חלמתם לפתוח עסק בהונג קונג? אל תשכחו את שיקולי המס
עורכי הדין אלי דורון ואסף הופמן מתייחסים היום (ג'), בעקבות רצונם של אנשי עסקים רבים לפעול באסיה בכלל ובשוק ההונג קונגי בפרט, על שיטת המס בהונג קונג.
הונג קונג, אשר הנה חלק מהרפובליקה העממית של סין, נהנית מאוטונומיה כלכלית ומשפטית הבאה לידי ביטוי בקיומה של מערכת משפט עצמאית, קיום מטבע מקומי ומערכת כלכלית אוטונומית. על כן מהווה הונג קונג מוקד משיכה לחברות רבות הפועלות באסיה הבוחרות בה כ"בסיס האם" לפעילותן.
שיטת המס הנהוגה בהונג קונג הנה שיטת מיסוי טריטוריאלית (בניגוד לישראל בה שיטת המס פרסונלית). לפיכך, הנקודה הנבחנת היא מקום הפקת ההכנסה ללא רלוונטיות כלל למקום תושבותו של מפיק ההכנסה.
שיעור המס בהונג קונג הנו נמוך, כך ששיעור המס המרבי המוטל על יחידים עומד על 16% בלבד.
שיטת המס בהונג קונג מאפשרת ליחידים המשתכרים בה לבחור בין שתי חלופות מבחינת רף המיסוי. חלופה ראשונה היא מיסוי קבוע בשיעור 16% על הכנסתם. חלופה שנייה היא מיסוי פרוגרסיבי (לפי מדרגות מס-2%,8%,12%,17%) כאשר תקרת המס בחלופה זו עומדת על 17%.
חברות הונג קונגיות, המפיקות הכנסות בהונג קונג, כפופות למס חברות מקומי בשיעור 17.5%.
כמובן שישנה התייחסות ספציפית גם לסוגי הכנסות, כגון: הכנסות מדיבידנד, ריבית או הכנסות אחרות. הכנסות מדיבידנד פטורות ממס, כמו גם רווחי הון והכנסות מתמלוגים פטורים ממס. אף הכנסות ריבית מפיקדונות ומט"ח פטורות ממס. ראוי לציין כי אין מע"מ או מס מכירות בהונג קונג.
בשנת 2001 החלה הונג קונג לחתום על מס' אמנות מס עם מדינות שונות. אמנות אלו שונות מהמודלים המוכרים לנו דוגמת מודל ה-OECD, האו"ם וארה"ב. הונג קונג חתומה על אמנות בתחום התחבורה האווירית והימית עם חלק ממדינות אירופה המערבית. ישנם אמנות מקיפות יותר עם סינגפור ומדינות אסיאתיות אחרות. אמנות מס מסוג זה נחתמו עם בריטניה , נורווגיה גרמניה, סרי לנקה ועוד. אמנות מס רחבות ומקיפות יותר נחתמו על ידי הממשל בסינגפור עם מדינות דוגמת בלגיה ותאילנד.
לסיכום: הונג קונג מוגדרת כיום על ידי רבים ממומחי המס כמקלט מס ומהווה גורם משיכה לגורמים עסקיים הפעילים באסיה. על אף האמור לעיל מתאפיינת הונג קונג, ככל מקלט מס, במספר מאפיינים כדוגמת: חוסר הוודאות המדינית, היכולת לחוקק חוק מהיר לגבי שינויי מס, וחוסר באמנות כפל מס, אשר ראוי לשקול אותם בטרם תחילת הפעילות וההשקעה בה.
*עו"ד אלי דורון ועו"ד אסף הופמן
**משרד עורכי הדין דורון, טיקוצק, עמיר, מזרחי- מומחה במשפט מיסויי- מסחרי
בלקהוק (לוקהיד מרטין)10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
זינוק במיקומים של אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, ומה צפוי בהמשך?
מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) פרסם את הדוח השנתי שלו על 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. כן, מכון שלום מדרג חברות ביטחוניות, במטרה בעיקר להציף את היקף השוק הביטחוני. זאת תעשייה ענקית עם כסף גדול, כוח פוליטי, לוביסטים, ומיליוני עובדים ברחבי העולם.
הדוח מבוסס על נתוני שנה שעברה והוא מלמד על עלייה של 5.9% בהכנסות ממכירות נשק, מוצרים ושירותים צבאיים, שהגיעו ל-679 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. העלייה נובעת ממתחים גיאופוליטיים מתמשכים, כולל המלחמות באוקראינה ואצלנו, שמגבירים את הביקוש למערכות נשק מתקדמות. החברות הישראליות מציגות צמיחה חדה בהכנסות המונעת על ידי הזמנות חירום, השקעות במגננה וחשיפת היכולות הצבאיות לעולם בשנתיים של המלחמה.
מתוך 100 החברות, 77 רשמו עלייה בהכנסות, כאשר 42 מהן הגיעו לצמיחה דו-ספרתית. הגידול הכולל מהווה עלייה של 26% לעומת 2015, ומשקף מעבר ממגמת ירידה פוסט-מלחמה קרה לעידן של מרוץ חימוש מחודש.
הטופ 10 העולמי - חמש חברות אמריקאיות, שלוש סיניות, רוסית אחת ובריטית אחת
1. לוקהיד מרטין (ארה"ב) - 64.7 מיליארד דולר. ענקית התעופה האמריקאית מובילה את הדירוג בזכות מכירות מטוסי ה-F-35 ומערכות טילים מתקדמות, ונשארת הספקית הגדולה ביותר של הפנטגון.
- אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
- מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

