מחיר הנפט נסק אל על וכך גם מחירי הטיסות של החברה
הגאות המתמשכת במחירי הנפט (חצו לפני כיומיים את רף ה-60 דולר לחבית ואמש נסוגו ל-58.2 דולר לחבית - עדיין רמה גבוהה לכל הדעות) מביאה את חברת התעופה, אל על לייקר את
מחיריה פעם נוספת השנה בכל הנתיבים ובשיעור של 2%.
בחברה מציינים, כי מדובר בהעלאה קלה בלבד ביחס לזינוק של 25% במחירי הדלק בחודש האחרון. מתחילת שנת 2005 אל על יקרה את מחירי כרטיסי הטיסה בכ-9%.
סמנכ"ל מסחר וקשרי תעופה באל על, יואב לוי מסר, כי "כמוביל הגדול ביותר של ישראלים הטסים לחו"ל בכל ימות השנה, מקפידה חברת אל על להציע מחירים זולים ואטרקטיביים לישראלים המקדימים לתכנן את חופשתם ולהזמין מראש את כרטיסי הטיסה. למרות העובדה שמשמעות עליית מחירי הדלק היא עלייה בהוצאות החברה, אנו מציעים השבוע מחירים נמוכים במיוחד למזמינים מראש טיסות ליעדים הישירים."
לוי ציין, כי כל מי שיזמין כרטיסים במסגרת מבצע בין ה-3 ל-5 ביולי לא יחויב בעליית המחיר. עליית המחירים תכנס לתוקף ב-7 ביולי.
לוי הוסיף, כי "לצערנו, נמשכת מגמת העלייה במחירי הדלק. במהלך החודש האחרון מחיר הדלק עלה מ-48 דולר לחבית נפט למעל 60 דולר היום ולכן אנו נאלצים להתאים את מחירי הטיסות בדומה לחברות תעופה אחרות ברחבי העולם".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
