תה"ל: חצי מהציבור חושב שקיים משבר מים בישראל

בסקר של גאוקרטוגרפיה נמצא כי 75% ממשקי הבית מקפידים לחסוך במים. 80% מהציבור מעריך כי המועצות המקומיות לא עושות מספיק כדי לטפל בבעיה
שי פאוזנר |

בשוקי ההון מדברים בשנה האחרונה לא מעט על כדאיות ההשקעה במשאב המים. חברות וקרנות בעולם כולו ואפילו בישראל, החלו לבצע השקעות בהיקפים שהולכים וגדלים בתחום זה - שנחשב ל"בעייה של העשור הבא" בעולם כולו. והציבור מה הוא חושב?

בסקר שנעשה על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור חברת תהל מקבוצת קרדן, בקרב 600 משקי בית בישראל, לבחינת "עמדות הציבור כלפי חיסכון במים", נמצא כי 75% ממשקי הבית מקפידים לחסוך במים. על פי הסקר, כ-50% מהמקפידים לחסוך במים ציינו, כי הגורם העיקרי שבגינו חוסכים הוא הצורך הלאומי שנוצר בשל המחסור במים במדינה. כ-39% טענו כי הגורם העיקרי לחיסכון במים הוא כלכלי.

במסגרת הסקר, נבדקה גם המודעות לנושא החיסכון במים בישראל. בסקר נמצא, כי כמחצית מהציבור (53%) בישובים שנבדקו סבורים במידה רבה עד רבה מאוד כי בישראל קיים משבר מים, וזאת לעומת 16% שאינם סבורים כך. כמו כן, נמצא קשר בין מידת החיסכון במים במשק הבית ובין התפיסה כי קיים משבר מים במדינה – ככל שסבורים יותר כי קיים משבר מים בישראל כך גם מקפידים יותר לחסוך במים.

רק 60% ממשקי הבית ידעו לציין מה גובה חשבון המים הממוצע בביתם, כאשר מקרב מי שידעו לציין זאת, דווח שהחשבון הדו-חודשי הממוצע עומד על כ- 270 ₪. יותר ממחצית ממשקי הבית שנדגמו סבורים כי תצרוכת המים הגבוהה ביותר היא במקלחת. מקומות אחרים בבית (מטבח, גינה, מכונת כביסה, שירותים) צוינו בשיעורים נמוכים משמעותית.

למרות שברוב משקי הבית (75%) מקפידים לחסוך במים, הרי כאשר נשאלו התושבים לגבי פעילויות שונות לחסכון במים אשר מבוצעות בישוב מגוריהם, נראה כי הציבור אינו מודע לפעילות מטעם הרשות. לראיה, כ-80% מהנשאלים ציינו כי אינם מודעים לפעולות או חושבים שאין נעשות פעולות כלשהן ביישוב שלהם המביאות לחסכון במים. אחוזים אלו נותנים אינדיקציה על החשיבות הרבה של פעולות ההסברה בקהילה ועידוד העיריות לפרסם את פעילותיהן ולהביאן לידיעת הציבור.

הציבור "מצהיר" על עצמו כחוסך במים, ומדווח על התקנת אביזרים חוסכי מים בבתים ובגינות, כגון: התקנת מתקן הדחה דו כמותי לשירותים, "חסכמים" בברזים, קוצב או מחשב השקיה בגינות. כמו כן מבצע הציבור פעולות יומיומיות שנועדו לצורך חסכון, כגון: סגירת הברז בזמן צחצוח השיניים, הגילוח, ההסתבנות, שטיפת כלים ושטיפת הרכב באמצעות דלי. מעניין לגלות כי ברוב משקי הבית שמבצעים פעולות אלה, מבצעים אותן כל הזמן ולא רק מדי פעם.

בסקר נמצא כי קיימים מספר גורמים לחסכון במים אותם נכון הציבור לאמץ: הצורך הלאומי בחסכון במים, האפשרות לחסוך בהוצאה הפרטית עבור מים וחינוך והסברה בקרב הילדים, צוינו כסיבות אשר עשויות לדרבן לחיסכון בצריכת המים החודשית.

ממצאי הסקר מצביעים על כך שיש מקום רב להמשך הפעילות ההסברתית בתחום החיסכון במים, ולראיה: 25% מהציבור מודים בפה מלא כי אינם מקפידים לחסוך במים; 16% בכלל אינם סבורים כי בישראל יש משבר מים כלשהו.

