שוק המטבעות: סיכוי לתיקון מעלה בדולר-שקל

אתמול שבר לראשונה מזה שנים הדולר-שקל את רמת ה-3.70. מימוש רווחים עשוי להוביל לעליות בימים הקרובים אולם אין הדבר יצביע על הפוך המגמה, בינתיים.
רובי סלם |

"עם פריצת השפל הקודם בצמד, שפל ששימש תמיכה משמעותית סביר והחלשות הדולר תהיה אף מהירה ועוצמתית יותר" 09.01.08

בסקירות הקודמות הערכתי שעם שבירת רמת ה 3.82 יצא לדרך מהלך ירידות חד אשר ינחית את הדולר לרמות נמוכות יותר ביחס לשקל ובעוצמות גבוהות יותר. מי שעקב אחר הצמד, בעצם מי לא, הבחין במהלך הירידות החד עד לשפל של 3.6950.

בנקודה זו היה אפשר לראות חזרה של קונים לשוק שמממשים רווחים ולכן לא אתפלא אם בימים הקרובים נהיה עדים להתחזקותו של הדולר באופן זמני.

מה גם שרמת ה 3.70 מבחינה פסיכולוגית מהווה תמיכה ולכן גובר הסיכוי לבלימה זמנית בנקודת הזמן הנוכחית.

שוב גם ברמות הללו לא כדאי עדין לקנות דולרים מכוון שהסכנה עדין לא חלפה. המגמה עודנה ירידה חד משמעית ונכון לנקודת הזמן הנוכחית כל תיקון אמור להיות בר חלוף. בשבועות הקרובים נמשיך במעקב צמוד ונאותת במידה ויהיה סיכוי להיפוך מגמה.

מבחינת הצמד החביב עלי למסחר יומי לטווח קצר- היורו דולר, השבוע צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים שיהוו טריגר לתנועה קצרה בשוק אותה נוכל לנצל לרווח מהיר .

אחד הנתונים החשובים שצפוי לגרום לתנודה בצמד הינו "מדד המחירים לצרכן במונחי האיחוד האירופי". מאחר ולכל מדינה באיחוד האירופי יש שיטות וסלים משלה למדידת האינפלציה, נקבע סל מוצרים אחיד וקבוע המאפשר השוואה נוחה ומדויקת במחירי הסל בין מדינות האיחוד השונות. זהו מדד האינפלציה המרכזי באיחוד המוניטארי האירופי ובבריטניה.

הנתון צפוי להתפרסם מחר באירופה 12:00 שעון ישראל. הצפי עומד על 0.5% כאשר הפרסום הקודם עמד על 0.4% ולכן נחשב שלילי ליורו. אולם הניסיון מלמד שהשוק לא תמיד מגיב בצורה לוגית לנתונים ולכן יש לבחון את התנהגות הצמד לאור הפרסום.

במקרה הנוכחי הייתי בוחר באסטרטגיה טקטית מסוג SCALPING לטווחים קצרים מאוד של מספר דקות עד מספר שעות. נכון לעבוד עם גרף של 5 דק' לעמודה ולבחון את מגמת המחיר המתהווה בחצי שעה שלפני ואחרי הנתון ולרכב על הגל.

ניתן גם להיעזר בשלושה ממוצעים נעים 10,20,30 לתזמון אופטימאלי וניהול הפוזיציה. בעסקאות מסוג זה פוטנציאל הרווח עומד על 0.5% וההוראה לבלימת הפסד על 0.25%. התנודה אומנם קטנה יחסית אבל במינוף 1:100 ניתן להשיג תשואה נאה בזמן קצר גם בהון עצמי נמוך.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.