למי כדאי לתת אשראי או: איך לא לטבוע בשוטף פלוס?
השאלה - האם להעניק אשראי ללקוחות ולספקים, היא שאלה קריטית לגורלו של העסק ובמיוחד לעסקים קטנים ובינוניים. מצד אחד, אם לא תעניק אשראי, הלקוחות יפנו למתחרים ומצד שני, לא בטוח שתקבל את כספך. בנוסף, על בעל העסק לספוג את עלות האשראי ובו בזמן לשלם משכורות, תקורה והוצאות נוספות, למרות שלא קיבל עדיין תמורה על הסחורה שסיפק. החלטה זו קריטית עוד יותר על רקע מגבלות האשראי ואיסור החריגה מהמסגרת. הנה כמה עצות כיצד להתמודד עם הנושא:
1. הקם בעסק שלך ועדת אשראי - על בעל העסק להכיר בעובדה כי כל ניהול האשראי דורש זמן והשקעה וכי עליו להתייחס אליו כחלק מפעילותו של העסק. כנס אחת לחודש את כל הגורמים הרלוונטיים בעסק – CFO, חשב, מנהל חשבונות, ובדוק את היקף האשראי המוענק ללקוחות ואת התיק של כל לקוח.
2. שאל את עצמך אחת לחודש את השאלות הקשות ביותר - מה יקרה לך אם הלקוח לא ישלם? האם תוכל להתמודד עם אי קבלת תשלום? האם החשיפה שלך מול אותו לקוח היא נכונה? אם אחת התשובות מדליקה נורה אדומה – עצור ובדוק את החלטותיך.
3. בדוק כמה זמן העסק לו אתה מעניק אשראי קיים - אומנם אין אף פעם ביטחון, אבל עסק הקיים זמן רב הוא בדרך כלל יציב יותר מעסק חדש וסביר להניח כי ישלם עבור הסחורה שסופקה לו.
4. בדוק את התנהגות הלקוח כלפיך - בדוק במשך תקופה את מוסר התשלומים של הלקוח וכי הוא משלם בזמן את חובותיו. תמיד מומלץ להתחיל בהענקת אשראי קטן, ולגדול.
5. הזמן דו"ח מחקר - במשק פועלות חברות כגון BDI, D&B ו – CIA המספקות מידע ומחקרי שוק אודות החברות במשק. במקרה ובעל העסק נאלץ להעניק אשראי גדול ללקוח ואין לו מספיק מידע עליו – מומלץ להזמין מחקר.
6. תחשוש משינוי בתנאי התשלום – לקוח המשנה את תנאי התשלום שלו ומבקש אשראי גדול יותר או ארוך יותר מעיד על עצמו כמי שניקלע לקשיים ומתקשה להשיג אשראי ממקורות בנקאיים ואחרים. הוא רוצה שאתה תממן אותו.
7. גודל הבדיקה כגודל האשראי – ככל שהאשראי הניתן ללקוח גדול יותר יש להשקיע זמן ומשאבים גדולים יותר בבדיקת מצבו הפיננסי.
8. אל תתאהב בלקוח – לעיתים קרובות עבודה משותפת ארוכת זמן גורמת לקשרים אישיים ולחוסר זהירות. גם אם אתה מכיר את הלקוח, אל תגדיל את מסגרת האשראי מבלי לבדוק את מצבו.
9. השתמש בכלים מונעי סיכונים – הפקטורינג מבטיח כי תקבל את התשלום במזומן מחברת הפקטורינג ולא תיאלץ להמתין לקבלתו מהלקוח. הפקטורינג פותר הן את מצוקת תזרים המזומנים והן את החשש מאי קבלת התשלום. ביטוח האשראי המוענק ללקוחות בארץ ובחו"ל מבטיח את קבלת התשלום מחברת הביטוח גם במקרה של היקלעות הלקוח לקשיים כלכליים.
10. הקשב לשמועות בשוק – במיוחד במדינה קטנה כמו שלנו, השמועות על הרעה במצבו הכלכלי של כל עסק מסתובבות בשוק הרבה לפני שהוא קורס. דבר עם קולגות וספקים אחרים של אותו לקוח ובדוק כי מצבו איתן.
11. האינטואיציה עובדת – במיוחד בנושא מתן אשראי ללקוחות אין עשן בלי אש. במקרה ואתה מרגיש "כאבי בטן" וחששות בנוגע למתן האשראי הם בדרך כלל יתבררו כנכונים. לכן במקרה זה סמוך על האינטואיציה, עצור ועשה חושבים.
12. אל תסמוך על תשלום בזמן – גם תשלום קבוע בזמן אינו מעיד על מצבו האיתן של הלקוח. ייתכן שלך הוא משלם בזמן מסיבותיו שלו, אך לאחרים הוא מעכב תשלומים. גם במקרה זה בדוק את מוסר התשלומים שלו לספקים אחרים.
13. וודא כי הלקוח שלך מבין את העסק שלו – וודא כי הכמויות שהוא מזמין ממך אכן הגיוניות ופרופורציונאליות להיקף פעילותו ולדרישות השוק וכי יש סיכוי שהוא יצליח למכור את הסחורה על מנת שיוכל לשלם לך.
14. זהירות "עקיצה" – הנפילות הגדולות והנפוצות ביותר במשק לא נובעות מפשיטות רגל אלא מ"עקיצות" – הזמנת סחורה ע"י רמאים ונוכלים. את מרבית העקיצות ניתן למנוע ע"י אימות פרטי הלקוח – בדיקה ברשם החברות כי מספר החברה אכן מתאים, בדיקה פיזית כי יש לו משרדים או מחסנים, בדיקה ב-144, כי מספר הטלפון שלו אכן קיים. לפני הענקת סחורה הכן טופס ובו ריכוז כל פרטי הלקוח.
15. ביטחונות – דרוש מהלקוח ביטחונות עבור הענקת האשראי. הביטחונות יכולים להיות ערבות אישית או ערבות בנקאית. באופן טבעי, אם אתה חזק יותר מהלקוח – תוכל להשיג בטחונות טובים יותר, ולהיפך.
16. עבוד בצורה מסודרת – במקרה והלקוח שלך יקרוס ותיאלץ להגיע לבית המשפט עם החוב, עבודה מסודרת של הנהלת החשבונות יכולה לעשות את ההבדל בין קבלת הכסף לאי קבלתו. וודא כי כל תעודת משלוח מתאימה במדוייק לרשום בהזמנה ובמדוייק לרשום בחשבונית. וודא כי על תעודת המשלוח המעידה על קבלת הסחורה מופיע תאריך ושם מלא וחתימה ברורה של מקבל הסחורה. וודא כי שמו המשפטי של הלקוח הרשום ברשם החברות הוא בדיוק השם המופיע על החשבונית. אחת לחודש הוצא ללקוחותיך רשימה מעודכנת של חובם.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
