אגוד: הדולר יכול לזנק עד ל-4.8 בסוף 2005
הדולר שב השבוע להתחזק וחתם בתוספת שבועית של 0.54% לרמת 4.666 שקל. כאמור, הדולר שומר על רמתו הגבוהה מאז מרץ 2003.
בבית ההשקעות גיפט מציינים, כי שער הדולר המשיך לטפס כלפי מעלה בשוק המט"ח המקומי ושבר את רמת ההתנגדות של 4.6550. בין הגורמים ברקע לעליית שער הדולר יש למנות את התחזקותו של הדולר בעולם והתעוררותן של בעיות בתחום הפוליטי והבטחוני בארץ, אולם נראה שהגורם העיקרי לעליית הדולר הוא פער הריבית האפסי בין הדולר לבין השקל, המזמין משקיעים לחפש השקעות בחו"ל וגם מזמין שחקנים ספקולטיביים לחפש רווחים מפיחות השקל.
עד עכשיו זרם ההשקעות מחו"ל לבורסה, לחברות ההי-טק ולנדל"ן בישראל היה מספיק כדי לאזן חלק ניכר מהביקושים לדולרים. הסיכון הוא שהאטה אפשרית בזרם ההשקעות האלו בחודשיים האחרונים של השנה יביאו להפרת האיזון בין היצעים וביקושים וכתוצאה מכך תיווצר בשוק מגמה ברורה של עליית הדולר, העלולה להכריח את בנק ישראל לעשות יותר מאשר רק להשוות את העלאת הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי. בשלב זה עוד מוקדם לקבוע אם אכן כך יתפתחו העניינים. יש עדיין מקום לקוות שהתרחיש הלא סימפטי הזה לא יתממש.
לעת עתה מעריכים בגיפט, כי רמת ההתנגדות הקרובה לדולר היא 4.6850 ורמת התמיכה הקרובה היא 4.6550.
בבנק אגוד מציינים, כי השבוע התחזק הדולר מול השקל בכ-1% על רקע העלאת הריבית הדולרית ל-4% יחד עם ההסלמה במצב הביטחוני בארץ. נכון לשעת כתיבת שורות אלה נסחר הדולר ב-4.664 שקל לדולר.
הגורמים התומכים בהתחזקות הדולר בטווח הארוך: אי יציבות מדינית ופוליטית. ציפיות להמשך עליית ריבית על הדולר. הסלמה משמעותית במצב הביטחוני בארץ.
מצד שני הגורמים התומכים בהיחלשות הדולר הם:ציפייה לשיפור בתחום המדיני מול הצד הפלסטיני ויתר מדינות ערב עם סיום תהליך ההינתקות. עליית תחזית הצמיחה לשנת 2005 בתמ"ג ל- 4.5% מצד משרד האוצר. עליית תחזית הצמיחה לשנת 2005 בתמ"ג ל-5.1% מצד משרד הלמ"ס. יישום מוצלח של התוכנית הכלכלית המשותפת למשרד האוצר ובנק ישראל לייצוב המשק והשגת צמיחה בשנה הבאה יחד עם עמידה ביעד הגירעון של 3% בשנה הבאה. המשך זרם ההשקעות הזרות לישראל.
להערכת כלכני בנק אגוד, עשוי הדולר להגיע לכ-4.8 שקל לדולר עד סוף השנה.
מבחינה טכנית מציינים באגוד: טווח המסחר הצפוי לשבוע הקרוב הינו 4.64 - 4.70 שקל לדולר. תמיכה קרובה שוכנת ב 4.62 שקל לדולר, תמיכה הבאה שוכנת ברמת 4.59 שקל לדולר. התנגדות קרובה שוכנת ברמת 4.70 והתנגדות רחוקה ברמת 4.75 שקל לדולר.
ונחתום בכלכלני בנק פועלים שמעריכים, כי בטווח הקצר השקל יסחר במגמה מעורבת, אך יישאר בטווח שערים צר יחסית. השבוע שוב נסגר הפער השלילי, שנוצר לאחרונה בין הריבית הדולרית והריבית השקלית, וישיבת הפד הבאה צפויה להתקיים רק בעוד למעלה מחודש, ב-13 בדצמבר.
בנוסף לאיפוס פער הריביות, ניתן למנות בין הגורמים שצפויים להשפיע על המסחר בשקל בתקופה הקרובה, את היקף תנועות ההון אל ומחוץ לישראל ומגמת המסחר בדולר בשוק המט"ח הבינלאומי.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
