מחר זה קורה: ההמלצות של "ועדת צמח" יוגשו לנתניהו - והלחץ בסקטור מורגש
ההמלצות הסופיות של ועדת צמח לקביעת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח יוגשו מחר לראש ממשלה בנימין נתניהו. בסקטור חברות חיפושי הנפט והגז בישראל והשותפות במאגרי 'לוויתן' ו'תמר' בפרט ממתינים מזה חודשים רבים להמלצות הסופיות של הוועדה שיקבעו את שיעור עתודות הגז שיורשה ליזמים לייצא לחו"ל.
הוועדה הבינמשרדית לבחינת נושא משק הגז הטבעי בישראל ופיתוחו העתידי, הוקמה בסוף שנת 2011 על ידי ראש הממשלה ושר האנרגיה והמים, לאור הצורך לבחון ולהגדיר את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל.
מלבד היקף הייצוא שיותר, בשוק ממתינים בדריכות לקבל מידע על המלצות הוועדה בנוגע למיקום מתקני היצוא. בדו"ח הביניים הוועדה המליצה שמתקני הייצוא יוקמו בשטח שבשליטה ישראלית הן מבחינה כלכלית והן מהיבטים של ביטחון לאומי וקידום התחרות. הוועדה גם צפויה להתייחס ללסוגיית הזמן להקמת מתקני הנזלת הגז (LNG).
עיתוי הקמת מתקני הייצוא הינו פרמטר מהותי מבחינה עסקית לשותפות במאגר 'לוויתן' - נובל אנרג'י, דלק קידוחים יהש, אבנר יהש ורציו יהש - בו ישנם כ-17 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי. בקפריסין לדוגמא, הממשלה פועלת לאפשר ייצוא גז טבעי באמצעות מתקן LNG עד שנת 2019.
- 12.מני 28/08/2012 21:39הגב לתגובה זותטוס יום ראשון הודעה במאיה
- 11.אברהם 28/08/2012 20:44הגב לתגובה זוהיה הסכם שבוטל אין שום סיבה להאמין שהפעם יהיה שונה הבנקים הזרים לא גרוש למדינת ישראל לוויתן ישאר עמוק בים
- 10.מידע פנים 28/08/2012 15:13הגב לתגובה זומקורות יודעי דבר אמרו לי שזה חרא של מניה.
- בשביל זה צריך מידע פנים??? (ל"ת)ירון 29/08/2012 07:10הגב לתגובה זו
- 9.דור 28/08/2012 15:04הגב לתגובה זוהיום הגיע האוניה השניה ששמה TRANSPORTER ואתמול הגיעה האוניה SWIFT.
- 8.סמוש 28/08/2012 14:48הגב לתגובה זוכי זה באמת יכול להשפיע על ההחלטות שלו לגבי דו"ח צמח נקווה שהדו"ח לא יהיה צמח כמו ראש הועדה...
- 7.שום דבר לא יעזור לפגר הנמק שנקרא רציו. (ל"ת)gg 28/08/2012 14:26הגב לתגובה זו
- 6.בקרוב מאוד תחבקו חזק 28/08/2012 14:23הגב לתגובה זוממחר מתחיל המשחק, הכשרה ומודיעין יגרמו לכם להבין שמהפחד לא יוצא דבר, הורדתם (המשקיעים9 ללא סיבה את המניות 50% אבל עכשיו שיוציאו את מה שכבר יודעים יש נסיקה של מאות אחוזים בפתח.. בהצלחההההה
- 5.הספירה לאחור 28/08/2012 13:59הגב לתגובה זויקים עוד ועדה כדי להחליט מה לעשות
- 4.יוסי 28/08/2012 13:29הגב לתגובה זואם מחזיקי מניות הגז לא יעמדו על זכותם לייצא הגז בשיעור מעל 55% ויותר הרי שהשקעתם תרד לטמיון. כל האמצעים כשרים משפט הפגנות ואחרים.
- ee 28/08/2012 14:34הגב לתגובה זואם הית המשפט אישר את שישנסקי אז יאשרו גם חוק שיקח לכולם כסף מהחשבון עו"ש. אנחנו חיים בדיקטטורה ובדיקטטורות צריך להגיד תודה על כל שקל שהשלטון מאפשר לנו להרויח.
- יוסי 28/08/2012 15:16אפשר גם אחרת ראה הפגנות צדק לכל . נגד גזלנים הכל מותר
- 3.דוד 28/08/2012 13:29הגב לתגובה זוסקטור הגז והנפט .ויתן דחיפה שתעניין משקיעים גדולים וחדשים להיכנס לשוק החיפושים,
- יוסי 29/08/2012 10:17הגב לתגובה זולביבי יש שיקולי בחירות. המשקיעים שעד לגלוי הגז הפסידו כספים רבים לא מעיינים אותו.אם קולם של המשקיעים לא ישמע בחוצות ובקול רם יפסידו את השקעתם.
- 2.בוב 28/08/2012 13:19הגב לתגובה זואם רוצים לפתח אותו שיפסיקו להפריע . כבר שלוש שנים אין פה שום כוונה או רצון לעזור לתחום
- 1.מבין עינין 28/08/2012 13:14הגב לתגובה זוזו יכולה להיות שעתו היפה של ביבי להיות אסטרטג ולא עסקן ולהבין שהוא חייב לפטם את התרנגולת שהולכת להטיל בצי זהב ולא לשחוט אותה...יש לך הזדמנות ביבי-אתה רואה לטווח קצר או ארוך..ואל תשכח-על טעויות משלמים
קידוח גז (רשתות)מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש
בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.
ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.
עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה
השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.
בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.
- קטאר מתעצמת במיזמי AI - עסקה של 20 מיליארד עם ברוקפילד
- ארה״ב וקטאר נגד אירופה: חוק הקיימות החדש יוביל להפסקת מסחר וסנקציות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותמבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים
המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים
וציבוריים
משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.
על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.
מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.
במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.
- מה התשואה שתרוויחו מפאנל סולארי על הגג?
- 400 אלף ילדים בשנה ילמדו על אנרגיות מתחדשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.
