אגוד: הדולר יכול לזנק עד ל-4.8 בסוף 2005

באשר לטווח הארוך מעריכים, כי תתכן מגמת פיחות מתון. בבנק הפועלים העריכו כי השקל יסחר ביחס לדולר במגמה מעורבת בשוק המקומי
ליאור גוטליב |

הדולר שב השבוע להתחזק וחתם בתוספת שבועית של 0.54% לרמת 4.666 שקל. כאמור, הדולר שומר על רמתו הגבוהה מאז מרץ 2003.

בבית ההשקעות גיפט מציינים, כי שער הדולר המשיך לטפס כלפי מעלה בשוק המט"ח המקומי ושבר את רמת ההתנגדות של 4.6550. בין הגורמים ברקע לעליית שער הדולר יש למנות את התחזקותו של הדולר בעולם והתעוררותן של בעיות בתחום הפוליטי והבטחוני בארץ, אולם נראה שהגורם העיקרי לעליית הדולר הוא פער הריבית האפסי בין הדולר לבין השקל, המזמין משקיעים לחפש השקעות בחו"ל וגם מזמין שחקנים ספקולטיביים לחפש רווחים מפיחות השקל.

עד עכשיו זרם ההשקעות מחו"ל לבורסה, לחברות ההי-טק ולנדל"ן בישראל היה מספיק כדי לאזן חלק ניכר מהביקושים לדולרים. הסיכון הוא שהאטה אפשרית בזרם ההשקעות האלו בחודשיים האחרונים של השנה יביאו להפרת האיזון בין היצעים וביקושים וכתוצאה מכך תיווצר בשוק מגמה ברורה של עליית הדולר, העלולה להכריח את בנק ישראל לעשות יותר מאשר רק להשוות את העלאת הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי. בשלב זה עוד מוקדם לקבוע אם אכן כך יתפתחו העניינים. יש עדיין מקום לקוות שהתרחיש הלא סימפטי הזה לא יתממש.

לעת עתה מעריכים בגיפט, כי רמת ההתנגדות הקרובה לדולר היא 4.6850 ורמת התמיכה הקרובה היא 4.6550.

בבנק אגוד מציינים, כי השבוע התחזק הדולר מול השקל בכ-1% על רקע העלאת הריבית הדולרית ל-4% יחד עם ההסלמה במצב הביטחוני בארץ. נכון לשעת כתיבת שורות אלה נסחר הדולר ב-4.664 שקל לדולר.

הגורמים התומכים בהתחזקות הדולר בטווח הארוך: אי יציבות מדינית ופוליטית. ציפיות להמשך עליית ריבית על הדולר. הסלמה משמעותית במצב הביטחוני בארץ.

מצד שני הגורמים התומכים בהיחלשות הדולר הם:ציפייה לשיפור בתחום המדיני מול הצד הפלסטיני ויתר מדינות ערב עם סיום תהליך ההינתקות. עליית תחזית הצמיחה לשנת 2005 בתמ"ג ל- 4.5% מצד משרד האוצר. עליית תחזית הצמיחה לשנת 2005 בתמ"ג ל-5.1% מצד משרד הלמ"ס. יישום מוצלח של התוכנית הכלכלית המשותפת למשרד האוצר ובנק ישראל לייצוב המשק והשגת צמיחה בשנה הבאה יחד עם עמידה ביעד הגירעון של 3% בשנה הבאה. המשך זרם ההשקעות הזרות לישראל.

להערכת כלכני בנק אגוד, עשוי הדולר להגיע לכ-4.8 שקל לדולר עד סוף השנה.

מבחינה טכנית מציינים באגוד: טווח המסחר הצפוי לשבוע הקרוב הינו 4.64 - 4.70 שקל לדולר. תמיכה קרובה שוכנת ב 4.62 שקל לדולר, תמיכה הבאה שוכנת ברמת 4.59 שקל לדולר. התנגדות קרובה שוכנת ברמת 4.70 והתנגדות רחוקה ברמת 4.75 שקל לדולר.

ונחתום בכלכלני בנק פועלים שמעריכים, כי בטווח הקצר השקל יסחר במגמה מעורבת, אך יישאר בטווח שערים צר יחסית. השבוע שוב נסגר הפער השלילי, שנוצר לאחרונה בין הריבית הדולרית והריבית השקלית, וישיבת הפד הבאה צפויה להתקיים רק בעוד למעלה מחודש, ב-13 בדצמבר.

בנוסף לאיפוס פער הריביות, ניתן למנות בין הגורמים שצפויים להשפיע על המסחר בשקל בתקופה הקרובה, את היקף תנועות ההון אל ומחוץ לישראל ומגמת המסחר בדולר בשוק המט"ח הבינלאומי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.