פואד: תוך 5 שנים יפעלו בארץ יצרני חשמל פרטיים
תוך 5 שנים (עד שנת 2010), אמורים להתחיל לפעול יצרני חשמל פרטיים שיספקו 2,500 מגה ואט - 25% מסך ייצור החשמל בארץ. כך אמר שר התשתיות הלאומיות, בנימין בן אליעזר בראיון לביטאון התעשיינים - ביטאונה של התאחדות התעשיינים.
הוא ציין, כי הוא פועל להגדלת רזרבת החשמל בישראל, שחסרונה יוצר את העדרו של שוק תחרותי.
בהתייחסו להפרטת בתי הזיקוק וחברת החשמל אמר בן אליעזר, כי בניגוד למשרד האוצר הוא אינו סבור שכל ההחלטות צריכות להתבסס על מספרים ומודלים כלכליים בלבד, "במיוחד אני יוצא נגד הפרטה עיוורת, המקדשת את עצמה כחזות הכל ומפוררת בכך את החברה הישראלית". לדבריו, ההפרטה אינה מטרה אלא אמצעי.
בן אליעזר אמר גם, כי הפרטה עלולה להביא גם לכך שכל התשתיות הלאומיות של ישראל ירוכזו בידי כמה משפחות של בעלי הון, "אני רואה בריכוז התשתיות הלאומיות בידי מספר מצומצם של ידיים סכנה אמיתית לקיומה של חברה צודקת ומשגשגת".
לדעתו, אנו חייבים לייצר דרך ביניים שתבזר את ההון ככל האפשר ותאפשר תחרות בין מספר רב של קבוצות עסקיות ומתווכים פיננסיים ותמנע את ריכוזו בידי מספר קטן של גורמים כפי שיוצר האוצר.
בן אליעזר אמר עוד לביטאון התעשיינים, כי הוא בעד תחרות שתביא בסופו של דבר להורדת מחירי הדלק לצרכנים.
לטענתו, למרות בדיקות חוזרות ונשנו של גורמים מקצועיים עדיין לא הוכח, כי פיצול בתי הזיקוק - כהצעת האוצר, אכן יביא לירידת מחירים. לכן, אמר, החליט על הקמת צוות בדיקה בראשות מנכ"ל משרד התשתיות, לבחינת התמורות שבפיצול בז"ן.
שר התשתיות הלאומיות סבור, כי יש לפעול להתקשרות עם ספק גז שלישי להגברת התחרות בענף. בן אליעזר הוסיף, כי הוא פנה לראש הממשלה בהצעה לאפשר את הכנסתה של חברת "בריטיש גז" כספק גז, באופן שתמורת הגז הפלסטיני תספק מדינת ישראל חשמל ומים לאוכלוסיה הפלסטינית, אולם טרם התקבלה החלטה בעניין.
בן אליעזר ציין, כי לאחר החלטת "בריטיש גז" שלא לממש את הרשיון שניתן לה בשדה "תמר", יש בכוונתו לפתוח את הים לחיפושי גז ונפט, ולהעמיד למכרז את הרשיון של השדה.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
