יש עוד מקום לאופטימיות: כך מוכיח מדד מכון ה-ISM
מגוון רחב של נתוני מאקרו חשובים פורסמו היום, חלקם טרום פתיחת המסחר וחלקם לאחר פתיחתו. הנתונים יוצרים רגשות מעורבים בקרב המשקיעים, מצד אחד מספר נתונים מעידים כי הכלכלה הולכת ונחלשת, ומצד שני מדד מכון ה-ISM מוכיח כי יש עוד מקום לאופטימיות.
נתון התעסוקה לסקטור הפרטי ומדד פיריון העסקים הלא יצרנים
נתון התעסוקה לסקטור הפרטי צנח ב-23,000 משרות בחודש פברואר, כך הודגש על ידי אינדקס התעסוקה של ה-ADP. זאת, בנוסף לערכת עלייה של 25,000 משרות ממשלתיות ( אשר אינן כלולות באינדקס ה-ADP ), מרמז כי בחודש פברואר נוספו 2000 משרות בלבד, עלייה מינורית למדי.
נתון התעסוקה לסקטור הפרטי פספס בגדול את ציפיות האנליסטים, אשר ציפו לעלייה של 20,000 משרות בחודש פברואר.
"חישוב שערכנו מראה, כי כדי שנתוני הרביע האחרון בין שני הדוחות ישתוו, צריך הדוח הממשלתי לרשום עלייה מצטברת בת 101,000 משרות בשלושת החודשים האחרונים (כולל פברואר). לכן, הסיכוי להפתעה כלפי מעלה בדוח הממשלתי, שיתפרסם ביום ו', אינו נמוך", כך ציין רונן מנחם, מנהל היחידה לאסטרטגיה והשקעות בבנק מזרחי טפחות.
"דוח התעסוקה הפרטי מותיר מקום לשלל אפשרויות לדוח הממשלתי החשוב, אך לא נופתע אם הנטייה הכוללת תהייה תיקון כלפי מעלה של הנתונים. בכל מקרה אחר יאבד הדוח הפרטי ממהימנותו, או שהתיקונים בדוח הממשלתי יבואו מאוחר יותר ויהיו חריפים יותר", הסביר מנחם..
מדד הפריון העסקים הלא יצרנים ועלות יחידת העבודה השולית, מדד אינפלציוני משמעותי, הציגו עליות מינוריות ברבעון הרביעי, בהשוואה להערכות הכלכלנים.הפריון, המוגדר כהתפוקה המיוצרת בשעה, רשם ברבעון הרביעי עלייה של 1.9% בתאום שנתי. כמו כן, נתון זה מייצג עלייה של 0.1%, בהשוואה להערכות הכלכלנים, עלייה של 1.8%.
נתון עלות יחידת העבודה השולית רשם עלייה של 2.6%, מרמה של 2.1%, העלייה הגדולה ביותר מאז הרבעון הראשון.
מדד ההזמנות ממפעלים לחודש ינואר
סימן נוסף לכלכלה הנחלשת מספק מדד ההזמנות ממפעלים לחודש ינואר, המשקף את שווי ההזמנות החדשות לפי ערכים כספיים הן למוצרים חד פעמיים והן למוצרים ברי קיימא. על פי המדד, הזמנות המפעלים לחודש ינואר צנחו ב-2.5%, במקביל לירידה בהזמנות למוצרים ברי הקיימא.
נתון המוצרים ברי הקיימא הציג ירידה של 5.1%, ובתוך כך הכה את ציפיות האנליסטים אשר חזו ירידה חדה יותר של 5.3%. עוד על פי הנתונים, ההזמנות למוצרים שאינם ברי קיימא התחזקו ב-0.3%.
מדד מכון ה-ISM
חדשות טובות בסקטור הלא-יצרני בארה"ב לחודש פברואר, כך עולה ממדד מכון ה-ISM, אשר הציג עלייה לרמה של 50.8 נקודות, והכה את קונצנזוס הכלכלנים אשר ציפו לעלייה מתונה יותר לרמה של 47.5 נקודות. נזכיר כי בחודש ינואר המדד הציג ירידה חדה מאוד לרמה של 41.9 נקודות.
מדד מכון ה-ISM הסוקר את פעילותם של מעל 400 פירמות מ-60 סקטורים שונים ברחבי ארה"ב ומייצג כמעט 90% מהכלכלה האמריקנית, כגון סקטור החקלאות, כרייה, בנייה, תחבורה, תקשורת וקמעונאות.
בחודש שעבר, צד השירותים בארה"ב שהיה עד כה הצד החזק של הכלכלה האמריקנית, לא רק שנבלם אלא גם החל להצטמק בפעם הראשונה ב-58 החודשים האחרונים - כל קריאה מתחת לרמת ה-50% במדד הפעילות העסקית מצביעה על הצטמקות הצמיחה, וכל קריאה מעל על גידול.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
