10 שיקולים בעד ונגד מכירת ניירות ערך לפני סוף השנה

מאת: רמי אריה עו"ד ורו"ח
עו"ד לילך דניאל |

10 שיקולים בעד ונגד מכירת מניות, אופציות, קרנות נאמנות, אג"ח ומק"מים, לפני תום שנת המס 2005, לאור העלאת שיעור המס על ניירות ערך אלו מינואר 2006 ב- 5% רטרואקטיבית על רווחים שנצמחו בשלוש השנים האחרונות (מינואר 2003 ואילך).

העלייה במס על ניירות ערך מיום 1.1.2006 תהיה משיעור של 15% ל- 20% (באג"ח לא צמודים העלייה בשיעור המס תהיה מ- 10% ל- 15%). כלומר תוספת של 5% לשיעור המס (33.3%) רטרואקטיבית על רווחים שנצברו מיום 1.1.2003.

העלאת שיעור המס משמעותית אף יותר לגבי בעלי מניות מהותיים המחזיקים בשיעור של 10% ויותר מאמצעי השליטה בתאגיד, היות ולגביהם יועלה שיעור המס מ- 15% ל- 25% כלומר בשיעור של - 10% רטרואקטיבית מתחילת ינואר 2003.

העלאת המס תחול על מניות וכתבי אופציה הנסחרים בישראל או בחו"ל, על יחידות בקרן נאמנות פטורה או יחידות בקרן נאמנות מעורבת וכן על אגרות חוב ומק"מ הנסחרים בבורסה בישראל או בחו"ל וכן על כל אגרות החוב של מדינת ישראל (למעט, סוגים מסוימים). כלומר, כמעט על כל ניירות הערך הנסחרים בשוק ההון. העלייה תחול על יחידים, על חברות שחוק התיאומים אינו חל עליהם ועל קרן נאמנות חייבת.

ההחלטה שאותה צריך לקבל המשקיע היא: האם למכור או לא למכור את ניירות הערך שברשותו לפני תום שנת המס 2005 ולפני שיעלה שיעור המס באופן רטרואקטיבי. והיא תקבע לפי השיקולים הבאים:

1. באם יש צפי להמשך הגידול ברווחים על ניירות הערך - כדאי למכור את ניירות הערך ב"מכירה רעיונית". מכירה זו היא לצורך חישוב המס בלבד. המס ישולם לפי שיעור המס הקיים ללא ההעלאה הצפויה מינואר 2006. בכך, ישולם מס מופחת על רווחים שכבר נצברו בשלוש השנים האחרונות, בעוד שלגבי הרווחים העתידיים בלבד ישולם המס המוגדל. "מכירה רעיונית" ניתן לבצע באמצעות הבנקים וברוקרים אחרים בעמלות בשיעור של 0.2% בלבד או פחות מכך לגבי לקוחות מועדפים, עד ליום 31.12.2005 בחצות.

2. באם יש צפי לירידה בערך ניירות הערך – כדאי למכור את ניירות הערך עד תום השנה במכירה מוחלטת (ולא רעיונית), לא משיקולי מיסוי, אלא משיקולי כדאיות כלכלית לממש לפני הירידה. שהרי עדיף לשלם מס של 15% על רווחים שמומשו וליהנות מהרווחים בפועל לפני שיהיו הפסדים. מכירה מוחלטת בשיעור המס המופחת תתאפשר עד 29.12.2005 שיהיה יום העסקים האחרון של שנת 2005.

3. באם נצברו בעבר הפסדים בניירות הערך – הרי באם צופים לרווחים בעתיד - כדאי לא למכור את ניירות הערך לא מכירה רעיונית ולא מכירה מוחלטת. שכן, אין משמעות כרגע להעלאת שיעור המס. באם צופים להמשך ההפסדים בעתיד – כדאי למכור מכירה מוחלטת משיקולים כלכליים של מניעת הפסד נוסף. מכירה זו כדאי לבצע בינואר 2006 ואילך כדי שההפסדים יוכלו להיות מקוזזים בעתיד כנגד רווחי הון מכל סוג לרבות שבח מקרקעין, שיהיו חייבים במס בשיעור של 20%. כלומר ייווצר מגן מס עתידי.

4. באם צופים לרווחים בעתיד ומחזיקים בניירות הערך לתקופה של שנתיים לפחות – כדאי לא למכור את המניות לא מכירה רעיונית ולא מכירה מוחלטת. שכן, במקרה זה אין טעם בתשלום מס מוקדם על מכירה רעיונית במקום תשלום מס עתידי בתום תקופת ההחזקה של ניירות הערך. זאת למרות, העלאת שיעורי המס. עצה זו תלויה בגובה הרווחים שנצברו עד היום ובמשך תקופת הזמן הצפויה להחזקת ניירות הערך. הכול לאור הוראת ההקלה של רשות המיסים כי תינתן אפשרות לשלם את המס על מכירה רעיונית בדחייה של שנה.

5. באם נצברו רווחים על ניירות ערך זרים – כדאי לשים לב כי על רווחים שנצברו על מניות וכתבי אופציה הנסחרים בבורסה בחו"ל עד תום שנת 2004 יחול שיעור מס של 35% ורק בשנת 2005 ירד שיעור המס עליהם ל- 15%. מינואר 2006 יעלה אומנם המס גם עליהם, אך רק על רווחים שנצברו בשנת 2005.

6. באם צופים לרווחים אבל חוששים בכל זאת מהפסדים – כדאי למכור "מכירה רעיונית" ולשלם מס של 15% בלבד. באם יהיו הפסדים בכל זאת בעתיד – הרי הם יופחתו מכל רווחי הון שיהיו בעתיד כולל מרווחי הון רגילים ומשבח מקרקעין בערך מלא, למרות שאותם רווחים יהיו חייבים במס בשיעור של 20%. כלומר, ייווצר מגן מס עתידי.

