פורסטר ריסרץ': רוב הארגונים אינם מוכנים לאסון
למרות אסונות קשים כגון אירועי 9/11, הצפות הענק באירופה בשנת 2005, וכן הוריקן קטרינה, קיים עדיין מקום רב לשיפור בכל הנוגע למוכנותם של ארגונים ברחבי העולם בהתמודדות עם התאוששות מאסון, כך אומרת חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית פורסטר ריסרץ', במחקר חדש. ממצאיו של מחקר שביצעה פורסטר ברבעון השלישי של 2007, ואשר הקיף ארגונים בכל הגדלים בצפון אמריקה ובאירופה – ארגוני ענק ועד ארגונים קטנים – מעלה כי המוכנות לאסון בקרב חלק גדול מהארגונים היא ברמה נמוכה ביותר, אם בכלל קיימת מוכנות שכזו.
ממחקר עלה כי ל-27 אחוז מארגוני הענק כלל אין כל אתר גיבוי חלופי, למקרה שאתר המחשוב והמידע הראשי של הארגון נפגע עקב סיבה כלשהי; 23 אחוז מהארגונים כלל אינם מעמידים למבחן את תוכניות ההתאוששות מאסון שלהם; ו-40 אחוז מהארגונים בודקים ובוחנים את התוכניות שלהם רק אחת לשנה. תוצאות אלו מראות שארגונים רבים עדיין נאבקים ליצירת צידוקים אשר יאפשרו את ההשקעות הדרושות בהתאוששות מאסון, בעוד ארגונים אחרים לא מצליחים למצוא זמנים בהם ניתן להוריד מערכות ואפליקציות ארגוניות קריטיות, על מנת לבצע מבחנים ראויים למערכות ההתאוששות מאסון.
"בסיכומו של דבר, במקרים רבים נראה לנו כאילו ראשי אגפי ה-IT בארגונים משלבים את אצבעותיהם, ומתפללים ששום אסון לעולם לא ינחת עליהם, וכל זאת בעוד להנהלה העסקית של הארגון אין כל מושג, ולו הקלוש ביותר, עד כמה הארגון שלהם רגיש ופגיע להפסדים משמעותיים – עד כדי קריסה מוחלטת של הארגון", אומרת סטפני בלהורס, האנליסטית של פורסטר שעמדה בראש קבוצת המחקר.
אולם הבעיות, לדברי פורסטר, אינן מסתכמות רק בארגונים שאין להם אתרי גיבוי חלופיים, או כאלה שאין להם כלל תוכניות להתאוששות מאסון. "במסגרת המחקר מצאנו כי למרות שלשני שליש מהארגונים אכן יש לפחות אתר גיבוי למקרה של אסון, אשר יוכל להחליף את אתר המחשוב המרכזי של החברה; ולמרות שיש להם תוכניות כלשהן להתמודדות עם אסון; הרי כ-50 אחוז מהארגונים הללו מחזיקים את האתר החלופי במרחק של פחות מ-50 מייל (80 ק"מ) מהאתר הראשי. חמור עוד יותר – כרבע מהארגונים מעולם לא בחנו בפועל את תוכנית ההתאוששות מאסון שלהם, ואין להם כל ודאות שהיא אכן תעבוד, במקרה הצורך; וכ-40 אחוז מהארגונים מבצעים בחינת התאוששות רק אחת לשנה".
בפורסטר אומרים כי לא קיים כלל אצבע, באשר למרחק המינימלי הדרוש בין אתר המחשוב הראשי של הארגון, לבין אתר הגיבוי שלו. מתוך הארגונים שנסקרו במחקר, 48 אחוז מהם מחזיקים את אתר הגיבוי במרחק של פחות מ-50 מייל מהאתר הראשי, ורק 33 אחוז מהארגונים מחזיקים את אתר הגיבוי במרחק של יותר מ-100 מייל (160 ק"מ). המחמירים, כ-11 אחוז מהארגונים, מחזיקים את אתר הגיבוי במרחק של למעלה מ-1000 מייל (1600 ק"מ) מהאתר הראשי.
"ככל שאתר הגיבוי יהיה רחוק יותר, כך יגדלו ההוצאות סביב אחזקתו. עם זאת, אם האתרים קרובים מדי זה לזה, אזי קיימת סבירות גבוהה שהם יושפעו מאותו אסון, ואז הארגון יעמוד בפני מצב שאין לו שום תוכנית להתאוששות מאסון, אלא רק קונפיגורציה מאוד יקרה של מערך מחשוב וגיבוי, שהוא מתחזק", אומרים בפורסטר. בחברת המחקר מציינים כי על מנת לקבוע את המרחק הראוי בין שני האתרים, יש לבצע סקר סיכונים מפורט, עבור כל ארגון וארגון.
"כל הנתונים שהועלו במחקר מעלים שאלה אחת נוקבת, והיא – עד כמה ארגוני הענק מוכנים לקראת אסון?", שואלת בלהורס מפורסטר. הנקודה המעניינת, לדבריה, היא ש-70 אחוז מהארגונים שנסקרו במחקר סבורים שהם מוכנים או אפילו מוכנים מאוד לקראת אסון, ורק 3 אחוז מהארגונים הודו שהם מרגישים בלתי מוכנים לקראת אסון. בפורסטר, לעומת זאת, מפקפקים מאוד ברמת המוכנות והמודעות של אותם ארגונים המרגישים "מוכנים" לקראת אסון.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
