10 שיקולים בעד ונגד מכירת ניירות ערך לפני סוף השנה
10 שיקולים בעד ונגד מכירת מניות, אופציות, קרנות נאמנות, אג"ח ומק"מים, לפני תום שנת המס 2005, לאור העלאת שיעור המס על ניירות ערך אלו מינואר 2006 ב- 5% רטרואקטיבית על רווחים שנצמחו בשלוש השנים האחרונות (מינואר 2003 ואילך).
העלייה במס על ניירות ערך מיום 1.1.2006 תהיה משיעור של 15% ל- 20% (באג"ח לא צמודים העלייה בשיעור המס תהיה מ- 10% ל- 15%). כלומר תוספת של 5% לשיעור המס (33.3%) רטרואקטיבית על רווחים שנצברו מיום 1.1.2003.
העלאת שיעור המס משמעותית אף יותר לגבי בעלי מניות מהותיים המחזיקים בשיעור של 10% ויותר מאמצעי השליטה בתאגיד, היות ולגביהם יועלה שיעור המס מ- 15% ל- 25% כלומר בשיעור של - 10% רטרואקטיבית מתחילת ינואר 2003.
העלאת המס תחול על מניות וכתבי אופציה הנסחרים בישראל או בחו"ל, על יחידות בקרן נאמנות פטורה או יחידות בקרן נאמנות מעורבת וכן על אגרות חוב ומק"מ הנסחרים בבורסה בישראל או בחו"ל וכן על כל אגרות החוב של מדינת ישראל (למעט, סוגים מסוימים). כלומר, כמעט על כל ניירות הערך הנסחרים בשוק ההון. העלייה תחול על יחידים, על חברות שחוק התיאומים אינו חל עליהם ועל קרן נאמנות חייבת.
ההחלטה שאותה צריך לקבל המשקיע היא: האם למכור או לא למכור את ניירות הערך שברשותו לפני תום שנת המס 2005 ולפני שיעלה שיעור המס באופן רטרואקטיבי. והיא תקבע לפי השיקולים הבאים:
1. באם יש צפי להמשך הגידול ברווחים על ניירות הערך - כדאי למכור את ניירות הערך ב"מכירה רעיונית". מכירה זו היא לצורך חישוב המס בלבד. המס ישולם לפי שיעור המס הקיים ללא ההעלאה הצפויה מינואר 2006. בכך, ישולם מס מופחת על רווחים שכבר נצברו בשלוש השנים האחרונות, בעוד שלגבי הרווחים העתידיים בלבד ישולם המס המוגדל. "מכירה רעיונית" ניתן לבצע באמצעות הבנקים וברוקרים אחרים בעמלות בשיעור של 0.2% בלבד או פחות מכך לגבי לקוחות מועדפים, עד ליום 31.12.2005 בחצות.
2. באם יש צפי לירידה בערך ניירות הערך – כדאי למכור את ניירות הערך עד תום השנה במכירה מוחלטת (ולא רעיונית), לא משיקולי מיסוי, אלא משיקולי כדאיות כלכלית לממש לפני הירידה. שהרי עדיף לשלם מס של 15% על רווחים שמומשו וליהנות מהרווחים בפועל לפני שיהיו הפסדים. מכירה מוחלטת בשיעור המס המופחת תתאפשר עד 29.12.2005 שיהיה יום העסקים האחרון של שנת 2005.
3. באם נצברו בעבר הפסדים בניירות הערך – הרי באם צופים לרווחים בעתיד - כדאי לא למכור את ניירות הערך לא מכירה רעיונית ולא מכירה מוחלטת. שכן, אין משמעות כרגע להעלאת שיעור המס. באם צופים להמשך ההפסדים בעתיד – כדאי למכור מכירה מוחלטת משיקולים כלכליים של מניעת הפסד נוסף. מכירה זו כדאי לבצע בינואר 2006 ואילך כדי שההפסדים יוכלו להיות מקוזזים בעתיד כנגד רווחי הון מכל סוג לרבות שבח מקרקעין, שיהיו חייבים במס בשיעור של 20%. כלומר ייווצר מגן מס עתידי.
