לאומי: צפויה תנודתיות רבה בשוק המניות בשל החששות לכניסת ארה"ב למיתון
כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי נפתח בעליות קלות והשוק הפגין איתנות ביחס לשווקים מעבר לים. בהמשך התהפכה המגמה כשברקע מעיבים פרסומו של מדד המחירים לצרכן שהיה גבוה מן הציפיות, אינדיקציות נוספות להאטה בארה"ב ופרסום ההפסד הגדול ומחיקות הענק שצפוי לבצע בנק ההשקעות סיטי בשל השקעותיו בנכסים מגובי משכנתאות. המסחר השבוע לווה במחזורים גבוהים ומחזור המסחר הממוצע עמד על כ-2.35 מיליארד שקל.
מניות הנדל"ן בלטו השבוע בירידות
השבוע בלטו בירידות שערים מניות הנדל"ן. בין אלו שנחלשו בחדות נציין את מניית קרדן N.V ומניית חברת הבת, G.T.C, מניות גזית גלוב וכלכלית ירושלים. משבר האשראי העולמי לצד העלייה בסביבה האינפלציונית התומכת במדיניות מוניטרית מצמצמת, מעיבים על חברות הנדל"ן המתאפיינות במינוף גבוה.
כך רושמות מניות הנדל"ן ברחבי העולם ירידות שערים מזה תקופה ולמעשה מאז השיא שרשם מדד הנדל"ן 15 בראשית מאי 2007 ועד היום, נחלש המדד בכ- 35%. נציין כי את הירידות בשלושת המניות הראשונות שצוינו לעיל, החריפה הורדת המלצה עליהן באחד מבתי ההשקעות המקומיים. החולשה במניות הביאה לאחרונה את בעלי העניין לרכוש את מניות החברות שבאחזקתם. כך מזה תקופה אוספת קרדן N.V את מניותיה של G.T.C ואליעזר פישמן רוכש מניות של כלכלית ירושלים.
באחרונה הצטרפו אליהם בעלי עניין נוספים כדוגמת נתן חץ ומשפחת ורטהיים הרוכשים את מניות חברת אלוני חץ וקבוצת דלק אשר החלה לקנות מניות נוספות של חברת הבת דלק נדל"ן. השבוע גם במכתשים אגן ובבנק הפועלים נצפתה פעילות של בעלי עניין ונראה כי לאחר ירידות השערים שרשמו השתיים בעקבות אזהרות הרווח שפרסמו בסוף שבוע שעבר, מצאו בעלי העניין בהן, כי מחיריהן נוחים ויתכן כי אף רצו לנצל זאת לצורך הבעת אמון בחברות.
ישראל עשויה להצטרף כחברה קבועה בארגון המדינות המפותחות
השבוע התבשרנו כי ישראל עשויה להצטרף כחברה קבועה בארגון המדינות המפותחות, ה- OECD מוקדם מהצפוי. בנוסף, דווח בתקשורת כי חברת הדירוג הבינלאומית Fitch עשויה להעלות בקרוב את דירוג האשראי של ישראל ל- A, בדומה לחברת הדירוג S&P שהעלתה את הדירוג כבר בנובמבר האחרון. גם העלאה מצד חברת הדירוג Moody's צפויה להצטרף לשתי האחרות.
חודשי נובמבר ודצמבר חרגו מהמסורת והסבו למשקיעים הפסדים כבדים
באופן מסורתי ידועים חודשי נובמבר ודצמבר בתשואתם החיובית. בשנת 2007 הם חרגו מהמסורת והסבו למשקיעים הפסדים כבדים. ממבט על מחציתו הראשונה של חודש ינואר נראה כי גם הוא לא ידמה לחודשי ינואר בארבע השנים האחרונות אשר התאפיינו בתשואה חיובית. תמונה זו מקבלת חיזוק בדמות מחזורי המסחר הגבוהים, כאשר מחזור המסחר היומי הממוצע עומד מתחילת השנה על כ-2.4 מיליארד שקל בהשוואה למחזור ממוצע של כ-1.9 מיליארד שקל בשנה שעברה. מתוך כך נשאלת השאלה האם שלושת החודשים האחרונים מצביעים על שינוי במגמה לאחר חמש שנים של עליות בבורסה המקומית.
להערכת כלכלני לאומי לנוכח פרסומם, לאחרונה, של נתונים מאקרו כלכליים המגבירים את ההסתברות לכניסתה של כלכלת ארה"ב למיתון ולהאטה בצמיחה העולמית בעקבותיה, אכן צפוי שינוי מגמה לפחות בטווח הקצר. נציין כי בניגוד ל"ראלי סוף השנה" בחודשים נובמבר ודצמבר, "אפקט ינואר" אינו מובהק ולמעשה לפני שנת 2004 פקדו את השוק מספר חודשי ינואר שליליים.
מבט לעתיד
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
