לאומי: צפויה תנודתיות רבה בשוק המניות בשל החששות לכניסת ארה"ב למיתון
כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי נפתח בעליות קלות והשוק הפגין איתנות ביחס לשווקים מעבר לים. בהמשך התהפכה המגמה כשברקע מעיבים פרסומו של מדד המחירים לצרכן שהיה גבוה מן הציפיות, אינדיקציות נוספות להאטה בארה"ב ופרסום ההפסד הגדול ומחיקות הענק שצפוי לבצע בנק ההשקעות סיטי בשל השקעותיו בנכסים מגובי משכנתאות. המסחר השבוע לווה במחזורים גבוהים ומחזור המסחר הממוצע עמד על כ-2.35 מיליארד שקל.
מניות הנדל"ן בלטו השבוע בירידות
השבוע בלטו בירידות שערים מניות הנדל"ן. בין אלו שנחלשו בחדות נציין את מניית קרדן N.V ומניית חברת הבת, G.T.C, מניות גזית גלוב וכלכלית ירושלים. משבר האשראי העולמי לצד העלייה בסביבה האינפלציונית התומכת במדיניות מוניטרית מצמצמת, מעיבים על חברות הנדל"ן המתאפיינות במינוף גבוה.
כך רושמות מניות הנדל"ן ברחבי העולם ירידות שערים מזה תקופה ולמעשה מאז השיא שרשם מדד הנדל"ן 15 בראשית מאי 2007 ועד היום, נחלש המדד בכ- 35%. נציין כי את הירידות בשלושת המניות הראשונות שצוינו לעיל, החריפה הורדת המלצה עליהן באחד מבתי ההשקעות המקומיים. החולשה במניות הביאה לאחרונה את בעלי העניין לרכוש את מניות החברות שבאחזקתם. כך מזה תקופה אוספת קרדן N.V את מניותיה של G.T.C ואליעזר פישמן רוכש מניות של כלכלית ירושלים.
באחרונה הצטרפו אליהם בעלי עניין נוספים כדוגמת נתן חץ ומשפחת ורטהיים הרוכשים את מניות חברת אלוני חץ וקבוצת דלק אשר החלה לקנות מניות נוספות של חברת הבת דלק נדל"ן. השבוע גם במכתשים אגן ובבנק הפועלים נצפתה פעילות של בעלי עניין ונראה כי לאחר ירידות השערים שרשמו השתיים בעקבות אזהרות הרווח שפרסמו בסוף שבוע שעבר, מצאו בעלי העניין בהן, כי מחיריהן נוחים ויתכן כי אף רצו לנצל זאת לצורך הבעת אמון בחברות.
ישראל עשויה להצטרף כחברה קבועה בארגון המדינות המפותחות
השבוע התבשרנו כי ישראל עשויה להצטרף כחברה קבועה בארגון המדינות המפותחות, ה- OECD מוקדם מהצפוי. בנוסף, דווח בתקשורת כי חברת הדירוג הבינלאומית Fitch עשויה להעלות בקרוב את דירוג האשראי של ישראל ל- A, בדומה לחברת הדירוג S&P שהעלתה את הדירוג כבר בנובמבר האחרון. גם העלאה מצד חברת הדירוג Moody's צפויה להצטרף לשתי האחרות.
חודשי נובמבר ודצמבר חרגו מהמסורת והסבו למשקיעים הפסדים כבדים
באופן מסורתי ידועים חודשי נובמבר ודצמבר בתשואתם החיובית. בשנת 2007 הם חרגו מהמסורת והסבו למשקיעים הפסדים כבדים. ממבט על מחציתו הראשונה של חודש ינואר נראה כי גם הוא לא ידמה לחודשי ינואר בארבע השנים האחרונות אשר התאפיינו בתשואה חיובית. תמונה זו מקבלת חיזוק בדמות מחזורי המסחר הגבוהים, כאשר מחזור המסחר היומי הממוצע עומד מתחילת השנה על כ-2.4 מיליארד שקל בהשוואה למחזור ממוצע של כ-1.9 מיליארד שקל בשנה שעברה. מתוך כך נשאלת השאלה האם שלושת החודשים האחרונים מצביעים על שינוי במגמה לאחר חמש שנים של עליות בבורסה המקומית.
להערכת כלכלני לאומי לנוכח פרסומם, לאחרונה, של נתונים מאקרו כלכליים המגבירים את ההסתברות לכניסתה של כלכלת ארה"ב למיתון ולהאטה בצמיחה העולמית בעקבותיה, אכן צפוי שינוי מגמה לפחות בטווח הקצר. נציין כי בניגוד ל"ראלי סוף השנה" בחודשים נובמבר ודצמבר, "אפקט ינואר" אינו מובהק ולמעשה לפני שנת 2004 פקדו את השוק מספר חודשי ינואר שליליים.
מבט לעתיד
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
