10 שיקולים בעד ונגד מכירת ניירות ערך לפני סוף השנה
10 שיקולים בעד ונגד מכירת מניות, אופציות, קרנות נאמנות, אג"ח ומק"מים, לפני תום שנת המס 2005, לאור העלאת שיעור המס על ניירות ערך אלו מינואר 2006 ב- 5% רטרואקטיבית על רווחים שנצמחו בשלוש השנים האחרונות (מינואר 2003 ואילך).
העלייה במס על ניירות ערך מיום 1.1.2006 תהיה משיעור של 15% ל- 20% (באג"ח לא צמודים העלייה בשיעור המס תהיה מ- 10% ל- 15%). כלומר תוספת של 5% לשיעור המס (33.3%) רטרואקטיבית על רווחים שנצברו מיום 1.1.2003.
העלאת שיעור המס משמעותית אף יותר לגבי בעלי מניות מהותיים המחזיקים בשיעור של 10% ויותר מאמצעי השליטה בתאגיד, היות ולגביהם יועלה שיעור המס מ- 15% ל- 25% כלומר בשיעור של - 10% רטרואקטיבית מתחילת ינואר 2003.
העלאת המס תחול על מניות וכתבי אופציה הנסחרים בישראל או בחו"ל, על יחידות בקרן נאמנות פטורה או יחידות בקרן נאמנות מעורבת וכן על אגרות חוב ומק"מ הנסחרים בבורסה בישראל או בחו"ל וכן על כל אגרות החוב של מדינת ישראל (למעט, סוגים מסוימים). כלומר, כמעט על כל ניירות הערך הנסחרים בשוק ההון. העלייה תחול על יחידים, על חברות שחוק התיאומים אינו חל עליהם ועל קרן נאמנות חייבת.
ההחלטה שאותה צריך לקבל המשקיע היא: האם למכור או לא למכור את ניירות הערך שברשותו לפני תום שנת המס 2005 ולפני שיעלה שיעור המס באופן רטרואקטיבי. והיא תקבע לפי השיקולים הבאים:
1. באם יש צפי להמשך הגידול ברווחים על ניירות הערך - כדאי למכור את ניירות הערך ב"מכירה רעיונית". מכירה זו היא לצורך חישוב המס בלבד. המס ישולם לפי שיעור המס הקיים ללא ההעלאה הצפויה מינואר 2006. בכך, ישולם מס מופחת על רווחים שכבר נצברו בשלוש השנים האחרונות, בעוד שלגבי הרווחים העתידיים בלבד ישולם המס המוגדל. "מכירה רעיונית" ניתן לבצע באמצעות הבנקים וברוקרים אחרים בעמלות בשיעור של 0.2% בלבד או פחות מכך לגבי לקוחות מועדפים, עד ליום 31.12.2005 בחצות.
2. באם יש צפי לירידה בערך ניירות הערך – כדאי למכור את ניירות הערך עד תום השנה במכירה מוחלטת (ולא רעיונית), לא משיקולי מיסוי, אלא משיקולי כדאיות כלכלית לממש לפני הירידה. שהרי עדיף לשלם מס של 15% על רווחים שמומשו וליהנות מהרווחים בפועל לפני שיהיו הפסדים. מכירה מוחלטת בשיעור המס המופחת תתאפשר עד 29.12.2005 שיהיה יום העסקים האחרון של שנת 2005.
3. באם נצברו בעבר הפסדים בניירות הערך – הרי באם צופים לרווחים בעתיד - כדאי לא למכור את ניירות הערך לא מכירה רעיונית ולא מכירה מוחלטת. שכן, אין משמעות כרגע להעלאת שיעור המס. באם צופים להמשך ההפסדים בעתיד – כדאי למכור מכירה מוחלטת משיקולים כלכליים של מניעת הפסד נוסף. מכירה זו כדאי לבצע בינואר 2006 ואילך כדי שההפסדים יוכלו להיות מקוזזים בעתיד כנגד רווחי הון מכל סוג לרבות שבח מקרקעין, שיהיו חייבים במס בשיעור של 20%. כלומר ייווצר מגן מס עתידי.