7. למחזיקים בקרן נאמנות פטורה – לא כדאי למכור את יחידות קרן הנאמנות עד תום שנת 2005, כי שיעור המס במכירה יחידות נאמנות פטורה ירד בינואר 2006 מ- 25% ל- 20%. כלומר על רווחים שנצמחו רטרואקטיבית מינואר 2003 ירד שיעור המס ב- 5%.

8. לבעלי מניות מהותיים – כדאי לשקול "מכירה רעיונית" או מכירה מוחלטת, שכן לגביהם שיעור המס יעלה ב- 10%, משיעור של 15% לשיעור של 25% רטרואקטיבית מינואר 2003. הכול כתלות של משך ההחזקה הצפויה שלהם במניות ובמגבלת ההוראה שהם חייבים למכור ב"מכירה רעיונית", באם יבחרו בה - את כל ניירות הערך שלהם באותו תאגיד מאותו סוג.

9. ההוראות האמורות אינן רלבנטיות - לגבי עובדים או נותני שירותים שקיבלו את ניירות הערך בתמורה לשירותיהם וכן לגבי מי שעסקו במסחר בניירות ערך.

10. שיקולים נוספים - לפני המכירה הרעיונית או המוחלטת, כדאי לבדוק את ערך הרווחים שנצמחו בשלוש השנים האחרונות על נייר הערך, את עמלות המכירה המוחלטת או עמלות המכירה הרעיונית, את שיעור הגידול במס - המשתנה בין מחזיק רגיל למחזיק שהוא בעל מניות מהותי, את ערך הריבית האלטרנטיבית על הקדמת תשלום המס ואת פוטנציאל מימוש הפסדים באם יהיו בעתיד כנגד רווחי הון עתידיים.

ניתן ליישם את השיקולים האמורים לגבי כל נייר ערך בנפרד או כל קרן נאמנות בנפרד, בתנאי שההחלטה תעשה באותה צורה לגבי כל ניירות הערך מאותו סוג שמחזיק המשקיע. ניתן להפעיל החלטות שונות לגבי ניירות ערך שונים. כלומר, למכור חלקם במכירה מוחלטת, חלקם במכירה רעיונית וחלקם שלא למכור כלל.

כמובן שאין ברשימה זו את כל ההיבטים האפשריים בעניין זה, שהרי לכל משקיע רווחיו והפסדיו. על כן ראוי כי כל משקיע בניירות ערך, לרבות קרנות נאמנות, אגרות חוב ומק"מים יערוך לעצמו ובדחיפות את שיקולי הכדאיות שלו למכירה מלאה או חלקית, מוחלטת או רעיונית לפני תום שנת 2005. שהרי ההפרש של 5% מס משמעותו 1/3 מס יותר (33.3%) רטרואקטיבית על רווחים שנצמחו מינואר 2003. מומלץ להתייעץ ולא לשבת בחיבוק ידיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית

אחרי קרוב לשנתיים ללא הפחתה: בנק ישראל מוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% על רקע אינפלציה של 2.5% בתוך היעד והרגיעה הביטחונית; מה יהיה בהמשך? אל תצפו להורדה נוספת בקרוב

מנדי הניג |

הריבית המוניטרית בישראל יורדת היום ב-0.25% ל-4.25%. ההחלטה מתקבלת אחרי 14 ישיבות רצופות שבהן בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, תקופה שנמשכה קרוב לשנתיים והוגדרה כשלב של בלימת ביקושים מתוך מטרה לייצב את האינפלציה. בחודשים האחרונים האינפלציה נעה סביב 2.5% ונשארת בתוך היעד, עם תחזית של כ-2.2% ל-12 החודשים הקרובים. במקביל, שער הדולר נחלש בכ-10% מתחילת השנה, מה שגם סייע לצמצום הלחצים על מחירי היבוא והתקררות האינפלציה.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון עמד מול ביקורת מאוד גדולה ולא הוריד את הריבית עד עכשיו - כשמסתכלים לאחור אפשר מצד אחד להבין את השמרנות שלו, אבל נראה שמדובר בשמרנות יתר. כשמסתכלים קדימה וקוראים את  הדוח מלווה את הפחתת הריבית שכולל את הסיכויים והסיכונים ומצב המשק, מבינים שיש סיכוי טוב שהריבית במפגש הבא - בתחילת ינואר - לא תרד.  


ההפחתה הנוכחית של הריבית לא תשפיע עלייכם באופן משמעותי. החזרי משכנתא ממוצעים ירדו ב-70 שקל בממוצע, תשלמו קצת פחות על הלווואת, תקבלו קצת פחות על פיקדונות ואפיקים סולידיים. הרחבה: הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם? 

וכדאי "לחזור על החומר" - מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות


האינפלציה ירדה ל-2.5% - בתוך תחום היעד

הסיבה המרכזית לכך  שהנגיד שמר על ריבית גבוהה היא האינפלציה. זו ורדת כבר חודשים ארוכים והיא מספר חודשים בגבול "המותר". זה לצד גורמים נוספים הביאו את בנק ישראל להוריד ריבית. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוקטובר ב-0.5% לאחר ירידה של 0.6% בספטמבר. "האינפלציה השנתית עומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%", ציין הבנק. בניכוי אנרגיה ופירות וירקות, שיעור האינפלציה השנתי עומד על 2.7%. נתון מעניין במיוחד הוא ש"קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ל-3.0%, ובמקביל, קצב אינפלציית הסחירים נותר יציב ועומד על 1.5% ב-12 החודשים האחרונים".

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.