איציק יצחקי
צילום: שלומי יוסף

אלקטרה מלהיבה את המשקיעים בחוזה של 3.1 מיליארד שקל - מדוע אין לזה משמעות?

חוזה ענק של אלקטרה, אבל כל עוד החברה לא מדווחת על הרווחיות בו, אין לו משמעות; רשות ניירות ערך צריכה לדרוש מידע על רווחיות הפרויקטים - אלקטרה היא רק דוגמה
איציק יצחקי | (1)

הזמנות הן הבסיס להכנסות עתידיות, הכנסות הן הבסיס לרווח. כשחברה מדווחת על הזמנה גדולה זה עשוי להלהיב את המשקיעים. היו חברות שדיווחו על מבול של הזמנות גדולות, המניות התרוממו, ואחרי לא הרבה זמן, החברות קרסו. דוגמה אחת - דורי בנייה שהיתה אחת מחברות התשתית הגדולות בארץ. 

רווחיות בעיקר בתחומי התשתיות היא קריטית כי מדובר באחוזים בודדים ובמקרים רבים חברות דואגות לצבר הזמנות גדול על חשבון רווחיות רק כדי שהעסק ימשיך להתגלגל כי יש הוצאות קבועות. כלומר, עדיף לקבל פרויקטים ברווחיות נמוכה, העיקר לא להיות בלי פרויקטים ואז להפסיד כי יש תקורות והוצאות קבועות.

פרויקט ענק, אבל מה הרווחיות? 

ולכן, משקיעים צריכים להתרשם מהזמנות אבל בעיקר מהמידע על הרווחיות בפרויקטים. זה נחמד לדווח על צבר גדול והזמנות השאלה באיזה רווחיות הם. 

אלקטרה דיווחה על פרויקט ענק בימים האחרונים בהמשך לפרויקטים באמת מרשימים בחודשים האחרונים ובכלל בשנים האחרונות, רק שהיא לא מדווחת על הרווחיות. הפעם זה פרויקט של 3.1 מיליארד שקל, אבל החברה לא מוכנה למסור באופן רשמי מה רווחיות הפרויקט. 

במקרים כאלו, הדיווח אנמי לגמרי. אין למשקיע יכולת לדעת אם הוא טוב או לא. למעשה, רוב המשקיעים עשויים להתלהב, אחרי הכל, יש הנחת בסיס שאם החברה התמודדה וזכתה זה מן הסתם רווחי. אבל אין באמת יכולת לדעת זאת. במקרים רבים, כנראה אחרי התערבות רשות ניירות ערך, החברות מוציאות עדכונים - לרוב זה משהו בסגנון : הרווחיות דומה למקובל (או משהו כזה). האמת שזה גם לא מספיק כי זה לא מספק מידע על הרגישות לעלויות, ההוצאות הקבועות, ההצמדה של החוזה למדד מסוים, אבל זה נותן תמונה מסוימת.

 

פרויקט של 3.1 מיליארד שקל לאלקטרה

אלקטרה בניהולו של איתמר דויטשר, סיכמה לאחרונה באמצעות שתי חברות בנות שלה - Hellman Electric ו-F.W.Sims, על תכנון וביצוע של העבודות האלקטרו-מכאניות בפרויקט הענק של הקמת בית כלא חדש ברובע קווינס בניו-יורק. חלקן של החברות מקבוצת אלקטרה בעבודות צפוי לעמוד על כ-3.1 מיליארד שקל (כ-829 מיליון דולר). ניסינו לקבל באופן רשמי מידע על הרווחיות - לא קיבלנו. קיבלנו "הדרכה" שזאת רווחיות מעל הממוצע, אבל עם כל הכבוד להדרכה, אנחנו מצפים למשהו רשמי.

