אבי גבאי
צילום: סיון כפיר

IBI רואים אפסייד של 30% בפרטנר, אבל "התזרים לא מייצג"

"האם ניתן להניח שפרטנר יודעת לייצר תזרים של אפילו 150 מיליון שקל ברבעון? התשובה היא לא", כותבים ב-IBI; "תזרים חופשי של 300 מיליון שקל ב-2025 הוא הנחה סבירה, אבל התזרים הגבוה ברבעון תרם לצמצום החוב"
רוי שיינמן | (2)

פרטנר  פרטנר 1.2% הציגה אתמול תוצאות מצוינות לרבעון השלישי. שיא של 12 שנה ברווח שעמד על 85 מיליון שקל, הכנסות של 851 מיליון שקל והמשך גידול מצבת הלקוחות בסיבים עם תוספת של 17 אלף לקוחות. 

המניה זינקה ב-15% אתמול והיום היא עולה ב-4% בנוספים, וב-IBI עדיין רואים אפסייד של 30% על מחיר המניה. עם זאת, פרטנר הצביעו גם על התזרים הגבוה ברבעון שהסתכם ב-243 מיליון שקל ברבעון וציינו כי הוא לא מייצג, ושהם סבורים כי תזרים חופשי של 300 מיליון שקל הוא הנחה סבירה יותר. עם זאת ב-IBI עדיין ציינו לחיוב את העובדה שהתזרים הגבוה תורם לצמצום החוב הפיננסי נטו שירד ברבעון ל-255 מיליון שקל לעומת 468 מיליון שקל ברבעון המקביל.

התוצאות היו מעל ומעבר לציפיות, האם תהיה לכך המשכיות?

"התוצאות היו טובות מאוד ושיקפו את פירות המהלכים שהחברה מבצעת בשנה האחרונה בגזרות שונות כשבנוסף נרשמו מספר סעיפים חד פעמיים שתרמו לביצועים החריגים ברבעון", כתבו ב-IBI.

אבי גבאי, מנכ

אבי גבאי, מנכ"ל פרטנר; קרדיט: סיון כפיר

"שורת ההכנסות היתה גבוהה מהתחזית שלנו בעיקר במגזר הנייח, כשגם ההכנסות משירותי נדידה הפתיעו לטובה ותרמו ל-ARPU של הנייד. הנתון החשוב ביותר היה השיפור בתזרים המזומנים שאמנם לא מייצג לטווח הארוך אך תרם להורדת החוב נטו וחלק לא מבוטל ממנו ילווה אותנו גם בהמשך".

 

מגזר הסלולר - עליה נוספת ב-ARPU ברקע לעליית מחירי חבילות ונסיעות לחו"ל

"פרטנר הוסיפה 6,000 מנויים ברבעון, מרביתם מנויי פוסט פייד, מצבת מנויי הפרה פייד נותרה נמוכה כמו לכל אורך התקופה מאז פרוץ המלחמה. ההכנסה הממוצעת בנטרול דמי הקישוריות עלתה בשני שקלים אחד מול הרבעון הקודם (השפעות רואמינג) וירדה בשקל אחד שקלים מול הרבעון המקביל (בנטרול השפעת הוט לא נרשמה ירידה)", כותבים ב-IBI.

"הנתון הזה מרשים וגוזר עליית מחירים בבסיס ה-ARPU. לחברה יש כ-538 אלף מנויי דור 5 משלמים והביטוי לכך ניתן בעליית מחירי החבילות נזכיר כי השפעת המלחמה אותה העריכה החברה בכ 3 מיליון שקל לכל חודש לחימה לחצה את שורת ההכנסות גם ברבעון השלישי. שיעור הנטישה היה נמוך מאוד ועמד על 5.1%. כשמכירות ציוד המשיכו להיות נמוכות ועמדו על 140 מיליון שק בשיעורי רווחיות גולמית של כ-14%", מוסיפים ב-IBI.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

המגזר הנייח - צמיחה בעקבות הסכם ה-IRU עם בזק ואירועים חד פעמיים

"בנייח, נרשמה עליה משמעותית בהיקפי המכירות הנשענת על העליה במספר מנויי הסיבים ועל ההסכם עם בזק", כתבו ב-IBI. "בנוסף, הכרה בהכנסות מלקוח סיבים עסקי במסגרת הסכם IRU בו פרטנר פרסה סיבים עבור לקוח עסקי שתרמה לרווח כ-24 מ' שקל לפני מס תרמה לEBITDA, הכנסה זו לא תרמה לתזרים ברבעון השלישי, אינה מתמשכת ותהיה בהיקפים קטנים יותר ברבעונים הבאים".

"הכנסות ממכירת שירותים במגזר הקווי עמדו על 359 מיליון שקל וה-EBITDA של המגזר על 134 מיליון שקל כלומר גם בנטרול ההכרה בהכנסה מה-IRU נרשמה צמיחה מרשימה ב- EBITDA של המגזר. לסיבים של פרטנר מחוברים כ-421 אלף מנויים עליה של 16 אלף מנויים מרבעון קודם מהם כ-128 מנויים על תשתיות שאינן פרטנר. סך התשלומים ברבעון הראשון של 2024 בגין הסכם ה-IRU עם בזק עמדו על 34 מיליון שקל סכום נמוך מהקצב של המחצית הראשונה שמאופיינת עונתית בהוצאות IRU גבוהות יותר", כותבים ב-IBI.