4. באם צופים לרווחים בעתיד ומחזיקים בניירות הערך לתקופה של שנתיים לפחות – כדאי לא למכור את המניות לא מכירה רעיונית ולא מכירה מוחלטת. שכן, במקרה זה אין טעם בתשלום מס מוקדם על מכירה רעיונית במקום תשלום מס עתידי בתום תקופת ההחזקה של ניירות הערך. זאת למרות, העלאת שיעורי המס. עצה זו תלויה בגובה הרווחים שנצברו עד היום ובמשך תקופת הזמן הצפויה להחזקת ניירות הערך. הכול לאור הוראת ההקלה של רשות המיסים כי תינתן אפשרות לשלם את המס על מכירה רעיונית בדחייה של שנה.
5. באם נצברו רווחים על ניירות ערך זרים – כדאי לשים לב כי על רווחים שנצברו על מניות וכתבי אופציה הנסחרים בבורסה בחו"ל עד תום שנת 2004 יחול שיעור מס של 35% ורק בשנת 2005 ירד שיעור המס עליהם ל- 15%. מינואר 2006 יעלה אומנם המס גם עליהם, אך רק על רווחים שנצברו בשנת 2005.
6. באם צופים לרווחים אבל חוששים בכל זאת מהפסדים – כדאי למכור "מכירה רעיונית" ולשלם מס של 15% בלבד. באם יהיו הפסדים בכל זאת בעתיד – הרי הם יופחתו מכל רווחי הון שיהיו בעתיד כולל מרווחי הון רגילים ומשבח מקרקעין בערך מלא, למרות שאותם רווחים יהיו חייבים במס בשיעור של 20%. כלומר, ייווצר מגן מס עתידי.
7. למחזיקים בקרן נאמנות פטורה – לא כדאי למכור את יחידות קרן הנאמנות עד תום שנת 2005, כי שיעור המס במכירה יחידות נאמנות פטורה ירד בינואר 2006 מ- 25% ל- 20%. כלומר על רווחים שנצמחו רטרואקטיבית מינואר 2003 ירד שיעור המס ב- 5%.
8. לבעלי מניות מהותיים – כדאי לשקול "מכירה רעיונית" או מכירה מוחלטת, שכן לגביהם שיעור המס יעלה ב- 10%, משיעור של 15% לשיעור של 25% רטרואקטיבית מינואר 2003. הכול כתלות של משך ההחזקה הצפויה שלהם במניות ובמגבלת ההוראה שהם חייבים למכור ב"מכירה רעיונית", באם יבחרו בה - את כל ניירות הערך שלהם באותו תאגיד מאותו סוג.
9. ההוראות האמורות אינן רלבנטיות - לגבי עובדים או נותני שירותים שקיבלו את ניירות הערך בתמורה לשירותיהם וכן לגבי מי שעסקו במסחר בניירות ערך.
10. שיקולים נוספים - לפני המכירה הרעיונית או המוחלטת, כדאי לבדוק את ערך הרווחים שנצמחו בשלוש השנים האחרונות על נייר הערך, את עמלות המכירה המוחלטת או עמלות המכירה הרעיונית, את שיעור הגידול במס - המשתנה בין מחזיק רגיל למחזיק שהוא בעל מניות מהותי, את ערך הריבית האלטרנטיבית על הקדמת תשלום המס ואת פוטנציאל מימוש הפסדים באם יהיו בעתיד כנגד רווחי הון עתידיים.
ניתן ליישם את השיקולים האמורים לגבי כל נייר ערך בנפרד או כל קרן נאמנות בנפרד, בתנאי שההחלטה תעשה באותה צורה לגבי כל ניירות הערך מאותו סוג שמחזיק המשקיע. ניתן להפעיל החלטות שונות לגבי ניירות ערך שונים. כלומר, למכור חלקם במכירה מוחלטת, חלקם במכירה רעיונית וחלקם שלא למכור כלל.
כמובן שאין ברשימה זו את כל ההיבטים האפשריים בעניין זה, שהרי לכל משקיע רווחיו והפסדיו. על כן ראוי כי כל משקיע בניירות ערך, לרבות קרנות נאמנות, אגרות חוב ומק"מים יערוך לעצמו ובדחיפות את שיקולי הכדאיות שלו למכירה מלאה או חלקית, מוחלטת או רעיונית לפני תום שנת 2005. שהרי ההפרש של 5% מס משמעותו 1/3 מס יותר (33.3%) רטרואקטיבית על רווחים שנצמחו מינואר 2003. מומלץ להתייעץ ולא לשבת בחיבוק ידיים.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.