נדב טנא נופר אנרגיה
צילום: זאב סונא

נופר: הסכם מימון לפרויקט ענק בבריטניה, בהיקף של 150 מיליון ליש"ט

החברה של עופר ינאי ביצעה סגירה פיננסית בהיקף משמעותי עם קונסורציום של בנקים בינלאומיים וישראליים. החברה השלימה בשנתיים האחרונות סגירות פיננסיות עבור פרויקטים באירופה בהיקף של כ- 4.2 מיליארד שקל
איציק יצחקי | (1)

חברת נופר אנרגיה נופר אנרג'י 1.24%  של עופר ינאי השלימה סגירה פיננסית בהיקף משמעותי עם קונסורציום של בנקים בינלאומיים וישראליים מובילים עבור אחד מפרויקטי האגירה הגדולים בבריטניה. לפי הדיווח, הדבר יאפשר קבלת מימון פרוייקטלי בכיר בהיקף של עד 152 מיליון ליש"ט עבור פרויקט Cellarhead, אחד ממתקני האגירה הגדולים בבריטניה, בקיבולת של כ-624 מגה-ואט שעה, שנמצא בהליכי הקמה.

גם פועלים ולאומי בפנים

כאמור, הסכם המימון הפרוייקטלי נחתם מול קונסורציום בנקים בינלאומיים וישראליים מובילים הכולל את Goldman Sachs, Santander, בנק הפועלים ובנק לאומי עבור פרויקט Cellarhead בקיבולת של כ- 624 מגה-ואט שעה. החברה השלימה בשנתיים האחרונות סגירות פיננסיות עבור פרויקטים באירופה בהיקף של כ-4.2 מיליארד שקל, כלומר עבור פעילותה של "Atlantic Green", פלטפורמת האגירה של נופר אנרגיה בבריטניה, אשר הוקמה ב-2021 ומתמחה בייזום, פיתוח, מימון, הקמה וניהול של פרוייקטי אגירה.

לאחרונה, עדכנה נופר אנרגיה על חיבור והפעלה מסחרית של פרויקט Buxton, בקיבולת של 60 מגה-ואט שעה, לרשת החשמל לאחר השלמה מוצלחת של הליך ההקמה וקבלת מימון פרוייקטלי על-ידי Goldman Sachs.

להערכת החברה, השלמת הסגירה הפיננסית והחתימה על עסקת המימון מול קונסורציום הבנקים הבינלאומיים והישראליים לאחר ביצוע בדיקת נאותות משפטית, טכנית, פיננסית ו-ESG מפורטות, מלמדות על איכות הפרויקט והפלטפורמה, ויאפשרו המשך צמיחה ותמיכה בפעילות האגירה של הקבוצה, אשר כוללת פרויקטים בקיבולת של כ-10 ג'יגה-ואט שעה בבריטניה, גרמניה, ארה"ב, איטליה, פולין, רומניה ובישראל.

בדוחות הרבעון השני הציגה החברה זינוק בהספק הפרויקטים המחוברים ובהקמה לכ-2,296 מגה-ואט מערכות סולאריות וכ-1,097 מגה-ואט שעה של מתקני אגירה, אשר צפויים להניב הכנסות שנתיות של כ- 1.5 מיליארד שקל ו- EBITDA  שנתי בהיקף של כ- 1.2מיליארד שקל, כאשר כ-72% מסך ההספק המחובר של החברה כולל תעריף מובטח לטווח ארוך של 15 שנים בממוצע. בנוסף, עדכנה החברה כי היא צופה קפיצת מדרגה משמעותית בהכנסות וברווחים – EBITDA של 1.07 מיליארד שקל ב-2026, גידול של  כ- 209% ביחס ל EBITDA ב-12 החודשים האחרונים.

 

"תנופת הקמות וחיבורים יוצאת דופן"

נדב טנא, מנכ"ל נופר אנרגיה: "אנו ממשיכים לעבוד בהתאם לתוכנית העבודה הרב שנתית וגאים לעדכן על מימון פרוייקטלי משמעותי נוסף המעמיד את היקף הסגירות הפיננסיות החתומות של נופר אנרגיה באירופה במהלך השנתיים האחרונות על כ-4.2 מיליארד שקל. עסקת המימון מהווה אבן דרך חשובה בפעילותה של החברה, אשר נמצאת בתנופת הקמות וחיבורים יוצאת דופן וצפויה לקפיצת מדרגה משמעותית נוספת בהיקפי הפעילות במהלך 2025. אני מבקש להודות לכלל שותפינו בהשגת מימון זה, להמשיך לחזק את כוחות הביטחון ולהתפלל לשובם של החטופים במהרה ובשלום".

ג'סטין לומהיים, מנהל בפועל, גולדמן סאקס: "Cellarhead הוא פרויקט חשוב ומשמעותי בצבר פרוייקטי אגירת האנרגיה בבריטניה. גולדמן סאקס גאה לתמוך ולקחת חלק בפרויקט, הן כבנק המארגן וכמלווה בהליך הסגירה הפיננסית, והן בהצעת ערך חדשנית במקטע האופטימיזציה של הפרויקט".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הודעת השגריר… זה עוד לא היה… (ל"ת)
    אדם חושב 17/11/2024 09:56
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.