בעלי עניין: חגיגת קניות במכתשים אגן, כור ופועלים
פעילות בעלי עניין ערה הייתה השבוע בבורסה בתל אביב, בסקירה זו נביא בפניכם את האירועים הבולטים.
בעלת השליטה בחברת האגרוכימיה מראה אמון למרות צניחה של כ-16% ביום
בכור מביעים עניין במניותיה של מכתשים אגן למרות הצניחה החדה במניות החברה ביום חמישי בסוף השבוע שעבר - ירידה של 15.77% במחזור עתק של 664 מיליון שקל. נזכיר כי הירידה במניה הגיעה בעקבות הודעת החברה כי הרווח ברבעון הרביעי יעמוד על 20 מיליון דולר בלבד, נמוך מהצפי המוקדם ל-30 מיליון דולר.
קונצרן כור רכש השבוע (ב') 2.49 מיליון ממניות מכתשים אגן בשווי כולל של כ-80 מיליון שקל. מחיר הרכישה הממוצע עומד על 32.04 שקל וכעת מחזיקה כור בכ-173 מיליון ממניות מכתשים אגן. לאחר הרכישה הגיע שיעור ההחזקה של כור ל-37.12%.
קבוצת דיסקונט השקעות, בעלת השליטה בקונצרן כור, הצטרפה להבעת האמון בחברה ורכשה ממניות החברה בכ-26 מיליון שקל, או 97 אלף ממניות מכתשים אגן.
לאחר פאניקת המכירות במניה ביום חמישי האחרון, החליטו באפסילון ניהול קרנות נאמנות להקטין החזקה בחברה, ומכרו 101,045 ממניות מכתשים אגן. אולם, מתברר כי בכלל החזקות עסקי ביטוח חשבו את ההפך הגמור ורכשו אתמול 179,950 ממניות מכתשים.
נוחי דנקנר מנצל ירידה של 18% על מנת לרכוש סחורה
ירידות השערים החדות שספגה מכתשים אגן בסופ"ש שעבר לא היטיבו גם עם כור, בעלת השליטה. חברת דיסקונט השקעות, אשר בשליטתו של נוחי דנקנר, המשמש בה גם כיו"ר הדירקטוריון, ראתה בירידה הנ"ל כהזדמנות כניסה למניה. החברה רכשה ביום שני השבוע 97,801 מניות בשער ממוצע של 260.73 שקל ובהיקף כספי של כ-25.5 מיליון שקלים. בכך הביאה החברה את שיעור אחזקותיה בכור ל-47.41% מהון המניות..
מחיר המניה נכון לכתיבת שורות אלה, הינו כ-234 שקלים, הנמוך בכ-11%. אם כן, נראה שלפעמים עדיף להמתין מלקפוץ על הסחורה שכן המתנה זו היתה חוסכת לדיסקונט השקעות כ-2.6 מיליון שקלים.
חברת כור תעשיות, הינה חברת החזקות הפועלת בעיקר בתחומי טלקומוניקציה אלקטרוניקה צבאית, אגרו כימיה וכימיקלים אחרים. כמו כן בתחומי התיירות, הטכנולוגיה והשקעות הון סיכון.
אריסון מנסה לשדר אמון בפועלים - רכשה בהיקף של 17.7 מיליון שקל
מניית בנק הפועלים קיבלה השבוע (ב') תמיכה מצד בעלת השליטה בחברה. חברת אריסון אחזקות, אשר בבעלות שרי אריסון, הודיעה דאז לבורסה כי רכשה מיליון מניות בנק הפועלים בסכום כולל של 17.78 מיליון שקלים.
נציין כי אריסון מנצלת ירידה של יותר מ-22% ממחיר השיא של מניית הפועלים (שיא שנרשם בחודש מאי האחרון) וירידה של כמעט 10% מתחילת 2008. עוד נציין כי יובל בן זאב מכלל פיננסים חתך ביום שני השבוע את ההמלצה למניה.
הזרים אוספים מניות?
לצד הירידה במניה וההסתבכות של בנק הפועלים בהרפתקאה אליה יצא בארה"ב, בתקופה האחרונה משחרר הבנק הודעות לבורסה אודות רכישות שמבצעים גופים פיננסיים גדולים. השבוע נודע, כי ענקית הפיננסים אליאנס, אשר כבר נמנית על בעלי העניין בבנק הפועלים, הגדילה את החזקותיה ב-323.7 אלף מניות, ובכך הגיעה להחזקה של 7.55% בבנק.
כאמור, אין זו הפעם הראשונה בתקופה האחרונה שבה גוף פיננסי גדול בעל שם עולמי מחליט לנצל את הרמות אליהן הגיעה מניית הפועלים ולרכוש אותה. בתחילת החודש נודע, כי לזאר, אחד מבתי ההשקעות הגדולים והמוערכים בוול סטריט, הפך לבעל עניין בבנק הפועלים לאחר שרכש מניות והגיע להחזקה של 5.05%, כלומר בבעלותו 63.6 מיליון מניות.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבלת מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה - סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
