הדולר מרים ראש

שבוע תנודתי נוסף חלף ובמהלכו הגיעו המדדים המובילים בוול סטריט לרמה הנמוכה ביותר מאז 2006, מיתון בארה"ב מתחיל להראות יותר ויותר כמציאות קיימת ולא כתחזית עתידית

שבוע תנודתי נוסף חלף ובמהלכו הגיעו המדדים המובילים בוול סטריט לרמה הנמוכה ביותר מאז 2006, מיתון בארה"ב מתחיל להראות יותר ויותר כמציאות קיימת ולא כתחזית עתידית. כמו כן שחקני שוק רבים רואים בבורסה ככלי חיזוי לעתידה של הכלכלה וזוהי פתיחת השנה הגרועה ביותר של וול סטריט אי פעם. התרופה האחרונה לכלכלה האמריקאית הדואבת מגיעה מכיוונו של הממשל האמריקאי אשר העלה הצעה לתוכנית פיסקאלית הכוללת תמריצים בגובה של 150 מיליארד דולר לטובת השקעות תאגידיות/שיתופיות והורדת מיסים פרטיים.

לאחר שכלכלנים רבים טענו כי אין די במהלכים מוניטריים בכדי למנוע מיתון התרצה הממשל האמריקאי והצטרף למאמצי הפדרל ריזרב כשהוא מגבה את המהלכים המוניטריים של הורדת ריבית במהלך פיסקלי. בתחילת השבוע שהה הדולר סביב רמות השפל של כל הזמנים אל מול האירו אך לקראת סוף השבוע כשבמקביל לתוכנית הפיסקאלית בארה"ב הוזרמו שמועות לשוק כי הבנק המרכזי האירופי עשוי גם הוא להוריד ריבית, חזר השטר הירוק וסיים כשידו על העליונה.

המטבע היפני מתחזק בקצב מסחרר

היין היפני ממשיך לשבור שיאים אל מול הדולר ולהתאכזר אל משקיעי ה Carry Trade. הרמות היחסית נמוכות אליהן הגיע היין היפני עשויות להראות כאטרקטיביות לשחקני הריביות, אשר מוכרים את היין כנגד מטבעות המחזיקים בריבית גבוהה, אך העובדה שאי הוודאות סביב הכלכלה העולמית רק גוברת מונעת את חזרתם לשוק. מגמת הורדות הריביות מהם נמצאים מספר בנקים מרכזיים מיטיבים גם הן עם המטבע היפני שהכדאיות לביצוע עיסקאות הCarry Trade פוחתת. ההמנעות מסיכון בתקופות אלו צפויה להמשיך ולתמוך בהתחזקותו של היין על אף חשיפתה הגדולה של הכלכלה היפנית למיתון בארה"ב.

לאן פנינו השבוע?

המשקיעים ישאו עיניהם השבוע אל עבר פירסום הפרוטוקולים מפגישתו של הבנק המרכזי הבריטי אשר בחר להותיר את הריבית ללא שינוי על אף קולות רבים אשר קראו להורדת הריבית. באירופה יפורסם סקר IFO לתחזית הכלכלית אשר צפוי להראות על התגברות הפסימיות בקרב המנהלים האירופיים.

קנדה תרכז תשומת לב מרובה כאשר תכריז על הריבית ביום שלישי. חשיפתה של כלכלת קנדה לכלכלת ארה"ב מתחילה לתת אותותיה והירידה במחירי הנפט מגבירים אף הם את הלחץ על המטבע הקנדי. הריבית צפויה לרדת בכ 0.25% לרמה של 4.0% מהלך אשר עשוי לחזק את המכירות על הדולר הקנדי.

בזירה המקומית

הבורסה באחד העם סיימה שבוע שלישי רצוף של ירידות שערים כשהיא משקפת את הלך הרוח בזירה הגלובלית. חוסר היציבות בשווקי ההון בזירה העולמית אשר מתבססת על אי הוודאות סביב המשך כיוונה של הכלכלה הגלובלית בכלל והכלכלה האמריקאית בפרט מרפה את ידי המשקיעים הזרים ומאטה את קצב זרימת ההון הזר ארצה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.