עודד רוזנברג אפולו פאוור
צילום: רמי זרנגר
דוחות

אפולו פאוור מפתחת חלום, אבל המשקיעים רואים צמיחה והמניה קופצת

קופת המזומנים של החברה ירדה ל-23 מיליון שקל לעומת 40 מיליון שקל בשנה שעברה; החברה שורפת מזומנים בקצב של 60 מיליון שקל בשנה; ההפסד העמיק ל-22 מיליון שקל אבל המשקיעים רואים צמיחה של פי 2 בהכנסות ומעלים את המניה במסחר
רוי שיינמן |

חברת אפולו פאוור אפולו פאוור -0.56% העוסקת בפיתוח טכנולוגיות לתחום האנרגיה הסולארית דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי של השנה. ההכנסות קפצו כמעט פי 2 והסתכמו ב-3.8 מיליון שקל לעומת 2 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-9 החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ההכנסות ב-11.2 מיליון שקל לעומת 4.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ההפסד הכולל העמיק ל-22 מיליון שקל לעומת 17 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הרווח הגולמי של החברה ברבעון הסתכם ב-562 אלף שקל (כ-14.8% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 368 אלף שקל (כ-18% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד התפעולי הסתכם ב-20.8 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 16.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. במהלך הרבעון החברה רשמה הוצאות פחת של כ-4.9 מיליון שקל.

מנכ

מנכ"ל אפולו פאוור, עודד רוזנברג; קרדיט: רמי זרנגר

תזרים המזומנים של החברה ברבעון השלישי עמד על נתון שלילי של 20.3 מיליון שקל וב-9 החודשים הראשונים של השנה על 44.7 מיליון שקל, מה שמציב לחברה קצב שריפת מזומנים שנתי של כ-60 מיליון שקל, זאת כאשר בקופת המזומנים של החברה יש נכון לסוף הרבעון כ-22.9 מיליון שקל.

לדברי החברה הגידול השלילי בתזרים המזומנים נבע בעיקר מהמשך מאמציה של החברה בשיווק ומכירות וחדירה לשווקים חדשים, כולל השתתפות ב- 3 תערוכות מרכזיות בארה"ב ובאירופה בתחום הסולאר, ובנוסף מהצטיידות החברה בחומרי גלם בהתאם להגדלת תפוקות הייצור במפעל החברה במבוא כרמל בסך 3.9 מיליון שקל.

 

החלום של אפולו פאוור עוד רחוק, אבל המשקיעים רואים צמיחה ומעלים את המניה

אפולו פאוור מנסה להפוך למציאות את החלום של פאנלים סולאריים גמישים, כאלה שאפשר לשים על כל משטח כמו למשל גג או מכסה מנוע של רכב, אבל בינתיים החזון הזה הוא עדיין חלום. לפני כחודשיים הודיעה פולקסוואגן לחברת הבת של אפולו פאוור על עצירת הפרויקט המשותף, ובתחילת נובמבר הודיעה אפולו פאוור על תכנית התייעלות שכוללת פיטורי עובדים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נכון לתחילת השנה הועסקו באפולו פאוור כ-129 עובדים, החברה הודיעה שהיא מתכוונת לפטר 50 שזה כמעט 40% מכוח העבודה. לצד זאת אפולו פאוור גם תקצץ בשכר המנהלים ותבצע איחודים בשטחי האחסנה והייצור.

התזרים השלילי וההפסד שמעמיק מדאיגים אבל המשקיעים רואים צמיחה בהכנסות וזה מעודד אותם. זה בסוף מה שיקבע את העתיד של אפולו פאוור - האם באמת יש ביקוש לפאנלים הסולאריים העתידניים שלה, או שהחלום יישאר בגדר חלום. בינתיים המניה עולה במסחר אבל ניתן רק לחכות האם החברה תצליח לייצר המשכיות ולהביא הזמנות ולקוחות נוספים.

