הדולר מרים ראש
שבוע תנודתי נוסף חלף ובמהלכו הגיעו המדדים המובילים בוול סטריט לרמה הנמוכה ביותר מאז 2006, מיתון בארה"ב מתחיל להראות יותר ויותר כמציאות קיימת ולא כתחזית עתידית. כמו כן שחקני שוק רבים רואים בבורסה ככלי חיזוי לעתידה של הכלכלה וזוהי פתיחת השנה הגרועה ביותר של וול סטריט אי פעם. התרופה האחרונה לכלכלה האמריקאית הדואבת מגיעה מכיוונו של הממשל האמריקאי אשר העלה הצעה לתוכנית פיסקאלית הכוללת תמריצים בגובה של 150 מיליארד דולר לטובת השקעות תאגידיות/שיתופיות והורדת מיסים פרטיים.
לאחר שכלכלנים רבים טענו כי אין די במהלכים מוניטריים בכדי למנוע מיתון התרצה הממשל האמריקאי והצטרף למאמצי הפדרל ריזרב כשהוא מגבה את המהלכים המוניטריים של הורדת ריבית במהלך פיסקלי. בתחילת השבוע שהה הדולר סביב רמות השפל של כל הזמנים אל מול האירו אך לקראת סוף השבוע כשבמקביל לתוכנית הפיסקאלית בארה"ב הוזרמו שמועות לשוק כי הבנק המרכזי האירופי עשוי גם הוא להוריד ריבית, חזר השטר הירוק וסיים כשידו על העליונה.
המטבע היפני מתחזק בקצב מסחרר
היין היפני ממשיך לשבור שיאים אל מול הדולר ולהתאכזר אל משקיעי ה Carry Trade. הרמות היחסית נמוכות אליהן הגיע היין היפני עשויות להראות כאטרקטיביות לשחקני הריביות, אשר מוכרים את היין כנגד מטבעות המחזיקים בריבית גבוהה, אך העובדה שאי הוודאות סביב הכלכלה העולמית רק גוברת מונעת את חזרתם לשוק. מגמת הורדות הריביות מהם נמצאים מספר בנקים מרכזיים מיטיבים גם הן עם המטבע היפני שהכדאיות לביצוע עיסקאות הCarry Trade פוחתת. ההמנעות מסיכון בתקופות אלו צפויה להמשיך ולתמוך בהתחזקותו של היין על אף חשיפתה הגדולה של הכלכלה היפנית למיתון בארה"ב.
לאן פנינו השבוע?
המשקיעים ישאו עיניהם השבוע אל עבר פירסום הפרוטוקולים מפגישתו של הבנק המרכזי הבריטי אשר בחר להותיר את הריבית ללא שינוי על אף קולות רבים אשר קראו להורדת הריבית. באירופה יפורסם סקר IFO לתחזית הכלכלית אשר צפוי להראות על התגברות הפסימיות בקרב המנהלים האירופיים.
קנדה תרכז תשומת לב מרובה כאשר תכריז על הריבית ביום שלישי. חשיפתה של כלכלת קנדה לכלכלת ארה"ב מתחילה לתת אותותיה והירידה במחירי הנפט מגבירים אף הם את הלחץ על המטבע הקנדי. הריבית צפויה לרדת בכ 0.25% לרמה של 4.0% מהלך אשר עשוי לחזק את המכירות על הדולר הקנדי.
בזירה המקומית
הבורסה באחד העם סיימה שבוע שלישי רצוף של ירידות שערים כשהיא משקפת את הלך הרוח בזירה הגלובלית. חוסר היציבות בשווקי ההון בזירה העולמית אשר מתבססת על אי הוודאות סביב המשך כיוונה של הכלכלה הגלובלית בכלל והכלכלה האמריקאית בפרט מרפה את ידי המשקיעים הזרים ומאטה את קצב זרימת ההון הזר ארצה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
