פרויקט של נקסטקום
צילום: יח"צ
דוחות

נקסטקום: צמיחה של 26% ברבעון הודות למגזר האנרגיה המתחדשת

ההכנסות ברבעון הרביעי של 2020 הסתכמו ב-115 מיליון שקל והרווח התפעולי עמד על 8 מיליון שקל. בשנה כולה המגזר צמח ב-43% בעוד שפעילות התשתית מול חברות הטלוויזיה הרב ערוצית חוותה ירידה. בחברה מקווים לפרוש תשתיות סיב אופטי באינטרנט ודור חמישי בסלולר
איתי פת-יה |
נושאים בכתבה נקסטקום

חברת נקסטקום 1.61% מדווחת על הכנסות של 114.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2020 (צמיחה של 26%) ורווח תפעולי של 7.8 מיליון שקל, של מול נתון של 91 מיליון שקל ו-4.3 מיליון שקל ברבעון המקביל, בהתאמה. השיפור נבע מגידול ברווחיות הגולמית במגזר הפעילות האלחוטית של החברה, העוסקת בתכנון, הקמה ותפעול של מיזמי תשתית בתחומי התקשורת והאנרגיה המתחדשת.

בשורה התחתונה רשמה נקטסקום רווח רבעוני של 5.4 מיליון שקל. הרווח הגולמי בתקופה גדל ב-35% על פני רבעון מקביל ל-13.7 מיליון שקל, עקב גידול בפעילות הסולארית על גבי גגות, חוות קרקעיות ומאגרי מים והכרה ברווח כתוצאה והשלמת 72% מפרויקט טורבינות הרוח בעמק הבכא, ששווויו 140 מיליון שקל.

צבר ההזמנות של נקטסקום עמד בסוף 2020 על צבר ההזמנות עומד על כ-524 מיליון שקל (כ-87 מיליון לפרויקטים לביצוע מ-2022 ואילך). המגזר הצומח ביותר של נקסטקום הוא זה של פעילות האנרגיה המתחדשת (צמיחה של 43% ב-2020).

בנקסטקום מציינים כי ברבעון הרביעי  נכנס לתוקף הסכם הקמת טורבינות הרוח בפרויקט בראשית במשותף (50/50) עם קבוצת מנרב. היקפו כפול מזה של פרויקט עמק הבכא. עוד ברבעון התקבל היתר לעבודה בפרויקט עם EDF הצרפתית לבניית שתי חוות סולאריות הנאמד בכ-30 מיליון שקל. עוד נכנסה החברה לשלב הביצוע בהסכם מול שיכון ובינוי לתכנון והקמה של מערכות סולאריות על גבי מאגרי מים בפרויקט הנאמד (כולל אופציה להרחבה) בכ-40 מיליון שקל.

במקביל, לנקסטקום פרויקט של התעשייה האווירית שעשוי להגיע לסך משוער של 100 מיליון שקל על פני שנים, ונכון להיום מצוי האתר הראשון בפרויקט (בהיקף של כ-52 מיליון שקל) בשלבי ביצוע סופיים.

לצד זאת בנקסטקום אומרים כי הם מצפים שחדירת השימוש בטכנולוגיית סיב אופטי יגדיל את היקף הפעילות מול שחקניות הטלוויזיה הרב ערוצים, שלהערכתה ישקיעו בתחום עשרות מיליוני שקלים בשנים הקרובות. כמו כן מקווים בחברה לזכות בפרויקטים עתידיים לפריסת הדור החמישי בסלולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.

אסדת נפט
צילום: טוויטר

מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה

כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שברון נפט

מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה

ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.

למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון

ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.

שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.

רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח

נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.