התנודות החדות בבורסה? לא קשור לברננקי

כולם חושבים שברננקי הוא זה שקובע את הכיוון היומי של המדדים בארה"ב אבל התגובות של השווקים הפיננסיים, אינן תומכות במחשבה הזאת
שלמה גרינברג |

כולם בטוחים שד"ר בן שלום בארנאנקי הוא האיש הכי משפיע בעולם הכלכלי-מוניטארי, נכון? אבל העובדות בשטח, התגובות של השווקים הפיננסיים, אינן תומכות במחשבה הזאת.

מי הרבה יותר חזק מהנגיד האמריקאי? השפעתם של ויליאם אקמאן מקרן ההדג' פרשינג למשל או מר גארי צ'ארלס דנטון, שמשמש כיו"ר, נשיא ומנכ"ל של חברת ביטוחי ההתחייבויות האמריקאית MBIA, Inc. וכמובן ביל גייטס וסטיב באלמאר, ממייקרוסופט, גדולה בהרבה.

איך אנחנו מגיעים למסקנה הזו? פשוט מאוד, באמצעות התגובות של מדדי המניות בניו יורק בשני ימי המסחר האחרונים בשבוע שעבר. שימו לב שבמהלך שלושת ימי המסחר הראשונים של השבוע שעבר עלו המדדים בציפיות לקיצוץ נוסף בריבית בארה"ב. העולם הכלכלי כולו עצר נשימתו, בחיוב, לציפיות של מה שיעשה בארנאנקי והאיש אכן עשה את מה שציפו שיעשה, המשיך להוריד את הריבית.

בעוד הכול ממתינים, ביום ד' האחרון, לעליות כתגובה להורדת הריבית תעתע השוק במשקיעים ודווקא ירד. מדוע ירד? כי ביום ד', ה – 30.1.08, בעוד השפעתו הברוכה של ד"ר בן-שלום עדיין מרחפת מעל השוק בא מר ויליאם אקמאן ובקלות בלתי נסבלת ממש, במשפט אחד, מוטט את המדדים, בארנאנקי או לא. מיהו מר אקמאן? אקמאן הוא מייסדה של הקרן הידועה Pershing Square Capital Management LP שהתפרסמה, בין השאר, בכך שהיא שהכריחה את ענקית המזון מאקדונאלד לבצע רה-ארגון שתוצאותיו, גם לבעלי המניות וגם לחברה, היו מצוינות.

בגלל לחצים של קרן זו נכנס המיליארדר האגדתי קירק קרקוריאן לג'נרל מוטורס ועוד כהנה וכהנה פעילויות. אקמאן ( Ackman) הוא ממיצגי הדור החדש של מנהלי קרנות, ה"אקטיביסטיים", כאלו שלצד המטרה העיקרית בחייהם, לעשות כסף והרבה, הם גם "פעילים למען שינויים עסקיים חיוביים". אקמאן אמר שחברות ביטוחי הערבויות MBIA ו–Amback Financial Group, שתי ענקיות ומהיציבות ביותר בביטוח התחייבויות (בעיקר של אגחי"ם) יציגו הפסדים של כ-24 מיליארד דולר, "בגלל השקעות במשכנתאות". השוק, שב-30.1 כאמור התכונן לעלות בגלל הריבית עבר מיד לנפילה חזקה, מדד הדאו נפל מרמה של 12,716 לרמה של 12,312, כ -% 3.17.

למחרת, ה–31.1 , השוק המשיך לרדת אבל לקראת הצהרים בא דנטון, עם הצהרה מאוד חיובית בקשר למצבה ולעתידה של החברה שהוא מנהל, MBIA, וכתוצאה הגיבו המדדים בעוצמה, הדאו ג'ונס עלה ב % 2.3.

כלומר, גם הירידה וגם העלייה של המדדים הייתה למרות בארנאנקי ולא בגללו, " אז למי יש יותר גדול?" וכל זה לפני השפעתה של מייקרוסופט. ההודעה של מייקרוסופט, שהיא מוכנה לשלם 44.6 מיליארד דולרים עבור Yahoo ששווייה, ביום ההצעה, היה 25.7 מיליארד, פרמיה של % 73.5, נודעה, בו זמנית, בכל רחבי העולם בו זמנית ולכן, כ-8 שעות לפני תחילת המסחר בניו יורק כבר הצביעו החוזים העתידיים על ביקושי ענק מכל רחבי העולם.

את הקטע הזה אנחנו לא מביאים על מנת לרומם קרנם של המנהלים האמריקאים אלא על מנת להראות לכם מה באמת משפיע על המדדים בטווחים הקצרים ולמה לא כדאי להיבהל מכל שטות שהתקשורת מרוממת אלא לחשוב בהגיון כלכלי.

כאשר מזהירים את המשקיעים מפני המיתון הגדול ביותר מאז מלחמת העולם חשוב להבין שגם גייטס ובאלמר שומעים זאת. האם מישהו מכם מאמין שה"ה ביל גייטס וסטיב באלמר היו מעיזים להציע מחיר כזה (או בכלל להציע) אם היו מאמינים שכלכלת ארה"ב צועדת לרמות מיתון שמתאר ג'ים רוג'רס? (שטעה בגדול לא אחת בעבר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.