תמונה עגומה בסוף 2006: הספאם משתלט על המחשב האישי
בשנת 2006 שיכללו מפיצי הספאם את טקטיקות ההפצה שלהם, תוך שהם עושים שימוש נרחב במחשבי זומבי. כך מדווחת חברת אבטחת המידע הישראלית, קומטאץ' המנתחת יותר משני מיליארד הודעות דוא"ל בשבוע, פרסמה נתונים מדאיגים על שנת 2006.
מעל 8 מיליון מחשבי זומבי (מחשבים שנשלטים מרחוק על ידי מפיץ הספאם) נמצאים בשימוש בכל רגע נתון מפיצים 85% מהספאם העולמי. 500 אלף מחשבים אישיים הופכים למחשבי זומבי בכל יום. כך מפרסמת היום מעבדת מחקר הספאם של קומטאץ'.
עוד עולה מהמחקר כי: ממוצע דואר הזבל הגיע ל-87% מכלל תעבורת הדואר האלקטרוני. רשתות בוטנט (botnets - רשתות עצומות של מחשבים ביתיים שנדבקו בתוכנות זדוניות), שמפיצות מעל מיליארד הודעות ספאם בכמה שעות, הקפיצו את היקף הפצת הספאם ביותר מ-30% מאז השנה שעברה. אחוז הספאם מכלל הדואר של משתמשים נע בין 45% ל--98% והוא תלוי במאפייני מקבל הספאם. משתמשים פרטיים מקבלים יותר ספאם ממשתמשים עסקיים. ספאם מבוסס תמונות מעלה את נפח הספאם ל-1.7 מיליארד מגה-בייט ליום.
לדברי אמיר לב, נשיא קומטאץ' ו-CTO, "התפרצויות ספאם נעשו מאוד אגרסיביות במהלך 2006. מפיצי ספאם יצירתיים מפתחים במהירות טכניקות לעקיפת טכנולוגיית האנטי-ספאם המסורתית ומפתיעים מחדש עם רשתות זומבי שמסוגלות להפיץ מיליארד הודעות בכמה שעות. ההתפרצויות הפכו כל כך מהירות ומתוחכמות שמרבית פתרונות האנטי-ספאם הרגילים מתקשים למנוע את מבול הספאם".
רשתות בוט (Botnet) ענקיות "מפציצות" את האינטרנט בספאם
מפיצי הספאם עשו שימוש רחב בשנת 2006 ברשתות בוט של מחשבי זומבי בכל רחבי העולם. צבאות מחשבי זומבי, המכילים לעיתים מעל 200 אלף מחשבים, הפיצו הודעות ספאם בכל העולם. הספאמרים משתלטים על מחשבים שאינם מוגנים כראוי, בעיקר מחשבים ביתיים בעלי חיבור פס רחב לאינטרנט, והופכים אותם לזומבי. רשת מחשבי זומבי יכולה להכיל כ-200 אלף מחשבים הפרוסים בכל רחבי העולם.
קומטאץ' מעריכה שישנם 8-6 מיליון מחשבים אישיים המשמשים כזומבי בכל רגע נתון ומעל 500 אלף מחשבים אישיים נוספים "נחטפים" מדי יום. (במקביל, יוצאים משימוש מחשבים ישנים שסיימו את תפקידם כזומבי). כך, רשת מחשבי זומבי טיפוסית, יכולה לשלוח כ-160 מיליון הודעות ספאם בתוך שעתיים בלבד.
האם יש יותר ספאם או פחות הגנה ואבחון?
לא משנה מאיזה צד נסתכל על המשוואה, הספאם בעלייה. בעזרת מחשבי הזומבי, שיעור הספאם הכללי שעבר באינטרנט, הגיע ל-87% בסוף 2006, עלייה של 30% מהתקופה המקבילה אשתקד. במיוחד סבלו ספקי הדואר האלקטרוני החינמי באינטרנט, שנפגעו מ-98% ספאם. פחות ספאם נשלח לחשבונות דואר אלקטרוני עסקיים מאשר למשתמשים הפרטיים, אך תיבות הדואר האלקטרוני של הארגונים הופכות למטרה החדשה עבור מפיצי הספאם, ושיעור הספאם שנשלח אליהם קפץ ב-50% בהשוואה לאשתקד.
"טכנולוגיות אנטי-ספאם רבות לא עומדות בקצב הטריקים החדשים של מפיצי הספאם. כאשר משתמשי הקצה מקבלים יותר ספאם לתיבות הדואר שלהם, המודעות לבעיה גדלה והם דורשים פתרונות יעילים יותר שיחסמו את מרבית הספאם ללא שגיאות וחסימת דואר חיוני", אמר אמיר לב.
תיבות דואר הוצפו ונחסמו כשמחסומי ספאם קרסו בשנים האחרונות פחתה יעילותם של מסנני הספאם המסורתיים שהתבססו על סינון תוכן, מנגנונים יוריסטים ורשימות שחורות של כתובת IP.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
