יש עוד מקום לאופטימיות: כך מוכיח מדד מכון ה-ISM
מגוון רחב של נתוני מאקרו חשובים פורסמו היום, חלקם טרום פתיחת המסחר וחלקם לאחר פתיחתו. הנתונים יוצרים רגשות מעורבים בקרב המשקיעים, מצד אחד מספר נתונים מעידים כי הכלכלה הולכת ונחלשת, ומצד שני מדד מכון ה-ISM מוכיח כי יש עוד מקום לאופטימיות.
נתון התעסוקה לסקטור הפרטי ומדד פיריון העסקים הלא יצרנים
נתון התעסוקה לסקטור הפרטי צנח ב-23,000 משרות בחודש פברואר, כך הודגש על ידי אינדקס התעסוקה של ה-ADP. זאת, בנוסף לערכת עלייה של 25,000 משרות ממשלתיות ( אשר אינן כלולות באינדקס ה-ADP ), מרמז כי בחודש פברואר נוספו 2000 משרות בלבד, עלייה מינורית למדי.
נתון התעסוקה לסקטור הפרטי פספס בגדול את ציפיות האנליסטים, אשר ציפו לעלייה של 20,000 משרות בחודש פברואר.
"חישוב שערכנו מראה, כי כדי שנתוני הרביע האחרון בין שני הדוחות ישתוו, צריך הדוח הממשלתי לרשום עלייה מצטברת בת 101,000 משרות בשלושת החודשים האחרונים (כולל פברואר). לכן, הסיכוי להפתעה כלפי מעלה בדוח הממשלתי, שיתפרסם ביום ו', אינו נמוך", כך ציין רונן מנחם, מנהל היחידה לאסטרטגיה והשקעות בבנק מזרחי טפחות.
"דוח התעסוקה הפרטי מותיר מקום לשלל אפשרויות לדוח הממשלתי החשוב, אך לא נופתע אם הנטייה הכוללת תהייה תיקון כלפי מעלה של הנתונים. בכל מקרה אחר יאבד הדוח הפרטי ממהימנותו, או שהתיקונים בדוח הממשלתי יבואו מאוחר יותר ויהיו חריפים יותר", הסביר מנחם..
מדד הפריון העסקים הלא יצרנים ועלות יחידת העבודה השולית, מדד אינפלציוני משמעותי, הציגו עליות מינוריות ברבעון הרביעי, בהשוואה להערכות הכלכלנים.הפריון, המוגדר כהתפוקה המיוצרת בשעה, רשם ברבעון הרביעי עלייה של 1.9% בתאום שנתי. כמו כן, נתון זה מייצג עלייה של 0.1%, בהשוואה להערכות הכלכלנים, עלייה של 1.8%.
נתון עלות יחידת העבודה השולית רשם עלייה של 2.6%, מרמה של 2.1%, העלייה הגדולה ביותר מאז הרבעון הראשון.
מדד ההזמנות ממפעלים לחודש ינואר
סימן נוסף לכלכלה הנחלשת מספק מדד ההזמנות ממפעלים לחודש ינואר, המשקף את שווי ההזמנות החדשות לפי ערכים כספיים הן למוצרים חד פעמיים והן למוצרים ברי קיימא. על פי המדד, הזמנות המפעלים לחודש ינואר צנחו ב-2.5%, במקביל לירידה בהזמנות למוצרים ברי הקיימא.
נתון המוצרים ברי הקיימא הציג ירידה של 5.1%, ובתוך כך הכה את ציפיות האנליסטים אשר חזו ירידה חדה יותר של 5.3%. עוד על פי הנתונים, ההזמנות למוצרים שאינם ברי קיימא התחזקו ב-0.3%.
מדד מכון ה-ISM
חדשות טובות בסקטור הלא-יצרני בארה"ב לחודש פברואר, כך עולה ממדד מכון ה-ISM, אשר הציג עלייה לרמה של 50.8 נקודות, והכה את קונצנזוס הכלכלנים אשר ציפו לעלייה מתונה יותר לרמה של 47.5 נקודות. נזכיר כי בחודש ינואר המדד הציג ירידה חדה מאוד לרמה של 41.9 נקודות.
מדד מכון ה-ISM הסוקר את פעילותם של מעל 400 פירמות מ-60 סקטורים שונים ברחבי ארה"ב ומייצג כמעט 90% מהכלכלה האמריקנית, כגון סקטור החקלאות, כרייה, בנייה, תחבורה, תקשורת וקמעונאות.
בחודש שעבר, צד השירותים בארה"ב שהיה עד כה הצד החזק של הכלכלה האמריקנית, לא רק שנבלם אלא גם החל להצטמק בפעם הראשונה ב-58 החודשים האחרונים - כל קריאה מתחת לרמת ה-50% במדד הפעילות העסקית מצביעה על הצטמקות הצמיחה, וכל קריאה מעל על גידול.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
