוף |

ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.

בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.    

הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית? 

מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%

יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב. 

"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש.  לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".