הפחתת שיעור המע"מ – עסקאות במעבר
הכותב דן בהשלכות של הפחתת המע"מ ל-16.5% החל מ-1.9.2005 על עסקאות במעבר.
ב–1 בספטמבר 2005 יופחת שיעור המע"מ ל–16.5%. לגבי עסקאות במעבר, שנקשרו לפני שינוי בשיעור המע"מ, אך הושלמו אחריו מתעוררות מספר שאלות. איזה שיעור מע"מ יחול על עסקה במעבר, מי מהצדדים ייהנה מההפחתה, לפי איזה שיעור יחושב קיזוז מס תשומות, מה דינה של עסקה ששולם עליה מע"מ בשיעור הישן ובוטלה אחרי שינויו, כיצד ישפיע השינוי על קביעת והצגת מחירים, ועוד. החוק קובע כללים באילו מקרים יחול שיעור המע"מ החדש ומי מהצדדים יזכה בהפרש כתוצאה מההפחתה. העיקרון הוא אמנם ששיעורי המס יקבעו בהתאם למועד בו מתחייבת העסקה במס לפי החוק אך מועד זה שונה לפי סוגי העסקאות והענף במשק בו הן מתבצעות. (א) שיעור המס (1) במכירות טובין – חל החיוב במועד מסירת הסחורה לקונה. במידה והסחורה נמסרה חלקים - חלקים חל החיוב על כל חלק שנמסר לפי השיעור שהיה ביום מסירתו. אין חשיבות לכך מתי שולמה התמורה עבור הסחורה ולכן, גם אם שילם הקונה מקדמה או אף את כל התמורה מראש אך טרם קיבל את הסחורה, יחול על המכירה השיעור החדש שיהיה בתוקף ביום המסירה. מאידך אם קיבל הקונה את הסחורה אך טרם שילם עבורה יחול השיעור שהיה בתוקף ביום המסירה. אם המסירה הייתה מלווה בתעודת משלוח, מותר להוציא את חשבונית המס תוך 14 יום מיום המסירה, אך חשבונית זו תיערך לפי השיעור שהיה ביום המסירה גם אם היא נכתבה בפועל מאוחר יותר. מובן שחשבונית זו תיכלל במחזור המכירות של הספק לחודש שבו נמסרה הסחורה והונפקה תעודת המשלוח. (2) בעסקאות מקרקעין, לרבות רכישת דירות חדשות, כאשר הנכס טרם הועמד לרשות הקונה ואף טרם נרשם בספרי האחוזה, יחול המע"מ על כל תשלום ותשלום בנפרד לפי השיעור שחל במועד התשלום. אך אם נמסרה הדירה לקונה או נרשמה על שמו בספרי האחוזה עוד לפני תשלום מלוא המחיר, תחול החבות במע"מ ביום המסירה או הרישום בספרי האחוזה. במלים אחרות, מי ששילם לקבלן מקדמה על חשבון רכישת דירה לפני מועד מסירתה או לפני מועד רישומה בספרי האחוזה, יחויב במע"מ שחל במועד תשלום המקדמה על הסכום ששולם בלבד ואילו במועד השלמת התמורה או קבלת החזקה בנכס, או רישומו בספרי האחוזה (לפי המוקדם ביניהם) על הסכום שנותר בשיעור החדש. מאחר ושיעורי המע"מ יחושבו על כל חלק מהעסקה בנפרד כדאי לקונה לדחות את תשלומיו בצפייה להקטנת שיעור המע"מ. (3) במתן שירות מתמשך יחול המע"מ רק בגמר השירות בשיעור שיהיה בתוקף במועד סיומו. אך אם שולמה מקדמה על חשבון השירות המתמשך יחול המע"מ על המקדמה בשיעור שהיה נהוג בזמן תשלומה וזאת אף אם השירות טרם הושלם. (4) בשירותים של בעלי מקצועות חופשיים מוטל המע"מ ביום קבלת התמורה על ידי נותן השירות, ללא קשר עם מועד ביצועו או השלמתו של השירות. אם שולמה התמורה, או חלק ממנה, בשיק דחוי יחול המע"מ בשיעור שיהיה בתוקף ביום פירעון השיק או ביום הסבתו (מסירתו) לאחר (זאת כל עוד לא הוצאה חשבונית מס על ידי מקבל השיק). ביחס