מתיאוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן
צילום: חן גלילי

אנרג'יאן תשקיע 150 מיליון דולר בפיתוח מאגר כריש צפון

ההזרמה הראשונה צפויה להתקיים במחצית השנייה של 2023; במקביל, חתמה החברה על הסכם הלוואה בסך 700 מיליון דולר עם הבנקים ג'י פי מורגן ומורגן סטנלי
 
נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה אנרג'יאן

חברת אנרג'יאן -1.75% , הנסחרת בת"א 35 ובלונדון (ENOG:LSE) ופועלת בתחום חיפוש והפקה של נפט וגז טבעי, מדווחת כי היא תשקיע 150 מיליון דולר בפיתוח מאגר כריש צפון. על פי ההערכות, הזרמת הגז הראשונה ממאגר כריש צפון תתקיים במחצית השנייה של 2023, כשנתיים לאחר ההזרמה ממאגר כריש. לפני כחודש דיווחה החברה כי היא רוכשת את החזקות קרוג'ן בכריש ותנין בכ-400 מיליון דולר. בראיון לביזפורטל לא שלל מנכ"ל החברה כי היא בדרך לתחום האנרגיה הסולארית.

בחברה צופים כי התשואה הפנימית (IRR) מהפרויקט תהיה בשיעור של כ-40% ומסבירים כי ההחלטה התקבלה בהמשך לאישור תכנית פיתוח המאגר, אשר אושרה לאחרונה על ידי הממשלה.

דוח משאבים שהופק בנובמבר האחרון ע"י המעריך החיצוני M&D כלל הערכה לפיה היקף המשאבים במאגר עומד על כ-bcm 32 ו-34 מיליון חביות נוזלים - כ-241 מיליון חביות שווה ערך נפט (mmboe) מסוג 2P (משאבים מוכחים).

הפקת הגז תיעשה באמצעות חיבור (Tie Back) המאגר למתקן הטיפול הצף של אנרג'יאן (FPSO), בעלות נמוכה יחסית. מתקן הטיפול ימוקם במרחק של כ-90 ק"מ מן החוף וישמש להפקה וטיפול במאגר כריש – מרחק של כ-5.4 ק"מ מכריש צפון.

 

במקביל, מדווחת החברה כי אמש חתמה עם הבנקים ג'י פי מורגן ומורגן סטנלי, על הסכם הלוואה בסך 700 מיליון דולר לתקופה של 18 חודשים. ההלוואה תשמש, בין היתר, למימון פיתוח כריש צפון; למימון עסקת רכישת האחזקות של קרן קרוג'ן בחברה הבת אנרג'יאן ישראל, להשקעות נוספות בפרויקט כריש; וכן לצורך קמפיין אקספלורציה נוסף של החברה בתחילת 2022.

בנוסף, הגיעה אנרג'יאן אתמול להסכמות עם המלווים הקיימים שלה למימון פיתוח כריש בדבר הארכת מועד פרעון של ההלוואה בסך 1.45 מיליארד דולר ב-9 חודשים מדצמבר 2021 לספטמבר 2022. באנרג'יאן סבורים, כי שילוב ההלוואה לעיל עם המימון הקיים לאחר הארכת מועד הפירעון, יעניק את הזמן והגמישות לייעול אופטימלי של מבנה ההון לטווח ארוך של אנרג'יאן ישראל בהתאם לתנאי השוק.

 

מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן: "החלטת ההשקעה בפיתוח התגלית בכריש צפון, בהיקף של bcm 32, תתרום ליציבת אספקה של גז טבעי למשק האנרגיה הישראלי, לצד הפחתת פליטות משמעותית – זאת כתוצאה ממעבר מפחם לגז טבעי".  

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

 

חברת אנרג'יאן נכנסה לשוק הישראלי בשנת 2016, עם רכישת רישיונות הפיתוח למאגרים כריש ותנין. בחודש מרץ 2018 קיבלה החברה החלטת השקעה סופית לפיתוח פרויקט הדגל שלה, מאגרי הגז  הטבעי כריש-תנין. הטיפול בגז והפקתו יבוצעו באמצעות FPSO - מתקן טיפול צף הראשון מסוגו באגן הים התיכון, אשר ימוקם במרחק של כ-90 ק"מ מן החוף לכל אורך חיי הפרוייקט; תחילת הפקת הגז צפויה בשנת 2021.

