הפידיונות בקרנות הנאמנות התמתנו ל-2.8 מיליארד שקל בחודש ספטמבר

זאת לעומת פדיונות מאסיביים יותר של 10.7 מיליארד שקל בחודש אוגוסט. קרנות האג"ח בישראל ואג"ח מדינה, היו הנפגעות העיקריות של החודש וספגו פדיונות של 2.2 ו-0.5 מיליארד שקל, בהתאמה
שי יוכט |

בבית ההשקעות מיטב מסכמים את שוק ההון בחודש ספטמבר ומציינים כי אווירת החג המאפיינת את החודש ריחפה מעל אחד העם גם השנה. המשקיעים שנהנו משבועות המסחר המקוצרים, נרגעו במקצת, שכן הסערה שעורר משבר האשראי העולמי דעכה מעט לאחרונה. גם מפלס המתיחות שנוצרה עם סוריה בראשית ספטמבר ירד מאז. במיטב מוסיפים כי הורדת הריבית בארה"ב בשיעור חד מהצפוי של 0.5% תרמה רבות לעליות שנרשמו בבורסות העולם, ובכללן בבורסת תל אביב שחתמה את החודש החולף בעליות שערים חזקות, כשהיא מתעלמת מהמתיחות הגוברת בגבול הצפון.

לאחר החודשיים הקשים שעברו על שוק ההון בכלל ועל תעשיית קופות הגמל בפרט, מקבלים החודש העמיתים בשורות אופטימיות יותר, כשהעליות שנרשמו במדדי המניות ובאגרות החוב לסוגיהן הן הגורמים העיקריים לתשואה החיובית שהתעשייה צפויה לרשום.

בסיכום חודשי עלה מדד ת"א 25 עלה ב-8.5%, מדד ת"א 100 עלה ב-7.3% ומדד ת"א 75 עלה בשיעור של 4.6%. מדד יתר 50 עלה ב- 1.8% ומדד יתר 120 עלה בשיעור של 1.2%. ברמה הענפית, מדד ת"א נדל"ן 15, הוסיף שיעור של 6.3%, מדד מניות הטכנולוגיה, תל-טק 15, סיים את החודש בעלייה של 9.4%, ומדד הבנקים עלה ב- 8.1%.

איגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד עלו בחודש ספטמבר ב-1.2%. האג"ח הארוכות ל-7 עד 10 שנים עלו ב- 1.2%, האג"ח הבינוניות ל-5 עד 7 שנים עלו ב- 0.8%, האג"ח לטווח פדיון של 2 עד 5 שנים עלו ב-1.3%, ואילו אגרות החוב לטווח הקצר של 0 עד 2 שנים איבדו 0.5%. אגרות החוב הקונצרניות הצמודות למדד עלו בשיעור זעיר של 0.2%. מדד איגרות החוב הממשלתיות השקליות עלה ב- 1.2% והוא מייצג עלייה של 1.6% בשחרים (כאשר השחרים הארוכים לטווח של יותר מ- 5 שנים עלו ב- 2.5%, השחרים הבינוניים לטווח של 2 עד 5 שנים עלו ב- 1.5% ואילו השחרים הקצרים לטווח של 0 עד 2 שנים עלו ב- 0.7%), עלייה של 0.3% בגילונים, ועלייה של 0.5% במק"מים.

בשוק המט"ח רשם השקל התחזקות מרשימה בשיעור של 4.2% מול הדולר, והתחזקות בשיעור של 4.6% מול האירו.

מסיכומי חברת "מיטב" לגבי ההתפתחויות בתעשיית הקרנות בחודש ספטמבר עולה, כי סך נכסיה של תעשיית הקרנות ירד, בשיעור של כ-1.2%, מכ-128.5 מיליארד שקל בסוף חודש אוגוסט 2007, לכ-127.0 מיליארד שקל בסוף חודש ספטמבר 2007. תעשיית הקרנות אמנם החלה להתאושש מטראומת אוגוסט ורשמה תשואה חיובית של 1.0%, אולם פדיונות של 2.8 מיליארד שקל, הובילו לירידה שניכרה בסך נכסי התעשייה.

רצף הגיוסים המרשימים מאז ראשית 2007 נקטע כבר ביולי. משבר האשראי בארה"ב והחשש הכבד מהתרחבותו לרמה כלל עולמית, הקרין לשלילה על שוק ההון המקומי, והבהלה שאחזה בציבור הובילה לפדיונות כבדים, כך שתעשיית הקרנות רשמה ירידה חדה בהיקף נכסיה. בספטמבר, אמנם ניכרה התאוששות מרשימה מאוד בשוק ההון והסערה סביב משבר האשראי החלה להתפוגג, אולם נראה, כי הציבור טרם נרגע לחלוטין והמשיך לפדות את כספו מהקרנות (אם כי בשיעור מתון יותר) כך שסך נכסי תעשיית הקרנות הצטמצם בכל זאת והסתכם בכ- 127.0 מיליארד שקלים.

התפלגות כניסת הכספים ויציאתם בסוגים השונים של הקרנות מראה, כי למקום הראשון ברשימת המדממות הגיעו קרנות אג"ח בישראל (אג"ח כללי, חברות ואג"ח להמרה), שספגו את הפדיונות הכבדים ביותר ואיבדו 2.2 מיליארד שקל, למקום השני הגיעו קרנות אג"ח מדינה עם פדיונות של כ-0.5 מיליארד שקל. קרנות האג"ח, שנהנו מפופולריות רבה בחודשים האחרונים וגייסו סכומים מרשימים, היו הנפגעות העיקריות מהדי המשבר וסבלו מיציאת כספים מאסיבית, שנמשכה גם בספטמבר, אך התמתנה מעט.

על אף העליות שניכרו בחודש החולף בשוק המניות המקומי, המשקיעים עדיין נרתעו והמשיכו לממש כספם, והדבר בא לידי ביטוי היטב בקרנות המתמחות במניות בישראל שרשמו פדיונות של כ-160 מיליון שקל, ובקרנות הגמישות, שרשמו יציאת כספים של כ-100 מיליון שקל. מגמה דומה, אך מתונה יותר, נרשמה בקרנות המתמחות במניות בחו"ל, מהן יצאו כ-35 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל רשמו פדיונות של כ- 80 מיליון שקל, ומקרנות המט"ח המקומי יצאו כ- 50 מיליון שקל. הקרנות השקליות, היו היחידות שנהנו בחודש החולף מכניסת כספים של כ- 250 מיליון שקל. זאת, בעיקר תודות למטבע המקומי שהמשיך בהתחזקותו מול הדולר.

דפוסי השקעה: ירידה בנתחם של צמודי המדד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.