סכום של 17 מיליארד שקל יחפש השקעה בתחילת שבוע הבא בשוק ההון הישראלי. הסיבה לכך היא כי 9 מיליארד שקלים יפדו בסוף השבוע באג"ח הממשלתי - גילון ו-8 מיליארד שקל נוספים יפדו במק"מ. מול המק"מ הנפדה יש גיוס מקביל, אך בגילון כבר ידוע כי הממשלה לא תערוך הנפקה. המשמעות עבור מנהלי ויועצי ההשקעות היא כי עכשיו הם צריכים למצוא אלטרנטיבה להשקעה ללקוחותיהם.

למי שאינו בקי בתחום, הגילון הינה אג"ח ממשלתית בריבית המשתנה בהתאם לריבית המוניטארית של בנק ישראל. לפיכך, יש ציפייה לירידת התשואה בה. לוי אומר, כי קיימת גם האפשרות עבור מנהל ההשקעות לקנות קרנות נאמנות המתמחות באפיק הסולידי.

אז מה צפוי לנו עכשיו לאחר ש-9 מיליארד שקל משתחררים בגילון ואין הנפקה בצד השני?

דוד לוי, מבית ההשקעות מגדל שוקי הון, מסביר היום, כי בפני מנהל ההשקעות עומדות כמה אלטרנטיבות. הראשונה, היא לפנות לשוק ולקנות גילונים. לדבריו, אם מנהלי ההשקעות ינהגו כך, עשוי להיווצר ביקוש גדול לגילון אשר ילחץ את התשואה כלפי מטה. להערכת לוי, השקעה במק"מ עשויה להיות אלטרנטיבה ראויה, שכן היא מעניקה תשואה של 4.83% חסרת סיכון. אך יש לזכור, כי תשואת המק"מ נמוכה בכ-0.5% מהתשואה בגילון. זוהי הדילמה שעומדת בפני מנהלי ההשקעות.

במערך השיקולים יש לקחת בחשבון את ריבית בנק ישראל. לוי מעריך, כי הריבית בישראל צפויה להמשיך ולרדת, מתוך הנחה שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ישמור על פער של 0.75% למול ריבית הפד האמריקני ולצידה, ההנחה שהריבית בארה"ב צפויה לרדת במהלך שנת 2007.

לוי סבור, כי השינוי המתרחש לנגד עינינו בשוק האג"ח מעלה צורך ברור של בחירה סלקטיבית של אג"חים וכן פיזור מספיק אשר יסיר במידה מסוימת את הסיכון שנוצר בעקבות שינוי פני תיק ההשקעות הממוצע. את המלאכה הזו קרנות הנאמנות יודעות לבצע טוב יותר מכל מכשיר פיננסי אחר לראייתו.

דוגמא זו ממחישה היטב את המתרחש בשוק האג"ח בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה. בשנת 2006 הגיוס נטו של הממשלה היה שלילי ועמד על כ-3.7- מיליארד שקל על פי נתוני האוצר. רק לשם השוואה הגיוס נטו בשנת 2005 עמד על 600 מיליון שקל ובשנת 2004 על 10.7 מיליארד שקל. התחלנו לראות את תהליך הפחתת הגיוסים של הממשלה כבר משנת 2003 אך הוא בא לידי ביטוי באופן מוחשי ואמיתי בשנת 2004 כשהוא מתעצם בשנתיים האחרונות.

במקביל לירידה בהנפקות האג"ח הממשלתיות בעיקר בצמודים חלה עליה ניכרת בהנפקות אג"ח קונצרני. לשם המחשה, אם בשנת 2003 גויסו כ-6.2 מיליארד שקל באג"ח קונצרניות בשנת 2004 זה כבר גדל ל-20.93 מיליארד שקלים, ב-2005 גויס סכום שיא של כ-45 מיליארד שקל וגם השנה החולפת אינה מביישת עם גיוסים של כ-43.8 מיליארד שקל. המספרים הללו ממחישים את התהליך העמוק שעובר שוק האג"ח. אם עד כה תיק ההשקעות היה מורכב בעיקרו מאג"ח ממשלתיות כיום המצב שונה ואט אט אג"ח קונצרני תופס נתח גבוה יותר בתיק ההשקעות הממוצע.

לוי מסביר כי לתופעה שלוש סיבות עיקריות. הראשונה, היא כמובן האיזון בתקציב הממשלה. הממשלה הגדילה את הכנסותיה ממיסים בחודשים ינואר נובמבר בכ-13.7% ל-161 מיליארד שקל. בכך רשויות המיסים חצו את תחזית ההכנסות בכ-12 מיליארד שקל השנה. לכן כשהכנסות הממשלה כל כך גבוהות גיוסי אג"ח ממשלתי יורדים או לכל היותר יש צורך במחזור שלהן.