יש עוד מקום לאופטימיות: כך מוכיח מדד מכון ה-ISM

( עדכון 3 ) נתון התעסוקה לסקטור הפרטי צנח ב-23,000 משרות בחודש פברואר. ממדד מכון ה-ISM הכה את קונצנזוס הכלכלנים
אילן קליקה |

מגוון רחב של נתוני מאקרו חשובים פורסמו היום, חלקם טרום פתיחת המסחר וחלקם לאחר פתיחתו. הנתונים יוצרים רגשות מעורבים בקרב המשקיעים, מצד אחד מספר נתונים מעידים כי הכלכלה הולכת ונחלשת, ומצד שני מדד מכון ה-ISM מוכיח כי יש עוד מקום לאופטימיות.

נתון התעסוקה לסקטור הפרטי ומדד פיריון העסקים הלא יצרנים

נתון התעסוקה לסקטור הפרטי צנח ב-23,000 משרות בחודש פברואר, כך הודגש על ידי אינדקס התעסוקה של ה-ADP. זאת, בנוסף לערכת עלייה של 25,000 משרות ממשלתיות ( אשר אינן כלולות באינדקס ה-ADP ), מרמז כי בחודש פברואר נוספו 2000 משרות בלבד, עלייה מינורית למדי.

נתון התעסוקה לסקטור הפרטי פספס בגדול את ציפיות האנליסטים, אשר ציפו לעלייה של 20,000 משרות בחודש פברואר.

"חישוב שערכנו מראה, כי כדי שנתוני הרביע האחרון בין שני הדוחות ישתוו, צריך הדוח הממשלתי לרשום עלייה מצטברת בת 101,000 משרות בשלושת החודשים האחרונים (כולל פברואר). לכן, הסיכוי להפתעה כלפי מעלה בדוח הממשלתי, שיתפרסם ביום ו', אינו נמוך", כך ציין רונן מנחם, מנהל היחידה לאסטרטגיה והשקעות בבנק מזרחי טפחות.

"דוח התעסוקה הפרטי מותיר מקום לשלל אפשרויות לדוח הממשלתי החשוב, אך לא נופתע אם הנטייה הכוללת תהייה תיקון כלפי מעלה של הנתונים. בכל מקרה אחר יאבד הדוח הפרטי ממהימנותו, או שהתיקונים בדוח הממשלתי יבואו מאוחר יותר ויהיו חריפים יותר", הסביר מנחם..

מדד הפריון העסקים הלא יצרנים ועלות יחידת העבודה השולית, מדד אינפלציוני משמעותי, הציגו עליות מינוריות ברבעון הרביעי, בהשוואה להערכות הכלכלנים.הפריון, המוגדר כהתפוקה המיוצרת בשעה, רשם ברבעון הרביעי עלייה של 1.9% בתאום שנתי. כמו כן, נתון זה מייצג עלייה של 0.1%, בהשוואה להערכות הכלכלנים, עלייה של 1.8%.

נתון עלות יחידת העבודה השולית רשם עלייה של 2.6%, מרמה של 2.1%, העלייה הגדולה ביותר מאז הרבעון הראשון.

מדד ההזמנות ממפעלים לחודש ינואר

סימן נוסף לכלכלה הנחלשת מספק מדד ההזמנות ממפעלים לחודש ינואר, המשקף את שווי ההזמנות החדשות לפי ערכים כספיים הן למוצרים חד פעמיים והן למוצרים ברי קיימא. על פי המדד, הזמנות המפעלים לחודש ינואר צנחו ב-2.5%, במקביל לירידה בהזמנות למוצרים ברי הקיימא.

נתון המוצרים ברי הקיימא הציג ירידה של 5.1%, ובתוך כך הכה את ציפיות האנליסטים אשר חזו ירידה חדה יותר של 5.3%. עוד על פי הנתונים, ההזמנות למוצרים שאינם ברי קיימא התחזקו ב-0.3%.

מדד מכון ה-ISM

חדשות טובות בסקטור הלא-יצרני בארה"ב לחודש פברואר, כך עולה ממדד מכון ה-ISM, אשר הציג עלייה לרמה של 50.8 נקודות, והכה את קונצנזוס הכלכלנים אשר ציפו לעלייה מתונה יותר לרמה של 47.5 נקודות. נזכיר כי בחודש ינואר המדד הציג ירידה חדה מאוד לרמה של 41.9 נקודות.

מדד מכון ה-ISM הסוקר את פעילותם של מעל 400 פירמות מ-60 סקטורים שונים ברחבי ארה"ב ומייצג כמעט 90% מהכלכלה האמריקנית, כגון סקטור החקלאות, כרייה, בנייה, תחבורה, תקשורת וקמעונאות.

בחודש שעבר, צד השירותים בארה"ב שהיה עד כה הצד החזק של הכלכלה האמריקנית, לא רק שנבלם אלא גם החל להצטמק בפעם הראשונה ב-58 החודשים האחרונים - כל קריאה מתחת לרמת ה-50% במדד הפעילות העסקית מצביעה על הצטמקות הצמיחה, וכל קריאה מעל על גידול.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.