רשות המסים מפרסמת תחזית מעודכנת להכנסות המדינה מהיטלים על הפקת גז טבעי ונפט: בין 57 ל-74 מיליארד דולר צפויים לזרום לקופת המדינה בעשורים הקרובים, קפיצה משמעותית לעומת התחזית הקודמת, שעמדה על 55.3 עד 72 מיליארד דולר, עליה שמשקפת את הפוטנציאל הכלכלי האדיר הטמון במאגרי הגז של ישראל.

העדכון בתחזית נשען על שני גורמים מרכזיים: ראשית, הערכה מחודשת של עתודות הגז במאגר לווייתן, שהתברר כגדול יותר משהוערך לפני שנה בלבד. שנית, כניסתו של מאגר קטלן, המופעל על ידי חברת אנרג'יאן, לתמונה. המאגר, שקיבל לאחרונה אישור ממשרד האנרגיה, צפוי להפוך למנוע הכנסות משמעותי בשנים הקרובות.

התחזית מצביעה על עלייה הדרגתית בהכנסות: ב-2025 צפויה גבייה של 290-400 מיליון דולר, שתטפס ל-2.7-3.1 מיליארד דולר בשנה עד 2031. בעשור שלאחר מכן, החל מ-2035, ההכנסות השנתיות יתייצבו על מיליארדי דולרים, כאשר הסכום המצטבר עד אמצע המאה עשוי להגיע ל-38-51 מיליארד דולר. עם זאת, יש לזכור כי הכסף מגיע לקופת המדינה רק כ-12 חודשים לאחר גביית ההיטל, מה שמדגיש את האופי ארוך הטווח של התקבולים.

התחזית מגיעה על רקע התפתחויות גיאופוליטיות משמעותיות. הפסקת אש מול איראן אפשרה את חידוש הזרמת הגז למצרים אחרי הפסקה יזומה של כשבועיים שנערכה מסיבות בטחוניות. הזרמת הגז, שהגיעה בשיא לקצב של כמיליארד רגל מעוקב ליום, היא קריטית עבור מצרים שסובלת ממחסור חמור באנרגיה. היא מאפשרת הפעלה מחודשת של תחנות כוח ומפעלים עבור התעשייה המקומית, וגם תומכת בייצוא הגז של מצרים ליעדים בינלאומיים על ידי הנזלתו, מקור רווח משמעותי עבורה.

• איראן צפויה לחדש את אספקת הגז לעיראק
• חודשה הזרמת הגז מישראל למצרים; על התלות של מצרים בגז הישראלי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מאגרי לווייתן וכריש ממשיכים להוות עמודי תווך של תעשיית הגז הישראלית, כאשר מאגר קטלן צפוי להצטרף כשחקן משמעותי. הרחבת מאגר לווייתן, שתכלול הגדלת קיבולת הייצוא למצרים, לירדן ואולי אף לאירופה דרך מתקני הנזלה מצריים, תגביר את ההכנסות. המדיניות הממשלתית, השומרת על רזרבה של גז לשבע שנות צריכה מקומית לפחות, מבטיחה איזון בין ביטחון אנרגטי להפקת רווחים כלכליים.

התחזית החדשה מציתה מחדש את הוויכוח הציבורי על גורלו של הגז הישראלי: האם יש למקסם את הייצוא כל עוד המחירים בשיא והביקוש גלובלי נותר גבוה, או שמא נכון יותר לשמור את עתודות הגז כנכס אסטרטגי לעתיד? המצדדים בייצוא מוגבר מדגישים את הפוטנציאל למנף את ההכנסות להשקעות קריטיות בתשתיות לאומיות כמו תחבורה, מערכות בריאות וחינוך, וכן האצה של תחום האנרגיה המתחדשת במיוחד על רקע מגמות עולמיות של מעבר לאנרגיה ירוקה, שיכולות להפחית את ערך הגז בעשורים הקרובים.

מנגד, הגישה הזהירה רואים בגז נכס לאומי שיכול להגמר אלו טוענים כי שמירה על רזרבות עשויה לשרת את האינטרס ארוך הטווח של הדורות הבאים, גם מבחינת ביטחון אנרגטי וגם כהגנה מפני זעזועים גאו-פוליטיים.

• הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
• בזן נכנסת לתחום הפקת הנפט בהשקעה של 100 מיליון דולר
• תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
• הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית...

כך או כך, התחזית של רשות המסים שמצביעה על פוטנציאל הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים ממחישה עד כמה קריטי לנהל את הדיון הזה ולהכריע בו. מדובר לא רק בשאלה של הפקת משאב, אלא גם בהחלטה שתקבע את עתיד הכלכלה הישראלית לדורות: האם נבחר לתעל את הרווחים למנועי צמיחה ברי-קיימא, או שנאפשר להם להיבלע בתקציב השוטף?