נפט
צילום: iStock

אסיה נפתחת והמערב נסגר: מה זה אומר על מחיר הנפט?

הנפט עשה ראלי של 25% מתחילת החודש, אבל רמת המלאי עלתה; לאן הולך הנפט מכאן? 
ארז ליבנה | (4)

הנזק שיצרה מגפת הקורונה יורגש עוד שנים קדימה, אבל בינתיים, בשלושת השבועות האחרונים מחיר הזהב השחור עולה, יחד עם הדיווחים על חיסונים והאופטימיות לקראת פתיחתם של שווקים ומסחר. בתחילת החודש חבית נפט גולמי עמדה על 34 דולר לחבית, נכון לכתיבת שורות אלה המחיר עומד על 42.44 דולר. עלייה של קרוב ל-25% מה-2 לנובמבר.

בימים הקרובים הממשל בארצות הברית יוציא את הדוח שלו על אירועי ה-20 באפריל, אז מחיר הנפט ירד למינוס 38 דולר לראשונה בהיסטוריה, לפני שנסגר על מחיר של 11 דולר לחבית. מקורות בממשל אמרו לבלומברג כי הוא אינו צפוי להצביע על גורם ספציפי שאחראי לנפילות.

ברור. הרי כולם יודעים מי האשמות – סעודיה ורוסיה, שלא הצליחו להגיע לסיכום על קיצוץ בתפוקת הנפט בחודשים ינואר-פברואר-מארס, למרות שסין – יבואנית הנפט הגדולה בעולם בפער – נכנסה לסגר. לאחר שרוסיה, שמובילה את מדינות אופ"ק+ התנגדה לבקשת סעודיה – יצרנית הנפט הגדולה בעולם ומי שמובילה את קרטל הנפט אופ"ק – לחתוך בייצור הנפט, כשבתגובה סעודיה החלה להגביר את שאיבת הנפט, מה שהוביל להתמלאות המלאים בהאב אחסון הנפט בקושינג אוקלהומה, היכן שמאוחסן מרבית הנפט האמריקאי, ולקריסת המחיר. גם כיום רמת המלאי גבוהה אבל הסיכוי לירידת מחיירם דרמטית היא נמוכה. 

הצפי בשוק היא שלסקטור הנפט ייקח אומנם שנים להתאושש במלואו מהשפעות המגפה. בממוצע שנתי, ב-2020 יצרכו פחות 1.7 מיליון חביות ביום , כשמרבית תעשיית הנפט שתיפגע היא בארה"ב, הזקוקה למחיר של לפחות 35 דולר לחבית כדי שהעסק יהיה כלכלי. משמע ברמת המחירים הנוכחית זה כלכלי, אבל לא מאוד. כמחצית מהמזקקים בעולם שצפויים לסגור את שעריהם בשנים הקרובות הן מארה"ב.

מנגד, בשנתיים הקרובות סין צפויה להפוך למזקקת הנפט הגדולה בעולם. המדינה המאוכלסת ביותר בעולם היא גם צרכנית הנפט הגדולה בעולם. ב-2019, המדינה ייבאה את כמות הנפט של 14 הכלכלות הבאות אחריה. ובניגוד למערב, המזרח הופך להיות המוקד העולמי של הנפט.

בנוסף, בשל ההיפתחות של הכלכלה הסינית, אבל גם של כלכלות נוספות במזרח, כמו הכלכלה היפנית והדרום קוריאנית, הצפי הוא שהדרישה שם תאזן את החסר במערב.

"סין הולכת להזרים לשוק מיליוני חביות ביום בשנים הקרובות", אמר סטיבן סוייר, מנהל תחום הזיקוק בחברת הייעוץ FGE. "סביר להניח שסין תעקוף את ארה"ב כמזקקת הנפט הגדולה בעולם בשנה שנתיים הקרובות", הוסיף.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    צרי 23/11/2020 09:50
    הגב לתגובה זו
    למה להתפלמס בפול גז בניוטרל?
  • 3.
    שלומי 23/11/2020 07:38
    הגב לתגובה זו
    ...
  • 2.
    עד עכשיו לא הבנתי מה זה אומר על מחיר הנפט .... (ל"ת)
    אנונימי 22/11/2020 23:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צחי 22/11/2020 23:20
    הגב לתגובה זו
    הגידול של רוב תחנות הכח בעולם הוא מהאנרגיה מתחדשת, ובנוסף בתוך עשור כנראה רוב המכוניות החדשות יפעלו על חשמל. העתיד לא הנפט למרות שיש עוד עשור של מכירות די טובות עם ירידה הדרגתית.
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".