17 מיליארד ש' יחפשו השקעה בישראל בתחילת השבוע הבא
סכום של 17 מיליארד שקל יחפש השקעה בתחילת שבוע הבא בשוק ההון הישראלי. הסיבה לכך היא כי 9 מיליארד שקלים יפדו בסוף השבוע באג"ח הממשלתי - גילון ו-8 מיליארד שקל נוספים יפדו במק"מ. מול המק"מ הנפדה יש גיוס מקביל, אך בגילון כבר ידוע כי הממשלה לא תערוך הנפקה. המשמעות עבור מנהלי ויועצי ההשקעות היא כי עכשיו הם צריכים למצוא אלטרנטיבה להשקעה ללקוחותיהם.
למי שאינו בקי בתחום, הגילון הינה אג"ח ממשלתית בריבית המשתנה בהתאם לריבית המוניטארית של בנק ישראל. לפיכך, יש ציפייה לירידת התשואה בה. לוי אומר, כי קיימת גם האפשרות עבור מנהל ההשקעות לקנות קרנות נאמנות המתמחות באפיק הסולידי.
אז מה צפוי לנו עכשיו לאחר ש-9 מיליארד שקל משתחררים בגילון ואין הנפקה בצד השני?
דוד לוי, מבית ההשקעות מגדל שוקי הון, מסביר היום, כי בפני מנהל ההשקעות עומדות כמה אלטרנטיבות. הראשונה, היא לפנות לשוק ולקנות גילונים. לדבריו, אם מנהלי ההשקעות ינהגו כך, עשוי להיווצר ביקוש גדול לגילון אשר ילחץ את התשואה כלפי מטה. להערכת לוי, השקעה במק"מ עשויה להיות אלטרנטיבה ראויה, שכן היא מעניקה תשואה של 4.83% חסרת סיכון. אך יש לזכור, כי תשואת המק"מ נמוכה בכ-0.5% מהתשואה בגילון. זוהי הדילמה שעומדת בפני מנהלי ההשקעות.
במערך השיקולים יש לקחת בחשבון את ריבית בנק ישראל. לוי מעריך, כי הריבית בישראל צפויה להמשיך ולרדת, מתוך הנחה שנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ישמור על פער של 0.75% למול ריבית הפד האמריקני ולצידה, ההנחה שהריבית בארה"ב צפויה לרדת במהלך שנת 2007.
לוי סבור, כי השינוי המתרחש לנגד עינינו בשוק האג"ח מעלה צורך ברור של בחירה סלקטיבית של אג"חים וכן פיזור מספיק אשר יסיר במידה מסוימת את הסיכון שנוצר בעקבות שינוי פני תיק ההשקעות הממוצע. את המלאכה הזו קרנות הנאמנות יודעות לבצע טוב יותר מכל מכשיר פיננסי אחר לראייתו.
דוגמא זו ממחישה היטב את המתרחש בשוק האג"ח בשנים האחרונות וביתר שאת בשנה האחרונה. בשנת 2006 הגיוס נטו של הממשלה היה שלילי ועמד על כ-3.7- מיליארד שקל על פי נתוני האוצר. רק לשם השוואה הגיוס נטו בשנת 2005 עמד על 600 מיליון שקל ובשנת 2004 על 10.7 מיליארד שקל. התחלנו לראות את תהליך הפחתת הגיוסים של הממשלה כבר משנת 2003 אך הוא בא לידי ביטוי באופן מוחשי ואמיתי בשנת 2004 כשהוא מתעצם בשנתיים האחרונות.
במקביל לירידה בהנפקות האג"ח הממשלתיות בעיקר בצמודים חלה עליה ניכרת בהנפקות אג"ח קונצרני. לשם המחשה, אם בשנת 2003 גויסו כ-6.2 מיליארד שקל באג"ח קונצרניות בשנת 2004 זה כבר גדל ל-20.93 מיליארד שקלים, ב-2005 גויס סכום שיא של כ-45 מיליארד שקל וגם השנה החולפת אינה מביישת עם גיוסים של כ-43.8 מיליארד שקל. המספרים הללו ממחישים את התהליך העמוק שעובר שוק האג"ח. אם עד כה תיק ההשקעות היה מורכב בעיקרו מאג"ח ממשלתיות כיום המצב שונה ואט אט אג"ח קונצרני תופס נתח גבוה יותר בתיק ההשקעות הממוצע.
לוי מסביר כי לתופעה שלוש סיבות עיקריות. הראשונה, היא כמובן האיזון בתקציב הממשלה. הממשלה הגדילה את הכנסותיה ממיסים בחודשים ינואר נובמבר בכ-13.7% ל-161 מיליארד שקל. בכך רשויות המיסים חצו את תחזית ההכנסות בכ-12 מיליארד שקל השנה. לכן כשהכנסות הממשלה כל כך גבוהות גיוסי אג"ח ממשלתי יורדים או לכל היותר יש צורך במחזור שלהן.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
