תשלום מענק פרישה למנכ"ל - כדמי ניהול או כפצויים

שאלה: ------- חברה יצרה הפרשה בגין מענק, שהמנכ"ל יקבל בעת עזיבתו. השאלות: מהו תשלום המס, שיחול על העובד במעמד קבלת המענק, אם הוא יקבל זאת כשכיר, וכן יש אופציה נוספת, שיוציא חשבונית דרך חברה נוספת שהוא בעליה? מהי עמדת רשות המסים בישראל לעניין דמי ניהול? מתי עדיף מבחינת מס להתנהל בדמי ניהול ומתי עדיף להתנהל כדיווידנד ?

תשובה: --------- עולות בשאלות כמה סוגיות, ואפתח בראשונה שבהן: אם מדובר בהפרשה, בגין מענק פרישה של שכיר של החברה, ואני מניח, שמדובר בסכום העולה על פיצויי פיטורים של משכורת בשנה, אזי לא ניתן לתבוע את ההפרשה בניכוי. הסיבה לכך היא, שהתנאי לתביעת הפרשה בגין מענק פרישה הוא תשלומה בפועל לעובד, או הפקדתה בקופת גמל למטרת פיצויים (סעיף 18(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"]). בענייננו, אני מניח, שלמנכ"ל כבר מופקדים פיצויי הפיטורים בשיעור 8.33% משכרו בקופת גמל לפיצויים (או בקרן פנסיה / ביטוח מנהלים), ועל כן אי אפשר להפקיד סכומים מעבר לכך בקופה, כאמור (תקנה 19(א)(1)(ב)(1) לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964), ומכאן שההפרשה לא תותר כהוצאה שכן לא תופקד בקופת גמל וגם לא תשולם. באשר לקבלת מענק הפרישה באמצעות חברה של המנכ"ל, כדמי ניהול, ובמקביל המנכ"ל מקבל משכורת מן החברה (שלו עצמו, ולא המעסיק הנוכחי), הדבר אפשרי, אם אכן קיים הסכם מוגדר לתשלום דמי ניהול בין אותה החברה לבין המעסיק, תוך הכללת שירותי הניהול המבוצעים על ידי החברה לפרוטרוט וקביעת תמורה הוגנת ולא מופרזת עבורם. חשוב להיזהר במעבר ממעמד של "עובד" למעמד של נתינת שירותים באמצעות חברה לאותו המעסיק. שכן, במעבר, כאמור, עלולות לעלות מספר נקודות שיש להתייחס אליהן: א. ניתן לטעון, שלמעשה, אין מדובר בניתוק אמיתי של יחסי עובד-מעביד. ב. ניתן לטעון, כי מדובר בעסקה מלאכותית. ג. ניתן לטעון, שלמעשה, המנכ"ל העביר "מוניטין" שלו לחברה, שבאמצעותה החל ליתן שירותים (נקודה זו ניתן לפתור בהעברת "נכס בלתי מוחשי זה", בפטור ממס על פי סעיף 104א לפקודה - לחברה). קבלת שכר מן המעסיק הנוכחי ורק קבלת מענק הפרישה בחברה של העובד מחזקות את מלאכותיות העסקה. בכל מקרה, לשם מתן דמי ניהול, יש להקפיד על הסכם מפורט, שיתאר בדיוק מה הם שירותי הניהול, שנותנת אותה החברה ומהי תמורתם. על הסוגיה האחרונה לעיל, אציין זאת: יש להביא בחשבון את המס השולי של העובד, לעומת מס חברות. כן יש להביא בחשבון את החיוב בדמי ביטוח לאומי, שקיים רק על משכורת מן החברה עד לשיעור חמש פעמים השכר הממוצע במשק, ובכל מקרה, מענקי פרישה אינם חייבים בדמי ביטוח לאומי (לעמדת המוסד לביטוח לאומי ובניגוד לפסיקה). כך גם הדיווידנד, כל עוד סכומו נמוך בשקל אחד מן המשכורת. כמו כן יש להביא בחשבון שדיווידנד, בניגוד לשכר ולמענק פרישה (בעת תשלומו), אינו מותר כהוצאה. מעבר לתיאור זה, אין בכוונתי לערוך גיליון חישוב לשם מציאת נקודת האיזון והחלוקה המפורשת בין דמי ניהול / משכורת לדיווידנד. בשל מורכבות הסוגיה, חשיפות המס האפשריות ופתרונות המס האפשריים, אמליץ שלא לנקוט כל צעד על בסיס תשובה בידע למידע כי אם לפנות לייעוץ מקצועי תוך הצגת מלוא העובדות בפני הגורם המייעץ.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.