מחר זה קורה: ההמלצות של "ועדת צמח" יוגשו לנתניהו - והלחץ בסקטור מורגש
ההמלצות הסופיות של ועדת צמח לקביעת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח יוגשו מחר לראש ממשלה בנימין נתניהו. בסקטור חברות חיפושי הנפט והגז בישראל והשותפות במאגרי 'לוויתן' ו'תמר' בפרט ממתינים מזה חודשים רבים להמלצות הסופיות של הוועדה שיקבעו את שיעור עתודות הגז שיורשה ליזמים לייצא לחו"ל.
הוועדה הבינמשרדית לבחינת נושא משק הגז הטבעי בישראל ופיתוחו העתידי, הוקמה בסוף שנת 2011 על ידי ראש הממשלה ושר האנרגיה והמים, לאור הצורך לבחון ולהגדיר את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל.
מלבד היקף הייצוא שיותר, בשוק ממתינים בדריכות לקבל מידע על המלצות הוועדה בנוגע למיקום מתקני היצוא. בדו"ח הביניים הוועדה המליצה שמתקני הייצוא יוקמו בשטח שבשליטה ישראלית הן מבחינה כלכלית והן מהיבטים של ביטחון לאומי וקידום התחרות. הוועדה גם צפויה להתייחס ללסוגיית הזמן להקמת מתקני הנזלת הגז (LNG).
עיתוי הקמת מתקני הייצוא הינו פרמטר מהותי מבחינה עסקית לשותפות במאגר 'לוויתן' - נובל אנרג'י, דלק קידוחים יהש, אבנר יהש ורציו יהש - בו ישנם כ-17 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי. בקפריסין לדוגמא, הממשלה פועלת לאפשר ייצוא גז טבעי באמצעות מתקן LNG עד שנת 2019.
- 12.מני 28/08/2012 21:39הגב לתגובה זותטוס יום ראשון הודעה במאיה
- 11.אברהם 28/08/2012 20:44הגב לתגובה זוהיה הסכם שבוטל אין שום סיבה להאמין שהפעם יהיה שונה הבנקים הזרים לא גרוש למדינת ישראל לוויתן ישאר עמוק בים
- 10.מידע פנים 28/08/2012 15:13הגב לתגובה זומקורות יודעי דבר אמרו לי שזה חרא של מניה.
- בשביל זה צריך מידע פנים??? (ל"ת)ירון 29/08/2012 07:10הגב לתגובה זו
- 9.דור 28/08/2012 15:04הגב לתגובה זוהיום הגיע האוניה השניה ששמה TRANSPORTER ואתמול הגיעה האוניה SWIFT.
- 8.סמוש 28/08/2012 14:48הגב לתגובה זוכי זה באמת יכול להשפיע על ההחלטות שלו לגבי דו"ח צמח נקווה שהדו"ח לא יהיה צמח כמו ראש הועדה...
- 7.שום דבר לא יעזור לפגר הנמק שנקרא רציו. (ל"ת)gg 28/08/2012 14:26הגב לתגובה זו
- 6.בקרוב מאוד תחבקו חזק 28/08/2012 14:23הגב לתגובה זוממחר מתחיל המשחק, הכשרה ומודיעין יגרמו לכם להבין שמהפחד לא יוצא דבר, הורדתם (המשקיעים9 ללא סיבה את המניות 50% אבל עכשיו שיוציאו את מה שכבר יודעים יש נסיקה של מאות אחוזים בפתח.. בהצלחההההה
- 5.הספירה לאחור 28/08/2012 13:59הגב לתגובה זויקים עוד ועדה כדי להחליט מה לעשות
- 4.יוסי 28/08/2012 13:29הגב לתגובה זואם מחזיקי מניות הגז לא יעמדו על זכותם לייצא הגז בשיעור מעל 55% ויותר הרי שהשקעתם תרד לטמיון. כל האמצעים כשרים משפט הפגנות ואחרים.
- ee 28/08/2012 14:34הגב לתגובה זואם הית המשפט אישר את שישנסקי אז יאשרו גם חוק שיקח לכולם כסף מהחשבון עו"ש. אנחנו חיים בדיקטטורה ובדיקטטורות צריך להגיד תודה על כל שקל שהשלטון מאפשר לנו להרויח.
- יוסי 28/08/2012 15:16אפשר גם אחרת ראה הפגנות צדק לכל . נגד גזלנים הכל מותר
- 3.דוד 28/08/2012 13:29הגב לתגובה זוסקטור הגז והנפט .ויתן דחיפה שתעניין משקיעים גדולים וחדשים להיכנס לשוק החיפושים,
- יוסי 29/08/2012 10:17הגב לתגובה זולביבי יש שיקולי בחירות. המשקיעים שעד לגלוי הגז הפסידו כספים רבים לא מעיינים אותו.אם קולם של המשקיעים לא ישמע בחוצות ובקול רם יפסידו את השקעתם.
- 2.בוב 28/08/2012 13:19הגב לתגובה זואם רוצים לפתח אותו שיפסיקו להפריע . כבר שלוש שנים אין פה שום כוונה או רצון לעזור לתחום
- 1.מבין עינין 28/08/2012 13:14הגב לתגובה זוזו יכולה להיות שעתו היפה של ביבי להיות אסטרטג ולא עסקן ולהבין שהוא חייב לפטם את התרנגולת שהולכת להטיל בצי זהב ולא לשחוט אותה...יש לך הזדמנות ביבי-אתה רואה לטווח קצר או ארוך..ואל תשכח-על טעויות משלמים
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותעל סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום
הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות.
וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.
ענף בצמיחה דו ספרתית
היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות.
הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה.
זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.
- אלמור: "מתמודדים על פרויקטים נוספים בתחום חוות השרתים"
- אלמור חשמל: חוזים חדשים בהיקף כולל של 184 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.
