גלעד פלד מנכל אנלייט MENA. צילום אילן מורגלעד פלד מנכל אנלייט MENA. צילום אילן מור

אנלייט מחברת לרשת את פרויקט האגירה ולוחות סולאריים צפים הגדול בישראל

הפרויקט ההיברידי "מאגר בראון" משלב אגירת אנרגיה בסוללות בקיבולת של כ-MWh160 לצד פרויקט סולארי בהספק משולב של כ-MW36 המותקן מעל מאגר מים; אנלייט מחזיקה בהיקף אגירת האנרגיה בסוללות הגדול ביותר בארץ - כ-50% מכלל ההספק המותקן בישראל

תמיר חכמוף | (1)
נושאים בכתבה אנלייט

אנלייט אנלייט אנרגיה 0%  מודיעה על תחילת ההפעלה המסחרית של פרויקט "מאגר בראון" ברמת הגולן, הפרויקט ההיברידי הגדול בישראל המשלב אגירת אנרגיה בהיקף נרחב וייצור סולארי על פני מאגר מים.

הפרויקט רחב ההיקף משלב מתקן אגירת אנרגיה בסוללות, מהגדולים במדינה, בקיבולת של כ-160MWh, יחד עם מתקן סולארי צף בהספק משולב של כ-MW36 שהותקן על פני מאגר מים פעיל של אגודת מי גולן, תוך שמירה מלאה על פעילותו השוטפת של המאגר. התקנת הלוחות הסולאריים על פני המים מהווה יישום מוצלח לדו שימוש חכם ויעיל בשטח: הפרויקט צפוי לייצר חשמל נקי עבור עשרות אלפי בתי אב לצד הפחתת אידוי המים מפני המאגר. היקף ההכנסות הצפוי של הפרויקט ההיברידי, המוחזק בבעלות מלאה ע"י אנלייט, עומד על 25-30 מיליון שקל לשנת הפעלה מלאה, עם EBITDA של 18-22 מיליון שקל.

השילוב בין מערכות אגירת אנרגיה מהדור החדש בפרויקט "מאגר בראון" לבין מערכת ניהול האנרגיה המתקדמת של אנלייט מייצג קפיצת מדרגה בתחום אגירת האנרגיה בישראל. מערכת ניהול האנרגיה שפותחה באנלייט ומשמשת את החברה בפרויקטים ברחבי העולם, מאפשרת יעילות מירבית ויכולת השאת תשואות גבוהות עבור החברה ושותפיה לפרויקטים ע"י אופטימיזציה של זמני הטעינה והפריקה ומיקסום התמורה הכלכלית מהאנרגיה הנצברת בסוללות.

אנלייט ממשיכה לחזק את מעמדה כמובילת תחום אגירת האנרגיה בישראל, הן בטכנולוגיות ניהול האנרגיה והן בהיקף הקיבולת הכולל - החברה מחזיקה כיום בכ-50% מכלל מתקני אגירת האנרגיה בסוללות המחוברים בישראל במסגרת אסדרת השוק.

המומחיות והיכולות שצברה אנלייט בתחום אגירת האנרגיה מיושמות בהצלחה גם בפעילותה הגלובלית באירופה ובארה"ב. לאנלייט מתקני אגירת אנרגיה מניבים בהיקף של כ־MWh2,000 ועוד כ־GWh7,000 בשלבי הקמה ולקראת הקמה. תשתית הפרויקטים הגלובלית של אנלייט, הנשענת על יכולות ביצוע מוכחות והסכמי רכש עם ספקי הציוד המובילים בעולם, ביססה את מעמדה כשחקנית מובילה ברמה בינלאומית.

גלעד פלד, מנכ"ל אנלייט MENA: "אנלייט גאה לחבר לרשת את פרויקט מאגר בראון, הפרויקט ההיברידי הגדול מסוגו בישראל, המשלב אגירת אנרגיה בסוללות בהיקף נרחב עם מערך סולארי צף מהגדולים בארץ. הפרויקט מהווה ביטוי נוסף למעמדנו כמובילי תחום אגירת האנרגיה בישראל וכשחקנים מובילים בזירה הבינלאומית, תוך יישום היכולות שפיתחנו לניהול מתקדם של אנרגיה מתחדשת - יכולות המאפשרות למקסם את ערך החשמל שאנו מייצרים ולהשיא ממנו תשואות לאורך זמן. פרויקט מאגר בראון הוא חלק מתנופת הצמיחה הגלובלית של החברה, הכוללת פורטפוליו בשל בהיקף כולל של כ־FGW8.6 בישראל, אירופה וארצות הברית - מהם כ־FGW3 של מתקנים שכבר מחוברים לרשת."

עם או בלי סובסידיות, אנלייט סבורה שהצמיחה תימשך

בסוף מאי 2025 נחתה מכה על סקטור האנרגיה המתחדשת: רפורמה שמקדם ממשל טראמפ במסגרת חוק IRA הציעה לבטל את הטבות המס לפרויקטים שיחלו לפעול אחרי 2028 והובילה לצניחה חדה במניות התחום. גם מניית אנלייט נפלנ, אך החברה מיהרה לפרסם מצגת למשקיעים עם מסר מרגיע: "אנחנו מוכנים לרפורמה".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

על פי אנלייט, כ-6.5 גיגה-וואט מהפרויקטים שלה בארה"ב כבר עומדים בתנאי הזכאות להטבות מס, כולל 4.9 גיגה-וואט שכבר אושרו ו-1.1 גיגה-וואט נוספים שצפויים להצטרף בקרוב. החברה טוענת שגם יתר הפרויקטים שבצנרת צפויים לעמוד בתנאים, למרות חלון הזמן הצר שמציעה הרפורמה, רק 60 יום ממועד אישור החוק.

במצגת שפרסמה אנלייט נכתב כי גם ללא הטבות מס, החברה תוכל להמשיך לצמוח: החל מ-2029 היא מתכננת להוסיף 15 גיגה-וואט נוספים לתיק הפרויקטים שלה, כשהיא מסתמכת על שלושה מנועי צמיחה עיקריים, ירידה בעלויות הציוד, עלייה במחירי החשמל, וביקוש גובר מצד תעשיית הדאטה סנטרים.

דוחות וביצועים פיננסיים

ברבעון הראשון של 2025 רשמה אנלייט הכנסות של 130 מיליון דולר, עלייה של 39% לעומת התקופה המקבילה, בזכות גידול במכירת חשמל (110 מיליון דולר) והכנסות מהטבות מס (20 מיליון דולר). הרווח הנקי קפץ ל-102 מיליון דולר, פי ארבעה מהשנה שעברה, בעיקר בזכות מכירת חלק מצבר הפרויקטים "סאנלייט".

ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-132 מיליון דולר, גידול של 84%; בניכוי תרומת העסקה החד-פעמית, מדובר בגידול של 25% ל-90 מיליון דולר. החברה אשררה תחזית הכנסות שנתית של 490-510 מיליון דולר.

החברה חיברה לרשת פרויקטים חדשים בישראל, ארה"ב ואירופה. בנוסף, אנלייט נכנסת לתחום חוות השרתים וזכתה בפרויקט אשלים בדרום.

מניית החברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-10 מיליארד שקל לאחר שעלתה בכ41% ב-12 החודשים האחרונים. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מחכה שהם יגיעו ל1.21 גיגה וואט (ל"ת)
    מרטי 21/07/2025 07:29
    הגב לתגובה זו
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.