משתפות יותר: שיא דיבידנדים של 12 מיליארד ש' ב-04'

פי 2 מאשר בשנת 2003. במקביל, חלה גם עליה במספר החברות הבורסאיות שחילקו דיבידנד - 177 ב-04' אל מול 138 ב-03'. תשואת הדיבידנד הממוצעת קפצה בשיעור חד של 40% ל-3.4% והיא גבוהה ביחס לשווקי חו"ל
שרון שפורר |

סכום שיא של כ-12 מיליארד שקל חולק ב-2004 כדיבידנד על ידי החברות הבורסאיות - פי 2 לעומת שנת 2003. במקביל, חלה גם עליה במספר החברות הבורסאיות שחילקו דיבידנד - 177 חברות הכריזו בשנת 2004 על חלוקת דיבידנד, לעומת 138 חברות שעשו כן בשנת 2003.

נתונים אלה כלולים במאמר מאת יובל צוק, מיחידת המחקר של הבורסה, העומד להתפרסם בגליון הקרוב של "הבורסה".

תשואת הדיבידנד הממוצעת בשנת 2004 קפצה בשיעור חד (40%) הגיעה ל-3.4%, לעומת תשואה של 2.4% בשנת 2003, זאת על אף גידול של כ-35% בשווי השוק הכולל של החברות הבורסאיות בשנה זו.

תשואת הדיבידנד בישראל השנה גבוהה בהשוואה לשווקי חו"ל: תשואת הדיבידנד בשנת 2004 בבורסה האמריקאית (AMEX) היתה 1.9%, בטורונטו - 1.7%, בלונדון - 3.2%, באיטליה - 3.4%, בשווייץ - 2.5%, באמסטרדם - 4.1%, אוסטרליה - 3.4%, הונג-קונג - 2.9%, סינגפור ותאילנד - 2.8%, יפן - 1.1%.

סמנכ"ל בכיר ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה, רונית הראל בן-זאב, מציינת, כי הסיבה העיקרית לגידול החד בתשלומי הדיבידנד בשנת 2004 היתה המשך השיפור ברווחיות החברות הבורסאיות, המשקף את השיפור במצב הכלכלי במשק. בנוסף, חל בשנים האחרונות גם שינוי עקרוני בהתייחסות החברות הנסחרות לחלוקת דיבידנד: יותר ויותר חברות מוצאות לנכון לשתף את ציבור בעלי המניות ברווחים ומצהירות על מדיניות חלוקת הדיבידנד שלהן.

היא ציינה, כי רק 4 מהחברות הנכללות במדד ת"א-25, לא התייחסו למדיניותן לגבי חלוקת דיבידנד. יתר החברות התייחסו למדיניות הדיבידנד, כאשר ל-9 חברות יש מדיניות ברורה הקובעת כי יחולק % ידוע וקבוע מהרווח.

גורם נוסף שעודד את חלוקת הדיבידנד היה הטלת מס רווחי הון, החל משנת 2004. לאחר הטלת המס קטן יתרון המס, שהיה קיים בעבר, לרווחי הון על פני תשלומי דיבידנד. משרד האוצר מתכנן צעד נוסף בכיוון זה בשנת 2006, בה צפוי ששעור המס על תשלום דיבידנד יושווה למס רווחי הון על מניות- 20% למשקיע שאינו בעל שליטה.

אינדיקציה ראשונה לחלוקת הדיבידנד הצפויה בשנת 2005 בכללותה ניתן לקבל מהעובדה שמאז דצמבר 2004 ועד מועד פרסום הדוחות הכספיים השנתיים (מרץ 2005), הכריזו 86 חברות על חלוקת דיבידנד בסך של כ-3.6 מיליארד שקל. סכום זה ייכלל בנתוני הדיבידנד לשנת 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות