הרכב והלבש

חברי קהילת ה-ICT של אנשים ומחשבים התחילו את יום הקהילה בהרצאה של פרופ' שוקן, שהראה להם איך מלמדים מחשבים בדור הזה, ושל איל ורדי - שהסביר להם שבקרוב המחשב האישי, העכבר והמקלדת יהיו מוצרים שילדיהם יראו אותם רק במוזיאון

משתתפי המליאה המרכזית של יום הקהילה, שמעו ביום חמישי האחרון שתי הרצאות, שעל פניו - אין קשר ביניהן, אבל בסופו של דבר, הן עוסקות בעתיד הטכנולוגי והאישי של כולנו.

פרופסור שמעון שוקן, מייסד ודיקן לשעבר של בית הספר למחשבים אפי ארזי במרכז הבינתחומי הרצליה, תיאר בפני באי הכנס מתודולוגיה חדשה שפותחה על ידו, במשך שבע שנים, העוסקת באופן הוראת המחשבים. בתי הספר למחשבים באוניברסיטאות הם המעבדות שבהן מגדלים את דור העתיד של המהנדסים, המפתחים ואנשי ההיי-טק של ישראל. ברוב המוסדות, בארץ ובעולם, הלימודים הם תיאורטיים. החומרה, לצורך העניין, היא דבר נתון, שרק בעלי ידע וכישורים טכניים לומדים כיצד לבנות אותה, מאל"ף ועד ת"ו. זה היה נכון לשנות ה80' וה-90'. בעידן בו אנו חיים כיום, שמאופיין בערבוב בין תחומים, בים של מידע והתמחויות - גם לימודי המחשב לובשים צורה ופושטים צורה.

פרופסור שוקן הציג מודל של קורס אותו פיתח, ועל ספריו שנכתבו על בסיס זה - מלמדים כיום סטודנטים במכללות מובילות בארצות הברית. במהלך קורס אחד, בסמסטר אחד, הסטודנטים לומדים לבנות מחשב. לא ממש פיסית, אלא בהיבט של חומרה, תוכנה, אלגוריתמיקה ומערכות.

שוקן תיאר בפני המשתתפים את הרכיבים ואת הדרכים בהם לומדים התלמידים להרכיב מחשבים. אבל מעבר לתרומה הפדגוגית שמחברת אותם אל העולם המורכב של מאחורי "הקופסאות השחורות", יש בשיטות האלו כדי לסייע למהנדסים של העתיד, לקצר את הזמן ההגעה לשוק ולשפר את שביעות רצון הלקוחות.

בסופו של דבר, יכולים הסטודנטים לייצר מערך תוכנות ואלגוריתמים, שבעזרתם ניתן לבנות את המחשב העתידי, שאם מישהו ייקח על עצמו לבנותו, הוא יעלה 40 דולרים. אין סיכוי שנראה אותו בקרוב, כי כנראה הוא לא ממש תעשייתי, אבל התפיסה שמאחוריו - היא חדשנית.

אם שוקן דיבר על דור בוני המחשבים של העתיד, אז איל ורדי, שעלה אחריו, דיבר על דור המיחשוב הלביש, כשמו כן הוא. המחשב, לדבריו, יהיה חלק בלתי נפרד מהאביזרים שעוטפים את גופנו. העתיד ישחרר אותנו מהמקלדת, שהיא לדעת ורדי המצאה של המאה הקודמת. האביזרים העתידיים יהפכו את המשקפיים שאנו נוהגים להרכיב, למחשבים לכל דבר, שבאמצעותם נוכל לקבל תשובה כמעט על כל שאלה שמסקרנת אותנו. והמחשבים, הם יהיו עניין של אופנה, כי גם לובשים אותם, בדומה לחליפות ננו-טכנולוגיה. מה שמונע את הפריצה למסלולי הדוגמנות, הוא העובדה שכרגע, הטכנולוגיה מאפשרת לייצר סוג מסוים של בגדי מחשבים, שלא ממש מלהיבים את העין.

הרכבת מחשבים ולבושם, בדיוק כמו שמחשבים ומערכות מידע בימינו הם הכלים, המתווכים שבאמצעותם נקבע את אורח חיינו בעתיד הלא רחוק. באמצעותם נחליט איך אנו עושים עסקים טובים יותר, ובכלל, לדעת ורדי, המחשבים החדשים, הלבישים, הם אלו שיחזירו אותנו שלב אחד אחורה, לפני עידן המחשב, למציאות המוכרת רק לבוגרים שבינינו. זו מציאות שבה ספריה היא לא שם קוד לשטח איחסון במחשב, ומשחק מחשב לא חייב להיות רק ליד המחשב בבית, וכדי לדעת איך מגיעים לרחוב מסוים - אתה בכלל לא צריך לצלצל, לשאול או לגלוש.

אביזר מתאים על ידך, או עיניך, יראה לך את הדרך. המחשבים הלבישים יטשטשו לחלוטין את המרחק שבין המציאות לדמיון, ויאפשרו לדורות הצעירים, לקרב שני תחומים אלו בלי מאמץ.

לא הייתה שום סתירה בין העובדה שלאחר ההרצאה המאלפת של ורדי, התפזרו חברי המועדונים למסלולים השונים, שעסקו בדברים הגשמיים והחומריים של המאה הנוכחית. חומרים שמבוססים על אבזרים דינוזאוריים - לשיטתו של ורדי - כגון מחשב, מקלדת, עכבר, ושפות תכנות מסובכות.

כפי שהיה צפוי, מפגש הקהילה היה מפגן כוח מרשים לפעילות אינטנסיבית של 15 מועדונים מקצועיים, שנפגשים בשגרה כל השנה, ופעם בשנה מתכנסים לחגיגה קצרה שכולה רישות חברתי, נטוורקינג, החלפת ידע והעשרתו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".