BDI: גידול של כ-22% במספר הכספומטים בישראל ב-2006

מספר הכספומטים הסתכם בכ-1,664. בחברתצ המחקר מסבירים כי גידול זה נובע בעיקרו מכניסתה של חברת כספונט לשוק הכספומטים
דרור איטח |

ממחקר מיוחד של כלכלני קבוצת BDI על כספומטים בישראל עולה כי בסוף המחצית הראשונה של שנת 2006, מספר הכספומטים בישראל הסתכם בכ-1,664, גידול משמעותי של כ-22% בהשוואה לסוף שנת 2005. בשנים 2005 ו-2004 נרשמו גידולים מזעריים בלבד, בשיעור של כ-2% ו-1%, בהתאמה.

כלכלני BDI מסבירים כי גידול זה נובע בעיקרו מכניסתה של חברת כספונט לשוק הכספומטים המקומי בשנת 2005. חברת כספונט היא חברה פרטית העוסקת בהפעלת מכשירי כספומט במקומות ציבוריים, שאין בהם מכשירי כספומט של בנקים, כגון: בתי עסק קמעונאיים, רשתות שיווק, סופרמרקטים ותחנות דלק. חברת כספונט הינה בבעלות "ליפמן הנדסה אלקטרונית", ויזה כאל ובנק דיסקונט.

נכון לסוף הרבעון השלישי של 2006, לחברת כספונט כ-300 מכשירי כספומט פרוסים ברחבי הארץ כאשר משיכת המזומן מכספומטים אלו מוגבלת לסכום בין 400-500 שקלים למשיכה, ברוב המקרים.

לפי כלכלני BDI, מספר משיכות המזומן ממכשירי הכספומט של "כספונט" נמוך בהשוואה למספר המשיכות מכספומטים של בנקים הן בשל מיקומם באזורים עם תנועת לקוחות מועטה בהשוואה למיקומים מרכזיים של הכספומטים של הבנקים. סיבה נוספת היא בשל העובדה שגובה העמלות שגובה "כספונט" גבוה יותר (חמישה שקלים) מהעמלות הנגבות על ידי הבנקים.

בנוסף, מציינים ב-BDI, כי הסרת הפיקוח על העמלה הנגבית על ידי הבנקים בגין משיכת מזומנים מכספומטים, המוצבים במרחק העולה על 500 מטרים מסניפיהם (בשנת 2005), מאפשרת לבנקים גביית עמלה גבוהה יותר והופכת את הפעלתם לרווחית יותר, מה שמעודד אותם להגדיל את מספר הכספומטים.

עוד עולה ממחקר BDI: כ-80% מהכספומטים הפועלים בישראל הם כספומטים השייכים לבנקים, בעוד ששאר הכספומטים (20%) נמצאים בבעלות פרטית. מסך המזומנים הנמשכים בישראל, כ-30% נמשכים באמצעות כספומטים, ואילו כ-70% נמשכים מדלפקי הבנקים, ללא שימוש בכספומט.

בעוד שכ-55% מהמזומנים נמשכים מכספומטים השייכים לבנק של הלקוח המושך, כ-45% נמשכים מכספומטים השייכים לבנקים אחרים. על פי הערכות כלכלני הקבוצה, משיכות של מטבע חוץ הן כ-2% בלבד מכלל משיכות המזומנים מכספומטים בישראל.

על פי נתוני BDI, בשנת 2005 בוצעו בישראל פי 2.3 משיכות מזומן (בכספומטים) בממוצע, לעומת מספר המשיכות הממוצע במערב אירופה.

מספר המשיכות הממוצע לכספומט בישראל עמד ב-2005 על 83 משיכות ואילו במערב אירופה על 36 משיכות. כלכלני הקבוצה צופים כי לאור הגידול החד במספר הכספומטים בישראל במהלך 2006, היחס בין מספר משיכות המזומן הממוצע מכספומט בישראל בהשוואה למערב אירופה, צפוי להצטמצם ולעמוד על רמה של מתחת לפי 2.

בשנת 2005 מספר משיכות המזומנים רשם קיטון בשיעור של כ-8% לעומת שנת 2004. כלכלני BDI מסבירים את הקיטון בתיקון כללי הגילוי הנאות שהונהג ב-2004, המחייב את הבנקים ליידע את לקוחותיהם על העמלה בגין משיכת מזומנים מכספומט. מהלך זה הביא לקוחות רבים לצמצם את מספר המשיכות מהכספומט ולמשוך סכום גדול יותר בכל פעם.

כלכלני BDI צופים כי מספר משיכות המזומנים מכספומטים בישראל ירשום גידול של כ-2% בהשוואה לשנת 2005 ויסתכם בשנת 2006 בכ-116 מיליון שקל.

סכום משיכת המזומן הממוצע מכספומטים בישראל ב-2006 עומד על כ-385 שקל למשיכה וכלכלני הקבוצה לא צופים שינוי עד סוף השנה. ב-2005 נרשם גידול משמעותי של כ-8% בסכום המשיכה הממוצע, והוא עמד על כ-384 שקלים, בהשוואה לכ-356 שקלים בשנת 2004.

כלכלני BDI צופים כי מספר משיכות המזומן הממוצע לכספומט בישראל בסוף 2006, צפוי לעמוד על כ-68 אלף שקלים, קיטון של כ-18% בהשוואה ל-2005. במידה ותחזית זו תתממש, תימשך מגמת הירידה במספר המשיכות הממוצע מכספומט שנרשמה גם בשנת 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.