לבעלי המקצועות החופשיים אין חשיבות למועד נתינת השירות או סיומו והמע"מ יקבע תמיד בשיעור שיהיה בתוקף במועד תשלום התמורה או כל חלק ממנה. (5) בפיקדונות שנתקבלו לפני שינוי השיעור והפכו לעסקה החייבת לאחר השינוי, יחול שיעור המס שיהיה בתוקף בזמן הפיכת הפיקדון לעסקה חייבת. (ב) מי מהצדדים ייהנה מההפרש במע"מ. במקרים בהם נוצרה ההתקשרות עוד לפני השינוי במע"מ והמחיר נקבע מראש בסכום כולל ואילו העסקה או חלק ממנה מתחייבים בשיעור החדש לפי הכללים שהוסברו, יחולו ההוראות כדלקמן: (1) אם נקבע המחיר ככולל מע"מ ללא ציון שיעורו זכה בדרך כלל המוכר בהפרש. מאידך אם נקבע מחיר "בתוספת מע"מ בשיעור שיחול כחוק" יחושב המע"מ לפי השיעור החל בפועל על העסקה דהיינו הקונה ישלם את השיעור החדש בלבד. (2) לגבי מצרכים ושירותים הכפופים לפקוח על המחירים (כגון דלק) סביר להניח שיפורסמו צווים המשנים את המחיר (במידה והוא כולל מע"מ) בהתאם לשינוי בשיעור המס. (ג) קיזוז מס תשומות מותנה כידוע בקבלת חשבונית מס תיקנית. בחשבונית המס חובה לפרט את סכום המע"מ הכלול בה בנפרד. בפועל נוהגים עסקים רבים לציין את הסכום ברוטו ככולל מע"מ ללא פירוט. שלטונות מע"מ אינם מקפידים ומאפשרים למשלם לחשב את המע"מ הכלול בתשלום ולקזזו כמס תשומות. בתקופת המעבר חשוב לציין שיעור המע"מ הכלול בחשבונית וכדאי להקפיד גם על ציון סכום המע"מ. מכל מקום ניתן לקזז את סכום המע"מ הכלול בחשבונית מס ללא קשר עם מועד הקיזוז. מי שיקזז בעתיד מס תשומות לפי חשבונית הכוללת מע"מ בשיעור הישן, רשאי יהיה לעשות זאת בסכום ובשיעור הישן. זאת למרות העובדה שעל העסקאות שלו עצמו הוא יתחייב, לאחר השינוי, במע"מ לפי השיעור החדש. (ד) הצגת מחירים – החוק מחייב עוסק המציג ברבים מחירי סחורתו או שירותו או המפרסם אותם בכל דרך שהיא לציין האם מחיר זה כולל מע"מ או לאו. במידה והמחיר יוצג ככולל מע"מ ללא ציון שיעורו והפרסום לא ישונה, ההנחה תהיה שהוא כולל מע"מ בשיעור החדש. (ה) הודעת זיכוי המתקנת או המבטלת חשבונית והמתייחסת לתקופה שקדמה לשינוי תונפק אף היא בשיעור הקודם גם אם התיקון או הביטול בוצע אחרי כן. (ו)תכנון מס - המע"מ מוטל בסופו של תהליך על שכמו של הצרכן הסופי, המוסד הכספי או המלכ"ר שאינו יכול לקזזו כמס תשומות. לפיכך תהיה נטייה של הצרכנים לדחות השלמת העסקאות עד לשינוי הצפוי. במסחר ובשירותים המדווחים למע"מ על בסיס מצטבר, כל תשלום, לרבות בשיק מעותד, נרשם כתשלום. לא כן אצל מקצועות חופשיים המדווחים על בסיס מזומן, לכן הצרכן הסופי של שירותים אלה יזכה בהפרש אם ידחה את התשלום או ישלם בשיק דחוי (גם עבור השירות שכבר קיבל). אין כל חשיבות למועד העסקה בין עוסקים מורשים הרשאים לקזז את המע"מ כמס תשומות. * הכותב הינו שותף בכיר במשרד רו"ח פריידקס ושות' ונשיא לשעבר של לשכת רו"ח
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
לקראת מדד יולי שיתפרסם מחר: כמה ישפיע שכר הדירה ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?
