זירת המאקרו: ריבית ה'פד', סחורות והגנות

הורדת ריבית ה'פד' בשבוע שעבר הביאה עמה גם מספר השלכות שליליות על הכלכלה העולמית, מחירי הסחורות הגואים והזינוק של השבוע האחרון בתשואות האג"ח הפדרלי מגלמים סיכון מפני אינפלציה
שהם לוי |

הפדרל ריזרב החליט בשבוע שעבר על הפחתת הריבית המוניטרית, הדעות בקשר למהות ההחלטה היו חלוקות. השווקים הפיננסים זינקו בחדות, היה מדהים, באמת מדהים, לראות את הנסיקה של הדאו ג'ונס והנאסד"ק, אולי כמה שניות, ממש בלי להגזים, מיד לאחר ההחלטה הגורלית. הכלכלה לימדה את המשקיעים לא פעם, שיש מחיר לכל דבר. כאשר מבצעת הממשלה או הבנק המרכזי צעד חריג, כמו הרחבה מוניטרית במקרה של הבנק המרכזי, או שינוי פיסקאלי במקרה של הממשלה. יש לכך השפעות חיוביות בטווח המיידי, וגם השפעות שליליות לא מעטות. רוב ההחלטות שמבצעים הגופים במערכת הכלכלית, נגזרות משיקולים של אלטרנטיבות, וברבות מבניהן ביצוע מהלך שאת תוצאותיו נוכל בהחלט לאמוד בטווח הקצר. אולם, לא נוכל לדעת את ההשפעה המצרפית על המשק במרוצת השנים או הרבעונים הרחוקים יותר, מה גם שהשיקולים להחלטה, לא אחת, העדפת הפחות גרוע מהגרוע מכל.

כזאת היא ההחלטה שנקט בה הפדרל ריזרב האמריקני, במצב שבו האינפלציה עדיין לא שככה, המיתון המאיים מרחף, שוק המגורים מקרטע, לווים נזרקים מבתיהם, קבע הפדרל ריזרב שזה מספיק ויש להוריד את הריבית ב-0.5%. המטרה של ההחלטה היתה לעודד את צד הביקוש של הכלכלה האמריקנית, ובעיקר להשפיע על הצריכה הפרטית. הביקוש וההיצע במערכת הכלכלית נקבעים באופן אנדוגני בתוך המערכות. בעזרת המודלים האקונומטרים שקיימים בכל מערכת מוניטרית בעולם, קרי הבנק המרכזי באותה המדינה. הנחת הייסוד של הכלכלנים ב'פד' היתה, שהביקושים לצריכה הפרטית יניעו את הייצור במפעלים בארה"ב, ויסייעו לשמור על הצמיחה הכלכלית לפחות בטווח הקצר.

ההסטוריה לימדה עוד, ששינויים מוניטרים חריגים נועדו כדי למנוע מצבים בלתי נסבלים. אז מה המחיר של הורדת הריבית בטווח הקצר, ואילו השלכות שליליות עלולות להתפתח בכלכלה העולמית בעקבות ההפחתה?

החלשות הדולר

צמצום מיידי בפער הריביות מביא לזליגת הון מהמדינה שבה מחיר הכסף זול יותר למדינות אחרות בהן מחיר הכסף יקר יותר. המצב האמור מביא להחלשות הדולר באופן מיידי וגם בטווח הארוך יותר. המניע הספקולנטי הוא חריף במקרה כזה, מאחר ועצם העובדה שמשקיעים צופים החלשות מיידית של הדולר, גדל היצע המוכרים והדולר נחלש עוד יוצר למול האירו. במקרה שבו נחזה בהרעה נוספת בצמיחת הכלכלה האמריקנית, אנו צפויים לראות הורדות ריבית נוספות. אלו כמובן יגרמו להחלשות נוספת של הדולר למול האירו ושאר המטבעות.

לחיוב נוכל לומר שדולר חלש טוב ליצוא האמריקני ויעודד את צמיחת התוצר בטווח הקצר לפחות. שיקול אשר בוודאי עמד לעיני הנשיאים ב'פד' ברקע להחלטה.

