IBI רואים אפסייד של 30% בפרטנר, אבל "התזרים לא מייצג"
פרטנר פרטנר 1.19% הציגה אתמול תוצאות מצוינות לרבעון השלישי. שיא של 12 שנה ברווח שעמד על 85 מיליון שקל, הכנסות של 851 מיליון שקל והמשך גידול מצבת הלקוחות בסיבים עם תוספת של 17 אלף לקוחות.
המניה זינקה ב-15% אתמול והיום היא עולה ב-4% בנוספים, וב-IBI עדיין רואים אפסייד של 30% על מחיר המניה. עם זאת, פרטנר הצביעו גם על התזרים הגבוה ברבעון שהסתכם ב-243 מיליון שקל ברבעון וציינו כי הוא לא מייצג, ושהם סבורים כי תזרים חופשי של 300 מיליון שקל הוא הנחה סבירה יותר. עם זאת ב-IBI עדיין ציינו לחיוב את העובדה שהתזרים הגבוה תורם לצמצום החוב הפיננסי נטו שירד ברבעון ל-255 מיליון שקל לעומת 468 מיליון שקל ברבעון המקביל.
התוצאות היו מעל ומעבר לציפיות, האם תהיה לכך המשכיות?
"התוצאות היו טובות מאוד ושיקפו את פירות המהלכים שהחברה מבצעת בשנה האחרונה בגזרות שונות כשבנוסף נרשמו מספר סעיפים חד פעמיים שתרמו לביצועים החריגים ברבעון", כתבו ב-IBI.
- IBI: ההכנסות טיפסו ל-378 מיליון שקל וה-EBITDA הסתכם ב-122 מיליון שקל
- "המשקיעים אופטימיים מדי לגבי תוואי הריבית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבי גבאי, מנכ"ל פרטנר; קרדיט: סיון כפיר
"שורת ההכנסות היתה גבוהה מהתחזית שלנו בעיקר במגזר הנייח, כשגם ההכנסות משירותי נדידה הפתיעו לטובה ותרמו ל-ARPU של הנייד. הנתון החשוב ביותר היה השיפור בתזרים המזומנים שאמנם לא מייצג לטווח הארוך אך תרם להורדת החוב נטו וחלק לא מבוטל ממנו ילווה אותנו גם בהמשך".
מגזר הסלולר - עליה נוספת ב-ARPU ברקע לעליית מחירי חבילות ונסיעות לחו"ל
"פרטנר הוסיפה 6,000 מנויים ברבעון, מרביתם מנויי פוסט פייד, מצבת מנויי הפרה פייד נותרה נמוכה כמו לכל אורך התקופה מאז פרוץ המלחמה. ההכנסה הממוצעת בנטרול דמי הקישוריות עלתה בשני שקלים אחד מול הרבעון הקודם (השפעות רואמינג) וירדה בשקל אחד שקלים מול הרבעון המקביל (בנטרול השפעת הוט לא נרשמה ירידה)", כותבים ב-IBI.
"הנתון הזה מרשים וגוזר עליית מחירים בבסיס ה-ARPU. לחברה יש כ-538 אלף מנויי דור 5 משלמים והביטוי לכך ניתן בעליית מחירי החבילות נזכיר כי השפעת המלחמה אותה העריכה החברה בכ 3 מיליון שקל לכל חודש לחימה לחצה את שורת ההכנסות גם ברבעון השלישי. שיעור הנטישה היה נמוך מאוד ועמד על 5.1%. כשמכירות ציוד המשיכו להיות נמוכות ועמדו על 140 מיליון שק בשיעורי רווחיות גולמית של כ-14%", מוסיפים ב-IBI.
- פלסאנמור בדרך לרישום בנאסד"ק; מאחדת הון ביחס של 1 ל-8
- תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קומיוניקיישנס בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
המגזר הנייח - צמיחה בעקבות הסכם ה-IRU עם בזק ואירועים חד פעמיים
"בנייח, נרשמה עליה משמעותית בהיקפי המכירות הנשענת על העליה במספר מנויי הסיבים ועל ההסכם עם בזק", כתבו ב-IBI. "בנוסף, הכרה בהכנסות מלקוח סיבים עסקי במסגרת הסכם IRU בו פרטנר פרסה סיבים עבור לקוח עסקי שתרמה לרווח כ-24 מ' שקל לפני מס תרמה לEBITDA, הכנסה זו לא תרמה לתזרים ברבעון השלישי, אינה מתמשכת ותהיה בהיקפים קטנים יותר ברבעונים הבאים".
"הכנסות ממכירת שירותים במגזר הקווי עמדו על 359 מיליון שקל וה-EBITDA של המגזר על 134 מיליון שקל כלומר גם בנטרול ההכרה בהכנסה מה-IRU נרשמה צמיחה מרשימה ב- EBITDA של המגזר. לסיבים של פרטנר מחוברים כ-421 אלף מנויים עליה של 16 אלף מנויים מרבעון קודם מהם כ-128 מנויים על תשתיות שאינן פרטנר. סך התשלומים ברבעון הראשון של 2024 בגין הסכם ה-IRU עם בזק עמדו על 34 מיליון שקל סכום נמוך מהקצב של המחצית הראשונה שמאופיינת עונתית בהוצאות IRU גבוהות יותר", כותבים ב-IBI.
הדו"ח היה מצויין והתזרים היה חזק מאוד, אבל הוא לא מייצג
התזרים אחרי ריבית היה חזק מאוד ברבעון השלישי עמד על סך של 243 מ' שקל - ממנו בצד הפריטים החד פעמיים ניתן לציין שתי השפעות, האחת, ירידה משמעותית בסעיף ההשקעות ל-95 מ' שקל והשניה החזר מס הכנסה של 34 מ' שקל", כתבו ב-IBI.
"למעט שתי השפעות אלו התזרים של פרטנר היה די מייצג. האם ניתן להניח שפרטנר יודעת לייצר תזרים של 150 מ' שקל ברבעון? התשובה היא לא. לפרטנר יש תנודתיות בתזרימי המזומנים שיתבטאו בשינויים בחכירות, בהסכם ה-IRU, בהוצאות המס וכמובן שינויים בהון החוזר בגין אגרות תדרים ובניית מלאים סביב השקות של מכשירים. לאור האמור אנו מעריכים כי תזרים של חופשי של 300 מיליון שקל בשנת 2025 יהיה הנחה סבירה עם פוטנציאל לעלייה נוספת".
- 2.המלצות כדי למכור כך קמטק.נייס.טבע צים (ל"ת)עודד 14/11/2024 14:33הגב לתגובה זו
- 1.עוד. מחצית מכוערות כמו טבע 40 אחוז ונפלה (ל"ת)עודד 14/11/2024 14:32הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהמדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%
המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים ידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקשמוט בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%
ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
