התנודות החדות בבורסה? לא קשור לברננקי
כולם בטוחים שד"ר בן שלום בארנאנקי הוא האיש הכי משפיע בעולם הכלכלי-מוניטארי, נכון? אבל העובדות בשטח, התגובות של השווקים הפיננסיים, אינן תומכות במחשבה הזאת.
מי הרבה יותר חזק מהנגיד האמריקאי? השפעתם של ויליאם אקמאן מקרן ההדג' פרשינג למשל או מר גארי צ'ארלס דנטון, שמשמש כיו"ר, נשיא ומנכ"ל של חברת ביטוחי ההתחייבויות האמריקאית MBIA, Inc. וכמובן ביל גייטס וסטיב באלמאר, ממייקרוסופט, גדולה בהרבה.
איך אנחנו מגיעים למסקנה הזו? פשוט מאוד, באמצעות התגובות של מדדי המניות בניו יורק בשני ימי המסחר האחרונים בשבוע שעבר. שימו לב שבמהלך שלושת ימי המסחר הראשונים של השבוע שעבר עלו המדדים בציפיות לקיצוץ נוסף בריבית בארה"ב. העולם הכלכלי כולו עצר נשימתו, בחיוב, לציפיות של מה שיעשה בארנאנקי והאיש אכן עשה את מה שציפו שיעשה, המשיך להוריד את הריבית.
בעוד הכול ממתינים, ביום ד' האחרון, לעליות כתגובה להורדת הריבית תעתע השוק במשקיעים ודווקא ירד. מדוע ירד? כי ביום ד', ה – 30.1.08, בעוד השפעתו הברוכה של ד"ר בן-שלום עדיין מרחפת מעל השוק בא מר ויליאם אקמאן ובקלות בלתי נסבלת ממש, במשפט אחד, מוטט את המדדים, בארנאנקי או לא. מיהו מר אקמאן? אקמאן הוא מייסדה של הקרן הידועה Pershing Square Capital Management LP שהתפרסמה, בין השאר, בכך שהיא שהכריחה את ענקית המזון מאקדונאלד לבצע רה-ארגון שתוצאותיו, גם לבעלי המניות וגם לחברה, היו מצוינות.
בגלל לחצים של קרן זו נכנס המיליארדר האגדתי קירק קרקוריאן לג'נרל מוטורס ועוד כהנה וכהנה פעילויות. אקמאן ( Ackman) הוא ממיצגי הדור החדש של מנהלי קרנות, ה"אקטיביסטיים", כאלו שלצד המטרה העיקרית בחייהם, לעשות כסף והרבה, הם גם "פעילים למען שינויים עסקיים חיוביים". אקמאן אמר שחברות ביטוחי הערבויות MBIA ו–Amback Financial Group, שתי ענקיות ומהיציבות ביותר בביטוח התחייבויות (בעיקר של אגחי"ם) יציגו הפסדים של כ-24 מיליארד דולר, "בגלל השקעות במשכנתאות". השוק, שב-30.1 כאמור התכונן לעלות בגלל הריבית עבר מיד לנפילה חזקה, מדד הדאו נפל מרמה של 12,716 לרמה של 12,312, כ -% 3.17.
למחרת, ה–31.1 , השוק המשיך לרדת אבל לקראת הצהרים בא דנטון, עם הצהרה מאוד חיובית בקשר למצבה ולעתידה של החברה שהוא מנהל, MBIA, וכתוצאה הגיבו המדדים בעוצמה, הדאו ג'ונס עלה ב % 2.3.
כלומר, גם הירידה וגם העלייה של המדדים הייתה למרות בארנאנקי ולא בגללו, " אז למי יש יותר גדול?" וכל זה לפני השפעתה של מייקרוסופט. ההודעה של מייקרוסופט, שהיא מוכנה לשלם 44.6 מיליארד דולרים עבור Yahoo ששווייה, ביום ההצעה, היה 25.7 מיליארד, פרמיה של % 73.5, נודעה, בו זמנית, בכל רחבי העולם בו זמנית ולכן, כ-8 שעות לפני תחילת המסחר בניו יורק כבר הצביעו החוזים העתידיים על ביקושי ענק מכל רחבי העולם.
את הקטע הזה אנחנו לא מביאים על מנת לרומם קרנם של המנהלים האמריקאים אלא על מנת להראות לכם מה באמת משפיע על המדדים בטווחים הקצרים ולמה לא כדאי להיבהל מכל שטות שהתקשורת מרוממת אלא לחשוב בהגיון כלכלי.
כאשר מזהירים את המשקיעים מפני המיתון הגדול ביותר מאז מלחמת העולם חשוב להבין שגם גייטס ובאלמר שומעים זאת. האם מישהו מכם מאמין שה"ה ביל גייטס וסטיב באלמר היו מעיזים להציע מחיר כזה (או בכלל להציע) אם היו מאמינים שכלכלת ארה"ב צועדת לרמות מיתון שמתאר ג'ים רוג'רס? (שטעה בגדול לא אחת בעבר).
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