מניית אפולו פאוור נסחרת לפי שווי של 132 מיליון שקל אחרי ירידה של 64% מתחילת השנה וירידה דומה בשנה האחרונה.

מניית אפולו פאוור בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי -0.98%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז

חברת זוז אסטרטגיה, שהפכה בבת אחת מחברת טכנולוגיה בתחום האנרגיה לחברת ביטקוין דואלית, נהנתה בחודשים האחרונים מפרמיה משמעותית על שווי הנכסים שבידיה, עד שהסתיימה תקופת החסימה של המשקיעים שקיבלו מניות בדיסקאונט משמעותי; לאחר נפילה של כמעט 50% ביום אחד מי שנשאר עם ההפסדים זה בעיקר המשקיעים הקטנים

תמיר חכמוף |

חברת זוז אסטרטגיה זוז אסטרטגיה 0%  , לשעבר זוז פאוור שעסקה בטכנולוגיות אגירת אנרגיה, עברה בשנה האחרונה שינוי פעילות משמעותי. החברה הפכה ממפתחת מערכות אגירת אנרגיה מבוססות גלגלי תנופה לחברת החזקות פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה. השינוי הזה לווה בהבטחות גדולות, גיוסי עתק, וגם בפרמיה מופרזת שהשוק העניק לה, עד שהבועה התפוצצה.

המניה של זוז החלה לעלות עוד לפני השינוי הרשמי בפעילות, בלי שהחברה סיפקה כל בשורה עסקית שתצדיק את הראלי. היא הפכה לחלק מגל ספקולטיבי רחב של מניות קטנות בוול סטריט ובתל אביב, מניות שמזנקות על בסיס סנטימנט בלבד. בתוך שבועות ספורים עלתה זוז ביותר מ-300% והגיעה לשיא של כמעט 4.5 דולר, בזמן ששווי השוק שלה קפץ בלי שינוי אמיתי בעסקי החברה, אך העליות רק העצימו את העניין סביב הנייר. כבר אז כתבנו מניית זוז זזה 130% בשבוע - זה כנראה ייגמר בבכי.

על הרקע הזה, ביולי השנה הודיעה החברה על גיוס הון עצום ביחס לשווי השוק של החברה, בהיקף של עד 180 מיליון דולר, במחיר של דולר למניה, דיסקאונט של למעלה מ-70% לעומת מחיר השוק באותו מועד. בהנפקה השתתפו גופים זרים מתחום הקריפטו, קרנות כמו Pantera ו-FalconX, והמשקיעים הקטנים גילו לפתע כי החברה שבה הם מחזיקים תדולל משמעותית. ולא רק הקטנים,  גופים מוסדיים כמו מור והפניקס כבר היו אז בין המחזיקים, ויום לאחר ההודעה המניה צנחה בכ-45%. מאז המניה עוד הספיקה לעלות, הפעם על רקע הכרזת החברה על רכישות ביטקוין חדשות. המהלך נבנה כסיפור על “מיקרוסטרטג’י הישראלית”, חברה ציבורית שמחזיקה ביטקוין כעוגן פיננסי, כמה שנותן למשקיעים ערך ופרמיה.

זוז לאחרונה הודיעה כי השלימה רכישה של 1,036 ביטקוין, בעלות כוללת של כ-110 מיליון דולר, והציגה עצמה כראשונה בישראל שמחזיקה בנכס דיגיטלי בהיקף כזה, המאפשרת למשקיעים חשיפה בשקלים לנכס הקריפטוגפי. עם זאת שווי השוק של החברה זינק אך לא בהתאם לשווי הנכסים, ועמד עד לאחרונה על קרוב למיליארד שקל, פי שניים ויותר משווי הביטקוין שבידיה בפועל. במילים אחרות, השוק תימחר את זוז בפרמיה גבוהה מאוד, שנבעה בעיקר מההייפ סביב המטבע, ולא מתוצאות עסקיות. על הכל כתבנו כאן בזמן אמת - הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי