אגוד: הדולר יכול לזנק עד ל-4.8 בסוף 2005

באשר לטווח הארוך מעריכים, כי תתכן מגמת פיחות מתון. בבנק הפועלים העריכו כי השקל יסחר ביחס לדולר במגמה מעורבת בשוק המקומי
ליאור גוטליב |

הדולר שב השבוע להתחזק וחתם בתוספת שבועית של 0.54% לרמת 4.666 שקל. כאמור, הדולר שומר על רמתו הגבוהה מאז מרץ 2003.

בבית ההשקעות גיפט מציינים, כי שער הדולר המשיך לטפס כלפי מעלה בשוק המט"ח המקומי ושבר את רמת ההתנגדות של 4.6550. בין הגורמים ברקע לעליית שער הדולר יש למנות את התחזקותו של הדולר בעולם והתעוררותן של בעיות בתחום הפוליטי והבטחוני בארץ, אולם נראה שהגורם העיקרי לעליית הדולר הוא פער הריבית האפסי בין הדולר לבין השקל, המזמין משקיעים לחפש השקעות בחו"ל וגם מזמין שחקנים ספקולטיביים לחפש רווחים מפיחות השקל.

עד עכשיו זרם ההשקעות מחו"ל לבורסה, לחברות ההי-טק ולנדל"ן בישראל היה מספיק כדי לאזן חלק ניכר מהביקושים לדולרים. הסיכון הוא שהאטה אפשרית בזרם ההשקעות האלו בחודשיים האחרונים של השנה יביאו להפרת האיזון בין היצעים וביקושים וכתוצאה מכך תיווצר בשוק מגמה ברורה של עליית הדולר, העלולה להכריח את בנק ישראל לעשות יותר מאשר רק להשוות את העלאת הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי. בשלב זה עוד מוקדם לקבוע אם אכן כך יתפתחו העניינים. יש עדיין מקום לקוות שהתרחיש הלא סימפטי הזה לא יתממש.

לעת עתה מעריכים בגיפט, כי רמת ההתנגדות הקרובה לדולר היא 4.6850 ורמת התמיכה הקרובה היא 4.6550.

בבנק אגוד מציינים, כי השבוע התחזק הדולר מול השקל בכ-1% על רקע העלאת הריבית הדולרית ל-4% יחד עם ההסלמה במצב הביטחוני בארץ. נכון לשעת כתיבת שורות אלה נסחר הדולר ב-4.664 שקל לדולר.

הגורמים התומכים בהתחזקות הדולר בטווח הארוך: אי יציבות מדינית ופוליטית. ציפיות להמשך עליית ריבית על הדולר. הסלמה משמעותית במצב הביטחוני בארץ.

מצד שני הגורמים התומכים בהיחלשות הדולר הם:ציפייה לשיפור בתחום המדיני מול הצד הפלסטיני ויתר מדינות ערב עם סיום תהליך ההינתקות. עליית תחזית הצמיחה לשנת 2005 בתמ"ג ל- 4.5% מצד משרד האוצר. עליית תחזית הצמיחה לשנת 2005 בתמ"ג ל-5.1% מצד משרד הלמ"ס. יישום מוצלח של התוכנית הכלכלית המשותפת למשרד האוצר ובנק ישראל לייצוב המשק והשגת צמיחה בשנה הבאה יחד עם עמידה ביעד הגירעון של 3% בשנה הבאה. המשך זרם ההשקעות הזרות לישראל.

להערכת כלכני בנק אגוד, עשוי הדולר להגיע לכ-4.8 שקל לדולר עד סוף השנה.

מבחינה טכנית מציינים באגוד: טווח המסחר הצפוי לשבוע הקרוב הינו 4.64 - 4.70 שקל לדולר. תמיכה קרובה שוכנת ב 4.62 שקל לדולר, תמיכה הבאה שוכנת ברמת 4.59 שקל לדולר. התנגדות קרובה שוכנת ברמת 4.70 והתנגדות רחוקה ברמת 4.75 שקל לדולר.

ונחתום בכלכלני בנק פועלים שמעריכים, כי בטווח הקצר השקל יסחר במגמה מעורבת, אך יישאר בטווח שערים צר יחסית. השבוע שוב נסגר הפער השלילי, שנוצר לאחרונה בין הריבית הדולרית והריבית השקלית, וישיבת הפד הבאה צפויה להתקיים רק בעוד למעלה מחודש, ב-13 בדצמבר.

בנוסף לאיפוס פער הריביות, ניתן למנות בין הגורמים שצפויים להשפיע על המסחר בשקל בתקופה הקרובה, את היקף תנועות ההון אל ומחוץ לישראל ומגמת המסחר בדולר בשוק המט"ח הבינלאומי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".