10 שיקולים בעד ונגד מכירת ניירות ערך לפני סוף השנה
10 שיקולים בעד ונגד מכירת מניות, אופציות, קרנות נאמנות, אג"ח ומק"מים, לפני תום שנת המס 2005, לאור העלאת שיעור המס על ניירות ערך אלו מינואר 2006 ב- 5% רטרואקטיבית על רווחים שנצמחו בשלוש השנים האחרונות (מינואר 2003 ואילך).
העלייה במס על ניירות ערך מיום 1.1.2006 תהיה משיעור של 15% ל- 20% (באג"ח לא צמודים העלייה בשיעור המס תהיה מ- 10% ל- 15%). כלומר תוספת של 5% לשיעור המס (33.3%) רטרואקטיבית על רווחים שנצברו מיום 1.1.2003.
העלאת שיעור המס משמעותית אף יותר לגבי בעלי מניות מהותיים המחזיקים בשיעור של 10% ויותר מאמצעי השליטה בתאגיד, היות ולגביהם יועלה שיעור המס מ- 15% ל- 25% כלומר בשיעור של - 10% רטרואקטיבית מתחילת ינואר 2003.
העלאת המס תחול על מניות וכתבי אופציה הנסחרים בישראל או בחו"ל, על יחידות בקרן נאמנות פטורה או יחידות בקרן נאמנות מעורבת וכן על אגרות חוב ומק"מ הנסחרים בבורסה בישראל או בחו"ל וכן על כל אגרות החוב של מדינת ישראל (למעט, סוגים מסוימים). כלומר, כמעט על כל ניירות הערך הנסחרים בשוק ההון. העלייה תחול על יחידים, על חברות שחוק התיאומים אינו חל עליהם ועל קרן נאמנות חייבת.
ההחלטה שאותה צריך לקבל המשקיע היא: האם למכור או לא למכור את ניירות הערך שברשותו לפני תום שנת המס 2005 ולפני שיעלה שיעור המס באופן רטרואקטיבי. והיא תקבע לפי השיקולים הבאים:
1. באם יש צפי להמשך הגידול ברווחים על ניירות הערך - כדאי למכור את ניירות הערך ב"מכירה רעיונית". מכירה זו היא לצורך חישוב המס בלבד. המס ישולם לפי שיעור המס הקיים ללא ההעלאה הצפויה מינואר 2006. בכך, ישולם מס מופחת על רווחים שכבר נצברו בשלוש השנים האחרונות, בעוד שלגבי הרווחים העתידיים בלבד ישולם המס המוגדל. "מכירה רעיונית" ניתן לבצע באמצעות הבנקים וברוקרים אחרים בעמלות בשיעור של 0.2% בלבד או פחות מכך לגבי לקוחות מועדפים, עד ליום 31.12.2005 בחצות.
2. באם יש צפי לירידה בערך ניירות הערך – כדאי למכור את ניירות הערך עד תום השנה במכירה מוחלטת (ולא רעיונית), לא משיקולי מיסוי, אלא משיקולי כדאיות כלכלית לממש לפני הירידה. שהרי עדיף לשלם מס של 15% על רווחים שמומשו וליהנות מהרווחים בפועל לפני שיהיו הפסדים. מכירה מוחלטת בשיעור המס המופחת תתאפשר עד 29.12.2005 שיהיה יום העסקים האחרון של שנת 2005.
3. באם נצברו בעבר הפסדים בניירות הערך – הרי באם צופים לרווחים בעתיד - כדאי לא למכור את ניירות הערך לא מכירה רעיונית ולא מכירה מוחלטת. שכן, אין משמעות כרגע להעלאת שיעור המס. באם צופים להמשך ההפסדים בעתיד – כדאי למכור מכירה מוחלטת משיקולים כלכליים של מניעת הפסד נוסף. מכירה זו כדאי לבצע בינואר 2006 ואילך כדי שההפסדים יוכלו להיות מקוזזים בעתיד כנגד רווחי הון מכל סוג לרבות שבח מקרקעין, שיהיו חייבים במס בשיעור של 20%. כלומר ייווצר מגן מס עתידי.