איתמר דויטשר, מנכ"ל אלקטרה - הזמנות גדולות - אבל בלי דיווח על רווחיות  (טל גבעוני)

כך או אחרת, שתי החברות נבחרו לשמש כקבלניות משנה על ידי קבוצת Leon D. DeMatteis Construction, שחתמה על הסכם להקמת בית הכלא עם עיריית ניו יורק, בהשקעה כוללת של כ-15 מיליארד שקל (כ-4 מיליארד דולר). במסגרת הפרויקט, חברת Hellman תוביל את כלל עבודות החשמל בפרויקט וחברת F.W.Sims  תוביל את מירב העבודות המכאניות של הפרויקט, הנחשב לאחד מהפרויקטים האלקטרו-מכאניים הגדולים בארה"ב. שלב התכנון של הפרויקט יחל מיידית, והביצוע צפוי להימשך עד אוגוסט 2030.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אלקטרה נכנסה לפעילות בארה"ב בשנת 2019, אז רכשה את השליטה בחברות Hellman ו-Gilston. שתי חברות הפועלות כבר עשרות שנים באזור ניו-יורק, בתחומי עבודות החשמל לגופים ציבוריים וחברות ענק. בהמשך לכך, בפברואר 2020 רכשה אלקטרה את השליטה בחברת F.W.Sims, הפועלת בתחום עבודות מיזוג אויר.

כזכור, בחודש מאי האחרון עידכנה אלקטרה, כי החברת הבת Gilston נבחרה להקמת מערך התאורה בטרמינל 1 החדש אשר נבנה בשדה התעופה JFK ניו יורק תמורת כ-362 מיליון שקל (כ-98 מיליון דולר). במסגרת הפרויקט תהא חברת הבת אחראית להתקנה של כ-30,000 גופי תאורה ומגוון מערכות חשמל תומכות. העבודות כבר החלו וצפויות להסתיים ברבעון ראשון 2026 לקראת פתיחת הטרמינל החדש. גם כאן, לא ידוע מה הרווחיות בפרויקט.

בינואר דיווחה אלקטרה, כי החברה הבת F.W.Sims, נבחרה לבצע את העבודות המכאניות בפרויקט הענק להקמת אצטדיון הפוטבול של קבוצת "באפלו בילס" (Buffalo Bills) בעיר באפלו שבמדינת ניו יורק. היקף הפרויקט הכולל נאמד בכ-6.3 מיליארד שקל (כ-1.7 מיליארד דולר), כאשר התמורה הצפויה לחברה הבת של אלקטרה בגין חלקה בפרוייקט עומד על כ-218 מיליון שקל (כ-59 מיליון דולר). העבודות כבר החלו וצפויות להסתיים בקיץ 2026 לקראת פתיחת עונת המשחקים בליגה. גם כאן, אין מידע על רווחיות הפרויקט.

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "הבחירה באלקטרה ארה"ב לתכנון-ביצוע של העבודות האלקטרו-מכאניות בפרויקט בית כלא החדש ברובע קווינס, בהיקף משמעותי של מעל ל-3 מיליארד שקל, מבססת את מיצובה של החברה כשחקנית מובילה בתחום האלקטרו-מכאני בארה"ב בכלל ובניו-יורק בפרט. זכייה זו, בפרויקט הנחשב לאחד הגדולים בתחום האלקטרו-מכאני בארה"ב, מצטרפת לשתי זכיות משמעותיות בארה"ב עליהן דיווחנו מתחילת השנה: הקמת מערך התאורה בטרמינל החדש המוקם בשדה התעופה JFK בפרויקט שהיקפו כ-100 מיליון דולר, וביצוע העבודות המכאניות בפרויקט להקמת אצטדיון הפוטבול החדש של קבוצת 'באפלו בילס', בעיר באפלו שבמדינת ניו יורק. מדובר בקפיצת מדרגה משמעותית בפעילות אלקטרה בארה"ב וזאת בהתאם לאסטרטגיה שלנו להרחבת הפעילות של אלקטרה בארה"ב וברחבי העולם".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הדר 22/08/2024 13:31
    הגב לתגובה זו
    כל החוזים הענקיים עוברים להם מעל לראש...
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.