לאומי: צפויה תנודתיות רבה בשוק המניות בשל החששות לכניסת ארה"ב למיתון

בלאומי מציינים כי רמת התנודתיות בשוק אינה מתאימה ללקוח הסולידי או למשקיע שיידרש לכספו בטווח הקצר. בטווח הארוך מעריכים בבנק כי נתוני הכלכלה הטובים יתמכו בביצועי החברות
שי טופז |

כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.

כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי נפתח בעליות קלות והשוק הפגין איתנות ביחס לשווקים מעבר לים. בהמשך התהפכה המגמה כשברקע מעיבים פרסומו של מדד המחירים לצרכן שהיה גבוה מן הציפיות, אינדיקציות נוספות להאטה בארה"ב ופרסום ההפסד הגדול ומחיקות הענק שצפוי לבצע בנק ההשקעות סיטי בשל השקעותיו בנכסים מגובי משכנתאות. המסחר השבוע לווה במחזורים גבוהים ומחזור המסחר הממוצע עמד על כ-2.35 מיליארד שקל.

מניות הנדל"ן בלטו השבוע בירידות

השבוע בלטו בירידות שערים מניות הנדל"ן. בין אלו שנחלשו בחדות נציין את מניית קרדן N.V ומניית חברת הבת, G.T.C, מניות גזית גלוב וכלכלית ירושלים. משבר האשראי העולמי לצד העלייה בסביבה האינפלציונית התומכת במדיניות מוניטרית מצמצמת, מעיבים על חברות הנדל"ן המתאפיינות במינוף גבוה.

כך רושמות מניות הנדל"ן ברחבי העולם ירידות שערים מזה תקופה ולמעשה מאז השיא שרשם מדד הנדל"ן 15 בראשית מאי 2007 ועד היום, נחלש המדד בכ- 35%. נציין כי את הירידות בשלושת המניות הראשונות שצוינו לעיל, החריפה הורדת המלצה עליהן באחד מבתי ההשקעות המקומיים. החולשה במניות הביאה לאחרונה את בעלי העניין לרכוש את מניות החברות שבאחזקתם. כך מזה תקופה אוספת קרדן N.V את מניותיה של G.T.C ואליעזר פישמן רוכש מניות של כלכלית ירושלים.

באחרונה הצטרפו אליהם בעלי עניין נוספים כדוגמת נתן חץ ומשפחת ורטהיים הרוכשים את מניות חברת אלוני חץ וקבוצת דלק אשר החלה לקנות מניות נוספות של חברת הבת דלק נדל"ן. השבוע גם במכתשים אגן ובבנק הפועלים נצפתה פעילות של בעלי עניין ונראה כי לאחר ירידות השערים שרשמו השתיים בעקבות אזהרות הרווח שפרסמו בסוף שבוע שעבר, מצאו בעלי העניין בהן, כי מחיריהן נוחים ויתכן כי אף רצו לנצל זאת לצורך הבעת אמון בחברות.

ישראל עשויה להצטרף כחברה קבועה בארגון המדינות המפותחות

השבוע התבשרנו כי ישראל עשויה להצטרף כחברה קבועה בארגון המדינות המפותחות, ה- OECD מוקדם מהצפוי. בנוסף, דווח בתקשורת כי חברת הדירוג הבינלאומית Fitch עשויה להעלות בקרוב את דירוג האשראי של ישראל ל- A, בדומה לחברת הדירוג S&P שהעלתה את הדירוג כבר בנובמבר האחרון. גם העלאה מצד חברת הדירוג Moody's צפויה להצטרף לשתי האחרות.

חודשי נובמבר ודצמבר חרגו מהמסורת והסבו למשקיעים הפסדים כבדים

באופן מסורתי ידועים חודשי נובמבר ודצמבר בתשואתם החיובית. בשנת 2007 הם חרגו מהמסורת והסבו למשקיעים הפסדים כבדים. ממבט על מחציתו הראשונה של חודש ינואר נראה כי גם הוא לא ידמה לחודשי ינואר בארבע השנים האחרונות אשר התאפיינו בתשואה חיובית. תמונה זו מקבלת חיזוק בדמות מחזורי המסחר הגבוהים, כאשר מחזור המסחר היומי הממוצע עומד מתחילת השנה על כ-2.4 מיליארד שקל בהשוואה למחזור ממוצע של כ-1.9 מיליארד שקל בשנה שעברה. מתוך כך נשאלת השאלה האם שלושת החודשים האחרונים מצביעים על שינוי במגמה לאחר חמש שנים של עליות בבורסה המקומית.

להערכת כלכלני לאומי לנוכח פרסומם, לאחרונה, של נתונים מאקרו כלכליים המגבירים את ההסתברות לכניסתה של כלכלת ארה"ב למיתון ולהאטה בצמיחה העולמית בעקבותיה, אכן צפוי שינוי מגמה לפחות בטווח הקצר. נציין כי בניגוד ל"ראלי סוף השנה" בחודשים נובמבר ודצמבר, "אפקט ינואר" אינו מובהק ולמעשה לפני שנת 2004 פקדו את השוק מספר חודשי ינואר שליליים.

מבט לעתיד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.