הדו"ח היה מצויין והתזרים היה חזק מאוד, אבל הוא לא מייצג

התזרים אחרי ריבית היה חזק מאוד ברבעון השלישי עמד על סך של 243 מ' שקל - ממנו בצד הפריטים החד פעמיים ניתן לציין שתי השפעות, האחת, ירידה משמעותית בסעיף ההשקעות ל-95 מ' שקל והשניה החזר מס הכנסה של 34 מ' שקל", כתבו ב-IBI.

"למעט שתי השפעות אלו התזרים של פרטנר היה די מייצג. האם ניתן להניח שפרטנר יודעת לייצר תזרים של 150 מ' שקל ברבעון? התשובה היא לא. לפרטנר יש תנודתיות בתזרימי המזומנים שיתבטאו בשינויים בחכירות, בהסכם ה-IRU, בהוצאות המס וכמובן שינויים בהון החוזר בגין אגרות תדרים ובניית מלאים סביב השקות של מכשירים. לאור האמור אנו מעריכים כי תזרים של חופשי של 300 מיליון שקל בשנת 2025 יהיה הנחה סבירה עם פוטנציאל לעלייה נוספת".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    המלצות כדי למכור כך קמטק.נייס.טבע צים (ל"ת)
    עודד 14/11/2024 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עוד. מחצית מכוערות כמו טבע 40 אחוז ונפלה (ל"ת)
    עודד 14/11/2024 14:32
    הגב לתגובה זו
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 7.96%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

שמעון אקהויז יור ואסף קורנר סופוייב; קרדיט: אתר החברהשמעון אקהויז יור ואסף קורנר סופוייב; קרדיט: אתר החברה
ראיון

"סופווייב תסיים את השנה ברווח"

יו״ר סופווייב ד"ר שמעון אקהויז אומר כי הנפקה בנאסד״ק תקרה "כשהזמן יהיה נכון", מדגיש את גל הביקושים שנוצר בעקבות תרופות ההרזיה GLP-1 וחושב שהדרך בסופווייב רק התחילה

מנדי הניג |

לפני שלוש שנים היא הייתה רק עוד חברת חלום בשוק האסתטיקה הרפואית, היום סופווייב -3.9%   כבר משחקת בליגה של הגדולים. החברה הישראלית שמאחורי טכנולוגיית האולטרסאונד למיצוק העור מציגה רווח נקי שני ברציפות, ומדווחת על למעלה מ-660 אלף טיפולים שבוצעו ברחבי העולם. קפיצה במכירות, התרחבות וביקוש גדל מצד משתמשי תרופות הGLP-1, את המגמה הזאת מרגישים גם במחיר המניה, שטיפסה השנה ביותר מ-115% ומשקפת לסופווייב שווי שוק של כ-1.13 מיליארד שקל.

ברבעון השלישי רשמה סופווייב הכנסות של כ-21.1 מיליון דולר - עלייה של כ-56% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. ההכנסות ממכירת פולסים עלו בכ-55% ל-8.3 מיליון דולר, וההכנסות ממכירת מכונות טיפסו בכ-57% ל-12.8 מיליון דולר. הרווח הגולמי צמח בכ-53% ל-15.5 מיליון דולר ושיעורו נותר גבוה, סביב 74%. הרווח התפעולי עמד על 1.5 מיליון דולר, לעומת הפסד של 1.3 מיליון דולר בשנה שעברה, והחברה סיימה את הרבעון ברווח נקי של מיליון דולר ותזרים חיובי של 2.5 מיליון דולר. גם בתשעת החודשים הראשונים של השנה הציגה החברה צמיחה של 42% בהכנסות, לרמה של 58.7 מיליון דולר.

על רקע התוצאות, ישבנו לשיחה עם יו"ר סופווייב ד"ר שמעון אקהויז ועם סמנכ"ל הכספים אסף קורנר - על הדרך לרווחיות, המודל העסקי שמאפשר לחברה להציג שיעור רווח גולמי חריג לענף, גל הביקוש שנוצר בעקבות תרופות ההרזיה.

זה כבר רבעון שני של רווחיות נקייה, אחרי כמה רבעונים שבהם לא הצלחתם לגלגל את זה לשורה התחתונה. איך ממשיכים ומשמרים את הרווחיות, ועדיין שומרים על הצמיחה?

אסף קורנר: "כן, זה רבעון שני של רווחיות נקייה, כמו שדיווחנו. אנחנו רואים את הצמיחה בהכנסות, וחושבים שיש עדיין מקום להמשיך לצמוח ולשפר את הרווחיות. בעבר אמרנו שנגיע לאיזון תפעולי בשנת 2025, וכעת אנחנו אומרים ששנת 2025 תהיה רווחית גם מבחינת רווח נקי. זה הכיוון שאנחנו הולכים אליו וממשיכים בו."

מה בעצם תורם הכי הרבה לרווחיות הזו?