משקיעים החוששים להחלשות של הדולר למול השקל, בייחוד לאור החלטת הריבית הצפויה מצד פישר, יכולים לרכוש אופציות PUT על הדולר. נזכיר כמובן שבמקרה זה ההפסד המקסימלי של המשקיע הוא בגובה הפרמיה ששילם על האופציה. כמו כן, יכול המשקיע הספקולטיבי לצפות להחלשות נוספת של הדולר בטווח הקרוב. עם זאת, יש להיזהר, מאחר וככל שיתקרב הדולר לרמת השפל הקודמת למול השקל גדל הסיכון לתיקון כלפי מעלה, כך שכעת הסיכון עולה עם כל החלשות של הדולר.

שוק האג"ח האמריקני

תשואות האג"ח הממשלתיות לטווח בינוני ( Treasury Notes) רשמו קפיצה של 0.17% או 17 נקודות הבסיס בשבוע שעבר- הזינוק החד ביותר מאז חודש מרץ 2006. הסיבה היא המלטות המשקיעים מפני נכסים לא צמודים, אלו מחפשים אחר הגנות מפני נזקיה של האינפלציה. סביר להניח, שבתקופה הבאה נמשיך לראות גידול בתשואה בקרב האג"ח הפדרלי בארה"ב, בייחוד אלו לטווחים הארוכים, עד לקבלת איזון בשוק, כזה שיביא את האגרות לתשואה שבהן הן מפצות את המשקיעים על האינפלציה שעשויה להתפרץ.

מבחינת המשקיע קיימות אסטרטגיות רבות בהן הוא יכול להגן על עצמו מפני שינויים אלו ובמקרה הספציפי הזה נוכל לציין: מכירת חוזה עתידי על מדד ה-Treasury Notes. כמובן, שלאסטרטגיה זו גם סיכונים לא מעטים, מאחר והמשקיע חשוף להפסד בלתי מוגבל במקרה של היפוך מגמה. עם זאת, נוכל לציין כי לאור הירידה בתשואה שנרשמה בחודש האחרון הסיכון נמוך אבל קיים.

מחירי הנפט

מחירי הנפט האמירו בשבוע האחרון לשיא של כל הזמנים- 83.32 דולר לחבית. הסיבה העיקרית קצת אחרת מהריבית- ירידה במלאים בארה"ב של 3.8 מיליון חביות זה השבוע השלישי ברציפות. יחד עם זאת, הורדת הריבית הביאה את המשקיעים להבין, כי כעת מחיר הכסף ירד, אזי הצרכנים יוכלו לשמור על רמת הצריכה של התוצרים לנפט. אי לכך, נוכל להסיק שהשפעת המהלך של הריבית על מחירי הנפט לא היה מינורי, אך גם לא העיקרי.

כשמחירי הנפט גואים, מתגלות השפעות שליליות גם על שאר מוצרים. לדוגמא, במדינת מקסיקו, מייצרים 85% מתפוקת הסוכר העולמית. מהסוכר מפיקים גם אתנול שהוא מוצר המשמש כתחליף לבנזין. ככל מחירי הנפט יהיו גבוהים יותר, התמריץ מצד מקסיקו להעביר עוד גידולי סוכר למטרת הפקת האתנול יהיה גדול יותר. במילים אחרות מחיר הסוכר עשוי לעלות ככל שיעלה מחיר הנפט. כידוע תוצרים רבים לסוכר, עלייה במחירו מביאה לעלייה במחירי המזון ולאינפלציה.

התגוננות מפני המגמה, במידה והמשקיע חשוף לתשומות אלו בצורה כזאת שתשחוק את המרווחים שלו על הסף. נוכל למנות את ההגנה הקלאסית בדמות רכישת חוזה עתידי על הנפט, או על מדד הסחורות הכללי, או תעודת סל הכוללת את מדד הסחורות. תעודת סל נועדה למשקיע לטווח הארוך, ואילו חוזה עתידי נועד לסוחרים שצריכים לשלם סכום מסוים שצמוד למחיר הנפט לתקופה מוגדרת. משקיעים אשר לא בקיאים בסוג זה של מסחר, עדיף שידירו רגליהם מכך כדי לא להיות חשופים לנזקים נוספים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.