D&B: שיעור החברות בסכנת סגירה הגיע ל - 28.1%

מתחילת תשס"ו עלה שיעור החברות בסכנת סגירה ב-9% בהשפעת החקיקה האוסרת על חריגה ממסגרת האשראי ובהשפעת המלחמה בצפון
אסף מליחי |

סקירה מיוחדת שערכה חברת המידע העסקי, דן אנד ברדסטריט ישראל לסיכום שנת תשס"ו מעלה כי בערב רה"ש תשס"ז הגיע שיעור העסקים בישראל בסכנת סגירה ל-28.1% עלייה של 2.1% לעומת סוף חודש אוגוסט ועלייה של כ-9% מתחילת שנת תשס"ו.

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, מציין כי "העלייה בשיעור החברות בסכנת סגירה מיוחסת לשני גורמים עיקריים. ראשית, יישום התקנה האוסרת על חריגה ממסגרת האשראי שהביאה לגידול במספר החשבונות המוגבלים והשפיעה בעיקר על חברות קטנות ובינוניות. ולאחר מכן המלחמה בצפון. אולם המשק הכלכלי בישראל היום יציב ואני בהחלט צופה כי בחודשים הקרובים יסתמן שיפור במצב החברות ושיעור החברות בסכנת סגירה ירד בהדרגה. הצמיחה במשק המאפיינת את השנים האחרונות כמו גם התוכניות הכלכליות והריסון בתקציבי הממשלה גרם למשקיעי החוץ שלא לאבד תקווה וכעובדה הם לא "ברחו", גם בזמן המלחמה".

זאת ועוד, חברות הדירוג העולמיות וביניהן דן אנד ברדסטריט העולמית השאירו על כנו את דירוג הסיכון בהתקשרות עם חברות בישראל ובימים האחרונים מדברים גם על העלאת הדירוג.

עם זאת, קובנט מוסיף כי, המגזר שבו יש את שיעור העסקים הגבוה ביותר בסכנת סגירה הוא מגזר המזון. רמת הסיכון בקרב המכולות ורשתות מזון עומדת על 54.8% עסקים בסכנת סגירה ובענף ייצור המזון 32.6% עסקים בסכנת סגירה. "להערכתנו, המגזר מושפע בין היתר ממצב העוני הקשה - 1.6 מיליון עניים בישראל. ללא טיפול שורש בנושא העוני, המצב יחמיר וכאן נמצאת הסכנה הגדולה ביותר למשק הישראלי".

מהסקירה השנתית של דן אנד ברדסטריט עולה, כי שנת תשס"ו החלה בצלו של תהליך ההתנתקות. מעבר למשמעות הפוליטית, התהליך גרם לאי-וודאות במשק הישראלי, לסגירת חברות בגוש קטיף ולקשיים כלכליים גם בחברות מחוץ לגוש.

עם זאת, האינדיקטורים הכלכליים הצביעו על יציבות במשק, שיעור נמוך ויציב במספר החברות בסכנת סגירה שעלה ב-0.2% בלבד בין אוגוסט לספטמבר 05'. הצמיחה במשק התמתנה אך במעט, וברבעון האחרון של 05' חל גידול בתוצר המקומי הגולמי של 4.1% במונחים שנתיים, לעומת 4.4% ברבעון שקדם לו. הנתון המעודד ביותר הינו יציבותו של התוצר המקומי הגולמי העיסקי במחצית השנייה של 05', בהשוואה לרמתו במחצית הראשונה.

גם בהמשך השנה, המשק שמר על יציבות יחסית, שיעור העסקים בסכנת סגירה נע בין 20% ל-22%. התוצר המקומי עלה ב-5.9% במחצית הראשונה של 06', בהשוואה לעלייה של 5.1% במחצית שקדמה לה. התמ"ג העיסקי רשם גידול של 7.4% בין ינואר ליוני 06'. כל זאת למרות האירועים שתקפו את המדינה: אשפוזו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון בדצמבר 05'- ינואר 06' ובחירות הכנסת השבע עשרה, שהתקיימו במרץ 06'.

עלייה של 22% במספר החשבונות המוגבלים

ביולי, עם השקת חוק חריגות אשראי, נקטעה מגמת היציבות ומאז השתנתה המגמה. ושיעור החברות בסכנת סגירה עלה והגיע ל-23%. חוק מסגרות האשראי השפיע באופן ישיר על היקף חשבונות הבנק העסקיים אשר הוגבלו. 571 חשבונות בנק עיסקיים הוגבלו ביולי 06 אל מול 468 חשבונות של תאגידים אשר הוגבלו התקופה מקבילה אשתקד - עליה של כ-22% במספר החשבונות המוגבלים.

האירוע הבא "שרדף" את המשק והעלה את אי הוודאות הלו הוא מלחמת לבנון השניה, חברות ועסקים רבים מאזור הצפון ובכלל זה חברות ועסקים מכלל הארץ אשר בקשרים עיסקיים מהותיים על הצפון שותקו או הקטינו את היקף פעילותן באופן מהותי. השפעות אלו באו לידי ביטוי באופן מידי בעליה מהותית בשיעור החברות בסכנת סגירה - במחצית חודש אוגוסט עמד המדד על 26% ונכון להיום, ערב ראש השנה תשס"ז, שיעור העסקים בסכנת סגירה במשק עומד על 28.1% .

ענפי המשק

מבחינת ענפי המשק, מהסקירה עולה כי , עלייה חדה ברמות הסיכון נרשמה בענף מאפיות, בו חלה עלייה בסיכון הענף מ-44% בערב רה"ש תשס"ו ל-52% בשנה זו. בענפי קבלני שיפוצים, קבלני בניין ושיווק תשומות לבנייה המשיקים זה לזה נרשמה עלייה ברמות הסיכון. בענף קבלני התשתית נרשמה קפיצה חד פעמית בחודש אפריל 06', לאחריה ולפניה נרשמו יציבות. גם בענף מוצרי העץ והרהיטים נרשמה עלייה בסיכון מ-28% ל-32%.

בתחומי הקמעונאות נרשמה שונות רבה בין הענפים, ענף מוצרי החשמל הביתיים וענף המחשבים והציוד ההיקפי זינקו כל אחד ב-4%. ענף הטקסטיל וההלבשה עלה ב-3.5%. עם זאת, ענף המכולות החל את השנה עם קיטון ברמות הסיכון שנמשך עד לינואר 06'. בנקודה זו נרשמה יציבות עד לחודש אפריל, אז החל גידול ברמות הסיכון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.