החברה חתומה על הסכמים למכירה של כ- Bcm 7.4 (שנתי) של גז טבעי לשוק הישראלי. בנוסף, מחזיקה החברה ב-9 רישיונות חיפוש נוספים במים הכלכליים של ישראל ורישיונות נוספים לחיפוש ביוון ובמונטנגרו.

בחודש דצמבר 2020 דיווחה אנרג'יאן השלמת רכישת פעילות הגז והנפט של חברת אדיסון האיטלקית תמורת 284 מיליון דולר, וכאמור על חתימה על הסכם לרכישת האחזקות של קרן קרוג'ן באנרג'יאן ישראל, אשר לאחריה תחזיק הקבוצה ב-100% מאנרג'יאן ישראל.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.

גז טבעי
צילום: טוויטר

טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?

טורקיה פועלת להעמיק את קשרי האנרגיה עם ארה״ב, להגדיל יבוא גז נוזלי ולהרחיב את צי מתקני ההגזה שלה; הצעדים האלה מציבים אותה כמתווכת מרכזית בין אספקה אמריקאית לשוק האירופי ועשויים לדחוק את הגז הישראלי שמונזל על ידי המצרים מהיבשת

מנדי הניג |

טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים.

ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה. 

כדי להגיע למעמד של מעצמה אזורית דבר ראשון צריכים להבטיח לטורקיה אספקת אנרגיה יציבה למשק, משק שכבר מגלגל כ-9 טריליון דולר ולפזר את מקורות הגז שלה מעבר לתלות ביחסים הפוליטיים עם רוסיה ואזרבייג'ן. במקביל, אנקרה חתמה על שורה של חוזי LNG ארוכי טווח, בעיקר מול מפיקות בארה"ב, חברות כמו Mercuria ו-Woodside, וגם מול Eni האיטלקית ו-SEFE הגרמנית. מאז סוף 2024 טורקיה סגרה חוזים לאספקת כ-150 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, אבל רוב הכמויות יתחילו להגיע אליה רק החל מ-2027 ועד 2030.

טורקיה כבר ייבאה השנה 5.2 מיליון טונות LNG, הרבה יותר מ-3.98 מיליון טונות שייבאה בכל 2024. הייבוא המואץ הזה מאפשר לה לא רק לענות על הביקוש המקומי, אלא גם לבנות לעצמה תשתית ולפתח אפיקים של מסחר בגז, מה שמחזק את המעמד שלה גם כספקית אזורית.

טורקיה מתכננת להגדיל משמעותית את יכולת הקליטה וההפצה שלה בגז נוזלי, והיא עושה זאת דרך הוספה של שני מתקני FSRU חדשים. מתקנים כאלה הם למעשה אוניות מיוחדות שמאחסנות LNG ומשמשות גם כמתקני הגזה, כלומר הופכות את הגז הנוזלי בחזרה למצבו הטבעי כך שניתן להזרים אותו לרשת הארצית. שני המתקנים החדשים יצטרפו לשלושה שכבר פועלים היום, כך שטורקיה תעמוד על צי של חמישה מתקני FSRU, אחד מהצי הגדולים באזור.

ההרחבה הזאת לא רק תאפשר לטורקיה לקלוט יותר גז לשימוש מקומי, אלא גם תחזק את מקומה כשחקנית אזורית בענף האנרגיה. דוגמה בולטת לכך היא התכנון לשלוח אחד מהמתקנים למצרים בקיץ. מצרים סובלת מדי שנה ממחסור עונתי בגז בגלל עלייה חדה בצריכת החשמל בתקופת החום, והמתקן הטורקי אמור לעזור לה לגשר על הפערים. המהלך הזה גם מכניס אותה למקום בו יש כבר דריסת רגל ישראלית. עד היום מצרים הייתה זו שמפעילה את מתקני ה-LNG המרכזיים במזרח הים התיכון, וממנה יוצא חלק מהגז הישראלי לשווקים העולמיים. העובדה שטורקיה מסוגלת עכשיו לספק למצרים תשתית קריטית מעבירה גם את המסר שאנקרה היא לא רק צרכנית גז, אלא היא גם מתחילה לייצא אנרגיה.