עודד רוזנברג אפולו פאוור
צילום: רמי זרנגר
דוחות

אפולו פאוור מפתחת חלום, אבל המשקיעים רואים צמיחה והמניה קופצת

קופת המזומנים של החברה ירדה ל-23 מיליון שקל לעומת 40 מיליון שקל בשנה שעברה; החברה שורפת מזומנים בקצב של 60 מיליון שקל בשנה; ההפסד העמיק ל-22 מיליון שקל אבל המשקיעים רואים צמיחה של פי 2 בהכנסות ומעלים את המניה במסחר
רוי שיינמן |

חברת אפולו פאוור אפולו פאוור 7.9% העוסקת בפיתוח טכנולוגיות לתחום האנרגיה הסולארית דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי של השנה. ההכנסות קפצו כמעט פי 2 והסתכמו ב-3.8 מיליון שקל לעומת 2 מיליון שקל ברבעון המקביל. ב-9 החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ההכנסות ב-11.2 מיליון שקל לעומת 4.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ההפסד הכולל העמיק ל-22 מיליון שקל לעומת 17 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הרווח הגולמי של החברה ברבעון הסתכם ב-562 אלף שקל (כ-14.8% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 368 אלף שקל (כ-18% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד התפעולי הסתכם ב-20.8 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 16.2 מיליון שקל ברבעון המקביל. במהלך הרבעון החברה רשמה הוצאות פחת של כ-4.9 מיליון שקל.

מנכ

מנכ"ל אפולו פאוור, עודד רוזנברג; קרדיט: רמי זרנגר

תזרים המזומנים של החברה ברבעון השלישי עמד על נתון שלילי של 20.3 מיליון שקל וב-9 החודשים הראשונים של השנה על 44.7 מיליון שקל, מה שמציב לחברה קצב שריפת מזומנים שנתי של כ-60 מיליון שקל, זאת כאשר בקופת המזומנים של החברה יש נכון לסוף הרבעון כ-22.9 מיליון שקל.

לדברי החברה הגידול השלילי בתזרים המזומנים נבע בעיקר מהמשך מאמציה של החברה בשיווק ומכירות וחדירה לשווקים חדשים, כולל השתתפות ב- 3 תערוכות מרכזיות בארה"ב ובאירופה בתחום הסולאר, ובנוסף מהצטיידות החברה בחומרי גלם בהתאם להגדלת תפוקות הייצור במפעל החברה במבוא כרמל בסך 3.9 מיליון שקל.

 

החלום של אפולו פאוור עוד רחוק, אבל המשקיעים רואים צמיחה ומעלים את המניה

אפולו פאוור מנסה להפוך למציאות את החלום של פאנלים סולאריים גמישים, כאלה שאפשר לשים על כל משטח כמו למשל גג או מכסה מנוע של רכב, אבל בינתיים החזון הזה הוא עדיין חלום. לפני כחודשיים הודיעה פולקסוואגן לחברת הבת של אפולו פאוור על עצירת הפרויקט המשותף, ובתחילת נובמבר הודיעה אפולו פאוור על תכנית התייעלות שכוללת פיטורי עובדים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נכון לתחילת השנה הועסקו באפולו פאוור כ-129 עובדים, החברה הודיעה שהיא מתכוונת לפטר 50 שזה כמעט 40% מכוח העבודה. לצד זאת אפולו פאוור גם תקצץ בשכר המנהלים ותבצע איחודים בשטחי האחסנה והייצור.

התזרים השלילי וההפסד שמעמיק מדאיגים אבל המשקיעים רואים צמיחה בהכנסות וזה מעודד אותם. זה בסוף מה שיקבע את העתיד של אפולו פאוור - האם באמת יש ביקוש לפאנלים הסולאריים העתידניים שלה, או שהחלום יישאר בגדר חלום. בינתיים המניה עולה במסחר אבל ניתן רק לחכות האם החברה תצליח לייצר המשכיות ולהביא הזמנות ולקוחות נוספים.

מניית אפולו פאוור נסחרת לפי שווי של 132 מיליון שקל אחרי ירידה של 64% מתחילת השנה וירידה דומה בשנה האחרונה.

מניית אפולו פאוור בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.