הדולר מרים ראש
שבוע תנודתי נוסף חלף ובמהלכו הגיעו המדדים המובילים בוול סטריט לרמה הנמוכה ביותר מאז 2006, מיתון בארה"ב מתחיל להראות יותר ויותר כמציאות קיימת ולא כתחזית עתידית. כמו כן שחקני שוק רבים רואים בבורסה ככלי חיזוי לעתידה של הכלכלה וזוהי פתיחת השנה הגרועה ביותר של וול סטריט אי פעם. התרופה האחרונה לכלכלה האמריקאית הדואבת מגיעה מכיוונו של הממשל האמריקאי אשר העלה הצעה לתוכנית פיסקאלית הכוללת תמריצים בגובה של 150 מיליארד דולר לטובת השקעות תאגידיות/שיתופיות והורדת מיסים פרטיים.
לאחר שכלכלנים רבים טענו כי אין די במהלכים מוניטריים בכדי למנוע מיתון התרצה הממשל האמריקאי והצטרף למאמצי הפדרל ריזרב כשהוא מגבה את המהלכים המוניטריים של הורדת ריבית במהלך פיסקלי. בתחילת השבוע שהה הדולר סביב רמות השפל של כל הזמנים אל מול האירו אך לקראת סוף השבוע כשבמקביל לתוכנית הפיסקאלית בארה"ב הוזרמו שמועות לשוק כי הבנק המרכזי האירופי עשוי גם הוא להוריד ריבית, חזר השטר הירוק וסיים כשידו על העליונה.
המטבע היפני מתחזק בקצב מסחרר
היין היפני ממשיך לשבור שיאים אל מול הדולר ולהתאכזר אל משקיעי ה Carry Trade. הרמות היחסית נמוכות אליהן הגיע היין היפני עשויות להראות כאטרקטיביות לשחקני הריביות, אשר מוכרים את היין כנגד מטבעות המחזיקים בריבית גבוהה, אך העובדה שאי הוודאות סביב הכלכלה העולמית רק גוברת מונעת את חזרתם לשוק. מגמת הורדות הריביות מהם נמצאים מספר בנקים מרכזיים מיטיבים גם הן עם המטבע היפני שהכדאיות לביצוע עיסקאות הCarry Trade פוחתת. ההמנעות מסיכון בתקופות אלו צפויה להמשיך ולתמוך בהתחזקותו של היין על אף חשיפתה הגדולה של הכלכלה היפנית למיתון בארה"ב.
לאן פנינו השבוע?
המשקיעים ישאו עיניהם השבוע אל עבר פירסום הפרוטוקולים מפגישתו של הבנק המרכזי הבריטי אשר בחר להותיר את הריבית ללא שינוי על אף קולות רבים אשר קראו להורדת הריבית. באירופה יפורסם סקר IFO לתחזית הכלכלית אשר צפוי להראות על התגברות הפסימיות בקרב המנהלים האירופיים.
קנדה תרכז תשומת לב מרובה כאשר תכריז על הריבית ביום שלישי. חשיפתה של כלכלת קנדה לכלכלת ארה"ב מתחילה לתת אותותיה והירידה במחירי הנפט מגבירים אף הם את הלחץ על המטבע הקנדי. הריבית צפויה לרדת בכ 0.25% לרמה של 4.0% מהלך אשר עשוי לחזק את המכירות על הדולר הקנדי.
בזירה המקומית
הבורסה באחד העם סיימה שבוע שלישי רצוף של ירידות שערים כשהיא משקפת את הלך הרוח בזירה הגלובלית. חוסר היציבות בשווקי ההון בזירה העולמית אשר מתבססת על אי הוודאות סביב המשך כיוונה של הכלכלה הגלובלית בכלל והכלכלה האמריקאית בפרט מרפה את ידי המשקיעים הזרים ומאטה את קצב זרימת ההון הזר ארצה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