בימים אלה, זכתה תהל מקבוצת קרדן, במכרז להפעלת פיילוט של חיסכון במים במגזר המגורים העירוני בצפון הארץ. המבצע ינוהל בשיתוף עם החברה להגנת הטבע. סקר גיאוקרטוגרפיה הוזמן על ידי החברה, כחלק מהיערכותה לפרויקט זה.

במסגרת הפרויקט תהל תבצע מגוון פעולות לחסכון בצריכת מים ב-17 ישובים שנבחרו על-ידי נציבות המים, ביניהם חיפה, נהרייה וקריית שמונה. סך צריכת המים בישובים אלו מגיעה ללמעלה מ-30 מיליון מ"ק בשנה. פעילות החיסכון תתמקד הן בעידוד והקניית הרגלי צריכה חסכניים במים בפעילות יום יומיות והן בקידום הטמעת אביזרים חוסכי מים בבית ובגינה. בתהל מאמינים ששימוש נכון ומושכל במים מבלי לפגוע באיכות החיים יוביל לחיסכון במים. כמו כן תקיים תהל בשיתוף עם החברה להגנת הטבע פעילויות בבתי ספר, במסגרת פרויקט "ילדים מובילים שינוי", ובמסגרת אירועים קהילתיים במטרה לפתח המודעות לחיסכון גם בקרב הדור הצעיר.

אלכס קצף, המשנה למנכ"ל בחברת תהל מסר כי, "תהל רואה חשיבות רבה בנושא הפעילות למען החיסכון במים, מבלי לפגוע באיכות החיים, ופרויקט זה משתלב עם השאיפה של כל הגורמים כולל תהל, לפיתוח משק מים בר-קיימא ולמעורבות בקהילה בתחום המים". לדבריו, "מלבד החיסכון הישיר למשק המים העירוני ולבתי האב שייגזר מעידוד הפחתת הצריכה הביתית יחסכו גם כמויות מי ביוב הנתפסים כמטרד סביבתי ומחייבים טיפול הכרוך בעלויות כספיות גבוהות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

ויקטור וקרט יחצ לאומיויקטור וקרט יחצ לאומי

קבוצת בזלת הגישה בקשה להסדר חוב של 150 מיליון שקל - לאומי פרטנרס מתעניינת

יצרנית הקנאביס הרפואי נקלעה לחדלות פירעון; לאומי פרטנרס מציעה הזרמה של 80 מיליון שקל



אדיר בן עמי |

קבוצת בזלת, אחת היצרניות המרכזיות של מוצרי קנאביס רפואי בישראל, הגישה בקשה לבית המשפט למתן צו עיכוב הליכים ולאישור הסדר חוב. החברות המרכזיות בקבוצה בזלת גרופ, בזלת נחושתן ובזלת פארמה נקלעו לחדלות פירעון תזרימית, עם חובות מצטברים של מעל 150 מיליון שקל. ההליך נועד למנוע פירוק מיידי ולאפשר ייצוב פעילות, כאשר נושים צפויים לספוג תספורת של רוב החוב. 

הקבוצה, הכוללת שמונה חברות בתבתחומי גידול, עיבוד, ייצור ושיווק, מפעילה מתקנים בשטח כולל של 15 אלף מ"ר באור עקיבא ובקיסריה. הקבוצה מעבדת  חומרי גלם לייצור תפרחות, שמנים וסיגריות רפואיות, עם פעילות גם במלטה. כמו כן, הקבוצה מנהלת הפצה לבתי מרקחת משרתת לקוחות גדולים.

המשבר נבע  מהקמת מפעל שדרש מימון גדול בריבית גבוהה, לחץ תזרימי גדול, וקיפאון רגולטורי בתחום שגרם למעשה לדחייה של פתיחת השוק וכמובן המלחמה שפגעה בייצור והאספקה והפחיתה את הביקושים.

בשנים 2021-2024 דיווחה הקבוצה על רווחיות, עם EBITDA של 11-12 מיליון שקל ב-2024. ההכנסות מוערכות בכ-90 מיליון שקל, אבל השנה הן ירדו בכ-20% והחברה תעבור להפסד שמוערך ב-20 מיליון שקל.


במסגרת ההסדר, לאומי פרטנרס שבניהולו של ויקטור וקרט מציעה הזרמה של 80 מיליון שקל: 11.5 מיליון כהלוואת גישור לשלושה חודשים ראשונים, ו-68.5 מיליון לפירעון חובות מרכזיים. ההלוואה תלויה באישור בית המשפט, שצפוי להכריע תוך שבועות. עורכת הדין שולי גולדבלט מייצגת את הקבוצה, שמעסיקה מעל 140 עובדים, רובם בתפקידי ייצור והפצה.