פואד: תוך 5 שנים יפעלו בארץ יצרני חשמל פרטיים

שיספקו 2,500 מגה ואט - 25% מסך ייצור החשמל בארץ. שר התשתיות "יוצא נגד הפרטה עיוורת" בהתייחסו להפרטת בתי הזיקוק וסבור, שיש לבדוק את פיצולם. בכוונתו לפתוח את הים לחיפושי גז ונפט ולהעמיד למכרז את הרשיון של שדה תמר
שרון שפורר |

תוך 5 שנים (עד שנת 2010), אמורים להתחיל לפעול יצרני חשמל פרטיים שיספקו 2,500 מגה ואט - 25% מסך ייצור החשמל בארץ. כך אמר שר התשתיות הלאומיות, בנימין בן אליעזר בראיון לביטאון התעשיינים - ביטאונה של התאחדות התעשיינים.

הוא ציין, כי הוא פועל להגדלת רזרבת החשמל בישראל, שחסרונה יוצר את העדרו של שוק תחרותי.

בהתייחסו להפרטת בתי הזיקוק וחברת החשמל אמר בן אליעזר, כי בניגוד למשרד האוצר הוא אינו סבור שכל ההחלטות צריכות להתבסס על מספרים ומודלים כלכליים בלבד, "במיוחד אני יוצא נגד הפרטה עיוורת, המקדשת את עצמה כחזות הכל ומפוררת בכך את החברה הישראלית". לדבריו, ההפרטה אינה מטרה אלא אמצעי.

בן אליעזר אמר גם, כי הפרטה עלולה להביא גם לכך שכל התשתיות הלאומיות של ישראל ירוכזו בידי כמה משפחות של בעלי הון, "אני רואה בריכוז התשתיות הלאומיות בידי מספר מצומצם של ידיים סכנה אמיתית לקיומה של חברה צודקת ומשגשגת".

לדעתו, אנו חייבים לייצר דרך ביניים שתבזר את ההון ככל האפשר ותאפשר תחרות בין מספר רב של קבוצות עסקיות ומתווכים פיננסיים ותמנע את ריכוזו בידי מספר קטן של גורמים כפי שיוצר האוצר.

בן אליעזר אמר עוד לביטאון התעשיינים, כי הוא בעד תחרות שתביא בסופו של דבר להורדת מחירי הדלק לצרכנים.

לטענתו, למרות בדיקות חוזרות ונשנו של גורמים מקצועיים עדיין לא הוכח, כי פיצול בתי הזיקוק - כהצעת האוצר, אכן יביא לירידת מחירים. לכן, אמר, החליט על הקמת צוות בדיקה בראשות מנכ"ל משרד התשתיות, לבחינת התמורות שבפיצול בז"ן.

שר התשתיות הלאומיות סבור, כי יש לפעול להתקשרות עם ספק גז שלישי להגברת התחרות בענף. בן אליעזר הוסיף, כי הוא פנה לראש הממשלה בהצעה לאפשר את הכנסתה של חברת "בריטיש גז" כספק גז, באופן שתמורת הגז הפלסטיני תספק מדינת ישראל חשמל ומים לאוכלוסיה הפלסטינית, אולם טרם התקבלה החלטה בעניין.

בן אליעזר ציין, כי לאחר החלטת "בריטיש גז" שלא לממש את הרשיון שניתן לה בשדה "תמר", יש בכוונתו לפתוח את הים לחיפושי גז ונפט, ולהעמיד למכרז את הרשיון של השדה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.