פואד: תוך 5 שנים יפעלו בארץ יצרני חשמל פרטיים

שיספקו 2,500 מגה ואט - 25% מסך ייצור החשמל בארץ. שר התשתיות "יוצא נגד הפרטה עיוורת" בהתייחסו להפרטת בתי הזיקוק וסבור, שיש לבדוק את פיצולם. בכוונתו לפתוח את הים לחיפושי גז ונפט ולהעמיד למכרז את הרשיון של שדה תמר
שרון שפורר |

תוך 5 שנים (עד שנת 2010), אמורים להתחיל לפעול יצרני חשמל פרטיים שיספקו 2,500 מגה ואט - 25% מסך ייצור החשמל בארץ. כך אמר שר התשתיות הלאומיות, בנימין בן אליעזר בראיון לביטאון התעשיינים - ביטאונה של התאחדות התעשיינים.

הוא ציין, כי הוא פועל להגדלת רזרבת החשמל בישראל, שחסרונה יוצר את העדרו של שוק תחרותי.

בהתייחסו להפרטת בתי הזיקוק וחברת החשמל אמר בן אליעזר, כי בניגוד למשרד האוצר הוא אינו סבור שכל ההחלטות צריכות להתבסס על מספרים ומודלים כלכליים בלבד, "במיוחד אני יוצא נגד הפרטה עיוורת, המקדשת את עצמה כחזות הכל ומפוררת בכך את החברה הישראלית". לדבריו, ההפרטה אינה מטרה אלא אמצעי.

בן אליעזר אמר גם, כי הפרטה עלולה להביא גם לכך שכל התשתיות הלאומיות של ישראל ירוכזו בידי כמה משפחות של בעלי הון, "אני רואה בריכוז התשתיות הלאומיות בידי מספר מצומצם של ידיים סכנה אמיתית לקיומה של חברה צודקת ומשגשגת".

לדעתו, אנו חייבים לייצר דרך ביניים שתבזר את ההון ככל האפשר ותאפשר תחרות בין מספר רב של קבוצות עסקיות ומתווכים פיננסיים ותמנע את ריכוזו בידי מספר קטן של גורמים כפי שיוצר האוצר.

בן אליעזר אמר עוד לביטאון התעשיינים, כי הוא בעד תחרות שתביא בסופו של דבר להורדת מחירי הדלק לצרכנים.

לטענתו, למרות בדיקות חוזרות ונשנו של גורמים מקצועיים עדיין לא הוכח, כי פיצול בתי הזיקוק - כהצעת האוצר, אכן יביא לירידת מחירים. לכן, אמר, החליט על הקמת צוות בדיקה בראשות מנכ"ל משרד התשתיות, לבחינת התמורות שבפיצול בז"ן.

שר התשתיות הלאומיות סבור, כי יש לפעול להתקשרות עם ספק גז שלישי להגברת התחרות בענף. בן אליעזר הוסיף, כי הוא פנה לראש הממשלה בהצעה לאפשר את הכנסתה של חברת "בריטיש גז" כספק גז, באופן שתמורת הגז הפלסטיני תספק מדינת ישראל חשמל ומים לאוכלוסיה הפלסטינית, אולם טרם התקבלה החלטה בעניין.

בן אליעזר ציין, כי לאחר החלטת "בריטיש גז" שלא לממש את הרשיון שניתן לה בשדה "תמר", יש בכוונתו לפתוח את הים לחיפושי גז ונפט, ולהעמיד למכרז את הרשיון של השדה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.