היעדרות ביום השואה

מועדי ישראל, אשר היעדרות בימים אלו מזכה בשכר עבודה , נקבעו בסעיף 10א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התשי"ח-1948 והם: שני ימי ראש השנה, יום כיפורים, יום ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. כמו כן, הוגדר גם יום העצמאות כיום חג (סה"כ - 9 ימים). יום השואה אינו נכלל בין מועדי ישראל הנ"ל.

כמו כן, אף בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט-1959, אין כל התייחסות להיעדרות של עובד מעבודתו המזכה אותו בשכר עבודה (בניגוד לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963, הקובע כי עובד שנעדר מעבודתו ביום הזיכרון זכאי לקבל את שכרו כאילו עבד באותו יום - רק אם הוא קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל).

יחד עם זאת, במקרים מסוימים, הסכם קיבוצי, צו הרחבה, נוהג במקום העבודה, או חוזה עבודה אישי במקום עבודה, קובעים את הזכאות של עובד להיעדר מהעבודה בתשלום כיום בחירה (לדוגמא, בתקש"ר החל על עובדי מדינה נקבע כי יום השואה הוא אחד מימי הבחירה).

לפיכך, כל עוד לא נקבע אחרת באחד מהמקורות הנזכרים לעיל, הרי ששמואל לא יהיה זכאי לשכר עבודה בגין היעדרותו מהעבודה ביום השואה, אלא אם כן הוא ביקש יום חופשה בגין יום זה ובקשתו אושרה.