יש עוד מקום לאופטימיות: כך מוכיח מדד מכון ה-ISM
מגוון רחב של נתוני מאקרו חשובים פורסמו היום, חלקם טרום פתיחת המסחר וחלקם לאחר פתיחתו. הנתונים יוצרים רגשות מעורבים בקרב המשקיעים, מצד אחד מספר נתונים מעידים כי הכלכלה הולכת ונחלשת, ומצד שני מדד מכון ה-ISM מוכיח כי יש עוד מקום לאופטימיות.
נתון התעסוקה לסקטור הפרטי ומדד פיריון העסקים הלא יצרנים
נתון התעסוקה לסקטור הפרטי צנח ב-23,000 משרות בחודש פברואר, כך הודגש על ידי אינדקס התעסוקה של ה-ADP. זאת, בנוסף לערכת עלייה של 25,000 משרות ממשלתיות ( אשר אינן כלולות באינדקס ה-ADP ), מרמז כי בחודש פברואר נוספו 2000 משרות בלבד, עלייה מינורית למדי.
נתון התעסוקה לסקטור הפרטי פספס בגדול את ציפיות האנליסטים, אשר ציפו לעלייה של 20,000 משרות בחודש פברואר.
"חישוב שערכנו מראה, כי כדי שנתוני הרביע האחרון בין שני הדוחות ישתוו, צריך הדוח הממשלתי לרשום עלייה מצטברת בת 101,000 משרות בשלושת החודשים האחרונים (כולל פברואר). לכן, הסיכוי להפתעה כלפי מעלה בדוח הממשלתי, שיתפרסם ביום ו', אינו נמוך", כך ציין רונן מנחם, מנהל היחידה לאסטרטגיה והשקעות בבנק מזרחי טפחות.
"דוח התעסוקה הפרטי מותיר מקום לשלל אפשרויות לדוח הממשלתי החשוב, אך לא נופתע אם הנטייה הכוללת תהייה תיקון כלפי מעלה של הנתונים. בכל מקרה אחר יאבד הדוח הפרטי ממהימנותו, או שהתיקונים בדוח הממשלתי יבואו מאוחר יותר ויהיו חריפים יותר", הסביר מנחם..
מדד הפריון העסקים הלא יצרנים ועלות יחידת העבודה השולית, מדד אינפלציוני משמעותי, הציגו עליות מינוריות ברבעון הרביעי, בהשוואה להערכות הכלכלנים.הפריון, המוגדר כהתפוקה המיוצרת בשעה, רשם ברבעון הרביעי עלייה של 1.9% בתאום שנתי. כמו כן, נתון זה מייצג עלייה של 0.1%, בהשוואה להערכות הכלכלנים, עלייה של 1.8%.
נתון עלות יחידת העבודה השולית רשם עלייה של 2.6%, מרמה של 2.1%, העלייה הגדולה ביותר מאז הרבעון הראשון.
מדד ההזמנות ממפעלים לחודש ינואר
סימן נוסף לכלכלה הנחלשת מספק מדד ההזמנות ממפעלים לחודש ינואר, המשקף את שווי ההזמנות החדשות לפי ערכים כספיים הן למוצרים חד פעמיים והן למוצרים ברי קיימא. על פי המדד, הזמנות המפעלים לחודש ינואר צנחו ב-2.5%, במקביל לירידה בהזמנות למוצרים ברי הקיימא.
נתון המוצרים ברי הקיימא הציג ירידה של 5.1%, ובתוך כך הכה את ציפיות האנליסטים אשר חזו ירידה חדה יותר של 5.3%. עוד על פי הנתונים, ההזמנות למוצרים שאינם ברי קיימא התחזקו ב-0.3%.
מדד מכון ה-ISM
חדשות טובות בסקטור הלא-יצרני בארה"ב לחודש פברואר, כך עולה ממדד מכון ה-ISM, אשר הציג עלייה לרמה של 50.8 נקודות, והכה את קונצנזוס הכלכלנים אשר ציפו לעלייה מתונה יותר לרמה של 47.5 נקודות. נזכיר כי בחודש ינואר המדד הציג ירידה חדה מאוד לרמה של 41.9 נקודות.
מדד מכון ה-ISM הסוקר את פעילותם של מעל 400 פירמות מ-60 סקטורים שונים ברחבי ארה"ב ומייצג כמעט 90% מהכלכלה האמריקנית, כגון סקטור החקלאות, כרייה, בנייה, תחבורה, תקשורת וקמעונאות.
בחודש שעבר, צד השירותים בארה"ב שהיה עד כה הצד החזק של הכלכלה האמריקנית, לא רק שנבלם אלא גם החל להצטמק בפעם הראשונה ב-58 החודשים האחרונים - כל קריאה מתחת לרמת ה-50% במדד הפעילות העסקית מצביעה על הצטמקות הצמיחה, וכל קריאה מעל על גידול.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
רשות המסים לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.
בואו ונעשה קצת סדר.
החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה.
מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי.
מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:
1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות.
2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו.
כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר.
כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?
תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר:
