שנה של מעו"ף או יתר? נלך 15 שנה אחורה
בשנה שחלפה, לראשונה מאז שנת 2002, נרשמה נסיגה בשיעור הצמיחה של התוצר העסקי. שיעור זה עלה מ -0.8% ב-2001 ל 8.5% ב-2006 (בשקלים נומינליים), בטרם ירד ל 6.1% ב 2007. ההערכות ל-2008 הן לשחיקה נוספת לכיוון של 5.2% ואולי אף לעבר 4.4%, כפי שעולה מהתרחיש הפסימי של בנק ישראל. ללא ספק, מדובר בשחיקה של ממש.
בנסיבות אלו, מעניין לבדוק כיצד התנהגו בעבר מדדי המניות בתקופות בהם שיעור הצמיחה העסקית רשם נסיגה. במיוחד, האם גודלן של המניות השפיע על התוצאות. אחת הטענות היא כי מניות גדולות יותר הן מגוונות/איתנות יותר ולכן תטינה להציג תוצאות טובות יותר/גרועות פחות בתקופות של התמתנות כלכלית, במיוחד אם היא משמעותית.
בדיקה שערכנו מראה כי מאז 1993 נרשמה 6 פעמים ירידה בשיעור צמיחת התוצר העסקי. השיעור הממוצע השנתי עמד על 4.2%. בשלושה מקרים (בשנים 1996, 1997 ו-2007 ביתר שאת) רשם מדד ת"א 25 תוצאות טובות יותר מאשר מדד היתר. הפער בין השניים היה, בממוצע, 14.4%, אך ראוי לציין כי רובו נוצר אשתקד, אז עלה מדד ת"א 25 ב 31.4% ומדד היתר עלה ב 4.4% בלבד. במספר שווה של מקרים (בשנים 1998, 1999 ו 2001) רשם דווקא מדד היתר תוצאות טובות יותר מאשר מדד ת"א 25, אך הפער בין השניים היה נמוך יותר ועמד, בממוצע, על 9.5%.
אגב, בשנים בהן נרשמה עלייה בשיעור הצמיחה של התוצר העסקי, לא הובחן יתרון של ממש לאחד משני הסוגים. מהאמור לעיל עולה כי ניתן לאושש במידה מסוימת את הטענה כי המניות הגדולות יותר מצליחות/גרועות פחות בתקופות של התמתנות כלכלית. זאת ועוד, שנת 2007 תרמה רבות לתקפות הטענה.
לכן, תחת ההנחה כי בשנת 2008 אכן תירשם התמתנות נוספת (משמעותית) בשיעור הצמיחה של התוצר העסקי (אנו מעריכים כך), סביר בהחלט כי המניות הגדולות יותר תצגנה שוב תוצאות עדיפות על אלו של המניות הקטנות. זאת, אם לשפוט לפי ההתנהגות ב 15 השנים האחרונות וגם לפי הניסיון בארה"ב, שם המניות הגדולות יותר נטו להצליח יותר מהקטנות מאז החלו האירועים בשווקים בחודש אוגוסט אשתקד.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
