חלמתם לפתוח עסק בהונג קונג? אל תשכחו את שיקולי המס

שיטת המס הנהוגה בהונג קונג הנה שיטת מיסוי טריטוריאלית. כלומר, הנקודה הנבחנת היא מקום הפקת ההכנסה. שיעור המס הנו נמוך, כך ששיעור המס המרבי המוטל על יחידים עומד על 16% בלבד

עורכי הדין אלי דורון ואסף הופמן מתייחסים היום (ג'), בעקבות רצונם של אנשי עסקים רבים לפעול באסיה בכלל ובשוק ההונג קונגי בפרט, על שיטת המס בהונג קונג.

הונג קונג, אשר הנה חלק מהרפובליקה העממית של סין, נהנית מאוטונומיה כלכלית ומשפטית הבאה לידי ביטוי בקיומה של מערכת משפט עצמאית, קיום מטבע מקומי ומערכת כלכלית אוטונומית. על כן מהווה הונג קונג מוקד משיכה לחברות רבות הפועלות באסיה הבוחרות בה כ"בסיס האם" לפעילותן.

שיטת המס הנהוגה בהונג קונג הנה שיטת מיסוי טריטוריאלית (בניגוד לישראל בה שיטת המס פרסונלית). לפיכך, הנקודה הנבחנת היא מקום הפקת ההכנסה ללא רלוונטיות כלל למקום תושבותו של מפיק ההכנסה.

שיעור המס בהונג קונג הנו נמוך, כך ששיעור המס המרבי המוטל על יחידים עומד על 16% בלבד.

שיטת המס בהונג קונג מאפשרת ליחידים המשתכרים בה לבחור בין שתי חלופות מבחינת רף המיסוי. חלופה ראשונה היא מיסוי קבוע בשיעור 16% על הכנסתם. חלופה שנייה היא מיסוי פרוגרסיבי (לפי מדרגות מס-2%,8%,12%,17%) כאשר תקרת המס בחלופה זו עומדת על 17%.

חברות הונג קונגיות, המפיקות הכנסות בהונג קונג, כפופות למס חברות מקומי בשיעור 17.5%.

כמובן שישנה התייחסות ספציפית גם לסוגי הכנסות, כגון: הכנסות מדיבידנד, ריבית או הכנסות אחרות. הכנסות מדיבידנד פטורות ממס, כמו גם רווחי הון והכנסות מתמלוגים פטורים ממס. אף הכנסות ריבית מפיקדונות ומט"ח פטורות ממס. ראוי לציין כי אין מע"מ או מס מכירות בהונג קונג.

בשנת 2001 החלה הונג קונג לחתום על מס' אמנות מס עם מדינות שונות. אמנות אלו שונות מהמודלים המוכרים לנו דוגמת מודל ה-OECD, האו"ם וארה"ב. הונג קונג חתומה על אמנות בתחום התחבורה האווירית והימית עם חלק ממדינות אירופה המערבית. ישנם אמנות מקיפות יותר עם סינגפור ומדינות אסיאתיות אחרות. אמנות מס מסוג זה נחתמו עם בריטניה , נורווגיה גרמניה, סרי לנקה ועוד. אמנות מס רחבות ומקיפות יותר נחתמו על ידי הממשל בסינגפור עם מדינות דוגמת בלגיה ותאילנד.

לסיכום: הונג קונג מוגדרת כיום על ידי רבים ממומחי המס כמקלט מס ומהווה גורם משיכה לגורמים עסקיים הפעילים באסיה. על אף האמור לעיל מתאפיינת הונג קונג, ככל מקלט מס, במספר מאפיינים כדוגמת: חוסר הוודאות המדינית, היכולת לחוקק חוק מהיר לגבי שינויי מס, וחוסר באמנות כפל מס, אשר ראוי לשקול אותם בטרם תחילת הפעילות וההשקעה בה.

*עו"ד אלי דורון ועו"ד אסף הופמן

**משרד עורכי הדין דורון, טיקוצק, עמיר, מזרחי- מומחה במשפט מיסויי- מסחרי

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 1.38%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.