יש עוד מקום לאופטימיות: כך מוכיח מדד מכון ה-ISM

( עדכון 3 ) נתון התעסוקה לסקטור הפרטי צנח ב-23,000 משרות בחודש פברואר. ממדד מכון ה-ISM הכה את קונצנזוס הכלכלנים
אילן קליקה |

מגוון רחב של נתוני מאקרו חשובים פורסמו היום, חלקם טרום פתיחת המסחר וחלקם לאחר פתיחתו. הנתונים יוצרים רגשות מעורבים בקרב המשקיעים, מצד אחד מספר נתונים מעידים כי הכלכלה הולכת ונחלשת, ומצד שני מדד מכון ה-ISM מוכיח כי יש עוד מקום לאופטימיות.

נתון התעסוקה לסקטור הפרטי ומדד פיריון העסקים הלא יצרנים

נתון התעסוקה לסקטור הפרטי צנח ב-23,000 משרות בחודש פברואר, כך הודגש על ידי אינדקס התעסוקה של ה-ADP. זאת, בנוסף לערכת עלייה של 25,000 משרות ממשלתיות ( אשר אינן כלולות באינדקס ה-ADP ), מרמז כי בחודש פברואר נוספו 2000 משרות בלבד, עלייה מינורית למדי.

נתון התעסוקה לסקטור הפרטי פספס בגדול את ציפיות האנליסטים, אשר ציפו לעלייה של 20,000 משרות בחודש פברואר.

"חישוב שערכנו מראה, כי כדי שנתוני הרביע האחרון בין שני הדוחות ישתוו, צריך הדוח הממשלתי לרשום עלייה מצטברת בת 101,000 משרות בשלושת החודשים האחרונים (כולל פברואר). לכן, הסיכוי להפתעה כלפי מעלה בדוח הממשלתי, שיתפרסם ביום ו', אינו נמוך", כך ציין רונן מנחם, מנהל היחידה לאסטרטגיה והשקעות בבנק מזרחי טפחות.

"דוח התעסוקה הפרטי מותיר מקום לשלל אפשרויות לדוח הממשלתי החשוב, אך לא נופתע אם הנטייה הכוללת תהייה תיקון כלפי מעלה של הנתונים. בכל מקרה אחר יאבד הדוח הפרטי ממהימנותו, או שהתיקונים בדוח הממשלתי יבואו מאוחר יותר ויהיו חריפים יותר", הסביר מנחם..

מדד הפריון העסקים הלא יצרנים ועלות יחידת העבודה השולית, מדד אינפלציוני משמעותי, הציגו עליות מינוריות ברבעון הרביעי, בהשוואה להערכות הכלכלנים.הפריון, המוגדר כהתפוקה המיוצרת בשעה, רשם ברבעון הרביעי עלייה של 1.9% בתאום שנתי. כמו כן, נתון זה מייצג עלייה של 0.1%, בהשוואה להערכות הכלכלנים, עלייה של 1.8%.

נתון עלות יחידת העבודה השולית רשם עלייה של 2.6%, מרמה של 2.1%, העלייה הגדולה ביותר מאז הרבעון הראשון.

מדד ההזמנות ממפעלים לחודש ינואר

סימן נוסף לכלכלה הנחלשת מספק מדד ההזמנות ממפעלים לחודש ינואר, המשקף את שווי ההזמנות החדשות לפי ערכים כספיים הן למוצרים חד פעמיים והן למוצרים ברי קיימא. על פי המדד, הזמנות המפעלים לחודש ינואר צנחו ב-2.5%, במקביל לירידה בהזמנות למוצרים ברי הקיימא.

נתון המוצרים ברי הקיימא הציג ירידה של 5.1%, ובתוך כך הכה את ציפיות האנליסטים אשר חזו ירידה חדה יותר של 5.3%. עוד על פי הנתונים, ההזמנות למוצרים שאינם ברי קיימא התחזקו ב-0.3%.

מדד מכון ה-ISM

חדשות טובות בסקטור הלא-יצרני בארה"ב לחודש פברואר, כך עולה ממדד מכון ה-ISM, אשר הציג עלייה לרמה של 50.8 נקודות, והכה את קונצנזוס הכלכלנים אשר ציפו לעלייה מתונה יותר לרמה של 47.5 נקודות. נזכיר כי בחודש ינואר המדד הציג ירידה חדה מאוד לרמה של 41.9 נקודות.

מדד מכון ה-ISM הסוקר את פעילותם של מעל 400 פירמות מ-60 סקטורים שונים ברחבי ארה"ב ומייצג כמעט 90% מהכלכלה האמריקנית, כגון סקטור החקלאות, כרייה, בנייה, תחבורה, תקשורת וקמעונאות.

בחודש שעבר, צד השירותים בארה"ב שהיה עד כה הצד החזק של הכלכלה האמריקנית, לא רק שנבלם אלא גם החל להצטמק בפעם הראשונה ב-58 החודשים האחרונים - כל קריאה מתחת לרמת ה-50% במדד הפעילות העסקית מצביעה על הצטמקות הצמיחה, וכל קריאה מעל על גידול.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".