ישנה בעייתיות בביצוע רגולציה על הטוקבקיסטים
"הרגולציה בתחום הטוקבקים עלולה לעודד התבטאויות פוגעניות במקום להביא לידי שיפור ושיקום של תרבות השיחה בישראל", כך עולה ממחקר על מקומם של הטוקבקים בשיח הציבורי בישראל, שערך רועי גולדשמיט ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. גולדשמיט יציג את המחקר המלא במסגרת הכנס השנתי של איגוד האינטרנט הישראלי, שיערך בין ה-19 ל-20 בפברואר. המחקר הוזמן בהקשר ליוזמת החוק של חבר הכנסת ישראל חסון, המבקש לחייב מגיבים בטוקבקים ברישום מוקדם.
"החוק המוצע אינו הולם את רוח הקונבנציות המקובלות כיום בעולם האינטרנט", אומר גולדשמיט. "הרשת מתאפיינת כיום הן באיזון העדין בין הפוטנציאל הדמוקרטי לאנרכי והן בניסיון להשתית חלק ניכר מההסדרים, על בסיס הסכמה חברתית של המשתתפים עצמם, ולא על ידי פיקוח חיצוני".
לדברי גולדשמיט, אומנם לא מובן מאליו שאפשר לקיים סדר חברתי בלא פיקוח חיצוני, "אך יש הגורסים, כי תיתכן התפתחותן של נורמות ממוסדות, אשר יסדירו אופני פעולה וצורות שיח מקובלות בין המשתמשים תוך כדי הגדרת סנקציות שחברי הקבוצה עצמם יפעילו על מפירי הנורמות".
"כל הגבלה ורגולציה באינטרנט יהיו קלות לעקיפה בידי משתמשים מיומנים", מציין גולדשמיט במחקרו. "עצם הניסיון להחיל רגולציה מקומית, במרחב האינטרנטי הגלובלי ונטול המרכז, עשוי להוביל להתנגדות נרחבת יותר ולעורר אף נטיות אנרכיסטיות וחתרניות גדולות יותר, בשם עקרונות חופש הביטוי".
