נופר: הסכם מימון לפרויקט ענק בבריטניה, בהיקף של 150 מיליון ליש"ט
חברת נופר אנרגיה נופר אנרג'י 2.62% של עופר ינאי השלימה סגירה פיננסית בהיקף משמעותי עם קונסורציום של בנקים בינלאומיים וישראליים מובילים עבור אחד מפרויקטי האגירה הגדולים בבריטניה. לפי הדיווח, הדבר יאפשר קבלת מימון פרוייקטלי בכיר בהיקף של עד 152 מיליון ליש"ט עבור פרויקט Cellarhead, אחד ממתקני האגירה הגדולים בבריטניה, בקיבולת של כ-624 מגה-ואט שעה, שנמצא בהליכי הקמה.
גם פועלים ולאומי בפנים
כאמור, הסכם המימון הפרוייקטלי נחתם מול קונסורציום בנקים בינלאומיים וישראליים מובילים הכולל את Goldman Sachs, Santander, בנק הפועלים ובנק לאומי עבור פרויקט Cellarhead בקיבולת של כ- 624 מגה-ואט שעה. החברה השלימה בשנתיים האחרונות סגירות פיננסיות עבור פרויקטים באירופה בהיקף של כ-4.2 מיליארד שקל, כלומר עבור פעילותה של "Atlantic Green", פלטפורמת האגירה של נופר אנרגיה בבריטניה, אשר הוקמה ב-2021 ומתמחה בייזום, פיתוח, מימון, הקמה וניהול של פרוייקטי אגירה.
לאחרונה, עדכנה נופר אנרגיה על חיבור והפעלה מסחרית של פרויקט Buxton, בקיבולת של 60 מגה-ואט שעה, לרשת החשמל לאחר השלמה מוצלחת של הליך ההקמה וקבלת מימון פרוייקטלי על-ידי Goldman Sachs.
להערכת החברה, השלמת הסגירה הפיננסית והחתימה על עסקת המימון מול קונסורציום הבנקים הבינלאומיים והישראליים לאחר ביצוע בדיקת נאותות משפטית, טכנית, פיננסית ו-ESG מפורטות, מלמדות על איכות הפרויקט והפלטפורמה, ויאפשרו המשך צמיחה ותמיכה בפעילות האגירה של הקבוצה, אשר כוללת פרויקטים בקיבולת של כ-10 ג'יגה-ואט שעה בבריטניה, גרמניה, ארה"ב, איטליה, פולין, רומניה ובישראל.
בדוחות הרבעון השני הציגה החברה זינוק בהספק הפרויקטים המחוברים ובהקמה לכ-2,296 מגה-ואט מערכות סולאריות וכ-1,097 מגה-ואט שעה של מתקני אגירה, אשר צפויים להניב הכנסות שנתיות של כ- 1.5 מיליארד שקל ו- EBITDA שנתי בהיקף של כ- 1.2מיליארד שקל, כאשר כ-72% מסך ההספק המחובר של החברה כולל תעריף מובטח לטווח ארוך של 15 שנים בממוצע. בנוסף, עדכנה החברה כי היא צופה קפיצת מדרגה משמעותית בהכנסות וברווחים – EBITDA של 1.07 מיליארד שקל ב-2026, גידול של כ- 209% ביחס ל EBITDA ב-12 החודשים האחרונים.
- נופר מציגה קפיצה בהכנסות - אבל הרווחיות עוד מתנדנדת
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"תנופת הקמות וחיבורים יוצאת דופן"
נדב טנא, מנכ"ל נופר אנרגיה: "אנו ממשיכים לעבוד בהתאם לתוכנית העבודה הרב שנתית וגאים לעדכן על מימון פרוייקטלי משמעותי נוסף המעמיד את היקף הסגירות הפיננסיות החתומות של נופר אנרגיה באירופה במהלך השנתיים האחרונות על כ-4.2 מיליארד שקל. עסקת המימון מהווה אבן דרך חשובה בפעילותה של החברה, אשר נמצאת בתנופת הקמות וחיבורים יוצאת דופן וצפויה לקפיצת מדרגה משמעותית נוספת בהיקפי הפעילות במהלך 2025. אני מבקש להודות לכלל שותפינו בהשגת מימון זה, להמשיך לחזק את כוחות הביטחון ולהתפלל לשובם של החטופים במהרה ובשלום".
ג'סטין לומהיים, מנהל בפועל, גולדמן סאקס: "Cellarhead הוא פרויקט חשוב ומשמעותי בצבר פרוייקטי אגירת האנרגיה בבריטניה. גולדמן סאקס גאה לתמוך ולקחת חלק בפרויקט, הן כבנק המארגן וכמלווה בהליך הסגירה הפיננסית, והן בהצעת ערך חדשנית במקטע האופטימיזציה של הפרויקט".
- 1.הודעת השגריר… זה עוד לא היה… (ל"ת)אדם חושב 17/11/2024 09:56הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
