התנודות החדות בבורסה? לא קשור לברננקי

כולם חושבים שברננקי הוא זה שקובע את הכיוון היומי של המדדים בארה"ב אבל התגובות של השווקים הפיננסיים, אינן תומכות במחשבה הזאת
שלמה גרינברג |

כולם בטוחים שד"ר בן שלום בארנאנקי הוא האיש הכי משפיע בעולם הכלכלי-מוניטארי, נכון? אבל העובדות בשטח, התגובות של השווקים הפיננסיים, אינן תומכות במחשבה הזאת.

מי הרבה יותר חזק מהנגיד האמריקאי? השפעתם של ויליאם אקמאן מקרן ההדג' פרשינג למשל או מר גארי צ'ארלס דנטון, שמשמש כיו"ר, נשיא ומנכ"ל של חברת ביטוחי ההתחייבויות האמריקאית MBIA, Inc. וכמובן ביל גייטס וסטיב באלמאר, ממייקרוסופט, גדולה בהרבה.

איך אנחנו מגיעים למסקנה הזו? פשוט מאוד, באמצעות התגובות של מדדי המניות בניו יורק בשני ימי המסחר האחרונים בשבוע שעבר. שימו לב שבמהלך שלושת ימי המסחר הראשונים של השבוע שעבר עלו המדדים בציפיות לקיצוץ נוסף בריבית בארה"ב. העולם הכלכלי כולו עצר נשימתו, בחיוב, לציפיות של מה שיעשה בארנאנקי והאיש אכן עשה את מה שציפו שיעשה, המשיך להוריד את הריבית.

בעוד הכול ממתינים, ביום ד' האחרון, לעליות כתגובה להורדת הריבית תעתע השוק במשקיעים ודווקא ירד. מדוע ירד? כי ביום ד', ה – 30.1.08, בעוד השפעתו הברוכה של ד"ר בן-שלום עדיין מרחפת מעל השוק בא מר ויליאם אקמאן ובקלות בלתי נסבלת ממש, במשפט אחד, מוטט את המדדים, בארנאנקי או לא. מיהו מר אקמאן? אקמאן הוא מייסדה של הקרן הידועה Pershing Square Capital Management LP שהתפרסמה, בין השאר, בכך שהיא שהכריחה את ענקית המזון מאקדונאלד לבצע רה-ארגון שתוצאותיו, גם לבעלי המניות וגם לחברה, היו מצוינות.

בגלל לחצים של קרן זו נכנס המיליארדר האגדתי קירק קרקוריאן לג'נרל מוטורס ועוד כהנה וכהנה פעילויות. אקמאן ( Ackman) הוא ממיצגי הדור החדש של מנהלי קרנות, ה"אקטיביסטיים", כאלו שלצד המטרה העיקרית בחייהם, לעשות כסף והרבה, הם גם "פעילים למען שינויים עסקיים חיוביים". אקמאן אמר שחברות ביטוחי הערבויות MBIA ו–Amback Financial Group, שתי ענקיות ומהיציבות ביותר בביטוח התחייבויות (בעיקר של אגחי"ם) יציגו הפסדים של כ-24 מיליארד דולר, "בגלל השקעות במשכנתאות". השוק, שב-30.1 כאמור התכונן לעלות בגלל הריבית עבר מיד לנפילה חזקה, מדד הדאו נפל מרמה של 12,716 לרמה של 12,312, כ -% 3.17.

למחרת, ה–31.1 , השוק המשיך לרדת אבל לקראת הצהרים בא דנטון, עם הצהרה מאוד חיובית בקשר למצבה ולעתידה של החברה שהוא מנהל, MBIA, וכתוצאה הגיבו המדדים בעוצמה, הדאו ג'ונס עלה ב % 2.3.

כלומר, גם הירידה וגם העלייה של המדדים הייתה למרות בארנאנקי ולא בגללו, " אז למי יש יותר גדול?" וכל זה לפני השפעתה של מייקרוסופט. ההודעה של מייקרוסופט, שהיא מוכנה לשלם 44.6 מיליארד דולרים עבור Yahoo ששווייה, ביום ההצעה, היה 25.7 מיליארד, פרמיה של % 73.5, נודעה, בו זמנית, בכל רחבי העולם בו זמנית ולכן, כ-8 שעות לפני תחילת המסחר בניו יורק כבר הצביעו החוזים העתידיים על ביקושי ענק מכל רחבי העולם.

את הקטע הזה אנחנו לא מביאים על מנת לרומם קרנם של המנהלים האמריקאים אלא על מנת להראות לכם מה באמת משפיע על המדדים בטווחים הקצרים ולמה לא כדאי להיבהל מכל שטות שהתקשורת מרוממת אלא לחשוב בהגיון כלכלי.

כאשר מזהירים את המשקיעים מפני המיתון הגדול ביותר מאז מלחמת העולם חשוב להבין שגם גייטס ובאלמר שומעים זאת. האם מישהו מכם מאמין שה"ה ביל גייטס וסטיב באלמר היו מעיזים להציע מחיר כזה (או בכלל להציע) אם היו מאמינים שכלכלת ארה"ב צועדת לרמות מיתון שמתאר ג'ים רוג'רס? (שטעה בגדול לא אחת בעבר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.