שנה של מעו"ף או יתר? נלך 15 שנה אחורה
בשנה שחלפה, לראשונה מאז שנת 2002, נרשמה נסיגה בשיעור הצמיחה של התוצר העסקי. שיעור זה עלה מ -0.8% ב-2001 ל 8.5% ב-2006 (בשקלים נומינליים), בטרם ירד ל 6.1% ב 2007. ההערכות ל-2008 הן לשחיקה נוספת לכיוון של 5.2% ואולי אף לעבר 4.4%, כפי שעולה מהתרחיש הפסימי של בנק ישראל. ללא ספק, מדובר בשחיקה של ממש.
בנסיבות אלו, מעניין לבדוק כיצד התנהגו בעבר מדדי המניות בתקופות בהם שיעור הצמיחה העסקית רשם נסיגה. במיוחד, האם גודלן של המניות השפיע על התוצאות. אחת הטענות היא כי מניות גדולות יותר הן מגוונות/איתנות יותר ולכן תטינה להציג תוצאות טובות יותר/גרועות פחות בתקופות של התמתנות כלכלית, במיוחד אם היא משמעותית.
בדיקה שערכנו מראה כי מאז 1993 נרשמה 6 פעמים ירידה בשיעור צמיחת התוצר העסקי. השיעור הממוצע השנתי עמד על 4.2%. בשלושה מקרים (בשנים 1996, 1997 ו-2007 ביתר שאת) רשם מדד ת"א 25 תוצאות טובות יותר מאשר מדד היתר. הפער בין השניים היה, בממוצע, 14.4%, אך ראוי לציין כי רובו נוצר אשתקד, אז עלה מדד ת"א 25 ב 31.4% ומדד היתר עלה ב 4.4% בלבד. במספר שווה של מקרים (בשנים 1998, 1999 ו 2001) רשם דווקא מדד היתר תוצאות טובות יותר מאשר מדד ת"א 25, אך הפער בין השניים היה נמוך יותר ועמד, בממוצע, על 9.5%.
אגב, בשנים בהן נרשמה עלייה בשיעור הצמיחה של התוצר העסקי, לא הובחן יתרון של ממש לאחד משני הסוגים. מהאמור לעיל עולה כי ניתן לאושש במידה מסוימת את הטענה כי המניות הגדולות יותר מצליחות/גרועות פחות בתקופות של התמתנות כלכלית. זאת ועוד, שנת 2007 תרמה רבות לתקפות הטענה.
לכן, תחת ההנחה כי בשנת 2008 אכן תירשם התמתנות נוספת (משמעותית) בשיעור הצמיחה של התוצר העסקי (אנו מעריכים כך), סביר בהחלט כי המניות הגדולות יותר תצגנה שוב תוצאות עדיפות על אלו של המניות הקטנות. זאת, אם לשפוט לפי ההתנהגות ב 15 השנים האחרונות וגם לפי הניסיון בארה"ב, שם המניות הגדולות יותר נטו להצליח יותר מהקטנות מאז החלו האירועים בשווקים בחודש אוגוסט אשתקד.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
משרד האוצר לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.
