אגוד: הדולר יכול לזנק עד ל-4.8 בסוף 2005
הדולר שב השבוע להתחזק וחתם בתוספת שבועית של 0.54% לרמת 4.666 שקל. כאמור, הדולר שומר על רמתו הגבוהה מאז מרץ 2003.
בבית ההשקעות גיפט מציינים, כי שער הדולר המשיך לטפס כלפי מעלה בשוק המט"ח המקומי ושבר את רמת ההתנגדות של 4.6550. בין הגורמים ברקע לעליית שער הדולר יש למנות את התחזקותו של הדולר בעולם והתעוררותן של בעיות בתחום הפוליטי והבטחוני בארץ, אולם נראה שהגורם העיקרי לעליית הדולר הוא פער הריבית האפסי בין הדולר לבין השקל, המזמין משקיעים לחפש השקעות בחו"ל וגם מזמין שחקנים ספקולטיביים לחפש רווחים מפיחות השקל.
עד עכשיו זרם ההשקעות מחו"ל לבורסה, לחברות ההי-טק ולנדל"ן בישראל היה מספיק כדי לאזן חלק ניכר מהביקושים לדולרים. הסיכון הוא שהאטה אפשרית בזרם ההשקעות האלו בחודשיים האחרונים של השנה יביאו להפרת האיזון בין היצעים וביקושים וכתוצאה מכך תיווצר בשוק מגמה ברורה של עליית הדולר, העלולה להכריח את בנק ישראל לעשות יותר מאשר רק להשוות את העלאת הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי. בשלב זה עוד מוקדם לקבוע אם אכן כך יתפתחו העניינים. יש עדיין מקום לקוות שהתרחיש הלא סימפטי הזה לא יתממש.
לעת עתה מעריכים בגיפט, כי רמת ההתנגדות הקרובה לדולר היא 4.6850 ורמת התמיכה הקרובה היא 4.6550.
בבנק אגוד מציינים, כי השבוע התחזק הדולר מול השקל בכ-1% על רקע העלאת הריבית הדולרית ל-4% יחד עם ההסלמה במצב הביטחוני בארץ. נכון לשעת כתיבת שורות אלה נסחר הדולר ב-4.664 שקל לדולר.
הגורמים התומכים בהתחזקות הדולר בטווח הארוך: אי יציבות מדינית ופוליטית. ציפיות להמשך עליית ריבית על הדולר. הסלמה משמעותית במצב הביטחוני בארץ.
מצד שני הגורמים התומכים בהיחלשות הדולר הם:ציפייה לשיפור בתחום המדיני מול הצד הפלסטיני ויתר מדינות ערב עם סיום תהליך ההינתקות. עליית תחזית הצמיחה לשנת 2005 בתמ"ג ל- 4.5% מצד משרד האוצר. עליית תחזית הצמיחה לשנת 2005 בתמ"ג ל-5.1% מצד משרד הלמ"ס. יישום מוצלח של התוכנית הכלכלית המשותפת למשרד האוצר ובנק ישראל לייצוב המשק והשגת צמיחה בשנה הבאה יחד עם עמידה ביעד הגירעון של 3% בשנה הבאה. המשך זרם ההשקעות הזרות לישראל.
להערכת כלכני בנק אגוד, עשוי הדולר להגיע לכ-4.8 שקל לדולר עד סוף השנה.
מבחינה טכנית מציינים באגוד: טווח המסחר הצפוי לשבוע הקרוב הינו 4.64 - 4.70 שקל לדולר. תמיכה קרובה שוכנת ב 4.62 שקל לדולר, תמיכה הבאה שוכנת ברמת 4.59 שקל לדולר. התנגדות קרובה שוכנת ברמת 4.70 והתנגדות רחוקה ברמת 4.75 שקל לדולר.
ונחתום בכלכלני בנק פועלים שמעריכים, כי בטווח הקצר השקל יסחר במגמה מעורבת, אך יישאר בטווח שערים צר יחסית. השבוע שוב נסגר הפער השלילי, שנוצר לאחרונה בין הריבית הדולרית והריבית השקלית, וישיבת הפד הבאה צפויה להתקיים רק בעוד למעלה מחודש, ב-13 בדצמבר.
בנוסף לאיפוס פער הריביות, ניתן למנות בין הגורמים שצפויים להשפיע על המסחר בשקל בתקופה הקרובה, את היקף תנועות ההון אל ומחוץ לישראל ומגמת המסחר בדולר בשוק המט"ח הבינלאומי.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
