הדולר מרים ראש

שבוע תנודתי נוסף חלף ובמהלכו הגיעו המדדים המובילים בוול סטריט לרמה הנמוכה ביותר מאז 2006, מיתון בארה"ב מתחיל להראות יותר ויותר כמציאות קיימת ולא כתחזית עתידית

שבוע תנודתי נוסף חלף ובמהלכו הגיעו המדדים המובילים בוול סטריט לרמה הנמוכה ביותר מאז 2006, מיתון בארה"ב מתחיל להראות יותר ויותר כמציאות קיימת ולא כתחזית עתידית. כמו כן שחקני שוק רבים רואים בבורסה ככלי חיזוי לעתידה של הכלכלה וזוהי פתיחת השנה הגרועה ביותר של וול סטריט אי פעם. התרופה האחרונה לכלכלה האמריקאית הדואבת מגיעה מכיוונו של הממשל האמריקאי אשר העלה הצעה לתוכנית פיסקאלית הכוללת תמריצים בגובה של 150 מיליארד דולר לטובת השקעות תאגידיות/שיתופיות והורדת מיסים פרטיים.

לאחר שכלכלנים רבים טענו כי אין די במהלכים מוניטריים בכדי למנוע מיתון התרצה הממשל האמריקאי והצטרף למאמצי הפדרל ריזרב כשהוא מגבה את המהלכים המוניטריים של הורדת ריבית במהלך פיסקלי. בתחילת השבוע שהה הדולר סביב רמות השפל של כל הזמנים אל מול האירו אך לקראת סוף השבוע כשבמקביל לתוכנית הפיסקאלית בארה"ב הוזרמו שמועות לשוק כי הבנק המרכזי האירופי עשוי גם הוא להוריד ריבית, חזר השטר הירוק וסיים כשידו על העליונה.

המטבע היפני מתחזק בקצב מסחרר

היין היפני ממשיך לשבור שיאים אל מול הדולר ולהתאכזר אל משקיעי ה Carry Trade. הרמות היחסית נמוכות אליהן הגיע היין היפני עשויות להראות כאטרקטיביות לשחקני הריביות, אשר מוכרים את היין כנגד מטבעות המחזיקים בריבית גבוהה, אך העובדה שאי הוודאות סביב הכלכלה העולמית רק גוברת מונעת את חזרתם לשוק. מגמת הורדות הריביות מהם נמצאים מספר בנקים מרכזיים מיטיבים גם הן עם המטבע היפני שהכדאיות לביצוע עיסקאות הCarry Trade פוחתת. ההמנעות מסיכון בתקופות אלו צפויה להמשיך ולתמוך בהתחזקותו של היין על אף חשיפתה הגדולה של הכלכלה היפנית למיתון בארה"ב.

לאן פנינו השבוע?

המשקיעים ישאו עיניהם השבוע אל עבר פירסום הפרוטוקולים מפגישתו של הבנק המרכזי הבריטי אשר בחר להותיר את הריבית ללא שינוי על אף קולות רבים אשר קראו להורדת הריבית. באירופה יפורסם סקר IFO לתחזית הכלכלית אשר צפוי להראות על התגברות הפסימיות בקרב המנהלים האירופיים.

קנדה תרכז תשומת לב מרובה כאשר תכריז על הריבית ביום שלישי. חשיפתה של כלכלת קנדה לכלכלת ארה"ב מתחילה לתת אותותיה והירידה במחירי הנפט מגבירים אף הם את הלחץ על המטבע הקנדי. הריבית צפויה לרדת בכ 0.25% לרמה של 4.0% מהלך אשר עשוי לחזק את המכירות על הדולר הקנדי.

בזירה המקומית

הבורסה באחד העם סיימה שבוע שלישי רצוף של ירידות שערים כשהיא משקפת את הלך הרוח בזירה הגלובלית. חוסר היציבות בשווקי ההון בזירה העולמית אשר מתבססת על אי הוודאות סביב המשך כיוונה של הכלכלה הגלובלית בכלל והכלכלה האמריקאית בפרט מרפה את ידי המשקיעים הזרים ומאטה את קצב זרימת ההון הזר ארצה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.