BDI: גידול של כ-22% במספר הכספומטים בישראל ב-2006
ממחקר מיוחד של כלכלני קבוצת BDI על כספומטים בישראל עולה כי בסוף המחצית הראשונה של שנת 2006, מספר הכספומטים בישראל הסתכם בכ-1,664, גידול משמעותי של כ-22% בהשוואה לסוף שנת 2005. בשנים 2005 ו-2004 נרשמו גידולים מזעריים בלבד, בשיעור של כ-2% ו-1%, בהתאמה. כלכלני BDI מסבירים כי גידול זה נובע בעיקרו מכניסתה של חברת כספונט לשוק הכספומטים המקומי בשנת 2005. חברת כספונט היא חברה פרטית העוסקת בהפעלת מכשירי כספומט במקומות ציבוריים, שאין בהם מכשירי כספומט של בנקים, כגון: בתי עסק קמעונאיים, רשתות שיווק, סופרמרקטים ותחנות דלק. חברת כספונט הינה בבעלות "ליפמן הנדסה אלקטרונית", ויזה כאל ובנק דיסקונט. נכון לסוף הרבעון השלישי של 2006, לחברת כספונט כ-300 מכשירי כספומט פרוסים ברחבי הארץ כאשר משיכת המזומן מכספומטים אלו מוגבלת לסכום בין 400-500 שקלים למשיכה, ברוב המקרים. לפי כלכלני BDI, מספר משיכות המזומן ממכשירי הכספומט של "כספונט" נמוך בהשוואה למספר המשיכות מכספומטים של בנקים הן בשל מיקומם באזורים עם תנועת לקוחות מועטה בהשוואה למיקומים מרכזיים של הכספומטים של הבנקים. סיבה נוספת היא בשל העובדה שגובה העמלות שגובה "כספונט" גבוה יותר (חמישה שקלים) מהעמלות הנגבות על ידי הבנקים. בנוסף, מציינים ב-BDI, כי הסרת הפיקוח על העמלה הנגבית על ידי הבנקים בגין משיכת מזומנים מכספומטים, המוצבים במרחק העולה על 500 מטרים מסניפיהם (בשנת 2005), מאפשרת לבנקים גביית עמלה גבוהה יותר והופכת את הפעלתם לרווחית יותר, מה שמעודד אותם להגדיל את מספר הכספומטים. עוד עולה ממחקר BDI: כ-80% מהכספומטים הפועלים בישראל הם כספומטים השייכים לבנקים, בעוד ששאר הכספומטים (20%) נמצאים בבעלות פרטית. מסך המזומנים הנמשכים בישראל, כ-30% נמשכים באמצעות כספומטים, ואילו כ-70% נמשכים מדלפקי הבנקים, ללא שימוש בכספומט. בעוד שכ-55% מהמזומנים נמשכים מכספומטים השייכים לבנק של הלקוח המושך, כ-45% נמשכים מכספומטים השייכים לבנקים אחרים. על פי הערכות כלכלני הקבוצה, משיכות של מטבע חוץ הן כ-2% בלבד מכלל משיכות המזומנים מכספומטים בישראל. על פי נתוני BDI, בשנת 2005 בוצעו בישראל פי 2.3 משיכות מזומן (בכספומטים) בממוצע, לעומת מספר המשיכות הממוצע במערב אירופה. מספר המשיכות הממוצע לכספומט בישראל עמד ב-2005 על 83 משיכות ואילו במערב אירופה על 36 משיכות. כלכלני הקבוצה צופים כי לאור הגידול החד במספר הכספומטים בישראל במהלך 2006, היחס בין מספר משיכות המזומן הממוצע מכספומט בישראל בהשוואה למערב אירופה, צפוי להצטמצם ולעמוד על רמה של מתחת לפי 2. בשנת 2005 מספר משיכות המזומנים רשם קיטון בשיעור של כ-8% לעומת שנת 2004. כלכלני BDI מסבירים את הקיטון בתיקון כללי הגילוי הנאות שהונהג ב-2004, המחייב את הבנקים ליידע את לקוחותיהם על העמלה בגין משיכת מזומנים מכספומט. מהלך זה הביא לקוחות רבים לצמצם את מספר המשיכות מהכספומט ולמשוך סכום גדול יותר בכל פעם. כלכלני BDI צופים כי מספר משיכות המזומנים מכספומטים בישראל ירשום גידול של כ-2% בהשוואה לשנת 2005 ויסתכם בשנת 2006 בכ-116 מיליון שקל. סכום משיכת המזומן הממוצע מכספומטים בישראל ב-2006 עומד על כ-385 שקל למשיכה וכלכלני הקבוצה לא צופים שינוי עד סוף השנה. ב-2005 נרשם גידול משמעותי של כ-8% בסכום המשיכה הממוצע, והוא עמד על כ-384 שקלים, בהשוואה לכ-356 שקלים בשנת 2004. כלכלני BDI צופים כי מספר משיכות המזומן הממוצע לכספומט בישראל בסוף 2006, צפוי לעמוד על כ-68 אלף שקלים, קיטון של כ-18% בהשוואה ל-2005. במידה ותחזית זו תתממש, תימשך מגמת הירידה במספר המשיכות הממוצע מכספומט שנרשמה גם בשנת 2005. הנתון לגבי מערב אירופה מתייחס לממוצע, שחושב בהתייחס למדינות - אוסטריה, בלגיה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, יוון, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, הולנד, נורבגיה, פורטוגל, ספרד, שבדיה, שוויץ, תורכיה ובריטניה.
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:
