חיסכון לכל ילד - מה המסלול המועדף ומי הקופות המובילות?
חיסכון לכל ילד הוא חיסכון חובה וחשוב שמאפשר לילדים בגיל 18 או 21 לקבל סכום נאה "לתחילת החיים". המדינה היא זו שחוסכת סכום של 50 שקל בחודש, וההורים מוזמנים להצטרף. החיסכון הוא ללא עלויות ניהול.
הגופים המנהלים, מקבלים ערך מוסף גדול מניהול כספים אלו - הכרה, מיתוג ופרסום, וכן המדינה משלמת דמי ניהול אם כי נמוכים במיוחד.
מדובר בתעשייה בצמיחה מרשימה. מנתוני רשות שוק ההון עולה כי היקף הנכסים המנוהלים בקופות החיסכון לכל ילד עמד על 4.9 מיליארד שקל בסוף שנת 2018, לעומת 3 מיליארד שקל בסוף 2017 - עליה של 66%. שיעור ההפקדות עמד על 2.1 מיליארד שקל, שיעור זה צפוי לגדול עם השנים. נכון לסוף יוני 2019 היקף החיסכון באפיק זה - 6.7 מיליארד שקל, כלומר המשך גידול פנומנלי.
מאז השקת תכנית חיסכון לכל ילד (פברואר 2017 עד סוף יוני 2019), קופות הגמל להשקעה המנהלות חיסכון באפיק זה השיגו תשואה מצטברת של 12.67%. תשואה זו הושגה למרות תשואה שלילית של 1.16% שרשמו הקופות בשנת 2018.
כיום קיימות 48 קופות פעילות המנהלות חיסכון לילד. 36 קופות המתמקדות באופן שווה בין שלושת המסלולים העיקריים - סיכון מועט, בינוני ומוגבר; 10 במסלול הלכה ו-2 במסלול שריעה.
- אלטשולר שחם מתרחבת “בונים תמהיל חדש - יותר רגליים שמייצרות יציבות”
- אלטשולר: ירידה במספר העמיתים, אך עלייה בהכנסות ובנכסים המנוהלים ויציבות ברווח הנקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחינת התשואות מצביעה על העדפה גדולה למסלול סיכון מוגבר, ובצדק - ככל שחוסכים לזמן ארוך יותר, כך שוק המניות מתגמל יותר. על פי כל המחקרים התשואה במניות עולה על התושאה באג"ח. עם זאת, הסיכון במניות גבוה יותר. אלא שאם החיסכון הוא ארוך טווח (כמו בחיסכון לילדים ולפנסיה), אז גם אם תהיה ירידה בשוקי המניות, יש מספיק זמן לתקן - לכן עדיפה השקעה בסיכון גובר. במצב ההפוך - שהחיסכון לזמן קצר, מרכיב המניות אמור להיות נמוך. כמובן שכל אדם צריך לעשות בדיקת סיכונים לפני השקעה גדולה, כלומר מה הסכום שהוא יכול לסכן (לצד שאלות נוספות) ולפיכך ייקבע לו הרכב התיק.
בהקשר החיסכון לילדים, לאחרונה פורסם סקר, שדווקא בשכבות האוכלוסייה הנמוכה, ההורים מנתבים את הכספים לילדים לחסכונות סולידיים, מה שרק מגביר את הפער בין שכבות האוכלוסייה - הילדים "העניים" ירוויחו פחות מהילדים "העשירים".
המסלול האטרקטיבי - מניות
בקרב עשר הקופות הגדולות ביותר, המנהלות נכסים בהיקף שעולה על 50 מיליון שקל, נרשמה התשואה הגבוהה ביותר של 31% בקופת הגמל שמנהלת אלטשולר שחם במסלול מוגבר. ככלל, עם הירידה ברמת הסיכון נצפה מתאם נמוך להגדלת ההפקדה. הנתונים המלאים לפניכם:
- לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
- הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אקסלנס משיקה חשבון מסחר עצמאי לילדים
- 4.א 01/01/2020 09:31הגב לתגובה זושנים לשנות את החלטתו להעביר את החסכון מקופת הגמל לבנק או להפך. כיום אי אפשר לדנות כלום בתוכנית מה שקבעת זה מה שיהיה ל 18 שנה וזה חבל...
- 3.דוד 30/07/2019 22:36הגב לתגובה זובקופות הגמל 25% מס רווח הון ריאלי וכך גם בתוכניות חיסכון בנקאיות צמודות מדד ו-15% בתכניות עם ריבית שקלית.
- 2.אודי 30/07/2019 22:12הגב לתגובה זוהיחיד שאכפת לו שום שר אוצר לפניו לא באמת עשה למען ילדינו שאפו ענק חבל שלא החזירו לך בקלפי גם כי באמת מגיע לך וגם בגלל שלא היינו עוברים שוב מערכת בחירות עוד מנדט אחד היה חסר לך חבללללל
- 1.אורן 30/07/2019 16:25הגב לתגובה זוהוא מניח שגם אם תהיה מפולת בבורסה, הן ישתקמו ויציגו שיאים חדשים פעם אחר פעם. זה כביכול מסתמך על ״מחקרים״. הבעיה היא שמחקרים אלו מבתססים על נתונים משלושים השנים האחרונות בלבד, מה שבמקרה היתה גם התקופה הטובה ביותר עבור שוק המניות אי פעם בהיסטוריה. מה מבטיח לנו ששלושים השנים הבאות יהיו דומות לשלושים האחרונות? שום דבר.
- אורי 30/07/2019 22:43הגב לתגובה זואם עובדות לא מתווכחים, שוק ההון מנצח לטווח ארוך. האם זה ודאי? לא , אבל רבק אתה לא מבין שזה השיעור הכי טוב ללמוד יחד עם הילד כלכלה?
- דניאל 30/07/2019 18:35הגב לתגובה זווגם הגיון בריא - מניות מסוכנות יות רולכן הפיצוי שהן אמורות לספק למשקיע גבוהה יותר
- אי 30/07/2019 17:46הגב לתגובה זואי אפשר להבטיח כלום מה שכן אפשר להבטיח זה שבקופות הסולידיות לא יהיה רווחים ואלי הפסדים במקרה של פתיחת תשואות אז בוא נשמע איזה פתרון יש לך או שזה תמיד להתלונן

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
.jpg)