פרסום ראשון

מחר זה קורה: ההמלצות של "ועדת צמח" יוגשו לנתניהו - והלחץ בסקטור מורגש

הוועדה בראשות שאול צמח שבחנה את סוגיית ייצוא הגז הטבעי מישראל תגיש מחר את המלצותיה הסופיות לראש הממשלה
מערכת Bizportal | (16)

ההמלצות הסופיות של ועדת צמח לקביעת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח יוגשו מחר לראש ממשלה בנימין נתניהו. בסקטור חברות חיפושי הנפט והגז בישראל והשותפות במאגרי 'לוויתן' ו'תמר' בפרט ממתינים מזה חודשים רבים להמלצות הסופיות של הוועדה שיקבעו את שיעור עתודות הגז שיורשה ליזמים לייצא לחו"ל.

הוועדה הבינמשרדית לבחינת נושא משק הגז הטבעי בישראל ופיתוחו העתידי, הוקמה בסוף שנת 2011 על ידי ראש הממשלה ושר האנרגיה והמים, לאור הצורך לבחון ולהגדיר את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל.

מטיוטת הדו"ח הסופי של ועדת צמח שדלפה לתקשורת בשבוע החולף עלה כי ההמלצות הסופיות רוככו מעט ויאפשרו ייצוא של 53% מעתודות הגז שלחופי ישראל ולשמור לצורכי המשק גז ל-25 שנה בלבד. עוד קבעה הוועדה, כי מאגרים בנפח 200 BCM ומעלה, כמו 'תמר' ו'לוויתן') יחויבו לשמור 50% מהגז לצרכים מקומיים, מאגרים בגודל של 100-200 BCM יחוייבו לשמור 40% ומאגרים בהיקף 25-100 BCM ישמרו 25% מהגז. מאגרים קטנים יותר יוכלו לייצא 100% מהגז.

מלבד היקף הייצוא שיותר, בשוק ממתינים בדריכות לקבל מידע על המלצות הוועדה בנוגע למיקום מתקני היצוא. בדו"ח הביניים הוועדה המליצה שמתקני הייצוא יוקמו בשטח שבשליטה ישראלית הן מבחינה כלכלית והן מהיבטים של ביטחון לאומי וקידום התחרות. הוועדה גם צפויה להתייחס ללסוגיית הזמן להקמת מתקני הנזלת הגז (LNG).

עיתוי הקמת מתקני הייצוא הינו פרמטר מהותי מבחינה עסקית לשותפות במאגר 'לוויתן' - נובל אנרג'י, דלק קידוחים יהש, אבנר יהש ורציו יהש - בו ישנם כ-17 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי. בקפריסין לדוגמא, הממשלה פועלת לאפשר ייצוא גז טבעי באמצעות מתקן LNG עד שנת 2019.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מני 28/08/2012 21:39
    הגב לתגובה זו
    תטוס יום ראשון הודעה במאיה
  • 11.
    אברהם 28/08/2012 20:44
    הגב לתגובה זו
    היה הסכם שבוטל אין שום סיבה להאמין שהפעם יהיה שונה הבנקים הזרים לא גרוש למדינת ישראל לוויתן ישאר עמוק בים
  • 10.
    מידע פנים 28/08/2012 15:13
    הגב לתגובה זו
    מקורות יודעי דבר אמרו לי שזה חרא של מניה.
  • בשביל זה צריך מידע פנים??? (ל"ת)
    ירון 29/08/2012 07:10
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    דור 28/08/2012 15:04
    הגב לתגובה זו
    היום הגיע האוניה השניה ששמה TRANSPORTER ואתמול הגיעה האוניה SWIFT.
  • 8.
    סמוש 28/08/2012 14:48
    הגב לתגובה זו
    כי זה באמת יכול להשפיע על ההחלטות שלו לגבי דו"ח צמח נקווה שהדו"ח לא יהיה צמח כמו ראש הועדה...
  • 7.
    שום דבר לא יעזור לפגר הנמק שנקרא רציו. (ל"ת)
    gg 28/08/2012 14:26
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    בקרוב מאוד תחבקו חזק 28/08/2012 14:23
    הגב לתגובה זו
    ממחר מתחיל המשחק, הכשרה ומודיעין יגרמו לכם להבין שמהפחד לא יוצא דבר, הורדתם (המשקיעים9 ללא סיבה את המניות 50% אבל עכשיו שיוציאו את מה שכבר יודעים יש נסיקה של מאות אחוזים בפתח.. בהצלחההההה
  • 5.
    הספירה לאחור 28/08/2012 13:59
    הגב לתגובה זו
    יקים עוד ועדה כדי להחליט מה לעשות
  • 4.
    יוסי 28/08/2012 13:29
    הגב לתגובה זו
    אם מחזיקי מניות הגז לא יעמדו על זכותם לייצא הגז בשיעור מעל 55% ויותר הרי שהשקעתם תרד לטמיון. כל האמצעים כשרים משפט הפגנות ואחרים.
  • ee 28/08/2012 14:34
    הגב לתגובה זו
    אם הית המשפט אישר את שישנסקי אז יאשרו גם חוק שיקח לכולם כסף מהחשבון עו"ש. אנחנו חיים בדיקטטורה ובדיקטטורות צריך להגיד תודה על כל שקל שהשלטון מאפשר לנו להרויח.
  • יוסי 28/08/2012 15:16
    אפשר גם אחרת ראה הפגנות צדק לכל . נגד גזלנים הכל מותר
  • 3.
    דוד 28/08/2012 13:29
    הגב לתגובה זו
    סקטור הגז והנפט .ויתן דחיפה שתעניין משקיעים גדולים וחדשים להיכנס לשוק החיפושים,
  • יוסי 29/08/2012 10:17
    הגב לתגובה זו
    לביבי יש שיקולי בחירות. המשקיעים שעד לגלוי הגז הפסידו כספים רבים לא מעיינים אותו.אם קולם של המשקיעים לא ישמע בחוצות ובקול רם יפסידו את השקעתם.
  • 2.
    בוב 28/08/2012 13:19
    הגב לתגובה זו
    אם רוצים לפתח אותו שיפסיקו להפריע . כבר שלוש שנים אין פה שום כוונה או רצון לעזור לתחום
  • 1.
    מבין עינין 28/08/2012 13:14
    הגב לתגובה זו
    זו יכולה להיות שעתו היפה של ביבי להיות אסטרטג ולא עסקן ולהבין שהוא חייב לפטם את התרנגולת שהולכת להטיל בצי זהב ולא לשחוט אותה...יש לך הזדמנות ביבי-אתה רואה לטווח קצר או ארוך..ואל תשכח-על טעויות משלמים
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף. 

הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?

על רקע הזינוק בצריכת האנרגיה של מרכזי המידע והצורך הגובר ברציפות תפעולית, הנשיא טראמפ האריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה כדי לעודד פריסת פתרונות אגירה מתקדמים; בשוק שצומח במהירות ונעשה חיוני לעידן הענן וה-AI, האגירה הופכת לאחד ממנועי הצמיחה הבולטים של תעשיית האנרגיה; דן וינטרניץ מנהל תחום ניהול התיקים אושן-יצירה, בסקירה מקיפה על התחום

דן וינטרניץ |
נושאים בכתבה מרכזי נתונים

הנשיא טראמפ חתם ביולי האחרון על חוק פדראלי אשר מאריך את זיכויי המס לאגירת אנרגיה עד אמצע שנות השלושים של המאה ה-21. השאלה היא מדוע קיבל את ההחלטה להאריך את זיכויי המס? ובכן, בעולם שבו הביקוש למידע גואה והזמינות לחשמל היא תנאי בסיסי ליציבותם ותפקודם של שרתים, מרכזי המידע (Data Centers) הופכים לצרכני אנרגיה עצומים. במקביל, נוצר צורך גובר בפתרונות אגירה חכמים, שמבטיחים רציפות תפעולית, לכל אורך שעות היממה בתקופות גאות ותקופות שפל, התייעלות אנרגטית וצמצום פליטות. 

וכך, למעשה, נוצר אחד הענפים הצומחים ביותר בתעשיית האנרגיה - ענף סוללות האגירה למרכזי מידע.

ענף בצמיחה דו ספרתית 

היקף השוק העולמי של מערכות אגירת אנרגיה במרכזי מידע (Data Center BESS) נאמד בכ-1.6 מיליארד דולר בשנת 2024, וצפוי לצמוח לכ-2.7 מיליארד דולר עד 2030. קצב צמיחה שנתי ממוצע (CAGR) של כ-9.5%. מקורות אחרים מעריכים את השוק בהיקף רחב אף יותר - מעל 6 מיליארד דולר, כשהפערים נובעים מהבדלים בהגדרת הטכנולוגיות הכלולות. 

הגורם המרכזי לצמיחה הוא העלייה הדרמטית בהיקף הקמת מרכזי המידע המהווים את התשתית הפיזית לשירותי ענן, בינה מלאכותית וביג דאטה וכפועל יוצא מכך עליה חדה בדרישה לזמינות אנרגיה רציפה. 

זמינות מלאה הפכה לסטנדרט, ולכן כל הפסקת חשמל, ולו לשניות בודדות, עלולה לגרום לנזק כספי ותדמיתי עצום. מרכזי נתונים אלה צורכים אנרגיה בהיקפים עצומים ונדרשים לפעול באופן רציף, ולכן אגירת אנרגיה מאפשרת רציפות תפקודית, ניהול עומסים, ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת וייצוב עלויות תפעול.

שילוב הסוללות במערכות סולאריות ורוח, יחד עם ביקוש גובר לאמינות רשת החשמל ולניצול גמיש של אנרגיה, הפכו את האגירה למרכיב כלכלי משתלם גם עבור חברות האנרגיה הגדולות. לכך מצטרפים שווקים ייעודיים לאנרגיה גמישה (capacity markets) המתגמלים זמינות ואמינות, מה שמייצר תמריץ כלכלי נוסף לפריסת מערכות אגירה רחבות־היקף.