אגוד: הדולר יכול לזנק עד ל-4.8 בסוף 2005
הדולר שב השבוע להתחזק וחתם בתוספת שבועית של 0.54% לרמת 4.666 שקל. כאמור, הדולר שומר על רמתו הגבוהה מאז מרץ 2003.
בבית ההשקעות גיפט מציינים, כי שער הדולר המשיך לטפס כלפי מעלה בשוק המט"ח המקומי ושבר את רמת ההתנגדות של 4.6550. בין הגורמים ברקע לעליית שער הדולר יש למנות את התחזקותו של הדולר בעולם והתעוררותן של בעיות בתחום הפוליטי והבטחוני בארץ, אולם נראה שהגורם העיקרי לעליית הדולר הוא פער הריבית האפסי בין הדולר לבין השקל, המזמין משקיעים לחפש השקעות בחו"ל וגם מזמין שחקנים ספקולטיביים לחפש רווחים מפיחות השקל.
עד עכשיו זרם ההשקעות מחו"ל לבורסה, לחברות ההי-טק ולנדל"ן בישראל היה מספיק כדי לאזן חלק ניכר מהביקושים לדולרים. הסיכון הוא שהאטה אפשרית בזרם ההשקעות האלו בחודשיים האחרונים של השנה יביאו להפרת האיזון בין היצעים וביקושים וכתוצאה מכך תיווצר בשוק מגמה ברורה של עליית הדולר, העלולה להכריח את בנק ישראל לעשות יותר מאשר רק להשוות את העלאת הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי. בשלב זה עוד מוקדם לקבוע אם אכן כך יתפתחו העניינים. יש עדיין מקום לקוות שהתרחיש הלא סימפטי הזה לא יתממש.
לעת עתה מעריכים בגיפט, כי רמת ההתנגדות הקרובה לדולר היא 4.6850 ורמת התמיכה הקרובה היא 4.6550.
בבנק אגוד מציינים, כי השבוע התחזק הדולר מול השקל בכ-1% על רקע העלאת הריבית הדולרית ל-4% יחד עם ההסלמה במצב הביטחוני בארץ. נכון לשעת כתיבת שורות אלה נסחר הדולר ב-4.664 שקל לדולר.
הגורמים התומכים בהתחזקות הדולר בטווח הארוך: אי יציבות מדינית ופוליטית. ציפיות להמשך עליית ריבית על הדולר. הסלמה משמעותית במצב הביטחוני בארץ.
מצד שני הגורמים התומכים בהיחלשות הדולר הם:ציפייה לשיפור בתחום המדיני מול הצד הפלסטיני ויתר מדינות ערב עם סיום תהליך ההינתקות. עליית תחזית הצמיחה לשנת 2005 בתמ"ג ל- 4.5% מצד משרד האוצר. עליית תחזית הצמיחה לשנת 2005 בתמ"ג ל-5.1% מצד משרד הלמ"ס. יישום מוצלח של התוכנית הכלכלית המשותפת למשרד האוצר ובנק ישראל לייצוב המשק והשגת צמיחה בשנה הבאה יחד עם עמידה ביעד הגירעון של 3% בשנה הבאה. המשך זרם ההשקעות הזרות לישראל.
להערכת כלכני בנק אגוד, עשוי הדולר להגיע לכ-4.8 שקל לדולר עד סוף השנה.
מבחינה טכנית מציינים באגוד: טווח המסחר הצפוי לשבוע הקרוב הינו 4.64 - 4.70 שקל לדולר. תמיכה קרובה שוכנת ב 4.62 שקל לדולר, תמיכה הבאה שוכנת ברמת 4.59 שקל לדולר. התנגדות קרובה שוכנת ברמת 4.70 והתנגדות רחוקה ברמת 4.75 שקל לדולר.
ונחתום בכלכלני בנק פועלים שמעריכים, כי בטווח הקצר השקל יסחר במגמה מעורבת, אך יישאר בטווח שערים צר יחסית. השבוע שוב נסגר הפער השלילי, שנוצר לאחרונה בין הריבית הדולרית והריבית השקלית, וישיבת הפד הבאה צפויה להתקיים רק בעוד למעלה מחודש, ב-13 בדצמבר.
בנוסף לאיפוס פער הריביות, ניתן למנות בין הגורמים שצפויים להשפיע על המסחר בשקל בתקופה הקרובה, את היקף תנועות ההון אל ומחוץ לישראל ומגמת המסחר בדולר בשוק המט"ח הבינלאומי.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