4. באם צופים לרווחים בעתיד ומחזיקים בניירות הערך לתקופה של שנתיים לפחות – כדאי לא למכור את המניות לא מכירה רעיונית ולא מכירה מוחלטת. שכן, במקרה זה אין טעם בתשלום מס מוקדם על מכירה רעיונית במקום תשלום מס עתידי בתום תקופת ההחזקה של ניירות הערך. זאת למרות, העלאת שיעורי המס. עצה זו תלויה בגובה הרווחים שנצברו עד היום ובמשך תקופת הזמן הצפויה להחזקת ניירות הערך. הכול לאור הוראת ההקלה של רשות המיסים כי תינתן אפשרות לשלם את המס על מכירה רעיונית בדחייה של שנה.
5. באם נצברו רווחים על ניירות ערך זרים – כדאי לשים לב כי על רווחים שנצברו על מניות וכתבי אופציה הנסחרים בבורסה בחו"ל עד תום שנת 2004 יחול שיעור מס של 35% ורק בשנת 2005 ירד שיעור המס עליהם ל- 15%. מינואר 2006 יעלה אומנם המס גם עליהם, אך רק על רווחים שנצברו בשנת 2005.
6. באם צופים לרווחים אבל חוששים בכל זאת מהפסדים – כדאי למכור "מכירה רעיונית" ולשלם מס של 15% בלבד. באם יהיו הפסדים בכל זאת בעתיד – הרי הם יופחתו מכל רווחי הון שיהיו בעתיד כולל מרווחי הון רגילים ומשבח מקרקעין בערך מלא, למרות שאותם רווחים יהיו חייבים במס בשיעור של 20%. כלומר, ייווצר מגן מס עתידי.
7. למחזיקים בקרן נאמנות פטורה – לא כדאי למכור את יחידות קרן הנאמנות עד תום שנת 2005, כי שיעור המס במכירה יחידות נאמנות פטורה ירד בינואר 2006 מ- 25% ל- 20%. כלומר על רווחים שנצמחו רטרואקטיבית מינואר 2003 ירד שיעור המס ב- 5%.
8. לבעלי מניות מהותיים – כדאי לשקול "מכירה רעיונית" או מכירה מוחלטת, שכן לגביהם שיעור המס יעלה ב- 10%, משיעור של 15% לשיעור של 25% רטרואקטיבית מינואר 2003. הכול כתלות של משך ההחזקה הצפויה שלהם במניות ובמגבלת ההוראה שהם חייבים למכור ב"מכירה רעיונית", באם יבחרו בה - את כל ניירות הערך שלהם באותו תאגיד מאותו סוג.
9. ההוראות האמורות אינן רלבנטיות - לגבי עובדים או נותני שירותים שקיבלו את ניירות הערך בתמורה לשירותיהם וכן לגבי מי שעסקו במסחר בניירות ערך.
10. שיקולים נוספים - לפני המכירה הרעיונית או המוחלטת, כדאי לבדוק את ערך הרווחים שנצמחו בשלוש השנים האחרונות על נייר הערך, את עמלות המכירה המוחלטת או עמלות המכירה הרעיונית, את שיעור הגידול במס - המשתנה בין מחזיק רגיל למחזיק שהוא בעל מניות מהותי, את ערך הריבית האלטרנטיבית על הקדמת תשלום המס ואת פוטנציאל מימוש הפסדים באם יהיו בעתיד כנגד רווחי הון עתידיים.
ניתן ליישם את השיקולים האמורים לגבי כל נייר ערך בנפרד או כל קרן נאמנות בנפרד, בתנאי שההחלטה תעשה באותה צורה לגבי כל ניירות הערך מאותו סוג שמחזיק המשקיע. ניתן להפעיל החלטות שונות לגבי ניירות ערך שונים. כלומר, למכור חלקם במכירה מוחלטת, חלקם במכירה רעיונית וחלקם שלא למכור כלל.
כמובן שאין ברשימה זו את כל ההיבטים האפשריים בעניין זה, שהרי לכל משקיע רווחיו והפסדיו. על כן ראוי כי כל משקיע בניירות ערך, לרבות קרנות נאמנות, אגרות חוב ומק"מים יערוך לעצמו ובדחיפות את שיקולי הכדאיות שלו למכירה מלאה או חלקית, מוחלטת או רעיונית לפני תום שנת 2005. שהרי ההפרש של 5% מס משמעותו 1/3 מס יותר (33.3%) רטרואקטיבית על רווחים שנצמחו מינואר 2003. מומלץ להתייעץ ולא לשבת בחיבוק ידיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