4. באם צופים לרווחים בעתיד ומחזיקים בניירות הערך לתקופה של שנתיים לפחות – כדאי לא למכור את המניות לא מכירה רעיונית ולא מכירה מוחלטת. שכן, במקרה זה אין טעם בתשלום מס מוקדם על מכירה רעיונית במקום תשלום מס עתידי בתום תקופת ההחזקה של ניירות הערך. זאת למרות, העלאת שיעורי המס. עצה זו תלויה בגובה הרווחים שנצברו עד היום ובמשך תקופת הזמן הצפויה להחזקת ניירות הערך. הכול לאור הוראת ההקלה של רשות המיסים כי תינתן אפשרות לשלם את המס על מכירה רעיונית בדחייה של שנה.
5. באם נצברו רווחים על ניירות ערך זרים – כדאי לשים לב כי על רווחים שנצברו על מניות וכתבי אופציה הנסחרים בבורסה בחו"ל עד תום שנת 2004 יחול שיעור מס של 35% ורק בשנת 2005 ירד שיעור המס עליהם ל- 15%. מינואר 2006 יעלה אומנם המס גם עליהם, אך רק על רווחים שנצברו בשנת 2005.
6. באם צופים לרווחים אבל חוששים בכל זאת מהפסדים – כדאי למכור "מכירה רעיונית" ולשלם מס של 15% בלבד. באם יהיו הפסדים בכל זאת בעתיד – הרי הם יופחתו מכל רווחי הון שיהיו בעתיד כולל מרווחי הון רגילים ומשבח מקרקעין בערך מלא, למרות שאותם רווחים יהיו חייבים במס בשיעור של 20%. כלומר, ייווצר מגן מס עתידי.
7. למחזיקים בקרן נאמנות פטורה – לא כדאי למכור את יחידות קרן הנאמנות עד תום שנת 2005, כי שיעור המס במכירה יחידות נאמנות פטורה ירד בינואר 2006 מ- 25% ל- 20%. כלומר על רווחים שנצמחו רטרואקטיבית מינואר 2003 ירד שיעור המס ב- 5%.
8. לבעלי מניות מהותיים – כדאי לשקול "מכירה רעיונית" או מכירה מוחלטת, שכן לגביהם שיעור המס יעלה ב- 10%, משיעור של 15% לשיעור של 25% רטרואקטיבית מינואר 2003. הכול כתלות של משך ההחזקה הצפויה שלהם במניות ובמגבלת ההוראה שהם חייבים למכור ב"מכירה רעיונית", באם יבחרו בה - את כל ניירות הערך שלהם באותו תאגיד מאותו סוג.
9. ההוראות האמורות אינן רלבנטיות - לגבי עובדים או נותני שירותים שקיבלו את ניירות הערך בתמורה לשירותיהם וכן לגבי מי שעסקו במסחר בניירות ערך.
10. שיקולים נוספים - לפני המכירה הרעיונית או המוחלטת, כדאי לבדוק את ערך הרווחים שנצמחו בשלוש השנים האחרונות על נייר הערך, את עמלות המכירה המוחלטת או עמלות המכירה הרעיונית, את שיעור הגידול במס - המשתנה בין מחזיק רגיל למחזיק שהוא בעל מניות מהותי, את ערך הריבית האלטרנטיבית על הקדמת תשלום המס ואת פוטנציאל מימוש הפסדים באם יהיו בעתיד כנגד רווחי הון עתידיים.
ניתן ליישם את השיקולים האמורים לגבי כל נייר ערך בנפרד או כל קרן נאמנות בנפרד, בתנאי שההחלטה תעשה באותה צורה לגבי כל ניירות הערך מאותו סוג שמחזיק המשקיע. ניתן להפעיל החלטות שונות לגבי ניירות ערך שונים. כלומר, למכור חלקם במכירה מוחלטת, חלקם במכירה רעיונית וחלקם שלא למכור כלל.
כמובן שאין ברשימה זו את כל ההיבטים האפשריים בעניין זה, שהרי לכל משקיע רווחיו והפסדיו. על כן ראוי כי כל משקיע בניירות ערך, לרבות קרנות נאמנות, אגרות חוב ומק"מים יערוך לעצמו ובדחיפות את שיקולי הכדאיות שלו למכירה מלאה או חלקית, מוחלטת או רעיונית לפני תום שנת 2005. שהרי ההפרש של 5% מס משמעותו 1/3 מס יותר (33.3%) רטרואקטיבית על רווחים שנצמחו מינואר 2003. מומלץ להתייעץ ולא לשבת בחיבוק ידיים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg)