למי כדאי לתת אשראי או: איך לא לטבוע בשוטף פלוס?

מיכה אבני על מציע פתרונות לשאלה: כיצד מחליטים למי לתת אשראי, לפני שיהיה מאוחר מדי? בין השאר הוא מציע - "אל תתאהב בלקוח".
מיכה אבני |

השאלה - האם להעניק אשראי ללקוחות ולספקים, היא שאלה קריטית לגורלו של העסק ובמיוחד לעסקים קטנים ובינוניים. מצד אחד, אם לא תעניק אשראי, הלקוחות יפנו למתחרים ומצד שני, לא בטוח שתקבל את כספך. בנוסף, על בעל העסק לספוג את עלות האשראי ובו בזמן לשלם משכורות, תקורה והוצאות נוספות, למרות שלא קיבל עדיין תמורה על הסחורה שסיפק. החלטה זו קריטית עוד יותר על רקע מגבלות האשראי ואיסור החריגה מהמסגרת. הנה כמה עצות כיצד להתמודד עם הנושא:

1. הקם בעסק שלך ועדת אשראי - על בעל העסק להכיר בעובדה כי כל ניהול האשראי דורש זמן והשקעה וכי עליו להתייחס אליו כחלק מפעילותו של העסק. כנס אחת לחודש את כל הגורמים הרלוונטיים בעסק – CFO, חשב, מנהל חשבונות, ובדוק את היקף האשראי המוענק ללקוחות ואת התיק של כל לקוח.

2. שאל את עצמך אחת לחודש את השאלות הקשות ביותר - מה יקרה לך אם הלקוח לא ישלם? האם תוכל להתמודד עם אי קבלת תשלום? האם החשיפה שלך מול אותו לקוח היא נכונה? אם אחת התשובות מדליקה נורה אדומה – עצור ובדוק את החלטותיך.

3. בדוק כמה זמן העסק לו אתה מעניק אשראי קיים - אומנם אין אף פעם ביטחון, אבל עסק הקיים זמן רב הוא בדרך כלל יציב יותר מעסק חדש וסביר להניח כי ישלם עבור הסחורה שסופקה לו.

4. בדוק את התנהגות הלקוח כלפיך - בדוק במשך תקופה את מוסר התשלומים של הלקוח וכי הוא משלם בזמן את חובותיו. תמיד מומלץ להתחיל בהענקת אשראי קטן, ולגדול.

5. הזמן דו"ח מחקר - במשק פועלות חברות כגון BDI, D&B ו – CIA המספקות מידע ומחקרי שוק אודות החברות במשק. במקרה ובעל העסק נאלץ להעניק אשראי גדול ללקוח ואין לו מספיק מידע עליו – מומלץ להזמין מחקר.

6. תחשוש משינוי בתנאי התשלום – לקוח המשנה את תנאי התשלום שלו ומבקש אשראי גדול יותר או ארוך יותר מעיד על עצמו כמי שניקלע לקשיים ומתקשה להשיג אשראי ממקורות בנקאיים ואחרים. הוא רוצה שאתה תממן אותו.

7. גודל הבדיקה כגודל האשראי – ככל שהאשראי הניתן ללקוח גדול יותר יש להשקיע זמן ומשאבים גדולים יותר בבדיקת מצבו הפיננסי.

8. אל תתאהב בלקוח – לעיתים קרובות עבודה משותפת ארוכת זמן גורמת לקשרים אישיים ולחוסר זהירות. גם אם אתה מכיר את הלקוח, אל תגדיל את מסגרת האשראי מבלי לבדוק את מצבו.

9. השתמש בכלים מונעי סיכונים – הפקטורינג מבטיח כי תקבל את התשלום במזומן מחברת הפקטורינג ולא תיאלץ להמתין לקבלתו מהלקוח. הפקטורינג פותר הן את מצוקת תזרים המזומנים והן את החשש מאי קבלת התשלום. ביטוח האשראי המוענק ללקוחות בארץ ובחו"ל מבטיח את קבלת התשלום מחברת הביטוח גם במקרה של היקלעות הלקוח לקשיים כלכליים.

10. הקשב לשמועות בשוק – במיוחד במדינה קטנה כמו שלנו, השמועות על הרעה במצבו הכלכלי של כל עסק מסתובבות בשוק הרבה לפני שהוא קורס. דבר עם קולגות וספקים אחרים של אותו לקוח ובדוק כי מצבו איתן.

11. האינטואיציה עובדת – במיוחד בנושא מתן אשראי ללקוחות אין עשן בלי אש. במקרה ואתה מרגיש "כאבי בטן" וחששות בנוגע למתן האשראי הם בדרך כלל יתבררו כנכונים. לכן במקרה זה סמוך על האינטואיציה, עצור ועשה חושבים.

12. אל תסמוך על תשלום בזמן – גם תשלום קבוע בזמן אינו מעיד על מצבו האיתן של הלקוח. ייתכן שלך הוא משלם בזמן מסיבותיו שלו, אך לאחרים הוא מעכב תשלומים. גם במקרה זה בדוק את מוסר התשלומים שלו לספקים אחרים.

13. וודא כי הלקוח שלך מבין את העסק שלו – וודא כי הכמויות שהוא מזמין ממך אכן הגיוניות ופרופורציונאליות להיקף פעילותו ולדרישות השוק וכי יש סיכוי שהוא יצליח למכור את הסחורה על מנת שיוכל לשלם לך.

14. זהירות "עקיצה" – הנפילות הגדולות והנפוצות ביותר במשק לא נובעות מפשיטות רגל אלא מ"עקיצות" – הזמנת סחורה ע"י רמאים ונוכלים. את מרבית העקיצות ניתן למנוע ע"י אימות פרטי הלקוח – בדיקה ברשם החברות כי מספר החברה אכן מתאים, בדיקה פיזית כי יש לו משרדים או מחסנים, בדיקה ב-144, כי מספר הטלפון שלו אכן קיים. לפני הענקת סחורה הכן טופס ובו ריכוז כל פרטי הלקוח.

15. ביטחונות – דרוש מהלקוח ביטחונות עבור הענקת האשראי. הביטחונות יכולים להיות ערבות אישית או ערבות בנקאית. באופן טבעי, אם אתה חזק יותר מהלקוח – תוכל להשיג בטחונות טובים יותר, ולהיפך.

16. עבוד בצורה מסודרת – במקרה והלקוח שלך יקרוס ותיאלץ להגיע לבית המשפט עם החוב, עבודה מסודרת של הנהלת החשבונות יכולה לעשות את ההבדל בין קבלת הכסף לאי קבלתו. וודא כי כל תעודת משלוח מתאימה במדוייק לרשום בהזמנה ובמדוייק לרשום בחשבונית. וודא כי על תעודת המשלוח המעידה על קבלת הסחורה מופיע תאריך ושם מלא וחתימה ברורה של מקבל הסחורה. וודא כי שמו המשפטי של הלקוח הרשום ברשם החברות הוא בדיוק השם המופיע על החשבונית. אחת לחודש הוצא ללקוחותיך רשימה מעודכנת של חובם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



אנשים וגרפים
צילום: FREEPIK

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%

הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%

רן קידר |
נושאים בכתבה תמ"ג צריכה פרטית

התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.

על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.


תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים


צריכה פרטית

בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).