בעלי העניין מימשו מניות במהלך השנה בסכום של כ-5 מיליארד שקל לעומת כ-6 מיליארד שקל בשנת 2004, כך עולה מסקירה שמפרסם משרד האוצר. לדברי כלכלני האוצר, היקף המימושים הגדול ע"י בעלי העניין בשלוש השנים האחרונות, בהיקף של כ-14 מיליארד שקל, גרם לשינוי במפת התפלגות מחזיקי המניות. בעקבות המימושים של בעלי העניין, ממשיך חלקם לרדת ובסוף שנת 2005 חלקם ירד ל-45%.

חשוב לציין, אומרים באוצר, כי לחברת "טבע" השפעה רבה על שיעור החזקות הציבור. שווי השוק של חברת טבע (כ-121 מיליארדי שקל) הוא הגבוה ביותר בהשוואה לשאר החברות שנסחרות בבורסה וגבוה פי 5 משווי השוק של החברה השנייה בגודלה שנסחרת בבורסה (שווי השוק של בנק הפועלים - מסתכם ב-23.6 מיליארדי שקל).

גם שיעור אחזקות הציבור בטבע הוא גבוה בהשוואה לשאר החברות שנסחרות ומסתכם ב-95%. על כן, אם לא כוללים את חברת "טבע" בחישוב הכללי של סך החזקות הציבור, הרי ששיעור החזקות הציבור יורד באופן משמעותי. ע"פ נתוני שנה קודמת, הפער בין שיעור החזקות הציבור כולל חברת "טבע" ובלי חברת "טבע" הסתכם ב-13 נקודות האחוז.

עם זאת, במשרד האוצר, חוזרים ומציינים כי על אף העובדה שבעלי העניין החלו בתהליך של מכירת מניות בשנים האחרונות, הרי שנמצא כי בישראל מידת ריכוזיות הבעלות על החברות הציבוריות היא גבוהה ועומדת על כ-50%. תוצאה זו גבוהה משמעותית בהשוואה למידת ריכוזיות הבעלות בחברות הציבוריות בארה"ב (8.6%) ובמספר מדינות גדולות באירופה : בריטניה (9.9%) וצרפת (20%).

מהנעשה בעולם נמצא כי קיים מתאם גבוה בין ריכוזיות הבעלות לבין מבנה המערכת הפיננסית. ככל שהמבנה מתאפיין בדומיננטיות של הבנקים (לעומת מערכות פיננסיות מוטות שוק), ריכוזיות הבעלות גבוהה, וכך גם בישראל, בה מערכת הבנקאות דומיננטית, בולטת ומרכזית.

אחד ההסברים לתופעה שמצאו באוצר הוא שדומיננטיות בנקאית באה על חשבון שוק הון מפותח. כלומר, במדינות אשר בהן המערכות פיננסיות מוטות שוק, ולא מוטות בנקאות, שוק ההון הוא דומיננטי בכלכלה, כך שאחוז ניכר מפעילותן של החברות הציבוריות באותן מדינות ממומן ישירות דרך שוק ההון ופחות באמצעות המערכת הבנקאית.

לפיכך נראה כי צמצום הריכוזיות ומעורבות הממשלה בשוק ההון, בעיקר לאחר יישום החוקים שנחקקו בעקבות המלצות "ועדת בכר" אמור להביא להרחבת שוק ההון ולהגביר את בקרת השליטה על הפירמות העיסקיות ובכך לסייע לחיזוק משמעת השוק בשוק ההון הישראלי.