העולם מאוחד נגד הניסוי של קוריאה הצפונית
שעות ספורות לאחר הניסוי הגרעיני שערכה קוריאה הצפונית, התגובות הזועמות ממהרות להגיע מרחבי העולם: בקוריאה הדרומית הודיעו כי יגיבו בחריפות ואף החליטו לעכב סיוע שהיה מיועד לשכנה מצפון, ואילו ראש הממשלה היפני הודיע כי הניסוי הוא צעד "בלתי נסלח". במערב גינו את הניסוי וכינו אותו "אקט פרובוקטיבי".
התגובות לניסוי הגרעיני שביצעה קוריאה הצפונית הלילה לא איחרו להגיע. אזהרה חמורה לפיונגיאנג הודעת קוריאה הצפונית שבכוונתה לבצע ניסוי גרעיני גרמה לתגובות זועמות ביפן, בד' קוריאה ובארה"ב.
משרד החוץ הסיני פרסם הודעה, בה נכתב כי "סין מתנגדת בכל תוקף לניסוי הגרעיני שביצעה קוריאה הצפונית, וקוראת למדינה לשוב לשיחות שש המדינות". גם ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, התייחס לדיווחים מפיונגיאנג, ואמר כי הניסוי הגרעיני שביצעה הלילה קוריאה הצפונית הוא "בלתי נסלח".
קוריאה הדרומית הצהירה כי תגיב בחריפות לניסוי. "הדרום לא יסבול ניסויים גרעיניים", נאמר בהודעה שפרסם דובר הנשיא. במקביל, החליטו במדינה לעכב משלוח סיוע של 4,000 טונות מלט, המיועד לצפון, בעקבות הניסוי הגרעיני. בתוך כך, נודע הבוקר כי שרי החוץ של קוריאה הדרומית, יפן וארה"ב ערכו שיחת ועידה בעקבות הניסוי.
"מעשה בלתי אחראי"
בהודו, המחזיקה כבר בנשק גרעיני, התייחסו בדאגה לניסוי. "אנו מוטרדים מהדיווחים המגיעים מקוריאה הצפונית", נכתב בהודעה שפורסמה על ידי משרד החוץ ההודי.
גם במערב זכה הניסוי הגרעיני לגינויים מקיר לקיר. בארה"ב קראו לפעולה מיידית של מועצת הביטחון של האו"ם, ואף הכריזו כי הניסוי הוא "אקט פרובוקטיבי". גם משרד החוץ הבריטי גינה הבוקר את הניסוי הגרעיני, והגדיר אותו כאקט "פרובוקטיבי ביותר".
ראש הממשלה הבריטי, טוני בלייר, הודיע כי הניסוי הוא "מעשה בלתי אחראי", ואילו שר החוץ הצרפתי, פיליפ דוסט-בלאזי, הודיע כי הניסוי הקוריאני עלול לסכן את הביטחון הבינלאומי.
"אירוע היסטורי"
מוקדם יותר הבוקר הודיעה קוריאה הצפונית כי השלימה את הניסוי הגרעיני הראשון בתולדותיה. סוכנות הידיעות הרשמית של המדינה דיווחה כי הניסוי, שהוגדר כ"מאורע היסטורי", נערך בהצלחה, ולא נרשמה כל דליפה של קרינה רדיואקטיבית כתוצאה ממנו. דרום קוריאה הכריזה כי תגיב לניסוי בחריפות והעלתה את הכוננות הצבאית בגבול עם שכנתה מצפון.
סוכנות הידיעות הקוריאנית הודיעה על ביצוע הניסוי בהודעה קצרה: "המחקר המדעי בקוריאה הצפונית הגיע לשיאו בתשעה באוקטובר, בניסוי מוצלח של פיצוץ גרעיני שנערך מתחת לאדמה בתנאים מבוקרים", לשון ההודעה. "לא נשקפת כל סכנה לקרינה רדיואקטיבית כתוצאה מביצוע הניסוי, מאחר שהוא בוצע בתנאים מדעיים".
עוד נמסר בהודעה כי "זהו אירוע היסטורי המשמח ומעודד את הצבא הצפון-קוריאני, וכן את האזרחים המבקשים למדינתם יכולת הגנה בלתי תלויה. הניסוי יתרום לשלום וליציבות בקוריאה ובאזור הסובב אותה".

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
