פיוטרקובסקי: לא חתמתי על "הסכם נאמנות" עם ארנון
מכתב ההגנה שהגישו עורכי דינו של שלמה פיוטרקובסקי בתביעה שהגיש נגדו עו"ד יגאל ארנון בפרשת מניות סלקום עולה, כי פיוטרקובסקי מכחיש מכל וכל את חתימתו על הנספח העיקרי של כתב התביעה, האמור להיות "הסכם נאמנות" בינו לבין ארנון.
יצויין, כי עוד בטרם נפתחו ההליכים המשפטיים וגם בשלבים הראשונים של ההליכים המשפטיים בין שני הצדדים העלו עורכי דינו של פיוטרקובסקי, איזי הולדשטיין וחגי שלו, דרישה שארנון יציג את המסמך המקורי שעליו הוא מסתמך בתביעתו, ואשר עותקים ממנו הוצגו לבית המשפט, דרישה שלא נענתה עד כה.
בכתב ההגנה מכחישים עורכי הדין שלו והולדשטיין אחת לאחת את כל הטענות שהעלה יגאל ארנון בנושא בעלותו כביכול על מניות סלקום שבידי פיוטרקובסקי. בנוסף, נטען בכתב ההגנה כי התביעה התיישנה וכי יש לסלקה על הסף משורה של נימוקים נוספים. עורכי הדין דורשים, כי ארנון יחוייב בתשלום אגרה מלאה של בית המשפט בגין תביעתו, שהינה כספית במהותה.
יצויין, כי מדובר בתביעה המסתכמת בעשרות מיליוני שקלים ולפיכך תשלום האגרה בגינה אמור להיות גבוה במיוחד.
בכתב ההגנה מתוארת השתלשלות הדברים שהביאה לרכישת 2% ממניות סלקום על ידי שלמה פיוטרקובסקי. מוזכר כי מר ג'וזף ספרא, בשעתו הבעלים של הבנק הבינלאומי הראשון, שביחד עם חברת בלסאות' האמריקנית יזם את הקמת סלקום, היה מעוניין ששני נציגיו הבכירים בארץ ירכשו כל אחד אחוז אחד מהמניות.
אולם בעוד שפיוטרקובסקי, אז מנכ"ל הבינלאומי, קיבל את ההצעה, דחה אותה יגאל ארנון, שהיה אז יו"ר הבנק, בטענה שהוא "זקן מדי" להשקעה מסוג זה. בעקבות זאת הציע מר ספרא למר פיוטרקובסקי לרכוש גם את האחוז שהוצע למר ארנון, ופיוטרקובסקי קיבל הצעה זו.
בכתב ההגנה מודגשת מעורבותו העמוקה של עו"ד יגאל ארנון בשורה של הסכמים, מצגים והתחייבויות של סלקום ובעלי מניותיה המאשרים כי מר פיוטרקובסקי הוא הבעלים של 2% ממניות סלקום. עוד מוזכר, כי כאשר שולמו דיבידנדים לבעלי מניות בשנת 1998 לא העלה עו"ד ארנון דרישה כלשהי לקבל חלק יחסי מהדיבידנד. זאת בעוד משרדו נוטל חלק פעיל בהליך תשלום הדיבידנד כחלק מתפקידו כעורך הדין של כל בעלי המניות, ובין השאר גם מטעמו של מר פיוטרקובסקי.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
