במצב הזה מדובר כבר בחברה שיכולה להרוויח ואכן אל על הרוויחה. רוזנברג ראה בהדרגה את השקעתו משביחה. הרבי צדק. הוא מורווח כעת פי 2 על ההשקעה כ-800 מיליון שקל. בתחילת הדרך הוא היה מופסד סדר גודל של 400 מיליון שקל.

צריך להשקעה באל אל הרבה אומץ,  אולי אפילו קצת נאיביות או טיפשות ובעיקר הרבה אמונה (בלי ציניות). 

הרווחים הגיעו בהדרגה, ואז הגיעה המלחמה.  ביזפורטל חשף את המחירים המנופחים של אל על כבר בתחילת המלחמה, ובהמשך את השליטה של אל על בכל הקווים העיקריים בשל יציאה של חברות התעופה הזרות. למרות שמלחמה בעיקרון לא טובה לחברות תעופה ותיירות, אל על מצאה את עצמה מרוויחה בקצב רווחים של 600 מיליון דולר בשנה. זה מזכיר את צים והקורונה - חלון הזדמנות של שנה-שנתיים לרווחי עתק. ככה זה יהיה גם באל על, היא לא באמת תמשיך להרוויח בקצבים האלו. אגב, היא נסחרת במכפיל רווח של פחות מ-2 בגלל שהשוק כמובן יודע שהרווחים האלו לא יחזרו בשנים הבאות.

אל על נהנתה מהמלחמה, אבל בתחילת המלחמה היא התקשתה מאוד תזרימית. אין טיסות והיא צריכה להחזיר כסף למזימני הטיסות, היא ביקשה דחייה מהציבור וקיבלה. הציבור התגייס למענה ולא ביקש לקבל מזומנים אלא כרטיסים בעתיד.

• צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
• נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...

היא כמעט ופנתה אל המדינה לקבלת תמיכה, ואז זו כבר היתה חוצפה של ממש - גם להעלות מחירים בעשרות ומאות אחוזים וגם לבקש כסף מהמדינה. ואז הנהלת אל על מסרה באופן נחרץ - לא נצטרך עזרה מהמדינה. 

ברגע שהחברה לא מקבלת תמיכה מהמדינה והיא פועלת לכאורה בשוק תחרותי, אי אפשר לבוא אליה בטענות על עליית מחירים. אל על היא לא מונופול טבעי. היא מונופול בקווים מסוימים בגלל שחברות תעופה ברחו מהקווים האלו. היא מנצלת את המצב לרווחים כי זה הזמן שלה להרוויח. רוצים - תטוסו, לא רוצים - אל תטוסו. אל על כאמור לא ידעה להרוויח ועד שיש לה הזדמנות לעשות זאת - זה מבורך בעיני המשקיעים.

כן, זו לא דעה פופולארית, אבל כל עוד המדינה הפסיקה לתמוך בה והיא החזירה את המימון למדינה, אז למרות הפגיעה בציבור, ככה זה בעולם קפיטליסטי. אם המצב מתארך אפשר לבוא ולהגיד - יש כאן מונופול על פני זמן ולהגביל את המחירים, אבל בכל נקודת זמן יש והיתה הערכה שיש סיכוי שזה עומד להסתיים בתוך כמה חודשים.

בקיצור - מותר, לגיטימי, טוב למשקיעים. לא הוגן לצרכנים, במיוחד שהם אלו שתמכו בחברה כשהיא הזדקקה להם.  

אל על נסחרת ב-3.15 מיליארד שקל - פי 3 ממהמחיר בתחילת השנה, שיא של כל הזמנים והיא רוצה לקנות את ישראכרט לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל. כלומר חברה בגודל שלה. היא תשקיע במהלך, אם יתממש כ-1.4-1.5 מיליארד שקל. כל הכסף הזה מגיע מרווחים בשנה האחרונה.

