שנה של מעו"ף או יתר? נלך 15 שנה אחורה

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, מנסה להבין האם 2008 זו שנה בה רצוי להשקיע במניות המעו"ף או לשים את הכסף על מניות היתר
רונן מנחם |

בשנה שחלפה, לראשונה מאז שנת 2002, נרשמה נסיגה בשיעור הצמיחה של התוצר העסקי. שיעור זה עלה מ -0.8% ב-2001 ל 8.5% ב-2006 (בשקלים נומינליים), בטרם ירד ל 6.1% ב 2007. ההערכות ל-2008 הן לשחיקה נוספת לכיוון של 5.2% ואולי אף לעבר 4.4%, כפי שעולה מהתרחיש הפסימי של בנק ישראל. ללא ספק, מדובר בשחיקה של ממש.

בנסיבות אלו, מעניין לבדוק כיצד התנהגו בעבר מדדי המניות בתקופות בהם שיעור הצמיחה העסקית רשם נסיגה. במיוחד, האם גודלן של המניות השפיע על התוצאות. אחת הטענות היא כי מניות גדולות יותר הן מגוונות/איתנות יותר ולכן תטינה להציג תוצאות טובות יותר/גרועות פחות בתקופות של התמתנות כלכלית, במיוחד אם היא משמעותית.

בדיקה שערכנו מראה כי מאז 1993 נרשמה 6 פעמים ירידה בשיעור צמיחת התוצר העסקי. השיעור הממוצע השנתי עמד על 4.2%. בשלושה מקרים (בשנים 1996, 1997 ו-2007 ביתר שאת) רשם מדד ת"א 25 תוצאות טובות יותר מאשר מדד היתר. הפער בין השניים היה, בממוצע, 14.4%, אך ראוי לציין כי רובו נוצר אשתקד, אז עלה מדד ת"א 25 ב 31.4% ומדד היתר עלה ב 4.4% בלבד. במספר שווה של מקרים (בשנים 1998, 1999 ו 2001) רשם דווקא מדד היתר תוצאות טובות יותר מאשר מדד ת"א 25, אך הפער בין השניים היה נמוך יותר ועמד, בממוצע, על 9.5%.

אגב, בשנים בהן נרשמה עלייה בשיעור הצמיחה של התוצר העסקי, לא הובחן יתרון של ממש לאחד משני הסוגים. מהאמור לעיל עולה כי ניתן לאושש במידה מסוימת את הטענה כי המניות הגדולות יותר מצליחות/גרועות פחות בתקופות של התמתנות כלכלית. זאת ועוד, שנת 2007 תרמה רבות לתקפות הטענה.

לכן, תחת ההנחה כי בשנת 2008 אכן תירשם התמתנות נוספת (משמעותית) בשיעור הצמיחה של התוצר העסקי (אנו מעריכים כך), סביר בהחלט כי המניות הגדולות יותר תצגנה שוב תוצאות עדיפות על אלו של המניות הקטנות. זאת, אם לשפוט לפי ההתנהגות ב 15 השנים האחרונות וגם לפי הניסיון בארה"ב, שם המניות הגדולות יותר נטו להצליח יותר מהקטנות מאז החלו האירועים בשווקים בחודש אוגוסט אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

פטריוט (צה"ל)פטריוט (צה"ל)

ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית

וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט

רן קידר |
נושאים בכתבה טילי פטריוט

בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה. 

חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.

מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ

בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.

מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.

במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.