מס הכנסה/מיסוי על שכר בוררות שהתקיימה בחו"ל/מחוזי
עובדות וטענות
המערערת, פרופ' גבריאלה שלו, פרופ' למשפטים ומרצה במוסדות שונים בישראל, שימשה כבוררת בהליך בוררות אשר התקיים ברובו (למעט 2 ישיבות מתוך 38) בחו"ל והשכר עבורו התקבל בחו"ל.
המשיב, פקיד שומה, קבע כי דינו של שכר הבוררות כדין הכנסה המופקת בישראל שכן היא באה ממשלח יד שבדרך כלל היא עוסקת בו בישראל. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלת משמעות המונח "משלח יד" בסעיף 5(1), כנוסחו בזמן הרלוונטי (נוסח סעיף 5(1) שונה בסוף שנת 2002, והנוסח הרלבנטי לתביעה הנו הנוסח לפני השינוי).
נימוקי המשיב התבססו על ההנחה שהנישומה נבחרה לשמש כבוררת בתור משפטנית מומחית בדיני החוזים לפי הדין האנגלי ובשל מומחיותה זו וכן כי התעסקות בבוררות בכלל היא בתחום הכישורים, המיומנות והידע הבסיסיים של כל משפטן וזהו חלק אינטגרלי ממשלח ידו. לטענת המערערת, הבוררות לא נכנסת לגדר "משלח היד" שבדרך כלל היא עוסקת בו בישראל, שכן משלח היד שלה הוא מרצה למשפטים ואינו כולל פעילות כבוררת, לכן החיוב במס בטעות יסודו.
דיון משפטי
כב' הש' מ' מזרחי
על פי סעיף 5(1), יראו כהכנסה מופקת בישראל רק אם בחו"ל עוסק הנישום במשלח היד שבדרך כלל הוא עוסק בו בישראל. לכן, היה על המשיב להראות רצף זה במשלח היד.
המשיב טען כי משלח ידה של המערערת הוא "משפטנית", והיא עסקה בגדר משלח יד זה בשורת פעילויות שונות בישראל. העיסוק במשפטנות, לטענת המשיב, הוא שמהווה את הרצף במשלח היד. בית המשפט פסק כי הסתפקות בבסיס הכישורים וההשכלה יוצרת מרחב אפשרויות תמוה בהיקפו וקשרים בין "משלחי יד" מרוחקים מאוד, אשר חלקם אף חסרי ביטוי במציאות והם "פוטנציאליים" בלבד. מדובר במבחן רחב ובלתי ברור דיו, שאינו הולם הטלת חיוב במס.
אכן, ניתן להניח כי בעת שעסקה המערערת בבוררות בחו"ל והכריעה בין טענות תוך ששמעה עדים, עשתה שימוש בידע משפטי והפעילה שיקולים בעלי אופי משפטי, אולם, קשר זה בין הפעילות בארץ לבין הפעילות בחו"ל אינו מספיק לצורך חיוב במס.
מבחן ההיקף היחסי של ההכנסה מהמקורות השונים:
להיבט היקף ההכנסה היחסי יש לייחס חשיבות כאחד הפרמטרים המסייעים לקביעת משלח היד, מאחר שבדרך כלל עיקר ההכנסה בא מ"משלח היד", שבו אדם עוסק דרך קבע, אך אין זה כך בכל מקרה ומקרה. ההיגיון אינו מחייב קשר כזה, וגם המציאות אינה מלמדת שהקשר הכרחי.
הנחת המחוקק היא, שלכל עיסוק או משלח יד יש מאפיינים, שהרי הוא קובע צורך בזיהויים לצורך החיוב במס. השוואת אופי הפעילות של מרצה למשפטים לעומת בוררת מביאה למסקנה שהפעילות הרגילה של בורר שונה מאוד מאופייה של הוראת משפטים באקדמיה. עיקר עיסוקיה של המערערת בארץ בתקופה הרלוונטית לשומה לא נשא אופי של בוררות. ברי, שהיה בידה של המערערת לעסוק בבוררויות גם בארץ, אבל אין בה כדי להגדיר את אופי עיסוקה בפועל בארץ. העיסוק מוגדר על-פי אופיו העיקרי, ולא על-פי כישורי העוסק.
לאור האמור לעיל, מקבל בית המשפט את טענת המערערת, לפיה משלח ידו של אדם נקבע על פי עיסוקו הנמשך והשיטתי בפועל לצרכי מחייתו, ואת מהותו קובע האופי העיקרי של הפעילות ולא השכלתו ולימודיו בלבד. גישה זו אינה מתעלמת מנושא ההשכלה או הכישורים (שהרי גם אלו יאפיינו את הפעילות), אבל אינה מיוחסת לשיקולים אלה משקל מכריע.
עוד על דרישת הקביעות וההתמדה:
הוראת סעיף 5(1) מציבה את דרישת הקביעות וההתמדה שבמשלח היד. לשון אחר, רק כאשר מדובר בעיסוק שנעשה דרך קבע בישראל בזמן הרלוונטי והנישום ממשיך לפעול בגדרו בחו"ל, ניתן לדבר על אותו משלח יד. לעניינה של המערערת, לא ניתן לומר כי יש רציפות בין עבודתה כבוררת בארץ ובחו"ל, שכן עובר לעבודתה בחו"ל כבוררת לא שימשה המערערת כבוררת בישראל, ולו בחלק מזמנה. אמנם המערערת נטלה חלק בבוררות בארץ לפני כשלושים שנה, אך לא יתכן לקבוע כי עיסוקו של נישום בישראל בדרך כלל הוא עיסוקו לפני שנים רבות.
הקשר הסיבתי בין העיסוקים: טענת המשיב, לפיה המערערת נבחרה כבוררת ע"י חברה ישראלית בשל מומחיותה בחוזים בדין האנגלי, גם אם היא נכונה, אין בה כדי לבסס את הדרוש להטלת חובת המס.
החיוב מכח סעיף 2(1) לפקודה:
המשיב הוסיף והעלה טענה חלופית, לפיה את החיוב במס יש לבסס על סעיף 2(1) לפקודה, כנובע מהעובדה שחלק מעבודת הבוררות בוצע בישראל. רק חלק קטן מהבוררות בוצע בישראל ואולם, לטענת המשיב, החלק שבוצע בארץ "צובע" את כלל ההכנסה בבוררות באותו צבע, ומחיל עליה אותו שיעור מס, שהוא הרלוונטי לצו שהוצא. טענה זו נדחתה. החלת סעיף 2(1) על המערערת מחייבת בשלב הראשון קביעת חלק ההכנסה שהופק בארץ והפרדתו מהחלק שהופק בחו"ל. משלא מצא המשיב לנכון לשום את החלק שבוצע בארץ, במועד צו השומה – אין בית המשפט רואה לנכון להורות על שומת חלק זה.
לאור האמור, בית המשפט קיבל את הערעור וביטל את השומה שנקבעה למערערת לגבי שכר הבוררות.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
