למי כדאי לתת אשראי או: איך לא לטבוע בשוטף פלוס?

מיכה אבני על מציע פתרונות לשאלה: כיצד מחליטים למי לתת אשראי, לפני שיהיה מאוחר מדי? בין השאר הוא מציע - "אל תתאהב בלקוח".
מיכה אבני |

השאלה - האם להעניק אשראי ללקוחות ולספקים, היא שאלה קריטית לגורלו של העסק ובמיוחד לעסקים קטנים ובינוניים. מצד אחד, אם לא תעניק אשראי, הלקוחות יפנו למתחרים ומצד שני, לא בטוח שתקבל את כספך. בנוסף, על בעל העסק לספוג את עלות האשראי ובו בזמן לשלם משכורות, תקורה והוצאות נוספות, למרות שלא קיבל עדיין תמורה על הסחורה שסיפק. החלטה זו קריטית עוד יותר על רקע מגבלות האשראי ואיסור החריגה מהמסגרת. הנה כמה עצות כיצד להתמודד עם הנושא:

1. הקם בעסק שלך ועדת אשראי - על בעל העסק להכיר בעובדה כי כל ניהול האשראי דורש זמן והשקעה וכי עליו להתייחס אליו כחלק מפעילותו של העסק. כנס אחת לחודש את כל הגורמים הרלוונטיים בעסק – CFO, חשב, מנהל חשבונות, ובדוק את היקף האשראי המוענק ללקוחות ואת התיק של כל לקוח.

2. שאל את עצמך אחת לחודש את השאלות הקשות ביותר - מה יקרה לך אם הלקוח לא ישלם? האם תוכל להתמודד עם אי קבלת תשלום? האם החשיפה שלך מול אותו לקוח היא נכונה? אם אחת התשובות מדליקה נורה אדומה – עצור ובדוק את החלטותיך.

3. בדוק כמה זמן העסק לו אתה מעניק אשראי קיים - אומנם אין אף פעם ביטחון, אבל עסק הקיים זמן רב הוא בדרך כלל יציב יותר מעסק חדש וסביר להניח כי ישלם עבור הסחורה שסופקה לו.

4. בדוק את התנהגות הלקוח כלפיך - בדוק במשך תקופה את מוסר התשלומים של הלקוח וכי הוא משלם בזמן את חובותיו. תמיד מומלץ להתחיל בהענקת אשראי קטן, ולגדול.

5. הזמן דו"ח מחקר - במשק פועלות חברות כגון BDI, D&B ו – CIA המספקות מידע ומחקרי שוק אודות החברות במשק. במקרה ובעל העסק נאלץ להעניק אשראי גדול ללקוח ואין לו מספיק מידע עליו – מומלץ להזמין מחקר.

6. תחשוש משינוי בתנאי התשלום – לקוח המשנה את תנאי התשלום שלו ומבקש אשראי גדול יותר או ארוך יותר מעיד על עצמו כמי שניקלע לקשיים ומתקשה להשיג אשראי ממקורות בנקאיים ואחרים. הוא רוצה שאתה תממן אותו.

7. גודל הבדיקה כגודל האשראי – ככל שהאשראי הניתן ללקוח גדול יותר יש להשקיע זמן ומשאבים גדולים יותר בבדיקת מצבו הפיננסי.

8. אל תתאהב בלקוח – לעיתים קרובות עבודה משותפת ארוכת זמן גורמת לקשרים אישיים ולחוסר זהירות. גם אם אתה מכיר את הלקוח, אל תגדיל את מסגרת האשראי מבלי לבדוק את מצבו.

9. השתמש בכלים מונעי סיכונים – הפקטורינג מבטיח כי תקבל את התשלום במזומן מחברת הפקטורינג ולא תיאלץ להמתין לקבלתו מהלקוח. הפקטורינג פותר הן את מצוקת תזרים המזומנים והן את החשש מאי קבלת התשלום. ביטוח האשראי המוענק ללקוחות בארץ ובחו"ל מבטיח את קבלת התשלום מחברת הביטוח גם במקרה של היקלעות הלקוח לקשיים כלכליים.

10. הקשב לשמועות בשוק – במיוחד במדינה קטנה כמו שלנו, השמועות על הרעה במצבו הכלכלי של כל עסק מסתובבות בשוק הרבה לפני שהוא קורס. דבר עם קולגות וספקים אחרים של אותו לקוח ובדוק כי מצבו איתן.

11. האינטואיציה עובדת – במיוחד בנושא מתן אשראי ללקוחות אין עשן בלי אש. במקרה ואתה מרגיש "כאבי בטן" וחששות בנוגע למתן האשראי הם בדרך כלל יתבררו כנכונים. לכן במקרה זה סמוך על האינטואיציה, עצור ועשה חושבים.

12. אל תסמוך על תשלום בזמן – גם תשלום קבוע בזמן אינו מעיד על מצבו האיתן של הלקוח. ייתכן שלך הוא משלם בזמן מסיבותיו שלו, אך לאחרים הוא מעכב תשלומים. גם במקרה זה בדוק את מוסר התשלומים שלו לספקים אחרים.

13. וודא כי הלקוח שלך מבין את העסק שלו – וודא כי הכמויות שהוא מזמין ממך אכן הגיוניות ופרופורציונאליות להיקף פעילותו ולדרישות השוק וכי יש סיכוי שהוא יצליח למכור את הסחורה על מנת שיוכל לשלם לך.

14. זהירות "עקיצה" – הנפילות הגדולות והנפוצות ביותר במשק לא נובעות מפשיטות רגל אלא מ"עקיצות" – הזמנת סחורה ע"י רמאים ונוכלים. את מרבית העקיצות ניתן למנוע ע"י אימות פרטי הלקוח – בדיקה ברשם החברות כי מספר החברה אכן מתאים, בדיקה פיזית כי יש לו משרדים או מחסנים, בדיקה ב-144, כי מספר הטלפון שלו אכן קיים. לפני הענקת סחורה הכן טופס ובו ריכוז כל פרטי הלקוח.

15. ביטחונות – דרוש מהלקוח ביטחונות עבור הענקת האשראי. הביטחונות יכולים להיות ערבות אישית או ערבות בנקאית. באופן טבעי, אם אתה חזק יותר מהלקוח – תוכל להשיג בטחונות טובים יותר, ולהיפך.

16. עבוד בצורה מסודרת – במקרה והלקוח שלך יקרוס ותיאלץ להגיע לבית המשפט עם החוב, עבודה מסודרת של הנהלת החשבונות יכולה לעשות את ההבדל בין קבלת הכסף לאי קבלתו. וודא כי כל תעודת משלוח מתאימה במדוייק לרשום בהזמנה ובמדוייק לרשום בחשבונית. וודא כי על תעודת המשלוח המעידה על קבלת הסחורה מופיע תאריך ושם מלא וחתימה ברורה של מקבל הסחורה. וודא כי שמו המשפטי של הלקוח הרשום ברשם החברות הוא בדיוק השם המופיע על החשבונית. אחת לחודש הוצא ללקוחותיך רשימה מעודכנת של חובם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


קנאביס
צילום: PIXABAY

קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?

שאלות ותשובות על קנאביס בישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קנאביס

מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.

בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:

 

האם אפשר לקנות קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.

מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.


קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?