מחיר הנפט נסק אל על וכך גם מחירי הטיסות של החברה
הגאות המתמשכת במחירי הנפט (חצו לפני כיומיים את רף ה-60 דולר לחבית ואמש נסוגו ל-58.2 דולר לחבית - עדיין רמה גבוהה לכל הדעות) מביאה את חברת התעופה, אל על לייקר את
מחיריה פעם נוספת השנה בכל הנתיבים ובשיעור של 2%.
בחברה מציינים, כי מדובר בהעלאה קלה בלבד ביחס לזינוק של 25% במחירי הדלק בחודש האחרון. מתחילת שנת 2005 אל על יקרה את מחירי כרטיסי הטיסה בכ-9%.
סמנכ"ל מסחר וקשרי תעופה באל על, יואב לוי מסר, כי "כמוביל הגדול ביותר של ישראלים הטסים לחו"ל בכל ימות השנה, מקפידה חברת אל על להציע מחירים זולים ואטרקטיביים לישראלים המקדימים לתכנן את חופשתם ולהזמין מראש את כרטיסי הטיסה. למרות העובדה שמשמעות עליית מחירי הדלק היא עלייה בהוצאות החברה, אנו מציעים השבוע מחירים נמוכים במיוחד למזמינים מראש טיסות ליעדים הישירים."
לוי ציין, כי כל מי שיזמין כרטיסים במסגרת מבצע בין ה-3 ל-5 ביולי לא יחויב בעליית המחיר. עליית המחירים תכנס לתוקף ב-7 ביולי.
לוי הוסיף, כי "לצערנו, נמשכת מגמת העלייה במחירי הדלק. במהלך החודש האחרון מחיר הדלק עלה מ-48 דולר לחבית נפט למעל 60 דולר היום ולכן אנו נאלצים להתאים את מחירי הטיסות בדומה לחברות תעופה אחרות ברחבי העולם".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
