שנה של מעו"ף או יתר? נלך 15 שנה אחורה
בשנה שחלפה, לראשונה מאז שנת 2002, נרשמה נסיגה בשיעור הצמיחה של התוצר העסקי. שיעור זה עלה מ -0.8% ב-2001 ל 8.5% ב-2006 (בשקלים נומינליים), בטרם ירד ל 6.1% ב 2007. ההערכות ל-2008 הן לשחיקה נוספת לכיוון של 5.2% ואולי אף לעבר 4.4%, כפי שעולה מהתרחיש הפסימי של בנק ישראל. ללא ספק, מדובר בשחיקה של ממש.
בנסיבות אלו, מעניין לבדוק כיצד התנהגו בעבר מדדי המניות בתקופות בהם שיעור הצמיחה העסקית רשם נסיגה. במיוחד, האם גודלן של המניות השפיע על התוצאות. אחת הטענות היא כי מניות גדולות יותר הן מגוונות/איתנות יותר ולכן תטינה להציג תוצאות טובות יותר/גרועות פחות בתקופות של התמתנות כלכלית, במיוחד אם היא משמעותית.
בדיקה שערכנו מראה כי מאז 1993 נרשמה 6 פעמים ירידה בשיעור צמיחת התוצר העסקי. השיעור הממוצע השנתי עמד על 4.2%. בשלושה מקרים (בשנים 1996, 1997 ו-2007 ביתר שאת) רשם מדד ת"א 25 תוצאות טובות יותר מאשר מדד היתר. הפער בין השניים היה, בממוצע, 14.4%, אך ראוי לציין כי רובו נוצר אשתקד, אז עלה מדד ת"א 25 ב 31.4% ומדד היתר עלה ב 4.4% בלבד. במספר שווה של מקרים (בשנים 1998, 1999 ו 2001) רשם דווקא מדד היתר תוצאות טובות יותר מאשר מדד ת"א 25, אך הפער בין השניים היה נמוך יותר ועמד, בממוצע, על 9.5%.
אגב, בשנים בהן נרשמה עלייה בשיעור הצמיחה של התוצר העסקי, לא הובחן יתרון של ממש לאחד משני הסוגים. מהאמור לעיל עולה כי ניתן לאושש במידה מסוימת את הטענה כי המניות הגדולות יותר מצליחות/גרועות פחות בתקופות של התמתנות כלכלית. זאת ועוד, שנת 2007 תרמה רבות לתקפות הטענה.
לכן, תחת ההנחה כי בשנת 2008 אכן תירשם התמתנות נוספת (משמעותית) בשיעור הצמיחה של התוצר העסקי (אנו מעריכים כך), סביר בהחלט כי המניות הגדולות יותר תצגנה שוב תוצאות עדיפות על אלו של המניות הקטנות. זאת, אם לשפוט לפי ההתנהגות ב 15 השנים האחרונות וגם לפי הניסיון בארה"ב, שם המניות הגדולות יותר נטו להצליח יותר מהקטנות מאז החלו האירועים בשווקים בחודש אוגוסט אשתקד.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
מצבן הכלכלי של החברות חיובי ברוב הענפים למעט המלונאות, אבל גם שם נרשם שיפור מתמשך; התעשייה מציגה את המאזן הגבוה מאז תחילת הקיץ
הלמ"ס הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את סקר הערכת המגמות בעסקים לחודש נובמבר, שמשרטט תמונת מצב מאוזנת של המשק לקראת סוף השנה. על פי הסקר, המאזנים שמשקפים את הערכת המצב הכלכלי של החברות ממשיכים להיות חיוביים כמעט בכל הענפים, למעט ענף המלונאות שמציג עדיין מאזן שלילי, אם כי במגמת שיפור שנמשכת כבר כמה חודשים. מנהלי החברות מדווחים על חזרה איטית לשגרה אחרי תקופה תנודתית, לצד ציפיות אופטימיות יותר כלפי דצמבר.
המאזן הכולל והשינוי במדד הפדיון לכלל ענפי המשק (נתונים מקוריים במחירים קבועים), מקור: הלמ"ס
ציפיות חיוביות בענף התיירות
הנתון הבולט בסקר נוגע לענף התיירות: לראשונה מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, מאזן הציפיות ללינות תיירים הופך חיובי ועומד על 6.3%. זה שינוי כיוון אחרי רצף של נתונים שליליים שנעו סביב ירידות חדות, כולל מינוס 86 אחוז ביולי השנה. לינות הישראלים כבר חוזרות לרמה גבוהה מעט מזו של השנה שעברה, ומספר לינות התיירים יורד רק ב-2.4 אחוז לעומת ירידות עמוקות בחודשים הקודמים. גם התעסוקה בענף מתחילה להתייצב, עם מאזן חיובי של 7.8 אחוז במספר המועסקים.
מקור: סקר הלמ"ס
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בענף התעשייה מדווחים על תמונה יציבה וחיובית יותר, עם מאזן כללי של 31.7 אחוז - הגבוה ביותר בששת החודשים האחרונים. הציפיות לחודש דצמבר מעידות על רצון לחזור לתפוקה גבוהה יותר: מאזן של 15 אחוז בהיקף הייצור, 11.9% בהזמנות מהשוק המקומי ו-11.2 אחוז בהזמנות ליצוא. גם תחום התעסוקה בתעשייה מציג ציפיות חיוביות, עם מאזן של 8.4 אחוז.
