התנודות החדות בבורסה? לא קשור לברננקי
כולם בטוחים שד"ר בן שלום בארנאנקי הוא האיש הכי משפיע בעולם הכלכלי-מוניטארי, נכון? אבל העובדות בשטח, התגובות של השווקים הפיננסיים, אינן תומכות במחשבה הזאת.
מי הרבה יותר חזק מהנגיד האמריקאי? השפעתם של ויליאם אקמאן מקרן ההדג' פרשינג למשל או מר גארי צ'ארלס דנטון, שמשמש כיו"ר, נשיא ומנכ"ל של חברת ביטוחי ההתחייבויות האמריקאית MBIA, Inc. וכמובן ביל גייטס וסטיב באלמאר, ממייקרוסופט, גדולה בהרבה.
איך אנחנו מגיעים למסקנה הזו? פשוט מאוד, באמצעות התגובות של מדדי המניות בניו יורק בשני ימי המסחר האחרונים בשבוע שעבר. שימו לב שבמהלך שלושת ימי המסחר הראשונים של השבוע שעבר עלו המדדים בציפיות לקיצוץ נוסף בריבית בארה"ב. העולם הכלכלי כולו עצר נשימתו, בחיוב, לציפיות של מה שיעשה בארנאנקי והאיש אכן עשה את מה שציפו שיעשה, המשיך להוריד את הריבית.
בעוד הכול ממתינים, ביום ד' האחרון, לעליות כתגובה להורדת הריבית תעתע השוק במשקיעים ודווקא ירד. מדוע ירד? כי ביום ד', ה – 30.1.08, בעוד השפעתו הברוכה של ד"ר בן-שלום עדיין מרחפת מעל השוק בא מר ויליאם אקמאן ובקלות בלתי נסבלת ממש, במשפט אחד, מוטט את המדדים, בארנאנקי או לא. מיהו מר אקמאן? אקמאן הוא מייסדה של הקרן הידועה Pershing Square Capital Management LP שהתפרסמה, בין השאר, בכך שהיא שהכריחה את ענקית המזון מאקדונאלד לבצע רה-ארגון שתוצאותיו, גם לבעלי המניות וגם לחברה, היו מצוינות.
בגלל לחצים של קרן זו נכנס המיליארדר האגדתי קירק קרקוריאן לג'נרל מוטורס ועוד כהנה וכהנה פעילויות. אקמאן ( Ackman) הוא ממיצגי הדור החדש של מנהלי קרנות, ה"אקטיביסטיים", כאלו שלצד המטרה העיקרית בחייהם, לעשות כסף והרבה, הם גם "פעילים למען שינויים עסקיים חיוביים". אקמאן אמר שחברות ביטוחי הערבויות MBIA ו–Amback Financial Group, שתי ענקיות ומהיציבות ביותר בביטוח התחייבויות (בעיקר של אגחי"ם) יציגו הפסדים של כ-24 מיליארד דולר, "בגלל השקעות במשכנתאות". השוק, שב-30.1 כאמור התכונן לעלות בגלל הריבית עבר מיד לנפילה חזקה, מדד הדאו נפל מרמה של 12,716 לרמה של 12,312, כ -% 3.17.
למחרת, ה–31.1 , השוק המשיך לרדת אבל לקראת הצהרים בא דנטון, עם הצהרה מאוד חיובית בקשר למצבה ולעתידה של החברה שהוא מנהל, MBIA, וכתוצאה הגיבו המדדים בעוצמה, הדאו ג'ונס עלה ב % 2.3.
כלומר, גם הירידה וגם העלייה של המדדים הייתה למרות בארנאנקי ולא בגללו, " אז למי יש יותר גדול?" וכל זה לפני השפעתה של מייקרוסופט. ההודעה של מייקרוסופט, שהיא מוכנה לשלם 44.6 מיליארד דולרים עבור Yahoo ששווייה, ביום ההצעה, היה 25.7 מיליארד, פרמיה של % 73.5, נודעה, בו זמנית, בכל רחבי העולם בו זמנית ולכן, כ-8 שעות לפני תחילת המסחר בניו יורק כבר הצביעו החוזים העתידיים על ביקושי ענק מכל רחבי העולם.
את הקטע הזה אנחנו לא מביאים על מנת לרומם קרנם של המנהלים האמריקאים אלא על מנת להראות לכם מה באמת משפיע על המדדים בטווחים הקצרים ולמה לא כדאי להיבהל מכל שטות שהתקשורת מרוממת אלא לחשוב בהגיון כלכלי.
כאשר מזהירים את המשקיעים מפני המיתון הגדול ביותר מאז מלחמת העולם חשוב להבין שגם גייטס ובאלמר שומעים זאת. האם מישהו מכם מאמין שה"ה ביל גייטס וסטיב באלמר היו מעיזים להציע מחיר כזה (או בכלל להציע) אם היו מאמינים שכלכלת ארה"ב צועדת לרמות מיתון שמתאר ג'ים רוג'רס? (שטעה בגדול לא אחת בעבר).
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
