לאומי: צפויה תנודתיות רבה בשוק המניות בשל החששות לכניסת ארה"ב למיתון
כלכלני בנק לאומי מציינים בסקירתם השבועית את הארועים והגורמים אשר השפיעו על המסחר בבורסה התל אביבית בשבוע החולף ואת הארועים המרכזיים אשר צפויים להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב.
כלכלני הבנק מתחילים את סקירתם בכך שהם מציינים, כי שבוע המסחר בשוק המניות המקומי נפתח בעליות קלות והשוק הפגין איתנות ביחס לשווקים מעבר לים. בהמשך התהפכה המגמה כשברקע מעיבים פרסומו של מדד המחירים לצרכן שהיה גבוה מן הציפיות, אינדיקציות נוספות להאטה בארה"ב ופרסום ההפסד הגדול ומחיקות הענק שצפוי לבצע בנק ההשקעות סיטי בשל השקעותיו בנכסים מגובי משכנתאות. המסחר השבוע לווה במחזורים גבוהים ומחזור המסחר הממוצע עמד על כ-2.35 מיליארד שקל.
מניות הנדל"ן בלטו השבוע בירידות
השבוע בלטו בירידות שערים מניות הנדל"ן. בין אלו שנחלשו בחדות נציין את מניית קרדן N.V ומניית חברת הבת, G.T.C, מניות גזית גלוב וכלכלית ירושלים. משבר האשראי העולמי לצד העלייה בסביבה האינפלציונית התומכת במדיניות מוניטרית מצמצמת, מעיבים על חברות הנדל"ן המתאפיינות במינוף גבוה.
כך רושמות מניות הנדל"ן ברחבי העולם ירידות שערים מזה תקופה ולמעשה מאז השיא שרשם מדד הנדל"ן 15 בראשית מאי 2007 ועד היום, נחלש המדד בכ- 35%. נציין כי את הירידות בשלושת המניות הראשונות שצוינו לעיל, החריפה הורדת המלצה עליהן באחד מבתי ההשקעות המקומיים. החולשה במניות הביאה לאחרונה את בעלי העניין לרכוש את מניות החברות שבאחזקתם. כך מזה תקופה אוספת קרדן N.V את מניותיה של G.T.C ואליעזר פישמן רוכש מניות של כלכלית ירושלים.
באחרונה הצטרפו אליהם בעלי עניין נוספים כדוגמת נתן חץ ומשפחת ורטהיים הרוכשים את מניות חברת אלוני חץ וקבוצת דלק אשר החלה לקנות מניות נוספות של חברת הבת דלק נדל"ן. השבוע גם במכתשים אגן ובבנק הפועלים נצפתה פעילות של בעלי עניין ונראה כי לאחר ירידות השערים שרשמו השתיים בעקבות אזהרות הרווח שפרסמו בסוף שבוע שעבר, מצאו בעלי העניין בהן, כי מחיריהן נוחים ויתכן כי אף רצו לנצל זאת לצורך הבעת אמון בחברות.
ישראל עשויה להצטרף כחברה קבועה בארגון המדינות המפותחות
השבוע התבשרנו כי ישראל עשויה להצטרף כחברה קבועה בארגון המדינות המפותחות, ה- OECD מוקדם מהצפוי. בנוסף, דווח בתקשורת כי חברת הדירוג הבינלאומית Fitch עשויה להעלות בקרוב את דירוג האשראי של ישראל ל- A, בדומה לחברת הדירוג S&P שהעלתה את הדירוג כבר בנובמבר האחרון. גם העלאה מצד חברת הדירוג Moody's צפויה להצטרף לשתי האחרות.
חודשי נובמבר ודצמבר חרגו מהמסורת והסבו למשקיעים הפסדים כבדים
באופן מסורתי ידועים חודשי נובמבר ודצמבר בתשואתם החיובית. בשנת 2007 הם חרגו מהמסורת והסבו למשקיעים הפסדים כבדים. ממבט על מחציתו הראשונה של חודש ינואר נראה כי גם הוא לא ידמה לחודשי ינואר בארבע השנים האחרונות אשר התאפיינו בתשואה חיובית. תמונה זו מקבלת חיזוק בדמות מחזורי המסחר הגבוהים, כאשר מחזור המסחר היומי הממוצע עומד מתחילת השנה על כ-2.4 מיליארד שקל בהשוואה למחזור ממוצע של כ-1.9 מיליארד שקל בשנה שעברה. מתוך כך נשאלת השאלה האם שלושת החודשים האחרונים מצביעים על שינוי במגמה לאחר חמש שנים של עליות בבורסה המקומית.
להערכת כלכלני לאומי לנוכח פרסומם, לאחרונה, של נתונים מאקרו כלכליים המגבירים את ההסתברות לכניסתה של כלכלת ארה"ב למיתון ולהאטה בצמיחה העולמית בעקבותיה, אכן צפוי שינוי מגמה לפחות בטווח הקצר. נציין כי בניגוד ל"ראלי סוף השנה" בחודשים נובמבר ודצמבר, "אפקט ינואר" אינו מובהק ולמעשה לפני שנת 2004 פקדו את השוק מספר חודשי ינואר שליליים.
מבט לעתיד
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
