הדיון בועדת הכלכלה
צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

"כל הגופים הממשלתיים צריכים להאיץ את חיבור המשק לגז טבעי"

כך יתייחס יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון בישיבת מעקב שקיימה ועדת הכלכלה אחר פיתוח רשת הגז הטבעי בישראל; עד כה חוברו 131 צרכנים ועוד 85 חתומים על חוזים אבל לא מחוברים; בועדה האשימו את המדינה בעיכוב פריסת רכשת החלוקה 
נתן טגי | (2)

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, דנה היום (שני) בפיתוח רשת הגז הטבעי ופריסת קווי החלוקה למפעלי תעשייה ולגופים ציבוריים. תכלית הדיון הייתה מעקב אחר סוגיית פיתוח משק הגז הטבעי, וקבלת תשובות לגבי סטטוס חיבור גז טבעי למפעלים, בתי חולים ומוסדות מדינה.

מנהל רשות הגז הטבעי, משה גראזי, ציין כי עד כה חוברו 131 צרכנים ועוד 85 חתומים על חוזים אבל לא מחוברים. הוא פירט בדבר צעדי הרשות להאצת קצב החיבורים, ואמר כי לאחרונה עברה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק נוספת שתאפשר קיצור הליכי תכנון לחיבור מפעלים המרוחקים עד 3 ק"מ מרשת קיימת.

באשר לבתי החולים אמר גראזי כי שיבא, איכילוב ותל השומר יתחברו במהלך 2023. נציג משרד הבריאות, דוד שמש, הוסיף כי עיקר הבעיה בחיבור בתי חולים היא הנגשת הצנרת לקו הגבול של בית החולים. דוד מנהל תשתיות משרד הבריאות ציין כי מכל מוסדות הרפואה בארץ 4 התחברו לגז טבעי ולא אחד מהם הוא ממשלתי עד כה. עיקר הבעיות זה הנגשת הצנרת לקו הגבול של בתי החולים.

גראזי התייחס גם לחיבור של נהריה לרשת הגז הטבעי ואמר כי יש 15 ק"מ שצריכים להשתלב בתשתית של מקורות, והעריך כי מדובר בעניין של שנתיים. ביטון יו"ר הועדה ביקש לדעת למה זה ייקח זמן רב כל כך, ומתח ביקורת על כך שבדיון לא השתתף אף נציג של חברת מקורות.

מנכ"ל הזכיינית הצפונית מרימון, גלעד שי, אמר כי הרשויות החליטו להביא את הצינור רק עם מקורות ובשביל החברה מדובר באסון. הוא הוסיף כי מכרז מקורות מתעכב כבר שנה וחצי, ואמר כי הוא מוכן להניח את הקו בלעדיהם אבל הרשויות לא מאפשרות לו.

היו"ר ביטון ביקש התייחסות גם לנושא האכיפה נגד חברות שלא מבצעות תפקידן, וגראזי ציין כי הוצאו מכתבי שימוע לפני חילוט ערבות. נציג משרד האוצר, הלאל חלאילה, אמר כי מקודמת תשתית חוקית שתאפשר להכניס את נתג"ז למקטע החלוקה.

מנכ"ל נגב גז טבעי, משה שפיצר, אמר כי הופתע לקבל את הודעת החילוט ותהה האם מדובר במכתב שיצא בגלל הדיון בוועדה. גראזי מנגד דחה בתוקף את ההאשמה ואמר: "להגיד שאנחנו מוציאים הליך בגלל דיון בוועדת הכלכלה זה שקר". שפיצר הוסיף כי הליכי האישור נמשכים הרבה מעבר לקבוע בחוק, ואמר כי מי שעוצר את פריסת מקטע החלוקה זו המדינה ולא החברות הפרטיות.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

דברים דומים אמר גם אילן טיומקין, מנכ"ל סופר אנג'י, שהוסיף כי מפעל נשר, למשל, צורך רק 15% מההתחייבות שלו ואף אחד לא מבצע אכיפה נגדו. נציג המשרד להגנת הסביבה, גיא לסט, התייחס לכך ואמר כי הרגולציה של המשרד נוגעת לצמצום פליטות, ולא לדרישה למעבר בין דלקים.

מנכ"ל מפעל קויס טכנולוגיות, גבי ביטון, אמר כי התעשיינים נופלים בין הכסאות ומפסידים כסף רב. לדבריו, יש חוסר אמון מלא של התעשיינים בחיבור לגז טבעי. מנהל המחלקה לכלכלת עסקים בהתאחדות התעשיינים, אלעד נצר, הוסיף: "המדינה הבטיחה שעד 2020 יהיו 400 מפעלים מחוברים, בפועל יש היום פחות מחצי והתעשיינים מיואשים. מי שלא חיבר מפעל תוך שנתיים צריך להחזיר את הרישיון שלו ולאפשר למישהו אחר לחבר אותו".

מנכ"ל איגוד הגז הטבעי, אמיר פוסטר, אמר כי כבר 10 שנים מתנהלים אותם דיונים והדברים לא מתקדמים. הוא הוסיף כי נתג"ז היא אולי החברה הממשלתית הרווחיות ביותר, צוברת רווחים בעוד הלקוחות הפרטיים לא מקבלים גז וברשות הגז רוצים להוסיף תעריף מערכתי. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לילי 11/05/2022 07:55
    הגב לתגובה זו
    בחוק הגז יש ליתן סמכויות לרשות הגז בתחום התיכנון והבניה . לא יתכן שרשות הגז צריכה לבקש אישורים מגורמים אחרים . יש להקים ברשות הגז ועדה לתיכנון ובניה עם סמכויות ביצוע .
  • 1.
    יצחק 10/05/2022 13:23
    הגב לתגובה זו
    שהופסקו לפי הוראת דפוקת השכל
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.