מחר בשעה 14:00 יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון שצפוי להמשיך לרכז תשומת לב מצד המשקיעים ובכלל הציבור הרחב שהמדד משפיע עליו באופן ישיר - המחירים בסופר, הריבית על ההלוואות, ההצמדה על הלוואות, משכנתאות ועוד. המדד גם משפיע על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב יביא לדחייה של הורדת הריבית.
בחודשים האחרונים נרשמה מגמת ירידה ביריבת, אבל בחודשיים האחרונים היא עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%. הצפי כעת הוא לעלייה חודשית של 0.3%-0.5%, בהובלת
סעיפי השכירות, הנופש והטיסות, כאשר חלק מההשפעה יקוזז על ידי ירידות עונתיות בלבוש ובהנעלה.
מה צופים האנליסטים
קונסנזוס התחזיות הוא כ-0.4%. בלידר שוקי הון מצביעים על צפי של כ-0.4%, עם אפשרות ל-0.3%, כאשר עיקר הדחיפה כלפי מעלה מגיעה מסעיפי נופש, טיסות ודיור, מול ירידה עונתית בלבוש והנעלה. לגישתם, במידה והמדד יהיה בטווח 0.3%-0.4%, הקצב השנתי יתכנס לכ-3.1%, אם כי לגישת כל הכלכלנים, קצב האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים יירד משמעותית. במיטב מציבים את תחזית יולי על 0.5% וממשיכים לראות, אינפלציה של 2.3% ב-12 החודשים הקרובים.
בצד התורמים לעלייה במדד יולי, מחירי השכירות (סעיף הדיור), נופש בישראל וטיסות לחו״ל, סעיפים עונתיים מובהקים. האנליסטים מדגישים כי אלה צפויים להוביל את המדד, כשחלק מההשפעה תקוזז על ידי ירידות בהלבשה ובירקות. בצד המאקרו הרחב: סקרי עסקים מצביעים על ירידה בשיעור החברות שמתכוונות לייקר מחירים, מה שתומך בהאטה הדרגתית באינפלציה בהמשך המחצית. עם זאת, צריך להדגיש כי תיתכן הפתעה מבחינה זו שכן מחירי הדירות יורדים כבר מספר חודשים וזה אמור להוביל לקיפאון או לירידה בקצב העלייה בשכר הדירה. אלא שבהמשך לכך שאלפי משפחות נותרו בלי דירה בעקבות המלחמה ונאלצו אחרי טווח מסויים לחזור לשוק כשוכרים, אלא שאז נוצרו עודפי ביקוש גדולים והמשכירים ניצלו זאת לעליית מחירים משמעותית מאוד. באזורי הפגיעה נרשמו עליות משמעותיות בשכר הדירה וזה ישפיע על מדד שכר הדירה, אם כי, זה הורגש בהדרגה, ולאחר שהמפונים חזרו מבתי המלון.
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומכאן, שמצד אחד השכר דירה בכיוון מטה, אבל יש קפיצה של מחירים במקומות מסוימים בגלל המלחמה, השאלה איך הלמ"ס ימדוד את הקפיצה הזו.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
