נדב טנא נופר אנרגיה
צילום: זאב סונא

נופר: הסכם מימון לפרויקט ענק בבריטניה, בהיקף של 150 מיליון ליש"ט

החברה של עופר ינאי ביצעה סגירה פיננסית בהיקף משמעותי עם קונסורציום של בנקים בינלאומיים וישראליים. החברה השלימה בשנתיים האחרונות סגירות פיננסיות עבור פרויקטים באירופה בהיקף של כ- 4.2 מיליארד שקל
איציק יצחקי | (1)

חברת נופר אנרגיה נופר אנרג'י -0.85%  של עופר ינאי השלימה סגירה פיננסית בהיקף משמעותי עם קונסורציום של בנקים בינלאומיים וישראליים מובילים עבור אחד מפרויקטי האגירה הגדולים בבריטניה. לפי הדיווח, הדבר יאפשר קבלת מימון פרוייקטלי בכיר בהיקף של עד 152 מיליון ליש"ט עבור פרויקט Cellarhead, אחד ממתקני האגירה הגדולים בבריטניה, בקיבולת של כ-624 מגה-ואט שעה, שנמצא בהליכי הקמה.

גם פועלים ולאומי בפנים

כאמור, הסכם המימון הפרוייקטלי נחתם מול קונסורציום בנקים בינלאומיים וישראליים מובילים הכולל את Goldman Sachs, Santander, בנק הפועלים ובנק לאומי עבור פרויקט Cellarhead בקיבולת של כ- 624 מגה-ואט שעה. החברה השלימה בשנתיים האחרונות סגירות פיננסיות עבור פרויקטים באירופה בהיקף של כ-4.2 מיליארד שקל, כלומר עבור פעילותה של "Atlantic Green", פלטפורמת האגירה של נופר אנרגיה בבריטניה, אשר הוקמה ב-2021 ומתמחה בייזום, פיתוח, מימון, הקמה וניהול של פרוייקטי אגירה.

לאחרונה, עדכנה נופר אנרגיה על חיבור והפעלה מסחרית של פרויקט Buxton, בקיבולת של 60 מגה-ואט שעה, לרשת החשמל לאחר השלמה מוצלחת של הליך ההקמה וקבלת מימון פרוייקטלי על-ידי Goldman Sachs.

להערכת החברה, השלמת הסגירה הפיננסית והחתימה על עסקת המימון מול קונסורציום הבנקים הבינלאומיים והישראליים לאחר ביצוע בדיקת נאותות משפטית, טכנית, פיננסית ו-ESG מפורטות, מלמדות על איכות הפרויקט והפלטפורמה, ויאפשרו המשך צמיחה ותמיכה בפעילות האגירה של הקבוצה, אשר כוללת פרויקטים בקיבולת של כ-10 ג'יגה-ואט שעה בבריטניה, גרמניה, ארה"ב, איטליה, פולין, רומניה ובישראל.

בדוחות הרבעון השני הציגה החברה זינוק בהספק הפרויקטים המחוברים ובהקמה לכ-2,296 מגה-ואט מערכות סולאריות וכ-1,097 מגה-ואט שעה של מתקני אגירה, אשר צפויים להניב הכנסות שנתיות של כ- 1.5 מיליארד שקל ו- EBITDA  שנתי בהיקף של כ- 1.2מיליארד שקל, כאשר כ-72% מסך ההספק המחובר של החברה כולל תעריף מובטח לטווח ארוך של 15 שנים בממוצע. בנוסף, עדכנה החברה כי היא צופה קפיצת מדרגה משמעותית בהכנסות וברווחים – EBITDA של 1.07 מיליארד שקל ב-2026, גידול של  כ- 209% ביחס ל EBITDA ב-12 החודשים האחרונים.

