הדיון בועדת הכלכלה
צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

"כל הגופים הממשלתיים צריכים להאיץ את חיבור המשק לגז טבעי"

כך יתייחס יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון בישיבת מעקב שקיימה ועדת הכלכלה אחר פיתוח רשת הגז הטבעי בישראל; עד כה חוברו 131 צרכנים ועוד 85 חתומים על חוזים אבל לא מחוברים; בועדה האשימו את המדינה בעיכוב פריסת רכשת החלוקה 
נתן טגי | (2)

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, דנה היום (שני) בפיתוח רשת הגז הטבעי ופריסת קווי החלוקה למפעלי תעשייה ולגופים ציבוריים. תכלית הדיון הייתה מעקב אחר סוגיית פיתוח משק הגז הטבעי, וקבלת תשובות לגבי סטטוס חיבור גז טבעי למפעלים, בתי חולים ומוסדות מדינה.

מנהל רשות הגז הטבעי, משה גראזי, ציין כי עד כה חוברו 131 צרכנים ועוד 85 חתומים על חוזים אבל לא מחוברים. הוא פירט בדבר צעדי הרשות להאצת קצב החיבורים, ואמר כי לאחרונה עברה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק נוספת שתאפשר קיצור הליכי תכנון לחיבור מפעלים המרוחקים עד 3 ק"מ מרשת קיימת.

באשר לבתי החולים אמר גראזי כי שיבא, איכילוב ותל השומר יתחברו במהלך 2023. נציג משרד הבריאות, דוד שמש, הוסיף כי עיקר הבעיה בחיבור בתי חולים היא הנגשת הצנרת לקו הגבול של בית החולים. דוד מנהל תשתיות משרד הבריאות ציין כי מכל מוסדות הרפואה בארץ 4 התחברו לגז טבעי ולא אחד מהם הוא ממשלתי עד כה. עיקר הבעיות זה הנגשת הצנרת לקו הגבול של בתי החולים.

גראזי התייחס גם לחיבור של נהריה לרשת הגז הטבעי ואמר כי יש 15 ק"מ שצריכים להשתלב בתשתית של מקורות, והעריך כי מדובר בעניין של שנתיים. ביטון יו"ר הועדה ביקש לדעת למה זה ייקח זמן רב כל כך, ומתח ביקורת על כך שבדיון לא השתתף אף נציג של חברת מקורות.

מנכ"ל הזכיינית הצפונית מרימון, גלעד שי, אמר כי הרשויות החליטו להביא את הצינור רק עם מקורות ובשביל החברה מדובר באסון. הוא הוסיף כי מכרז מקורות מתעכב כבר שנה וחצי, ואמר כי הוא מוכן להניח את הקו בלעדיהם אבל הרשויות לא מאפשרות לו.

היו"ר ביטון ביקש התייחסות גם לנושא האכיפה נגד חברות שלא מבצעות תפקידן, וגראזי ציין כי הוצאו מכתבי שימוע לפני חילוט ערבות. נציג משרד האוצר, הלאל חלאילה, אמר כי מקודמת תשתית חוקית שתאפשר להכניס את נתג"ז למקטע החלוקה.

מנכ"ל נגב גז טבעי, משה שפיצר, אמר כי הופתע לקבל את הודעת החילוט ותהה האם מדובר במכתב שיצא בגלל הדיון בוועדה. גראזי מנגד דחה בתוקף את ההאשמה ואמר: "להגיד שאנחנו מוציאים הליך בגלל דיון בוועדת הכלכלה זה שקר". שפיצר הוסיף כי הליכי האישור נמשכים הרבה מעבר לקבוע בחוק, ואמר כי מי שעוצר את פריסת מקטע החלוקה זו המדינה ולא החברות הפרטיות.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

דברים דומים אמר גם אילן טיומקין, מנכ"ל סופר אנג'י, שהוסיף כי מפעל נשר, למשל, צורך רק 15% מההתחייבות שלו ואף אחד לא מבצע אכיפה נגדו. נציג המשרד להגנת הסביבה, גיא לסט, התייחס לכך ואמר כי הרגולציה של המשרד נוגעת לצמצום פליטות, ולא לדרישה למעבר בין דלקים.

מנכ"ל מפעל קויס טכנולוגיות, גבי ביטון, אמר כי התעשיינים נופלים בין הכסאות ומפסידים כסף רב. לדבריו, יש חוסר אמון מלא של התעשיינים בחיבור לגז טבעי. מנהל המחלקה לכלכלת עסקים בהתאחדות התעשיינים, אלעד נצר, הוסיף: "המדינה הבטיחה שעד 2020 יהיו 400 מפעלים מחוברים, בפועל יש היום פחות מחצי והתעשיינים מיואשים. מי שלא חיבר מפעל תוך שנתיים צריך להחזיר את הרישיון שלו ולאפשר למישהו אחר לחבר אותו".

מנכ"ל איגוד הגז הטבעי, אמיר פוסטר, אמר כי כבר 10 שנים מתנהלים אותם דיונים והדברים לא מתקדמים. הוא הוסיף כי נתג"ז היא אולי החברה הממשלתית הרווחיות ביותר, צוברת רווחים בעוד הלקוחות הפרטיים לא מקבלים גז וברשות הגז רוצים להוסיף תעריף מערכתי. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לילי 11/05/2022 07:55
    הגב לתגובה זו
    בחוק הגז יש ליתן סמכויות לרשות הגז בתחום התיכנון והבניה . לא יתכן שרשות הגז צריכה לבקש אישורים מגורמים אחרים . יש להקים ברשות הגז ועדה לתיכנון ובניה עם סמכויות ביצוע .
  • 1.
    יצחק 10/05/2022 13:23
    הגב לתגובה זו
    שהופסקו לפי הוראת דפוקת השכל
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.