התנודות החדות בבורסה? לא קשור לברננקי

כולם חושבים שברננקי הוא זה שקובע את הכיוון היומי של המדדים בארה"ב אבל התגובות של השווקים הפיננסיים, אינן תומכות במחשבה הזאת
שלמה גרינברג |

כולם בטוחים שד"ר בן שלום בארנאנקי הוא האיש הכי משפיע בעולם הכלכלי-מוניטארי, נכון? אבל העובדות בשטח, התגובות של השווקים הפיננסיים, אינן תומכות במחשבה הזאת.

מי הרבה יותר חזק מהנגיד האמריקאי? השפעתם של ויליאם אקמאן מקרן ההדג' פרשינג למשל או מר גארי צ'ארלס דנטון, שמשמש כיו"ר, נשיא ומנכ"ל של חברת ביטוחי ההתחייבויות האמריקאית MBIA, Inc. וכמובן ביל גייטס וסטיב באלמאר, ממייקרוסופט, גדולה בהרבה.

איך אנחנו מגיעים למסקנה הזו? פשוט מאוד, באמצעות התגובות של מדדי המניות בניו יורק בשני ימי המסחר האחרונים בשבוע שעבר. שימו לב שבמהלך שלושת ימי המסחר הראשונים של השבוע שעבר עלו המדדים בציפיות לקיצוץ נוסף בריבית בארה"ב. העולם הכלכלי כולו עצר נשימתו, בחיוב, לציפיות של מה שיעשה בארנאנקי והאיש אכן עשה את מה שציפו שיעשה, המשיך להוריד את הריבית.

בעוד הכול ממתינים, ביום ד' האחרון, לעליות כתגובה להורדת הריבית תעתע השוק במשקיעים ודווקא ירד. מדוע ירד? כי ביום ד', ה – 30.1.08, בעוד השפעתו הברוכה של ד"ר בן-שלום עדיין מרחפת מעל השוק בא מר ויליאם אקמאן ובקלות בלתי נסבלת ממש, במשפט אחד, מוטט את המדדים, בארנאנקי או לא. מיהו מר אקמאן? אקמאן הוא מייסדה של הקרן הידועה Pershing Square Capital Management LP שהתפרסמה, בין השאר, בכך שהיא שהכריחה את ענקית המזון מאקדונאלד לבצע רה-ארגון שתוצאותיו, גם לבעלי המניות וגם לחברה, היו מצוינות.

בגלל לחצים של קרן זו נכנס המיליארדר האגדתי קירק קרקוריאן לג'נרל מוטורס ועוד כהנה וכהנה פעילויות. אקמאן ( Ackman) הוא ממיצגי הדור החדש של מנהלי קרנות, ה"אקטיביסטיים", כאלו שלצד המטרה העיקרית בחייהם, לעשות כסף והרבה, הם גם "פעילים למען שינויים עסקיים חיוביים". אקמאן אמר שחברות ביטוחי הערבויות MBIA ו–Amback Financial Group, שתי ענקיות ומהיציבות ביותר בביטוח התחייבויות (בעיקר של אגחי"ם) יציגו הפסדים של כ-24 מיליארד דולר, "בגלל השקעות במשכנתאות". השוק, שב-30.1 כאמור התכונן לעלות בגלל הריבית עבר מיד לנפילה חזקה, מדד הדאו נפל מרמה של 12,716 לרמה של 12,312, כ -% 3.17.

למחרת, ה–31.1 , השוק המשיך לרדת אבל לקראת הצהרים בא דנטון, עם הצהרה מאוד חיובית בקשר למצבה ולעתידה של החברה שהוא מנהל, MBIA, וכתוצאה הגיבו המדדים בעוצמה, הדאו ג'ונס עלה ב % 2.3.

כלומר, גם הירידה וגם העלייה של המדדים הייתה למרות בארנאנקי ולא בגללו, " אז למי יש יותר גדול?" וכל זה לפני השפעתה של מייקרוסופט. ההודעה של מייקרוסופט, שהיא מוכנה לשלם 44.6 מיליארד דולרים עבור Yahoo ששווייה, ביום ההצעה, היה 25.7 מיליארד, פרמיה של % 73.5, נודעה, בו זמנית, בכל רחבי העולם בו זמנית ולכן, כ-8 שעות לפני תחילת המסחר בניו יורק כבר הצביעו החוזים העתידיים על ביקושי ענק מכל רחבי העולם.

את הקטע הזה אנחנו לא מביאים על מנת לרומם קרנם של המנהלים האמריקאים אלא על מנת להראות לכם מה באמת משפיע על המדדים בטווחים הקצרים ולמה לא כדאי להיבהל מכל שטות שהתקשורת מרוממת אלא לחשוב בהגיון כלכלי.

כאשר מזהירים את המשקיעים מפני המיתון הגדול ביותר מאז מלחמת העולם חשוב להבין שגם גייטס ובאלמר שומעים זאת. האם מישהו מכם מאמין שה"ה ביל גייטס וסטיב באלמר היו מעיזים להציע מחיר כזה (או בכלל להציע) אם היו מאמינים שכלכלת ארה"ב צועדת לרמות מיתון שמתאר ג'ים רוג'רס? (שטעה בגדול לא אחת בעבר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.