תה"ל: חצי מהציבור חושב שקיים משבר מים בישראל
בשוקי ההון מדברים בשנה האחרונה לא מעט על כדאיות ההשקעה במשאב המים. חברות וקרנות בעולם כולו ואפילו בישראל, החלו לבצע השקעות בהיקפים שהולכים וגדלים בתחום זה - שנחשב ל"בעייה של העשור הבא" בעולם כולו. והציבור מה הוא חושב?
בסקר שנעשה על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה עבור חברת תהל מקבוצת קרדן, בקרב 600 משקי בית בישראל, לבחינת "עמדות הציבור כלפי חיסכון במים", נמצא כי 75% ממשקי הבית מקפידים לחסוך במים. על פי הסקר, כ-50% מהמקפידים לחסוך במים ציינו, כי הגורם העיקרי שבגינו חוסכים הוא הצורך הלאומי שנוצר בשל המחסור במים במדינה. כ-39% טענו כי הגורם העיקרי לחיסכון במים הוא כלכלי.
במסגרת הסקר, נבדקה גם המודעות לנושא החיסכון במים בישראל. בסקר נמצא, כי כמחצית מהציבור (53%) בישובים שנבדקו סבורים במידה רבה עד רבה מאוד כי בישראל קיים משבר מים, וזאת לעומת 16% שאינם סבורים כך. כמו כן, נמצא קשר בין מידת החיסכון במים במשק הבית ובין התפיסה כי קיים משבר מים במדינה – ככל שסבורים יותר כי קיים משבר מים בישראל כך גם מקפידים יותר לחסוך במים.
רק 60% ממשקי הבית ידעו לציין מה גובה חשבון המים הממוצע בביתם, כאשר מקרב מי שידעו לציין זאת, דווח שהחשבון הדו-חודשי הממוצע עומד על כ- 270 ₪. יותר ממחצית ממשקי הבית שנדגמו סבורים כי תצרוכת המים הגבוהה ביותר היא במקלחת. מקומות אחרים בבית (מטבח, גינה, מכונת כביסה, שירותים) צוינו בשיעורים נמוכים משמעותית.
למרות שברוב משקי הבית (75%) מקפידים לחסוך במים, הרי כאשר נשאלו התושבים לגבי פעילויות שונות לחסכון במים אשר מבוצעות בישוב מגוריהם, נראה כי הציבור אינו מודע לפעילות מטעם הרשות. לראיה, כ-80% מהנשאלים ציינו כי אינם מודעים לפעולות או חושבים שאין נעשות פעולות כלשהן ביישוב שלהם המביאות לחסכון במים. אחוזים אלו נותנים אינדיקציה על החשיבות הרבה של פעולות ההסברה בקהילה ועידוד העיריות לפרסם את פעילותיהן ולהביאן לידיעת הציבור.
הציבור "מצהיר" על עצמו כחוסך במים, ומדווח על התקנת אביזרים חוסכי מים בבתים ובגינות, כגון: התקנת מתקן הדחה דו כמותי לשירותים, "חסכמים" בברזים, קוצב או מחשב השקיה בגינות. כמו כן מבצע הציבור פעולות יומיומיות שנועדו לצורך חסכון, כגון: סגירת הברז בזמן צחצוח השיניים, הגילוח, ההסתבנות, שטיפת כלים ושטיפת הרכב באמצעות דלי. מעניין לגלות כי ברוב משקי הבית שמבצעים פעולות אלה, מבצעים אותן כל הזמן ולא רק מדי פעם.
בסקר נמצא כי קיימים מספר גורמים לחסכון במים אותם נכון הציבור לאמץ: הצורך הלאומי בחסכון במים, האפשרות לחסוך בהוצאה הפרטית עבור מים וחינוך והסברה בקרב הילדים, צוינו כסיבות אשר עשויות לדרבן לחיסכון בצריכת המים החודשית.
ממצאי הסקר מצביעים על כך שיש מקום רב להמשך הפעילות ההסברתית בתחום החיסכון במים, ולראיה: 25% מהציבור מודים בפה מלא כי אינם מקפידים לחסוך במים; 16% בכלל אינם סבורים כי בישראל יש משבר מים כלשהו.
בימים אלה, זכתה תהל מקבוצת קרדן, במכרז להפעלת פיילוט של חיסכון במים במגזר המגורים העירוני בצפון הארץ. המבצע ינוהל בשיתוף עם החברה להגנת הטבע. סקר גיאוקרטוגרפיה הוזמן על ידי החברה, כחלק מהיערכותה לפרויקט זה.
במסגרת הפרויקט תהל תבצע מגוון פעולות לחסכון בצריכת מים ב-17 ישובים שנבחרו על-ידי נציבות המים, ביניהם חיפה, נהרייה וקריית שמונה. סך צריכת המים בישובים אלו מגיעה ללמעלה מ-30 מיליון מ"ק בשנה. פעילות החיסכון תתמקד הן בעידוד והקניית הרגלי צריכה חסכניים במים בפעילות יום יומיות והן בקידום הטמעת אביזרים חוסכי מים בבית ובגינה. בתהל מאמינים ששימוש נכון ומושכל במים מבלי לפגוע באיכות החיים יוביל לחיסכון במים. כמו כן תקיים תהל בשיתוף עם החברה להגנת הטבע פעילויות בבתי ספר, במסגרת פרויקט "ילדים מובילים שינוי", ובמסגרת אירועים קהילתיים במטרה לפתח המודעות לחיסכון גם בקרב הדור הצעיר.
אלכס קצף, המשנה למנכ"ל בחברת תהל מסר כי, "תהל רואה חשיבות רבה בנושא הפעילות למען החיסכון במים, מבלי לפגוע באיכות החיים, ופרויקט זה משתלב עם השאיפה של כל הגורמים כולל תהל, לפיתוח משק מים בר-קיימא ולמעורבות בקהילה בתחום המים". לדבריו, "מלבד החיסכון הישיר למשק המים העירוני ולבתי האב שייגזר מעידוד הפחתת הצריכה הביתית יחסכו גם כמויות מי ביוב הנתפסים כמטרד סביבתי ומחייבים טיפול הכרוך בעלויות כספיות גבוהות".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
