למי כדאי לתת אשראי או: איך לא לטבוע בשוטף פלוס?
השאלה - האם להעניק אשראי ללקוחות ולספקים, היא שאלה קריטית לגורלו של העסק ובמיוחד לעסקים קטנים ובינוניים. מצד אחד, אם לא תעניק אשראי, הלקוחות יפנו למתחרים ומצד שני, לא בטוח שתקבל את כספך. בנוסף, על בעל העסק לספוג את עלות האשראי ובו בזמן לשלם משכורות, תקורה והוצאות נוספות, למרות שלא קיבל עדיין תמורה על הסחורה שסיפק. החלטה זו קריטית עוד יותר על רקע מגבלות האשראי ואיסור החריגה מהמסגרת. הנה כמה עצות כיצד להתמודד עם הנושא:
1. הקם בעסק שלך ועדת אשראי - על בעל העסק להכיר בעובדה כי כל ניהול האשראי דורש זמן והשקעה וכי עליו להתייחס אליו כחלק מפעילותו של העסק. כנס אחת לחודש את כל הגורמים הרלוונטיים בעסק – CFO, חשב, מנהל חשבונות, ובדוק את היקף האשראי המוענק ללקוחות ואת התיק של כל לקוח.
2. שאל את עצמך אחת לחודש את השאלות הקשות ביותר - מה יקרה לך אם הלקוח לא ישלם? האם תוכל להתמודד עם אי קבלת תשלום? האם החשיפה שלך מול אותו לקוח היא נכונה? אם אחת התשובות מדליקה נורה אדומה – עצור ובדוק את החלטותיך.
3. בדוק כמה זמן העסק לו אתה מעניק אשראי קיים - אומנם אין אף פעם ביטחון, אבל עסק הקיים זמן רב הוא בדרך כלל יציב יותר מעסק חדש וסביר להניח כי ישלם עבור הסחורה שסופקה לו.
4. בדוק את התנהגות הלקוח כלפיך - בדוק במשך תקופה את מוסר התשלומים של הלקוח וכי הוא משלם בזמן את חובותיו. תמיד מומלץ להתחיל בהענקת אשראי קטן, ולגדול.
5. הזמן דו"ח מחקר - במשק פועלות חברות כגון BDI, D&B ו – CIA המספקות מידע ומחקרי שוק אודות החברות במשק. במקרה ובעל העסק נאלץ להעניק אשראי גדול ללקוח ואין לו מספיק מידע עליו – מומלץ להזמין מחקר.
6. תחשוש משינוי בתנאי התשלום – לקוח המשנה את תנאי התשלום שלו ומבקש אשראי גדול יותר או ארוך יותר מעיד על עצמו כמי שניקלע לקשיים ומתקשה להשיג אשראי ממקורות בנקאיים ואחרים. הוא רוצה שאתה תממן אותו.
7. גודל הבדיקה כגודל האשראי – ככל שהאשראי הניתן ללקוח גדול יותר יש להשקיע זמן ומשאבים גדולים יותר בבדיקת מצבו הפיננסי.
8. אל תתאהב בלקוח – לעיתים קרובות עבודה משותפת ארוכת זמן גורמת לקשרים אישיים ולחוסר זהירות. גם אם אתה מכיר את הלקוח, אל תגדיל את מסגרת האשראי מבלי לבדוק את מצבו.
9. השתמש בכלים מונעי סיכונים – הפקטורינג מבטיח כי תקבל את התשלום במזומן מחברת הפקטורינג ולא תיאלץ להמתין לקבלתו מהלקוח. הפקטורינג פותר הן את מצוקת תזרים המזומנים והן את החשש מאי קבלת התשלום. ביטוח האשראי המוענק ללקוחות בארץ ובחו"ל מבטיח את קבלת התשלום מחברת הביטוח גם במקרה של היקלעות הלקוח לקשיים כלכליים.
10. הקשב לשמועות בשוק – במיוחד במדינה קטנה כמו שלנו, השמועות על הרעה במצבו הכלכלי של כל עסק מסתובבות בשוק הרבה לפני שהוא קורס. דבר עם קולגות וספקים אחרים של אותו לקוח ובדוק כי מצבו איתן.
11. האינטואיציה עובדת – במיוחד בנושא מתן אשראי ללקוחות אין עשן בלי אש. במקרה ואתה מרגיש "כאבי בטן" וחששות בנוגע למתן האשראי הם בדרך כלל יתבררו כנכונים. לכן במקרה זה סמוך על האינטואיציה, עצור ועשה חושבים.
12. אל תסמוך על תשלום בזמן – גם תשלום קבוע בזמן אינו מעיד על מצבו האיתן של הלקוח. ייתכן שלך הוא משלם בזמן מסיבותיו שלו, אך לאחרים הוא מעכב תשלומים. גם במקרה זה בדוק את מוסר התשלומים שלו לספקים אחרים.
13. וודא כי הלקוח שלך מבין את העסק שלו – וודא כי הכמויות שהוא מזמין ממך אכן הגיוניות ופרופורציונאליות להיקף פעילותו ולדרישות השוק וכי יש סיכוי שהוא יצליח למכור את הסחורה על מנת שיוכל לשלם לך.
14. זהירות "עקיצה" – הנפילות הגדולות והנפוצות ביותר במשק לא נובעות מפשיטות רגל אלא מ"עקיצות" – הזמנת סחורה ע"י רמאים ונוכלים. את מרבית העקיצות ניתן למנוע ע"י אימות פרטי הלקוח – בדיקה ברשם החברות כי מספר החברה אכן מתאים, בדיקה פיזית כי יש לו משרדים או מחסנים, בדיקה ב-144, כי מספר הטלפון שלו אכן קיים. לפני הענקת סחורה הכן טופס ובו ריכוז כל פרטי הלקוח.
15. ביטחונות – דרוש מהלקוח ביטחונות עבור הענקת האשראי. הביטחונות יכולים להיות ערבות אישית או ערבות בנקאית. באופן טבעי, אם אתה חזק יותר מהלקוח – תוכל להשיג בטחונות טובים יותר, ולהיפך.
16. עבוד בצורה מסודרת – במקרה והלקוח שלך יקרוס ותיאלץ להגיע לבית המשפט עם החוב, עבודה מסודרת של הנהלת החשבונות יכולה לעשות את ההבדל בין קבלת הכסף לאי קבלתו. וודא כי כל תעודת משלוח מתאימה במדוייק לרשום בהזמנה ובמדוייק לרשום בחשבונית. וודא כי על תעודת המשלוח המעידה על קבלת הסחורה מופיע תאריך ושם מלא וחתימה ברורה של מקבל הסחורה. וודא כי שמו המשפטי של הלקוח הרשום ברשם החברות הוא בדיוק השם המופיע על החשבונית. אחת לחודש הוצא ללקוחותיך רשימה מעודכנת של חובם.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
