בנק הפועלים רוכש את סי בנק התורכי ב-113 מ' דולר
בנק הפועלים מודיע הבוקר, כי חתם על מסמך עקרונות, שאם ימומש יקנה לו שליטה בבנק הטורקי Kredi ve Kalkimna והחזקה של יותר מ-50% מהון המניות של בנק זה. מסמך העקרונות נחתם עם הבעלים הנוכחי של C- Bank ועם חברת ההשקעות RP Capital Group, המתכוונת גם היא להשקיע בסי בנק.
בעקבות חתימת המסמך אמר שלמה נחמה, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים: "הרחבת הפעילות הבינלאומית מהווה יעד מרכזי באסטרטגיה העסקית שלנו, השואפת להשתלבות בתהליכי הגלובליזציה בכלכלה העולמית, ולהיכנס למדינות נוספות. המשק הטורקי נמצא כיום במקום בולט מאוד בין השווקים המתעוררים, והוא אטרקטיבי ביותר למשקיעים."
"הכלכלה של טורקיה צומחת בקצב מהיר יחסית", הוסיף נחמה, "שיעור האינפלציה נמצא במגמת ירידה, ונמשכת תנופת הרפורמות המבניות, בהן הפרטה בקצב מוגבר, ההופכות משק זה למודרני, כמקובל במערב. מגמות חיוביות אלה מתקיימות באווירה פוליטית יציבה יותר מאשר בעבר ותוך שמירה על משמעת מוניטרית ופיסקלית, כפי שציינה קרן המטבע הבינלאומית".
על-פי מסמך העקרונות, השקעתו של בנק הפועלים בסי בנק עתידה להסתכם בכ-113 מיליון דולר, שיוזרמו בצורת הון מניות. לאחר מימוש השקעת בנק הפועלים והשקעה של חברת ההשקעות יסתכם הונו העצמי של סי בנק בכ-200 מיליון דולר, ויהפוך אותו לאחד מ-20 הבנקים הגדולים בטורקיה. הרכישה מבוצעת לפי מחיר ההון העצמי של הבנק.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