 

"תנופת הקמות וחיבורים יוצאת דופן"

נדב טנא, מנכ"ל נופר אנרגיה: "אנו ממשיכים לעבוד בהתאם לתוכנית העבודה הרב שנתית וגאים לעדכן על מימון פרוייקטלי משמעותי נוסף המעמיד את היקף הסגירות הפיננסיות החתומות של נופר אנרגיה באירופה במהלך השנתיים האחרונות על כ-4.2 מיליארד שקל. עסקת המימון מהווה אבן דרך חשובה בפעילותה של החברה, אשר נמצאת בתנופת הקמות וחיבורים יוצאת דופן וצפויה לקפיצת מדרגה משמעותית נוספת בהיקפי הפעילות במהלך 2025. אני מבקש להודות לכלל שותפינו בהשגת מימון זה, להמשיך לחזק את כוחות הביטחון ולהתפלל לשובם של החטופים במהרה ובשלום".

ג'סטין לומהיים, מנהל בפועל, גולדמן סאקס: "Cellarhead הוא פרויקט חשוב ומשמעותי בצבר פרוייקטי אגירת האנרגיה בבריטניה. גולדמן סאקס גאה לתמוך ולקחת חלק בפרויקט, הן כבנק המארגן וכמלווה בהליך הסגירה הפיננסית, והן בהצעת ערך חדשנית במקטע האופטימיזציה של הפרויקט".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הודעת השגריר… זה עוד לא היה… (ל"ת)
    אדם חושב 17/11/2024 09:56
    הגב לתגובה זו
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




מסחר בייתי (GEMINI)מסחר בייתי (GEMINI)

הבורסה נפרדת מיום ראשון: מחשבות אחרונות לפני השינוי

היום ייסגר הפרק של המסחר בימי ראשון, ורגע לפני שהשבוע עובר לשני עד שישי שווה לעשות סדר בפרטים ולתת מבט אחרון על מה שזה בעצם משנה ביומיום של השוק

ליאור דנקנר |

למי שפספס את זה איכשהו, הבוקר הבורסה בתל אביב נפתחה בפעם האחרונה ביום ראשון, ומכאן זה כבר שבוע מסחר אחר. כבר בשבוע המסחר הבא, זה שנפתח ביום שני ה-5 בינואר, הלוח עובר לשני עד שישי, כך שביום ראשון ה-4 בינואר לא יתקיים מסחר בבורסה. 

בפועל זה מכניס את יום שישי פנימה כיום מסחר מקוצר, כחלק ממהלך שמגדיל את החפיפה מול אירופה וארצות הברית ומקטין את הימים שבהם השוק המקומי מגיב בלי מסחר מקביל בחו״ל. ומה עם יום ראשון, חופש? ממש לא, ואפילו לא קרוב.


למה בכלל נוגעים במסורת

עד עכשיו יום ראשון היה יום מסחר עם פחות נקודות ייחוס מחו״ל, מאחר ורוב הבורסות הגדולות סגורות. תל אביב פועלת, אבל אירופה וארצות הברית סגורות, כך שהמסחר מתנהל בעיקר מול חדשות מקומיות. לא פעם זה התבטא במחזורים מתונים יותר ובפתיחות שבוע שמושפעות מפערי סגירה מחו״ל, בלי יכולת לראות מיד איך זה מתגלגל למסחר באירופה ובארצות הברית.

המעבר לשני עד שישי נועד לייצר חפיפה טובה יותר ולהכניס את המסחר המקומי לרצף עבודה שמסתדר עם השווקים המובילים.


איך השבוע החדש נראה

בימים שני עד חמישי שעות המסחר נשארות בלי שינוי. ההבדל הגדול הוא יום שישי שנכנס בתור יום מסחר מקוצר, כדי להשאיר מרווח לפני כניסת השבת.

ביום שישי המסחר הרציף במניות ובאג״ח נקבע בין 10:00 ל 13:50. בנגזרים המסחר נפתח ב 9:45 ומסתיים ב 14:00 לפי שעון ישראל. זה נותן לשוק חלון קצר להגיב למה שקורה בחו״ל בחמישי בלילה ובשישי בבוקר, לפני סגירת השבוע במתכונת מקוצרת.