לכאורה מהלך מוצדק כלכלית - פיזור סיכונים, השקעה בתחום יציב, צומח. יש גם סינרגיה מסוימת, אלא שבפועל זו טעות גדולה. אל על פוגעת בבסיס שלה - בלקוחות הנאמנים שעכשיו יתחיל לחלחל להם שאחרי שעשקה אותם במחירי הטיסות היא הולכת לעשוק אותם בהלוואות וכרטיסי אשראי.

מעבר לכך, אל על היא עדיין חברה ממונפת, נכון שהרבעון השלישי יהיה מצוין וכנראה שגם הרבעון הרביעי, ועדיין - מול היתרון של הפיזור יש את חוסר המיקוד ואל על היא לא גוף שאפשר לנהל אותו על הדרך - ההנהלה צריכה להיות 24/7 בביזנס, ואי אפשר גם להקדיש זמן על ישראכרט שבעצמה היא גורילה שמצריכה משאבים.

אל על גם הקצתה סכומי ענק כדי לחדש ולהגדיל את צי המטוסים שלה. הרווחים של השנה האחרונה עוזרים לה לקנות את המטוסים במימון נמוך, ועד שהיא מגיעה להישג הזה היא בעצם רוצה לבטל אותו ולהשקיע סכומים בישראכרט (שגם אם תירכש במימון, זה עדיין ידרוש מאל על כ-800 מיליון שקל).

זה אולי מגלומניה, אולי באמת מחשבה עסקית על פיזור סיכונים, אבל זה "גול עצמי". גם אנשים שהתלבטו אם אל על נוהגת נכון או לא בקשר למחירי הטיסה ונטו לסלוח לה, הפכו עכשיו לביקורתיים כלפי החברה. אלא שזו לא סתם טעות, זו טעות שהיתה יכולה להימנע בקלות. מלכתחילה הסיכוי של אל על לרכוש את ישראכרט הוא כנראה נמוך. 

אל על רוצה לרכוש את ישראכרט כמו שקונים דירה שנייה להשקעה. הנכס יניב תשואה, נחזיר ממנו את ההלוואה. ישראכרט היא נכס מניב. אבל, עסקה כזו תפגע במשקיעים - עסק לא ממוקד, חברות החזקה למשל, סובלות מדיסקאונט על הפעילות. ככל שהעסקים רחוקים במהות שלהם הדיסקאונט גדול יותר. אם עסקה כזו תצא לפועל, באל על יגלו שהשוק מתמחר את עסקת ישראכרט במחיר נמוך במיוחד. בהמשך גם ירדו הרווחים הפנומנליים לרצפה ואז פתאום יתברר שזו חברה שהזרוע העיקרית שלה היא ישראכרט, עם פעילות תעופה לא יציבה. השוק לא יאהב את המיש מש. 

זה לא אומר שזו עסקה לא נכונה במהות שלה, אבל בהינתן כל הסיכונים, גם התייחסות המשקיעים וגם הרגולטוריים שבהמשך, ובעיקר התדמית שתינזק, נראה שהעלות הכוללת של העסקה הזו לאל על ורוזנברג היא הרבה מעבר לחישוב הפשוט באקסל. 

חוץ מזה יש תחרות על ישראכרט. מנורה מתמודדת נחושה על רכישת ישראכרט. היא הציעה לרכוש 32% לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל. אל על מציעה לרכוש 45% במחיר של 3.1 מיליארד שקל. שתי המועמדות מדברות על רכישת שליטה, צריך את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים. אל על לכאורה מנותקת מתחום הפיננסים, אבל זה לא מדויק לגמרי.

מועדון כרטיסי האשראי של אל על הוא בשותפות עם כאל, מה שמייצר ניגוד עניינים בין הרכישה של ישראכרט לבין הזרוע שלהם בכאל.  אל על לא תוכל להמשיך להיות מעין שותפה של כאל ובמקביל בעלת השליטה בישראכרט.

באל על כנראה מתכוונים להעביר את המועדון לישראכט, זה אומר להפר את ההסכם מול כאל, יהיה צו מניעה, זה תהליך ארוך שגם אם בסופו תהיה עסקה כזו, היא תהיה מורכבת - האמא עושה עסקאות עם הבת, זו עסקת בעלי עניין שתדרוש אישורים מיוחדים.