סקירה מיוחדת שערכה חברת המידע העסקי, דן אנד ברדסטריט ישראל לסיכום שנת תשס"ו מעלה כי בערב רה"ש תשס"ז הגיע שיעור העסקים בישראל בסכנת סגירה ל-28.1% עלייה של 2.1% לעומת סוף חודש אוגוסט ועלייה של כ-9% מתחילת שנת תשס"ו.

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, מציין כי "העלייה בשיעור החברות בסכנת סגירה מיוחסת לשני גורמים עיקריים. ראשית, יישום התקנה האוסרת על חריגה ממסגרת האשראי שהביאה לגידול במספר החשבונות המוגבלים והשפיעה בעיקר על חברות קטנות ובינוניות. ולאחר מכן המלחמה בצפון. אולם המשק הכלכלי בישראל היום יציב ואני בהחלט צופה כי בחודשים הקרובים יסתמן שיפור במצב החברות ושיעור החברות בסכנת סגירה ירד בהדרגה. הצמיחה במשק המאפיינת את השנים האחרונות כמו גם התוכניות הכלכליות והריסון בתקציבי הממשלה גרם למשקיעי החוץ שלא לאבד תקווה וכעובדה הם לא "ברחו", גם בזמן המלחמה".

זאת ועוד, חברות הדירוג העולמיות וביניהן דן אנד ברדסטריט העולמית השאירו על כנו את דירוג הסיכון בהתקשרות עם חברות בישראל ובימים האחרונים מדברים גם על העלאת הדירוג.

עם זאת, קובנט מוסיף כי, המגזר שבו יש את שיעור העסקים הגבוה ביותר בסכנת סגירה הוא מגזר המזון. רמת הסיכון בקרב המכולות ורשתות מזון עומדת על 54.8% עסקים בסכנת סגירה ובענף ייצור המזון 32.6% עסקים בסכנת סגירה. "להערכתנו, המגזר מושפע בין היתר ממצב העוני הקשה - 1.6 מיליון עניים בישראל. ללא טיפול שורש בנושא העוני, המצב יחמיר וכאן נמצאת הסכנה הגדולה ביותר למשק הישראלי".

מהסקירה השנתית של דן אנד ברדסטריט עולה, כי שנת תשס"ו החלה בצלו של תהליך ההתנתקות. מעבר למשמעות הפוליטית, התהליך גרם לאי-וודאות במשק הישראלי, לסגירת חברות בגוש קטיף ולקשיים כלכליים גם בחברות מחוץ לגוש.

עם זאת, האינדיקטורים הכלכליים הצביעו על יציבות במשק, שיעור נמוך ויציב במספר החברות בסכנת סגירה שעלה ב-0.2% בלבד בין אוגוסט לספטמבר 05'. הצמיחה במשק התמתנה אך במעט, וברבעון האחרון של 05' חל גידול בתוצר המקומי הגולמי של 4.1% במונחים שנתיים, לעומת 4.4% ברבעון שקדם לו. הנתון המעודד ביותר הינו יציבותו של התוצר המקומי הגולמי העיסקי במחצית השנייה של 05', בהשוואה לרמתו במחצית הראשונה.

גם בהמשך השנה, המשק שמר על יציבות יחסית, שיעור העסקים בסכנת סגירה נע בין 20% ל-22%. התוצר המקומי עלה ב-5.9% במחצית הראשונה של 06', בהשוואה לעלייה של 5.1% במחצית שקדמה לה. התמ"ג העיסקי רשם גידול של 7.4% בין ינואר ליוני 06'. כל זאת למרות האירועים שתקפו את המדינה: אשפוזו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון בדצמבר 05'- ינואר 06' ובחירות הכנסת השבע עשרה, שהתקיימו במרץ 06'.

עלייה של 22% במספר החשבונות המוגבלים

ביולי, עם השקת חוק חריגות אשראי, נקטעה מגמת היציבות ומאז השתנתה המגמה. ושיעור החברות בסכנת סגירה עלה והגיע ל-23%. חוק מסגרות האשראי השפיע באופן ישיר על היקף חשבונות הבנק העסקיים אשר הוגבלו. 571 חשבונות בנק עיסקיים הוגבלו ביולי 06 אל מול 468 חשבונות של תאגידים אשר הוגבלו התקופה מקבילה אשתקד - עליה של כ-22% במספר החשבונות המוגבלים.

האירוע הבא "שרדף" את המשק והעלה את אי הוודאות הלו הוא מלחמת לבנון השניה, חברות ועסקים רבים מאזור הצפון ובכלל זה חברות ועסקים מכלל הארץ אשר בקשרים עיסקיים מהותיים על הצפון שותקו או הקטינו את היקף פעילותן באופן מהותי. השפעות אלו באו לידי ביטוי באופן מידי בעליה מהותית בשיעור החברות בסכנת סגירה - במחצית חודש אוגוסט עמד המדד על 26% ונכון להיום, ערב ראש השנה תשס"ז, שיעור העסקים בסכנת סגירה במשק עומד על 28.1% .

ענפי המשק

מבחינת ענפי המשק, מהסקירה עולה כי , עלייה חדה ברמות הסיכון נרשמה בענף מאפיות, בו חלה עלייה בסיכון הענף מ-44% בערב רה"ש תשס"ו ל-52% בשנה זו. בענפי קבלני שיפוצים, קבלני בניין ושיווק תשומות לבנייה המשיקים זה לזה נרשמה עלייה ברמות הסיכון. בענף קבלני התשתית נרשמה קפיצה חד פעמית בחודש אפריל 06', לאחריה ולפניה נרשמו יציבות. גם בענף מוצרי העץ והרהיטים נרשמה עלייה בסיכון מ-28% ל-32%.

בתחומי הקמעונאות נרשמה שונות רבה בין הענפים, ענף מוצרי החשמל הביתיים וענף המחשבים והציוד ההיקפי זינקו כל אחד ב-4%. ענף הטקסטיל וההלבשה עלה ב-3.5%. עם זאת, ענף המכולות החל את השנה עם קיטון ברמות הסיכון שנמשך עד לינואר 06'. בנקודה זו נרשמה יציבות עד לחודש אפריל, אז החל גידול ברמות הסיכון.