פואד: תוך 5 שנים יפעלו בארץ יצרני חשמל פרטיים

שיספקו 2,500 מגה ואט - 25% מסך ייצור החשמל בארץ. שר התשתיות "יוצא נגד הפרטה עיוורת" בהתייחסו להפרטת בתי הזיקוק וסבור, שיש לבדוק את פיצולם. בכוונתו לפתוח את הים לחיפושי גז ונפט ולהעמיד למכרז את הרשיון של שדה תמר
שרון שפורר |

תוך 5 שנים (עד שנת 2010), אמורים להתחיל לפעול יצרני חשמל פרטיים שיספקו 2,500 מגה ואט - 25% מסך ייצור החשמל בארץ. כך אמר שר התשתיות הלאומיות, בנימין בן אליעזר בראיון לביטאון התעשיינים - ביטאונה של התאחדות התעשיינים.

הוא ציין, כי הוא פועל להגדלת רזרבת החשמל בישראל, שחסרונה יוצר את העדרו של שוק תחרותי.

בהתייחסו להפרטת בתי הזיקוק וחברת החשמל אמר בן אליעזר, כי בניגוד למשרד האוצר הוא אינו סבור שכל ההחלטות צריכות להתבסס על מספרים ומודלים כלכליים בלבד, "במיוחד אני יוצא נגד הפרטה עיוורת, המקדשת את עצמה כחזות הכל ומפוררת בכך את החברה הישראלית". לדבריו, ההפרטה אינה מטרה אלא אמצעי.

בן אליעזר אמר גם, כי הפרטה עלולה להביא גם לכך שכל התשתיות הלאומיות של ישראל ירוכזו בידי כמה משפחות של בעלי הון, "אני רואה בריכוז התשתיות הלאומיות בידי מספר מצומצם של ידיים סכנה אמיתית לקיומה של חברה צודקת ומשגשגת".

לדעתו, אנו חייבים לייצר דרך ביניים שתבזר את ההון ככל האפשר ותאפשר תחרות בין מספר רב של קבוצות עסקיות ומתווכים פיננסיים ותמנע את ריכוזו בידי מספר קטן של גורמים כפי שיוצר האוצר.

בן אליעזר אמר עוד לביטאון התעשיינים, כי הוא בעד תחרות שתביא בסופו של דבר להורדת מחירי הדלק לצרכנים.

לטענתו, למרות בדיקות חוזרות ונשנו של גורמים מקצועיים עדיין לא הוכח, כי פיצול בתי הזיקוק - כהצעת האוצר, אכן יביא לירידת מחירים. לכן, אמר, החליט על הקמת צוות בדיקה בראשות מנכ"ל משרד התשתיות, לבחינת התמורות שבפיצול בז"ן.

שר התשתיות הלאומיות סבור, כי יש לפעול להתקשרות עם ספק גז שלישי להגברת התחרות בענף. בן אליעזר הוסיף, כי הוא פנה לראש הממשלה בהצעה לאפשר את הכנסתה של חברת "בריטיש גז" כספק גז, באופן שתמורת הגז הפלסטיני תספק מדינת ישראל חשמל ומים לאוכלוסיה הפלסטינית, אולם טרם התקבלה החלטה בעניין.

בן אליעזר ציין, כי לאחר החלטת "בריטיש גז" שלא לממש את הרשיון שניתן לה בשדה "תמר", יש בכוונתו לפתוח את הים לחיפושי גז ונפט, ולהעמיד למכרז את הרשיון של השדה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.