פיוטרקובסקי: לא חתמתי על "הסכם נאמנות" עם ארנון

בכתב הגנה בפרשת תביעת הבעלות על מניות סלקום מציג עורך דינו שורה של מסמכים ומצגים שארנון צד להם המאשרים בעלותו של פיוטרקובסקי במניות סלקום
אסף מליחי |

מכתב ההגנה שהגישו עורכי דינו של שלמה פיוטרקובסקי בתביעה שהגיש נגדו עו"ד יגאל ארנון בפרשת מניות סלקום עולה, כי פיוטרקובסקי מכחיש מכל וכל את חתימתו על הנספח העיקרי של כתב התביעה, האמור להיות "הסכם נאמנות" בינו לבין ארנון.

יצויין, כי עוד בטרם נפתחו ההליכים המשפטיים וגם בשלבים הראשונים של ההליכים המשפטיים בין שני הצדדים העלו עורכי דינו של פיוטרקובסקי, איזי הולדשטיין וחגי שלו, דרישה שארנון יציג את המסמך המקורי שעליו הוא מסתמך בתביעתו, ואשר עותקים ממנו הוצגו לבית המשפט, דרישה שלא נענתה עד כה.

בכתב ההגנה מכחישים עורכי הדין שלו והולדשטיין אחת לאחת את כל הטענות שהעלה יגאל ארנון בנושא בעלותו כביכול על מניות סלקום שבידי פיוטרקובסקי. בנוסף, נטען בכתב ההגנה כי התביעה התיישנה וכי יש לסלקה על הסף משורה של נימוקים נוספים. עורכי הדין דורשים, כי ארנון יחוייב בתשלום אגרה מלאה של בית המשפט בגין תביעתו, שהינה כספית במהותה.

יצויין, כי מדובר בתביעה המסתכמת בעשרות מיליוני שקלים ולפיכך תשלום האגרה בגינה אמור להיות גבוה במיוחד.

בכתב ההגנה מתוארת השתלשלות הדברים שהביאה לרכישת 2% ממניות סלקום על ידי שלמה פיוטרקובסקי. מוזכר כי מר ג'וזף ספרא, בשעתו הבעלים של הבנק הבינלאומי הראשון, שביחד עם חברת בלסאות' האמריקנית יזם את הקמת סלקום, היה מעוניין ששני נציגיו הבכירים בארץ ירכשו כל אחד אחוז אחד מהמניות.

אולם בעוד שפיוטרקובסקי, אז מנכ"ל הבינלאומי, קיבל את ההצעה, דחה אותה יגאל ארנון, שהיה אז יו"ר הבנק, בטענה שהוא "זקן מדי" להשקעה מסוג זה. בעקבות זאת הציע מר ספרא למר פיוטרקובסקי לרכוש גם את האחוז שהוצע למר ארנון, ופיוטרקובסקי קיבל הצעה זו.

בכתב ההגנה מודגשת מעורבותו העמוקה של עו"ד יגאל ארנון בשורה של הסכמים, מצגים והתחייבויות של סלקום ובעלי מניותיה המאשרים כי מר פיוטרקובסקי הוא הבעלים של 2% ממניות סלקום. עוד מוזכר, כי כאשר שולמו דיבידנדים לבעלי מניות בשנת 1998 לא העלה עו"ד ארנון דרישה כלשהי לקבל חלק יחסי מהדיבידנד. זאת בעוד משרדו נוטל חלק פעיל בהליך תשלום הדיבידנד כחלק מתפקידו כעורך הדין של כל בעלי המניות, ובין השאר גם מטעמו של מר פיוטרקובסקי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.