נחמה וזיו יחזירו לפועלים 26 מ' ש' מהבונוסים ב-2005
יו"ר בנק הפועלים , שלמה נחמה, ומנכ"ל הבנק, צבי זיו, הודיעו היום על החלטתם להחזיר לבנק סך של למעלה מ-26 מיליון שקל, מתוך הבונוס ששולם להם על הישגי השיא של הבנק בגין שנת 2005. בנוסף, יוותרו על מלוא הבונוסים להם הם עשויים להיות זכאים בעתיד בגין "המכירות הצפויות בהתאם להמלצות ועדת בכר ובנק אוצר החייל". אומדן סכום זה, הוערך בעשרות מיליוני שקלים נוספים.
החלטתם של נחמה וזיו לוותר על חלק גדול מן הבונוס שהגיע להם היא ראשונה מסוגה במשק הישראלי. ההחלטה נתקבלה למרות שכל הסכומים מעוגנים בהסכמי העסקה שנחתמו בעבר עם בכירי הבנק, והם משקפים את ההצלחות המרשימות, אליהן הובילו את הבנק בשנים האחרונות.
שלמה נחמה הודיע, כי החלטת הוויתור הינה פרי דיאלוג עם רשות ניירות הערך, וכי היא מבטאת את היענות ראשי הבנק לרחשי לב הציבור. יו"ר בנק הפועלים ציין עוד, כי למרות שהמשכורות והבונוסים שקיבלו ראשי הבנק הם תוצאה ישירה מן החוזים שנחתמו בעבר בין בכירי הבנק לבין הבנק, והם מבטאים את הצלחתו העסקית של בנק הפועלים, הוא החליט לוותר על מרכיב משכרו, מתוך רגישות לשיח הציבורי שהתנהל בחודשים האחרונים.
"את החלטתי זו קיבלתי סמוך למועד קבלת הבונוסים, ועל כוונתי לפעול לשינוי המצב הכרזתי כבר בחודש אפריל", הוסיף נחמה. "את ההחלטה על שינוי המצב החלטתי ליזום בתוקף תפקידי כיו"ר הבנק, אך ההחלטה לוותר על סכומים לא מבוטלים שכבר קיבלתי הינה אישית. אני מלא גאווה על כך שהמנכ"ל צבי זיו החליט אף הוא על ויתור מרחיק לכת במשכורתו. הבנק צריך להיות גאה בצבי, שתחת ניהולו זכה להישגים מרשימים, ולמרות שבתוקף ההסכם עימו היה זכאי לבונוס על הישגיו, הוא החליט לוותר על חלק ממשי ממנו.
"הדיון הציבורי בנושא השכר העלה את הנושא לסדר היום החברתי. בכוונתי להביא לדירקטוריון כבר בזמן הקרוב הצעה למערכת תגמול חדשה לצמרת הניהולית הבכירה של הבנק. קיימתי על כך כבר שיחות עם הגב' שרי אריסון, יו"ר אריסון החזקות, ולשמחתי מצאתי אצלה אוזן קשבת ונכונות עקרונית לשינויים שבכוונתי ליזום", אמר יו"ר בנק הפועלים.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
