לאומי: צפויה תנודתיות רבה בשוק המניות בשל החששות לכניסת ארה"ב למיתון
כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי נפתח בעליות קלות והשוק הפגין איתנות ביחס לשווקים מעבר לים. בהמשך התהפכה המגמה כשברקע מעיבים פרסומו של מדד המחירים לצרכן שהיה גבוה מן הציפיות, אינדיקציות נוספות להאטה בארה"ב ופרסום ההפסד הגדול ומחיקות הענק שצפוי לבצע בנק ההשקעות סיטי בשל השקעותיו בנכסים מגובי משכנתאות. המסחר השבוע לווה במחזורים גבוהים ומחזור המסחר הממוצע עמד על כ-2.35 מיליארד שקל.
מניות הנדל"ן בלטו השבוע בירידות
השבוע בלטו בירידות שערים מניות הנדל"ן. בין אלו שנחלשו בחדות נציין את מניית קרדן N.V ומניית חברת הבת, G.T.C, מניות גזית גלוב וכלכלית ירושלים. משבר האשראי העולמי לצד העלייה בסביבה האינפלציונית התומכת במדיניות מוניטרית מצמצמת, מעיבים על חברות הנדל"ן המתאפיינות במינוף גבוה.
כך רושמות מניות הנדל"ן ברחבי העולם ירידות שערים מזה תקופה ולמעשה מאז השיא שרשם מדד הנדל"ן 15 בראשית מאי 2007 ועד היום, נחלש המדד בכ- 35%. נציין כי את הירידות בשלושת המניות הראשונות שצוינו לעיל, החריפה הורדת המלצה עליהן באחד מבתי ההשקעות המקומיים. החולשה במניות הביאה לאחרונה את בעלי העניין לרכוש את מניות החברות שבאחזקתם. כך מזה תקופה אוספת קרדן N.V את מניותיה של G.T.C ואליעזר פישמן רוכש מניות של כלכלית ירושלים.
באחרונה הצטרפו אליהם בעלי עניין נוספים כדוגמת נתן חץ ומשפחת ורטהיים הרוכשים את מניות חברת אלוני חץ וקבוצת דלק אשר החלה לקנות מניות נוספות של חברת הבת דלק נדל"ן. השבוע גם במכתשים אגן ובבנק הפועלים נצפתה פעילות של בעלי עניין ונראה כי לאחר ירידות השערים שרשמו השתיים בעקבות אזהרות הרווח שפרסמו בסוף שבוע שעבר, מצאו בעלי העניין בהן, כי מחיריהן נוחים ויתכן כי אף רצו לנצל זאת לצורך הבעת אמון בחברות.
ישראל עשויה להצטרף כחברה קבועה בארגון המדינות המפותחות
השבוע התבשרנו כי ישראל עשויה להצטרף כחברה קבועה בארגון המדינות המפותחות, ה- OECD מוקדם מהצפוי. בנוסף, דווח בתקשורת כי חברת הדירוג הבינלאומית Fitch עשויה להעלות בקרוב את דירוג האשראי של ישראל ל- A, בדומה לחברת הדירוג S&P שהעלתה את הדירוג כבר בנובמבר האחרון. גם העלאה מצד חברת הדירוג Moody's צפויה להצטרף לשתי האחרות.
חודשי נובמבר ודצמבר חרגו מהמסורת והסבו למשקיעים הפסדים כבדים
באופן מסורתי ידועים חודשי נובמבר ודצמבר בתשואתם החיובית. בשנת 2007 הם חרגו מהמסורת והסבו למשקיעים הפסדים כבדים. ממבט על מחציתו הראשונה של חודש ינואר נראה כי גם הוא לא ידמה לחודשי ינואר בארבע השנים האחרונות אשר התאפיינו בתשואה חיובית. תמונה זו מקבלת חיזוק בדמות מחזורי המסחר הגבוהים, כאשר מחזור המסחר היומי הממוצע עומד מתחילת השנה על כ-2.4 מיליארד שקל בהשוואה למחזור ממוצע של כ-1.9 מיליארד שקל בשנה שעברה. מתוך כך נשאלת השאלה האם שלושת החודשים האחרונים מצביעים על שינוי במגמה לאחר חמש שנים של עליות בבורסה המקומית.
להערכת כלכלני לאומי לנוכח פרסומם, לאחרונה, של נתונים מאקרו כלכליים המגבירים את ההסתברות לכניסתה של כלכלת ארה"ב למיתון ולהאטה בצמיחה העולמית בעקבותיה, אכן צפוי שינוי מגמה לפחות בטווח הקצר. נציין כי בניגוד ל"ראלי סוף השנה" בחודשים נובמבר ודצמבר, "אפקט ינואר" אינו מובהק ולמעשה לפני שנת 2004 פקדו את השוק מספר חודשי ינואר שליליים.
מבט לעתיד
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
